האפרוח שלנו נסע

[adif11]

האפרוח שלנו נסע

לשבוע לאילת עם חברים. הבעל ואני נקרעים, ממש נקרעים מגעגועים. מחזיקים את עצמנו לא לשלוח יותר מוואטצאפ אחד ביום לבדוק מה שלומו....
הוא בן 16. סיים כיתה י'. נסעו חמישה חברים טובים להתארח בדירה של אחד האבות שגר באילת וגם הבטיח לפקוח עין.
מזל שהחייל חזר הביתה לשבת וקצת מפנק אותנו בתשומת לב

 

[רזאי]

היה לנו סיפור בדיוק כזה, ובאותו גיל,

עם הבן השני שלנו.
חזר מלא חוויות, אבל גם סיפורי זוועה על בני נוער בגילו המתגוללים שיכורים ברחובות. כולל שניים שהתפשטו בפרהסיה (כולם אילתים, לא תיירים).
באותו זמן היינו מזועזעים, אבל אח"כ גילינו שהוא מאוד נזהר משתיה חריפה מאז. כנראה שמעז יצא מתוק

 

[הפוך עם ראש כפול]

וואו, לא יכולה לדמיין את עצמי לא שולחת לו וואטסאפים מדי שעה
ובכלל לא יכולה לדמיין את שני האפרוחים שלי בגילאים הללו.
לפני יומיים הייתי במסיבת סו"ש השכבתית של הבכור שלי, מסיים כיתה ו', שהייתה בבריכה. לחצי שנייה הסתכלתי על כל הילדים מהצד והייתי בהלם עד כמה גדולים הם פתאום נראו לי. ילדים שאני מכירה כזאטוטים בגן חובה פתאום הפכו לנערים ונערות צעירים. פתאום גם הבכור שלי נראה לי ענקי ולא הבנתי איך ומתי כל זה קרה

בא לי שלכמה ימים יחזור להיות ילד קטן, אבל אין מכאן ממש דרך חזרה, הא?...

 

[ליאת של עדי]

מזל שאני לא יכולה לדמיין אותו נוסע לאילת לבד

אחרת....

 

[להעלות ליגה]

איזה כייף לו

 

[נומלה]

יפה לו

ויפה לכם שאתם סומכים על החינוך של עצמכם ומשחררים.

 

[adif11]

יאמר לזכותו שהרוויח את

האמון שלנו ביושר.

 

[adif11]

הוא חזר בשישי בבוקר

מבסוט ומלא חוויות. לא נשרף בשמש, הסתדרו מצוין, הכסף הספיק ולא הסתבכו בשום דבר מפוקפק

אנחת רווחה גדולה......