האפור היום אפור מאוד...

לדעתי הבעיה שהיא העלתה יותר קשה

אחרי פתיחה, קשה מאוד לחזור אחורה. קודם כל היתה טעימה מהפרי האסור, וכנראה לא סתם צד אחד לא רוצה לסגור.
מעבר לכך, תמיד יהיה החשש, הספק, הפחד, שהצד השני לא באמת סגר.
&nbsp
לפני פתיחה עדיין יש תמימות...
&nbsp
בקיצור, אין לי מה לתרום לסוגיה הקשה
 
ברור שקשה

לחזור אחורה בעיני זה קשה לא פחות מלפתוח וכשפותחים יכול להיות גם החשש שמישהו פתח לפני ומכאן מגיע הרצון לפתוח.

מה שכתב מבקר בעיני נכון מאוד
אבל קל לדבר וקשה לבצע.
 
השמשיה שקניתי אתמול היא אפורה

ובחנות היא נראתה לי ענקית, ועכשיו בגינה זה מה זה לא גדול בכלל ולא מסתיר כלום... סתם בזבוז כסף אני מקפל אותה!

&nbsp
דעתי היא שאם צד אחד רוצה לסגור, אז קודם כל סוגרים ואחר כך ממשיכים לדבר משם.
יכול להיות למשל שצד אחד רוצה לסגור כי הוא נמצא זמנית במצב לא טוב, (אפילו שבעיניו זה נראה באותו רגע נצחי).
או אולי צד אחד רוצה לסגור את הזוגיות אפילו כאינסטינקט לבדוק האם בכלל סופרים אותו.
&nbsp
אם אחר כך תוך כדי השיחות והמו"מ לא מגיעים לעמק השווה, כמובן שכל האופציות פתוחות על השולחן (ואפילו פירוק וזה...) אבל אני מאמין שעדיף לשני הצדדים (גם לצד שרוצה פתוח), שהשיחות יתנהלו ממקום רגוע יותר כששני בני הזוג מרוכזים אחד בשני לגמרי.
&nbsp
&nbsp
 
נוטה להסכים איתך, אבל זה אפשרי בעיקר

כאשר לשני בני הזוג אין קשר.
כאשר לאחד יש קשר (וסביר להניח שהוא הצד שלא רוצה לסגור) קשה להגיד לו (או לה), תנתק לגמרי את הקשר ובוא נדבר על סגירה.
סיטואציה לא פשוטה.
 
כשהכל אפור ויש ערפל

דווקא בתקופות כאלה ש"לא פשוט" ו"מצד אחד ככה וככה..." ו"מצד שני ככה וככה..."... דווקא אז צריך להיצמד לבייסיק ולהתמרכז כתורת התנהלות הישרדותית.
&nbsp
ובעיני הבייסיק זה הבעל והאישה הקשורים בתא משפחתי שמחליטים ביחד בשקט וברוגע על התנהלותם. זו בדיוק המשמעות של "העיקר מול משני". אם העיקר מקבל יחס שווה למשני, ("מצד אחד ככה ומצד שני ככה...") מה בדיוק עיקר בו? כלומר - אם הבייסיק הוא בכלל לא הנישואים, אז מה זה בכלל הנישואים האלה?
 

זקס111

New member
חותם על כל מילה

זוגיות פתוחה זה סוג של רעש (או מוזיקה). והמטרה היא להפחית כמה שיותר רעשי רקע באותה נקודת זמן, גם אם עבור אחד הצדדים מדובר במוזיקה ערבה.
&nbsp
וזאת כאמור תחת ההנחה שיש זוגיות עיקרית (כמו שמבקר מזכיר בהמשך).
&nbsp
 

לילה 74

New member
זה מזכיר לי

את התקופה בה רק פתחנו את הזוגיות. ממש הרגשתי כאילו אנחנו חיים בבית עם עוד שני אנשים. זה היה לי מאוד קשה, הרגשתי שאין לנו פרטיות..
היום אני יודעת שלא משנה מה קורה בחוץ יש לנו את עצמינו ואת השפה הפרטית והמשותפת שלנו וזה מאוד נעים כי במקרה שלנו המשבר שליווה את הפתיחה של הזוגיות חיזק אותנו. אבל בשביל להגיע לשם היינו צריכים לאפשר את המשבר, לאפשר את ההיפרדות כדי להתאחד להיבנות על בסיס איתן (מילה פופולארית לאחרונה) יותר.
 
לפעמים

צריך לדעת לעצור
להקשיב
לעצמנו
לאחר
לשקוט.להרגיע.לגעת.
ולזכור
שיש למה שאנו עושים/אומרים/רוצים
השפעה על עוד אנשים
מלבד עצמנו

 
זה גם משהו שאמורים לחשוב עליו לדעתי

שיש עוד אנשים מעורבים כאן בעיקר אם יש קשרים משמעותיים בחוץ.
נכון שהזוגיות הראשית היא חשובה מאוד אבל אי אפשר "לשבור" את הכלים ולשחק בחיים של אנשים אחרים כל פעם כשעולה בנו חוסר ביטחון. צריך לטפל בזה בוודאי ולראות איך אפשר לקבל את הביטחון חזרה אבל גם לזכור שאנחנו לא לבד בעולם.
 

לילה 74

New member
שמרי על פרטיות האחר

מי אמר לך שהיא מעונינת לנדב פרטים על חיה האישיים?
 

liansun

New member
לילה

את ואני כתבנו בדיוק אותו דבר .....
התייחסתי לכך שדובר על הצד שהוא הקשר הנוסף.
לא התייחסתי לאף אחד באופן ספציפי
 

לילה 74

New member
אז הבנתי אותך לא נכון

מצטערת.

(ואני בכלל לא מכירה את הנוספים שלכם כך שזו סתם אי הבנה, סליחה)
 
אז עכשיו

לא רק שיש מצב בין בני זוג שאחד רוצה לסגור וזה לא מובן לשני שצריך לעצור רגע ולחזור הביתה לזוגיות אלא גם הנוסף/ת יכול להפעיל לחץ ולהגיד לא מתאים לי?
&nbsp
סליחה, אבל זה נראה לי מוזר.
עם כל הכבוד נראה לי שצריך להיות ברור למי שנכנס למערכת יחסים כזאת שהוא מכבד את האדם האחר ואת הזוגיות שלו ושאם יש מצב כזה אז הוא קודם כל זז הצידה ומאפשר לו לפתור את הדברים עם בן זוגו.
&nbsp
וכן, ברור שגם הם אנשים, ויש רגשות, אבל צריך להיות גם איזה כבוד בסיסי לענין. לא יודע.
 
למעלה