האם מתאמן שעובד רק על אירובי ונמצא

קטריס

New member
האם מתאמן שעובד רק על אירובי ונמצא

במאזן קלורי חיובי, זקוק לתרגילים אנאירובים על מנת למנוע פירוק שריר?
 

קטריס

New member
באמת? מדוע?

האם מפני שהגוף שואף שהפעילות האירובית תבזבז כמה שפחות אנרגיה? וזאת על אף שהוא מקבל את כל האנרגיה שהוא צריך על בסיס יומי?
 

קטריס

New member
כשאני נתקע על ביטוי מסויים

זה לא עוזב אותי
 
כן רק שההבדל הוא במטרות המתאמן

מתאמן כזה אינו צריך לעבוד על פי היפרטרופיה או כל שיטה אחרת אבל כן הוא נדרש לעבודה כנגד התנגדות בעצימות ותדירות פחותים אבל עדיין נדרש משום שהדלול לא יחול באופן שווה על כל שרירי הגוף אומנם בשלבים הראשונים לחיים הדלול הוא לא משמעותי אבל ככל שמתקדמים בשנים הוא הופך להיות משמעותי מאוד הסיבות לכך הן: א. השריר בונה ומפרק את עצמו כל הזמן עקב הפעילות היוםיומית ובלי קשר לפעילות אירובית הוא נדרש לפעילות ספיציפית לתחזוקה עצמית - נצא מתוך הנחה שהפעילות היום יומית מספיקה לו והסברים נוספים בהמשך ב. בסיום שלב ההתבגרות והגדילה מתחיל תהליך הפוך של דלול מסת שריר (פיסיולוגיה של תהליך "הזדקנות") בד"כ מתחיל בעשור השלישי לחיינו ג. שריר שלא מופעל תחת עומס "מרדים" יחידות מוטוריות ו"מנוון" חלקים לא פעילים במטרה לחסוך באנרגיה משמע יחידות שלא פעילות ו/או התנוונו סופם שהם יגרעו מתהליך הבניין והפירוק עד להוצאתם מהמשחק. ד. גם הרכב תזונתי מותאם במאת האחוזים באימונים אירוביים עצימים הוא יוביל את הגוף לפירוק השריר ושימוש בחלבון השריר לייצור אנרגיה (אומנם מדובר במקסימום סדר גודל של 5% מסך כל האנרגיה אבל עדיין... כשמכל גרם חלבון הוא מייצר כמעט 4.5 קלוריות זה לא זניח...) ה. התאוששות ממאמצים אירוביים תפנה אנרגיה לשרירים שהתאמצו הכי הרבה ופחות לשרירים שהיו "סתם" במשחק וזה פוגע בבנין המחודש שלהם
 
למעלה