האנשים שלא יצא לי לפגוש

centuri

New member
האנשים שלא יצא לי לפגוש

אתום אלו שלא יצא לי לפגוש כיכבו בתמונה ישנה עם חיוך למשך 5 שניות על מסך הטלויזיה. היו כאלו עם תמונה ישנה כזאת של סוף טירונות עם חיוך עייף ומאושר. היו את אלו שהאושר נח על פניהם שהפכו לחסרות הבעה. היו את אלו שהיו ללא תמונות רק שם לא מוכר ממקום במדינה שכימעט לא פקדתי. אבל דבר אחד משותף היה לכולם אני אותם לא היכרתי. אבל אני יודע שגם לא אכיר לעולם ואני בטוח שהייתי יכול לאהוב כל אחד ואחת, ואני בטוח שלחלקם חיוך ממכר כזה או אחר, וחלקם כה עמוק וצלול אוקיאנוס אנושי של נפש מדהימה , אבל אני לא אוכל לישקוע בהם לעולם. הם שמות שרצים על המסך ,זה אחר זה לפי סדר ה א ב , והם כה צעירים לעיתים ילדים כה רכים שפישעם היחיד היה להיקלע לנקודת הזמן הקוטעת, והם חיילים בני 20 ו 19 ו 21 שרק עוד מעט היו יוצאים אל זרועותיינו הפתוחות אולם חומת הדממה הניצחית ניצבה מולם. והם כולם היו אבות או בנים אמהות או בנות אחים ואחיות וכולם עוד רצו לקחת עוד שאיפה אחת גדולה מהחיים . אלו הם האנשים שלא יצא לי לפגוש
 

ADI 26

New member
תודה לכולם רק עכשיו פתחתי ת'מחשב

למרות שאני בכלל לא יודעת אם מותר לי או אסור לי..סיימנו את השבעה ואני פשוט ש-ב-ו-ר-ה לא מפסיקה לבכות בכל זאת אני הילדה הכי קטנה שלו שאותה הוא לקח לכל מקום ,מלא אנשים באו לנחם ןכולם אותם סיפורים על אבי בעל לב זהב כמה אהב לעזור ולחייך ותמיד להיות חבר של כולם ועם כל החזות הגדולה שלו היה רגיש כמו מרגרינה..אבא שלי מת קשה לי מאד מזה שהוא לא יחזור לעולם אבא שלי בן ה-57 מת.. בן אדם בריא כמו שור עבר בדיקות ולא היה לו כלום נכנס עם כאבים בבטן לבי"ח ומת... אבא שלי מת ... אלוהים מה עושים? איך ממשיכים? מאיפה הכוחות? מה אמא שלי תעשה לאחר 39 שנות נישואין..אלוהים שיתן לי את הכח ולה הכח להמשיך הלאה כמה דברים פספסתי לעשות איתו ...אבא שלי הגיבור שלי מת... כל דבר שהיתי זקוקה לו - הוא עזר לי... מה שאני זה בעצם מה שהוא ...כל השמחת חיים הפתיחות ...הרגישות..המראה היחצוני כולל מבנה גוף גדול זה הכל אבא שלי... הוא עזב אותי...הוא לא יחזור כולי דומעת וזה לא יחזיר אותו - אלוהים איך נוהגים? אף פעם לא חשבתי שהוא ימות , הוא נראה לי כמו איש נצח אבא שלי כזה חזק מי בכלל חשב שאסון כזה יקרה ואבא שלי ימות תוך יממה ו1/2 וזהו צריך לחזור לשגרה... והשגרה שלי זה עבודה בתל אביב ונסיעות לצפון בסופ"ש..יהיה לי כל כך קשה להיות רחוקה מאמא שלי בשעת משבר כזו...ואני לא יכולה לחזור לצפון כי אין עבודה בצפון...וזה מתסכל ויש רגשות אשם על זה שאני לא חוזרת לאמא שלי... בכל אופן הכתיבה נראית לי ארוכה העינים כבר שורפות אבא שלי, שלי מת תודה לכל המנחמים
 

כתומית

New member
עדי יקרה

אין מילים שיוכלו לנחם, אפילו שבאיזשהו אופן הייתי בסיטואציה דומה (גם אבא שלי נפטר בגיל 59, גם אני גרתי רחוק מאמי, גם בת זקונים), איני יכולה לעזור, או להציע, או... רוצה לחבק, וצר לי שלא הגעתי לשבעה. אשוחח איתך בהקדם. חיבוק ענק.
 
מזכירה לך יקירתי

שאני תמיד כאן ואת יכולה להתקשר בכל שעה. אם זה לבכות או לספר לי על האבא המקסים שלך .... מחבקת חזק
 

ויקי38

New member
עדי

כואב לי לקרוא את האובדן שלך. כל כך רואים אייך את נקרעת בין האובדן לבין מה שנשאר כאן ועכשיו. זוהי תקופה מאד מאד קשה ואני מכאן שולחת לך הרבה אהבה וניחומים ואם רק תחושי צורך תרימי טלפון ותשעני.
 

ADI 26

New member
תודה לכולם רק עכשיו פתחתי ת'מחשב

למרות שאני בכלל לא יודעת אם מותר לי או אסור לי..כולם כבר שיגעו אותנו עם מיליון חוקים ומנהגים בשבעה הזו ...סיימנו את השבעה ואני פשוט ש-ב-ו-ר-ה לא מפסיקה לבכות בכל זאת אני הילדה הכי קטנה שלו שאותה הוא לקח לכל מקום . מלא אנשים באו לנחם ןכולם עם אותם סיפורים על אבי בעל לב זהב כמה אהב לעזור ולחייך ותמיד להיות חבר של כולם ועם כל החזות הגדולה שלו היה רגיש כמו מרגרינה..אבא שלי מת קשה לי מאד מזה שהוא לא יחזור לעולם אבא שלי בן ה-57 מת.. בן אדם בריא כמו שור עבר בדיקות ולא היה לו כלום נכנס עם כאבים בבטן לבי"ח ומת... אבא שלי מת ... אלוהים מה עושים? איך ממשיכים? מאיפה הכוחות? מה אמא שלי תעשה לאחר 39 שנות נישואין..אלוהים שיתן לי את הכח ולה הכח להמשיך הלאה כמה דברים פספסתי לעשות איתו ...רק לאחר שהוא מת אני יודעת להעריך אותו כמה עצוב,עצוב איך לא פיניתי לו יותר זמן,איך לא פנקתי אותו איך לא השקעתי ,כולי אכולת רגשות אשם אבא שלי הגיבור שלי מת... כל דבר שהיתי זקוקה לו - הוא עזר לי... מה שאני זה בעצם מה שהוא ...כל השמחת חיים הפתיחות ...הרגישות..המראה היחצוני כולל מבנה גוף גדול זה הכל אבא שלי... הוא עזב אותי...הוא לא יחזור כולי דומעת וזה לא יחזיר אותו - אלוהים איך נוהגים? אף פעם לא חשבתי שהוא ימות , הוא נראה לי כמו איש נצח אבא שלי כזה חזק מי בכלל חשב שאסון כזה יקרה ואבא שלי ימות תוך יממה ו-1/2 וזהו צריך לחזור לשגרה... והשגרה שלי זה עבודה בתל אביב ונסיעות לצפון בסופ"ש..יהיה לי כל כך קשה להיות רחוקה מאמא שלי בשעת משבר כזו...ואני לא יכולה לחזור לצפון כי אין עבודה בצפון...וזה מתסכל ויש רגשות אשם על זה שאני לא חוזרת לאמא שלי... אני מרגישה כמו ילדה קטנה אבל אבא שלי תמיד דאג לי/לנו מי ידאג עכשיו? ואיך זה שלא נראה את החיוך שלו לעולם? איזו הפתעה גרועה מאיפה זה בא לנו .. בכל אופן הכתיבה נראית לי ארוכה העינים כבר שורפות אבא שלי, שלי מת תודה לכל המנחמים יהי זכרו ברוך
 

roxie

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל מותר קצת לא להמשיך הלאה ומותר להיות עצובה- כי להמשיך הלאה זה הדבר הכי קשה בעולם- קחי את הזמן אין לי מושג מה אומרים לאדם שחווה כזה כאב- רוצה להזדהות אבל לא יכולה לתאר לעצמי איך מרגיש כזה עצב יכולה רק להציע לך
ענק תחזיקי מעמד אוהבת רחלי
 

גלית35

New member
עדי מרגישה שאין לי מילים וגם אם../images/Emo20.gif

יש הן לא מנחמות שולחת לך
גדול
 
למעלה