ילדת חורף1
New member
האמת...
שכבר כמה ימים אני חושבת אם לכתוב פה. ולמרות שאין לי מושג כל כך מה לכתוב. או איך לכתוב, אני כותבת. אולי כי זה רק החשק והרצון הזה להוציא מילים... לכתוב את המחשבות שלי איפשהו... (אם לא לעצמי. לפחות פה. כי לעצמי אני כבר כמה זמן לא כותבת) **** ומרגיש לי שזה לא מספיק. שמה שאני עושה לא מספיק. שמה שאני עושה בשביל אחרים, או בשביל עצמי זה לא מספיק. לא מספיק טוב. שאני לא מספיק טובה. ואני לא יודעת מאיפה נובעת ההרגשה הזאת, כי זה לא שקרה משהו. אולי פשוט זה נובע מהמחשבות שלי. מהלב? יכול להיות... לא יודעת. ונכון, אין כזה דבר לא מספיק.. אבל זו ההרגשה שלי כרגע.. שאני לא עושה מספיק. ואני יודעת שבטח לא מובן למה אני מתכוונת כי אולי אני בעצמי לא חשבתי על זה. **** ואני כותבת. כותבת כל כך הרבה. נדמה לי שכתבתי בזמן האחרון, בתקופה האחרונה יותר מילים מבדר"כ. ואולי זה כי פתאום השתיקה הזאת כן מעיקה עלי באיזשהו מקום. ה-4 שנים האלה של שתיקה כן מעיקות עלי ומציקות לי. והבכי הזה ששובר אותי, הבכי הזה שבא מהמקום הכי כואב, הבכי הזה שבא מידי פעם כדי להוכיח לי שכן קורה משהו... שהדחקתי כל כך הרבה בתוכי. ונדמה לי שהדברים האלה שאני שומרת בתוכי כן יוצאים. הדברים האלה כן נכתבים. והכוונה אולי לדברים האלה שהדחקתי שנכתבים בהודעות שלי, בהודעות שאני כותבת. וגם אם זה לא הכי מובן, הם כן נכתבים. באיזשהו מקום נדמה לי, ואולי אפילו אני יודעת שאני כן מדברת, וכן חושפת דברים מתוכי. גם אם זה באופן שהוא לא הכי מובן. שלא ממש מובן על מה אני כותבת או מדברת. ונדמה לי שהורדתי קצת מהחומה הזאת שיש סביבי. אעפ"י שיש רגעים שלפעמים אני רוצה את השתיקה הזאת. את המקום הבטוח הזה... מקום בטוח כדי לא להיפגע אולי. **** ואני יודעת שזה קצת מבולבל. אולי כי זה לא מסודר גם לעצמי. אבל ני פשוט כותבת. לא יודעת מה רציתי בהודעה הזאת. ובטח היא לא מובנת. פשוט כתבתי. לא יודעת. .... *שלח*...
שכבר כמה ימים אני חושבת אם לכתוב פה. ולמרות שאין לי מושג כל כך מה לכתוב. או איך לכתוב, אני כותבת. אולי כי זה רק החשק והרצון הזה להוציא מילים... לכתוב את המחשבות שלי איפשהו... (אם לא לעצמי. לפחות פה. כי לעצמי אני כבר כמה זמן לא כותבת) **** ומרגיש לי שזה לא מספיק. שמה שאני עושה לא מספיק. שמה שאני עושה בשביל אחרים, או בשביל עצמי זה לא מספיק. לא מספיק טוב. שאני לא מספיק טובה. ואני לא יודעת מאיפה נובעת ההרגשה הזאת, כי זה לא שקרה משהו. אולי פשוט זה נובע מהמחשבות שלי. מהלב? יכול להיות... לא יודעת. ונכון, אין כזה דבר לא מספיק.. אבל זו ההרגשה שלי כרגע.. שאני לא עושה מספיק. ואני יודעת שבטח לא מובן למה אני מתכוונת כי אולי אני בעצמי לא חשבתי על זה. **** ואני כותבת. כותבת כל כך הרבה. נדמה לי שכתבתי בזמן האחרון, בתקופה האחרונה יותר מילים מבדר"כ. ואולי זה כי פתאום השתיקה הזאת כן מעיקה עלי באיזשהו מקום. ה-4 שנים האלה של שתיקה כן מעיקות עלי ומציקות לי. והבכי הזה ששובר אותי, הבכי הזה שבא מהמקום הכי כואב, הבכי הזה שבא מידי פעם כדי להוכיח לי שכן קורה משהו... שהדחקתי כל כך הרבה בתוכי. ונדמה לי שהדברים האלה שאני שומרת בתוכי כן יוצאים. הדברים האלה כן נכתבים. והכוונה אולי לדברים האלה שהדחקתי שנכתבים בהודעות שלי, בהודעות שאני כותבת. וגם אם זה לא הכי מובן, הם כן נכתבים. באיזשהו מקום נדמה לי, ואולי אפילו אני יודעת שאני כן מדברת, וכן חושפת דברים מתוכי. גם אם זה באופן שהוא לא הכי מובן. שלא ממש מובן על מה אני כותבת או מדברת. ונדמה לי שהורדתי קצת מהחומה הזאת שיש סביבי. אעפ"י שיש רגעים שלפעמים אני רוצה את השתיקה הזאת. את המקום הבטוח הזה... מקום בטוח כדי לא להיפגע אולי. **** ואני יודעת שזה קצת מבולבל. אולי כי זה לא מסודר גם לעצמי. אבל ני פשוט כותבת. לא יודעת מה רציתי בהודעה הזאת. ובטח היא לא מובנת. פשוט כתבתי. לא יודעת. .... *שלח*...
