האפור היום אפור מאוד...

מסכים - רגשותיו של הנוסף אינם רלוונטים

בגלל שאם אני מתלבט האם לנתק \ לא לנתק קשר עם בחורה, ההתלבטות היא שלי עם עצמי בלבד. השאלה "האם רגשותיה ייפגעו?" לעולם אינה רלוונטית להחלטתי. וזה נכון לגבי כל מערכת יחסים ראשית או משנית בכל גיל, בכל מצב.
&nbsp
איזו מין צורה יהיו ליחסים שבהם אני נשאר בהם "כדי לא לפגוע"? אני בטוח שאף בחורה לא תרצה שאבחר להישאר איתה מהשיקול הזה.
&nbsp
לכן במקרה הזה, רגשותיה של המתלבטת הם רלוונטים מאוד להחלטתה, כולל רגשותיה לנוסף. אבל רגשותיו של הנוסף ו"האם הוא ייפגע או לא? לדעתי אינם רלוונטים.
&nbsp
מסכים איתך לגמרי!
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
התחשבות בנוסף

אינה אומרת שהנוסף הנו שיקול בקבלת החלטות
וברור שהנוסף אינו צד ברגע קבלת החלטות
כאשר הזוגיות הראשית בבית היא החשובה
ובה צריך למקד את האנרגיות והעשייה

התחשבות בנוסף
יכולה וצריכה לבוא לידי ביטוי
ביחס רגיש
אמפתיה
ובעיקר בהגינות
במיוחד כאשר מדובר בקשר עם נוסף
שהנו קשר משמעותי שנמשך לאורך זמן

כשהדיון תיאורטי אפשר להגיד מה שרוצים
וכאשר מדובר במציאות
ההתמודדות לא פשוטה לאף אחד מהצדדים
עם כל הנחרצות והרצון הטוב
 
אנחנו מסכימים לגמרי


 
אני לא מדברת על המצב הזה

אני מדברת על הצד השני. לצורך העניין שלי. נניח עולה בי חוסר ביטחון במערכת היחסים הראשית שלי, אני בהחלט אחשוב גם על הרגשות של בעלימוגם על רגשות הנוספת שלו ואזכור שאני לא לבד בעולם ושיש רגשות לעוד אנשים לא רק לי.
 
בואי נחדד - האם את מסכימה או לא?!

אם אני נמצא במערכת יחסים כלשהי, אני תמיד תמיד תמיד תמיד אתחשב בה ובכל ניואנס הכי קטן של הרגשות שלה. חוץ מאשר מקרה אחד -
&nbsp
כאשר אני מתלבט האם לסיים את מערכת היחסים או לא. במקרה הבודד הזה, אני לעולם לעולם לעולם לא אתחשב ברגשותיה בהחלטה שלי.
&nbsp
האם את פועלת אחרת?
 
אז סוף סוף אנחנו מסכימים!

עד כמה שזה בלתי אפשרי להסכים עם מישהי שכל הזמן אומרת "אבל מצד שני..."
 
זה כי אני ממילא מסכימה עם חלק גדול

ממה שאתם אומרים
אני רק מסתירה את זה היטב...(ועם חלק אני ממש לא מסכימה. נו ככה זה).
 
זה מצוין שאת קוראת מה שאנשים כותבים

אבל לא רק את הכותרת

קראתי עכשיו שוב את ההודעה, והחידוד קיים גם בהודעה הראשונה. רק לא בכותרת.
 
אתה צודק

אבל כותרת כבודה במקומה מונח... (זה היה טיזר?) ואם נוסיף על זה את העובדה שהתשובה היתה לא הכי רלוונטית (כמו שזמנית היטיבה להסביר ממני), אותי, באופן אישי, הצלחת לבלבל. אבל כנראה כי לחצת לי על הכפתור שהסברתי למטה.
 
כנראה שפיענחת אותי טוב יותר ממני


עכשיו, אחרי ההערה שלך חזרתי וקראתי את ההקשר, ועם יד על הלב אני מודה שהיה אלמנט של "פרסום זול ופרובוקטיבי" בכותרת ההיא שלי. ואכן זה באמת יכול לבלבל.
&nbsp
להבא אשתדל לדייק יותר

&nbsp
&nbsp
 
נפלא!

נדמה לי שפרובוקציה תקנית היא בעלת גוון שלילי ומתנגח, לא?
אבל אשתדל ללמוד ממך ולדעת איך יוצרים פרובוקציות 'אוהבות'. את זה עוד לא ניסיתי.
&nbsp
 
שאלת סקר סקרנית

שרשור מרתק, מודה. מקווה שאסיים לקרוא אותו לפני גיל 70, או לפני שאסגור את הזוגיות מחוסר תפקוד מיני, מה שיבוא קודם


רוצה לשאול שאלה שעלתה במוחי בעקבות הדיון הזה:

כמה מביניכם, מבין אלה שכתבו באופן כה נחרץ על ניתוק וחיתוך מידיים של הקשר הנוסף כאשר עולה קושי (חלקכם הגדילו עשות ואמרו שאפילו ללא כל השתהות או נסיון לפתור, אלא ממש ברגע שעולה מצוקה מצד הפרטנר ה"ראשי"), זאת ללא כל לקיחה בחשבון של רגשותיו של הנוסף או הטלטלות שהוא יכול לעבור כתוצאה מניתוק פתאומי (ולטס פייס איט - גם חזרה פתאומית באותה מידה, כי אנחנו, אנשי רכבות ההרים האלה, הלא יודעים שזה יכול לקרות), בקיצור - כמה מביניכם נמצאים נכון לעכשיו בקשר נוסף ארוך טווח ומשמעותי מבחינה רגשית? (לא כזכרון עמום מפעם, אלא כמשהו שחי ובועט ברגעים אלה).
(מתנצלת, שונאת משפטים ארוכים, ויצא לי אחד שיכול להכנס לספר השיאים של גינס... תסלחו לי, נכון? מלחמה ארורה וזה...)

ותודה על הדיון הזה. בא לי בול בזמן
 
התפלאתי מה הגבת לי בכלל

רציתי לכתוב לך שאת לא שייכת ;)

(תרגמתי מהרהורי נפשי המעוצבנים, למען האמת... לכן יצא בלתי קריא בעליל. מזל שכולם פה חכמים מספיק כדי לפענח :))
 
למעלה