כן רק שההבדל הוא במטרות המתאמן
מתאמן כזה אינו צריך לעבוד על פי היפרטרופיה או כל שיטה אחרת אבל כן הוא נדרש לעבודה כנגד התנגדות בעצימות ותדירות פחותים אבל עדיין נדרש משום שהדלול לא יחול באופן שווה על כל שרירי הגוף אומנם בשלבים הראשונים לחיים הדלול הוא לא משמעותי אבל ככל שמתקדמים בשנים הוא הופך להיות משמעותי מאוד הסיבות לכך הן: א. השריר בונה ומפרק את עצמו כל הזמן עקב הפעילות היוםיומית ובלי קשר לפעילות אירובית הוא נדרש לפעילות ספיציפית לתחזוקה עצמית - נצא מתוך הנחה שהפעילות היום יומית מספיקה לו והסברים נוספים בהמשך ב. בסיום שלב ההתבגרות והגדילה מתחיל תהליך הפוך של דלול מסת שריר (פיסיולוגיה של תהליך "הזדקנות") בד"כ מתחיל בעשור השלישי לחיינו ג. שריר שלא מופעל תחת עומס "מרדים" יחידות מוטוריות ו"מנוון" חלקים לא פעילים במטרה לחסוך באנרגיה משמע יחידות שלא פעילות ו/או התנוונו סופם שהם יגרעו מתהליך הבניין והפירוק עד להוצאתם מהמשחק. ד. גם הרכב תזונתי מותאם במאת האחוזים באימונים אירוביים עצימים הוא יוביל את הגוף לפירוק השריר ושימוש בחלבון השריר לייצור אנרגיה (אומנם מדובר במקסימום סדר גודל של 5% מסך כל האנרגיה אבל עדיין... כשמכל גרם חלבון הוא מייצר כמעט 4.5 קלוריות זה לא זניח...) ה. התאוששות ממאמצים אירוביים תפנה אנרגיה לשרירים שהתאמצו הכי הרבה ופחות לשרירים שהיו "סתם" במשחק וזה פוגע בבנין המחודש שלהם