האפור היום אפור מאוד...

על כל דבר אפשר להגיד שהוא היה קיים קודם


אתה יודע, קח זוג שחיים טוב ביחד, ושים אותם בצד הצ'צ'ני כשהם צריכים לברוח מהצבא הרוסי. במהלך הבריחה הם עלולים להיות לא מתואמים בצעדים והיא עלולה לדרוך לו על הרגל. שניהם ימעדו ויפלו בשבי הרוסי.
&nbsp
תמיד אפשר יהיה להגיד שהלחימה בצד של הצ'צ'נים לא יצרה שום בעיה חדשה, אלא בסך הכל חשפה בעיה קיימת של חוסר תיאום בצעדי ריצה.

זה מזכיר לי ויכוח "אם יש אלוהים או לא".
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
מה הקשר? אתה חושב שזוג תחת לחימה לא יגלה

על עצמו דברים? למשל שהוא זוג חזק ששורד כל מיני מצבים קיצוניים או למשל שברגעי משבר יוצאים כל מיני דברים שלא מתאימים להם? מה זה משנה מה מעלה את זה החוצה? כן זה שם כבר קודם.
 
הוא שאמרתי - מה הקשר?!

אם הזוגיות הפתוחה חושפת בעיה שלא היתה ידועה קודם, או מגדילה באופן דראסטי בעיה שהיתה קיימת קודם אבל היה אפשרי לחיות איתה ועכשיו כבר אי אפשר - מה זה משנה איך תגדירי את זה?
&nbsp
זה כבר סמנטיקה. בעיני (וכנראה בעיני אדון דארסי) אם יש בעיה קטנה ולא משתלטת, אבל פתיחת הזוגיות הופכת אותה לבוערת ורותחת, המשמעות היא שפתיחת הזוגיות גרמה לה. ככה גם אפשר לטפל בה.
&nbsp
להגיד אוטומטית שהכל היה כבר קודם עלול להתברר כהפניית הראש הצידה מהבעיה, ככה עלולים לפספס את אחת האופציות לפיתרון.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אני פשוט חושבת שאם קודם לא היה לך טוב

אבל לא ממש היית מודע לזה יש שתי אופציות
א. זה היה מתגלה ממילא רק לוקח יותר זמן
ב. זה לא היה מתגלה והיית חי בבינוניות כל חייך בלי לדעת שיש משהו מופלא ומדהים שם בחוץ
שתי האופציות בעיני הן לא שוס
אני לא מקדשת מערכת יחסים רק כי החלפנו טבעות או כי יש לנו ילדים. אני חושבת שזה פאקטור חשוב אבל לא היחיד.
 
להכתיר בתואר "בינוניות" זו שפיטה

אם זוג מצליח להתמודד עם בעיה פוטנציאלית על ידי הדחקתה, וזה מצליח להם והם מאושרים.
&nbsp
מי את שתקראי לחייהם "בינוניים"?
 
אני מדברת בעיקר על עצמי כמובן


זוגיות פתוחה גרמה לי להבין כמה חלק מהחיים שלי עם בן זוגי, שהאמנתי שהם קרובים לשלמות, דורשים תיקון משמעותי. והמחשבה שהייתי יכולה לפספס את הידיעה הזו, לפספס את החוויות שחוויתי בחוץ והבאתי אלינו הביתה, לפספס את הידיעה הזו של עצמי, זה באמת מפחיד אותי. יכלתי לחיות ככה ויכלתי למות ככה ולא לדעת כמה אני מפסידה.
זה חוזר לשאלה הפילוסופית של מאטריקס. האם אתה רוצה את הגלולה הכחולה כשאתה יודע שאין לך את האדומה לחזור לאותו המקום של חוסר הידיעה או שאתה מוותר עליה.
 
אין באמת גלולה כחולה ואדומה


אין דבר כזה אמת אבסולוטית, וגם לגבי האדם הבודד ניתן להעמיק את האמת לרבדים רבים ואינסופיים.
&nbsp
יכול להיות למשל שבגלל החוויה המדהימה של הזוגיות הפתוחה פיספסת חוויה אחרת מדהימה פי אלף. ובכלל אם היית נשארת ביפן אחרי הצבא אולי היום היית יכולה להיות מנהיגה רוחנית בכירה בצבא הנינג'ות, חיים שלעומתם החיים שלך הפתוחים היום היו נראים לך אפרוריים.
ויש כאלה שהפכו כוכבים בעולם ומתו מסמים עקב כך.
&nbsp
וכו' וכו'... אז בעצתי - בלעי בבקשה את הגלולה המרה.
&nbsp
&nbsp
 
תראה זה די פשוט בעיני

היה ופתיחת הזוגיות לא שינתה כלום בתפיסת הזוגיות שלך. לא לקחת שום גלולה פוקחת עיניים. והיה וכן-כנראה שכן. וזה אומר שהזוגיות שלך יכולה להיות יותר טובה או שיכול להיות לך יותר טוב בחוץ. כך או כך גילית דרך שהחיים והחוויות שלך יהיו טובים יותר. לקחת גלולה בצבע כלשהו
 
סתם הערה

סתמית ולא קשורה אולי
להתאהב במישהו אחר עד כדי כך שזה יבוא על חשבון בן הזוג יכול לקרות גם למישהו שלא בזוגיות פתוחה.
 
אהבה למישהו אחר, יותר נכון התאהבות באה על

חשבון, אין פה אפס. מצד שני שום דבר לא שחור ולבן יש גם הרבה דברים שמקבלים בקשר הראשי שמאפשר התאהבות בחוץ.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. השאלה היא המכלול. האם יותר טוב פתוח או יותר טוב סגור.
 

לילה 74

New member
תלוי למה את קוראת

"באה על חשבון" משאבים של זמן וכסף? מקום בלב?
הייתה תקופה שהרגשתי שקשה לי מאוד להסתגל לעובדה שיש לי שתי אהבות גדולות בחיי . לשמחתי התקופה הזו עברה ואני לא מרגישה שאחת האהבות שלי באה על חשבון השניה. לפחות לא מבחינת המקום שלי בלב שאוהב בלב שלם ומלא את שניהם (ללא קשר לויתורים ולהתחשבות הנדרשת במצב שכזה לפעמים ) ברור שאני לא יכולה לחלק את עצמי לשניים וכאשר אני עם האחד אז אני לא נמצאת באותו זמן עם השני...ועדיין זה עניין של פרשנות, אני לא חשה שזה על חשבון.
 

לילה 74

New member
ובעצם..

הכי טוב היה אילו יכולתי להיות עם שניהם יחד בו זמנית.

עוד חזון למועד..
 
שנמצאים עם אחד אבל רוצים להיות עם אחר

כלומר לא נמצאים עם האחד (ביננו זה שבבית) במאה אחוז כשנמצאים איתו. להבדיל מכשאת נמצאת עם המאהב. וכן לוקח זמן ללמוד את זה. ואני לא יודעת אם אתאהב שוב, אבל אולי אם זה יקרה אולי זה שוב יזרוק אותי החוצה. זו אופציה אפשרית בהחלט.
אני חושבת שהיום, כשעבר זמן מסוים, אני הרבה יותר רגועה מהבחינה הזו, אני יודעת שאני עוד לא הגעתי לאיזון מוחלט. אני בסדר עם זה. ברור לי שזה תהליך ושזה נרכש וזה מגיע עם הזמן.
אבל כשרק פותחים את הזוגיות הגיוני שזה יקרה לאנשים רבים וזה לא מקום פשוט. לא למי שנזרק החוצה ובטח לא למי שנותר בבית.
 
מסכימה עם לילה

מצד אחד הסגירה תתן אולי לכאורה ביטחון לצד שרוצה לסגור מצד שני הצד שיש לו מערכת משמעותית בחוץ נכנס לחרדות, דיכאון ומקום שרחוק משלווה שמיים וארץ.
באופן כללי אני מאמינה גם כן בהידברות. מציאת דרך אמצע ששני הצדדים יכולים לחיות איתה. אם אין כזו זה לא משנה אם זה ממקום של סגירה או פתיחה כנראה שהפתרון יהיה בנפרד. אפשר לעצור זמנית. זה כן. קיצוניות כנראה לא תפתור שום דבר.
 
וואלה?

לא יכול להיות שיש מקומות יותר מענינים מכאן.
ולמה אתה כזה פסימי? הציניות שלך ממש שובת לב.
 
למעלה