האם כך מתנהל "שיתוף הציבור"?

האם כך מתנהל "שיתוף הציבור"?

שיתוף הציבור בהליכי תכנון עירוני הוא מנהג ראוי, אבל האם להזמנת תושבי רחוב בלוך אחרי שהוצב שלט המודיע להם על תוכניות מגובשות אפשר לקרוא "שיתוף הציבור"? האם קריאה לזמן את המתנגדים לנתיב האופניים ומנגד את התומכים בו תוביל לדיון ענייני, פורה ויצירתי "בראש פתוח ונפש חפצה", או שצפויה התנצחות, צעקות וישיבה עקרה וסוערת שתסתיים במבוי סתום או ב-"פיצוץ"? האם במפגש הצפוי להיות רב משתתפים וכנראה סוער יתקיים דיון, או שזה יהיה קונצרט קקופוני בסגנון הסצינה המופלאה מהסרט "תעלת בלאומליך", שבה השכנים מתלוננים במשטרה על הרעש ברחוב וכל אחד משמיע רעש של אחד מכלי העבודה? האם אפשר יהיה במפגש כזה לדון באופן שקול בפתרונות שיש בהם פשרות או איזונים? הועלו רעיונות שונים לפשרות: רעיונות תכנוניים - למשל, להפוך את הרחוב לחד-סטרי, לתכנן חניות באחד מצידי הרחוב בזווית של 45 מעלות למדרכה, לגרוע מרוחב המדרכות. רעיונות של ניהול חניות - להפוך את הרחוב וסביבתו לאזור חניה ייחודי לתושבים בלבד כל שעות היממה, או חלק מהאזור, או בחלק משעות היממה, ובכך להיטיב עם התושבים על חשבון אורחים המזדמנים לאזור. רעיונות כלכליים - לממן לתושבים מקומות חניה בחניונים סמוכים. לעניות דעתי, ראוי להכריז על דיון מחודש, פתוח לכלל הציבור בנושא מהפיכת האופניים בתל אביב וחלוקה חדשה של המרחב הציבורי בעקבות מהפכה זו, ולהביא את הנושא העקרוני להצבעה והכרעה תוך זמן קצוב בישיבת המועצה. בתקופת הדיון הציבורי התושבים יוכלו לערוך הפגנות בעד ונגד בככר רבין, אבל חשוב יותר שיתקיים דיון ציבורי רחב פתוח ופורה. אם יהיה רוב התומך בהפיכת תל אביב לקופנהגן לאחר גיבוש עמדה באסיפת העירייה ניתן יהיה לסמן באופן שיטתי נתיבי אופניים ברחובות העיר לפי קריטריונים שקולים, יש טעם לפגם בשיטה שבה נסלל שביל אופניים רק כאשר מגיע תורו של רחוב מסוים לעבור שיפוץ בתוכנית השיפוצים הרב שנתית של מחלקת ההנדסה, ולא נסללת רשת רצופה ושיטתית של שבילי אופניים. בניו יורק, סומנו נתיבי אופניים על חלק מרצועות האספלט של המיסעה הקיימת בלי קשר לשיפוץ הרחובות. יש טעם לפגם בכך שהופכים רחוב מסוים לשפן ניסיונות ומטילים על הכתפיים הצרות של תושביו לנהל מאבק עקרוני. בהזדמנות זו, הגיע הזמן לקבוע מדיניות חניה ברורה וצודקת. היום כל רחוב בתל אביב זוכה להסדר חניה ייחודי ומבלבל ולפני שחונים במרכז העיר צריך לעצור בתחילת הרחוב ולקרוא את מגילת הוראות החניה הספציפיות, לא ברור אם קיימים קריטריונים, והם אינם שקופים לציבור. תווי החניה לתושבי העיר מעניקים טובות הנאה בעלות ערך כלכלי משמעותי לפי שיטה המסבסדת משקי בית בעלי מספר כלי רכב, ומטילה את המחיר על משקי בית חסרי רכב, שיטה המפלה לרעה עסקים בהשוואה לתושבים, וגורמת לניצול לא יעיל של הנדל"ן הציבורי היקר ביותר והשימושי ביותר בעיר - הרחובות. את תרומתי הצנועה לדיון והצעה לפתרון מאוזן העלתי במאמר: "תוי חניה - צדק חלוקתי, ניטרליות ציבורית ואוטונומיה."
 

down under

New member
עודד, האם אפשר לשמוע ממך

בקצרה, מה דעתך על לקיחת 60 מקומות החניה בבלוך לטובת שביל אופניים? תודה.
 
לא לגמרי קצר

א. לעניות דעתי הרחובות הם קניין ציבורי ויש להקפיד ולשמור אותם כך ולא לייחד אותם לאיש. ישנם בעלי חניות על קרקעות פרטיות, אך ודאי שלא בשולי הרחובות הציבוריים. ב. לתושבי הערים בישראל אין זכות קניינית לחנות בשולי הרחובות, אך יש להם זכות תכנונית רופפת, המבוססת על מדיניות התכנון שנהגה עד לשינוי המסתמן בתל אביב בימים אלו. תושבי הערים בישראל הורגלו לכך כי כשם שהם מקבלים מהעיריות שירותי תשתיות ביוב ומים כנגד תשלום ארנונה, כך הם מקבלים גם תשתית דרכים וחניה סמוכה לבתיהם עם אפשרויות גישה וחניה סבירות להם ולאורחיהם. זו נורמה שהשתרשה שנים רבות נדבך על גבי נדבך. חלק מהאזרחים אף שילם "כופר חניה" שנועד להקמת חניונים עירוניים סמוכים במקומות בהם לא ניתן היה לספק די מקומות חניה אזוריים. אי אפשר לשנות מדיניות תכנונית באופן שרירותי, אלא בהדרגה וכמובן מנימוקים טובים. ג. נתיבי אופניים הם נימוקים טובים לשנות את המדיניות שנהגה עד היום בתל אביב, לאחר שנים שבהם בהדרגה הוכח כי יש להם ביקוש פוטנציאלי משמעותי והם יכולים גם לספק ניידות לחלק מתושבי העיר וגם להפחית לחצים מגודש תנועה וממקומות חניה מוגבלים. נתיבי האופניים מוצדקים במקומות בהם התועלת שלהם עולה על הנזק, כלומר שיהיו עליהם משתמשים רבים ותנועה ערה. בהתחשב בכך שרכב פרטי של תושב העיר דורש מקום חניה חינם במרחב הציבורי – שערך השוק שלו בתל אביב הוא בסדר גודל של 750 ש"ח לחודש, ואילו השכרה חודשית של אופניים ב-"תל אופן" עולה כ – 20 ש"ח, הרי כדאי לתושבי העיר לעודד כמה שיותר תושבים לעבור לתחליף הזול ולפנות את החניות היקרות. ד. אני מעדיף את המונח "נתיבי תחבורה רכה" ולא "נתיבי אופניים", משום שהם יכולים לשרת תנועה מגוונת המיועדת לציבור רחב. נתיבים אלו יכולים לשרת תנועה של אופניים רגילים וחשמליים, קלנועיות, כסאות גלגלים ממונעים, רכינועים (סגווי), קורקינטים חשמליים, או גלגיליות. ה. כדי לבדוק מהו הנתח היחסי האמיתי של תושבים המוכנים לוותר על מקום חניה ולצמצם נסועה ברכב פרטי, צריך קודם כל לתקן עיוותים במדיניות העירונית הנהוגה כיום אשר מעודדת ומסבסדת בעלי רכב, ולהפוך אותה לניטראלית. היום תווי חניה אזוריים מזכים תושבים בחנייה חינם בזיקה לבעלות ברכב, ולא בזיקה לבעלות בדירה ולתשלום ארנונה. כך נוצר מצב שמשקי בית שיש להם מספר מכוניות זוכים במספר תווי חניה, ואילו אחרים שמסתפקים בתחבורה ציבורית או באופניים לא מקבלים את טובת ההנאה הכלכלית הגלומה בתו החניה. ו. ההצעה הבסיסית שלי מבוססת על שני עקרונות: עיקרון אחד הוא להפוך בתהליך מדורג את עניין החניות לעניין כלכלי המאוזן על ידי ביקוש והיצע ולא לספק אותם בחינם. מנגנוני השוק בדרך כלל מצליחים לאזן באופן יעיל את היחסים בין הביקוש להיצע - כשקיים מחסור המחירים עולים וכשקיים היצף והמחירים יורדים. במקומות בהם מחירי החניה גבוהים כוחות השוק יגרמו להסבת יותר שימושי קרקע לחניות והמחסור יתאזן. מדובר ברעיון כלכלי בסיסי ביותר, ומי שמטיף בשנים האחרונות ליישם אותו על חניות בשולי רחובות הוא פרופ' דונלד שופ, שפרסם ספר מומלץ בשם: "The High Cost of Free Parking". למי שלא הבחין, בתל אביב בעלי עסקים, המשלמים ארנונה גבוהה, אינם זוכים בתו חניה אזורי בחינם. הם הורגלו לשלם עבור חניה סמוך למקום עסקם ובכל זאת העיר אינה מיותמת מעסקים. העיקרון השני אינו לקוח מכתביו של שופ, וההשראה אליו לקוחה מהתלמוד. הרעיון הוא לתת לאזרחים לפתור בעיות בדרך כלכלית, רצונית ואוטונומית בינם לבין עצמם, עם כמה שפחות התערבות שלטונית - שבדרך כלל מזיקה יותר מאשר מועילה. על בסיס העיקרון השני הנזכר לעיל, ובהנחה שיש מקום להעניק תווי חניה לתושבי העיר ביחס לחניות המוגבלות במרחב הציבורי, ההצעה היא שלכל חשבון ארנונה שנתי יוצמד תו חניה אזורי מוגבל לשנה בזיקה לנכס, (ולא לכלי רכב), ואזרחים יוכלו לעשות בתו כרצונם. אם תווי החניה יהיו סחירים, השוק יתמחר אותם - באזור בו קיים מחסור במקומות חניה יש להניח שערך תו החניה יהיה גבוה, ובמקום שבו יש עודפי מקומות חניה הוא יהיה בעל ערך נמוך או חסר ערך. התוצאה תהיה שייוצרו תמריצים לוותר על בעלות ברכב במיוחד באזורים בהם קיים מחסור במקומות חניה, ולהמיר את הבעלות ברכב בחלופות אחרות, כמו אופניים. באופן כזה אזרח שיוותר על רכב יוכל לקבל תמורה מאזרח אחר המעוניין במקום חניה, מבלי שהעירייה (כנאמנה של הציבור הרחב), תצטרך לספק לו פתרון. מנגד מי שירצה תו חנייה ישלם על טובת ההנאה הגלומה בו מחיר מלא. כך יעשה צדק חלוקתי בין התושבים, העירייה תהיה ניטראלית לגבי סדרי העדיפות של התושבים, וכל תושב יוכל לקבוע את סדרי העדיפות לפי רצונו, ובמשא ומתן בינו לבין אחרים, ולשלם את המחיר הנדרש. יצירת אפשרות לתושבים "ללכוד" את הערך הכלכלי הגלום בתו חניה אזורי, תגרום לכך שהם יוכלו לממש - אם יבחרו בכך - את עליית ערכי החניה באזורם במקרה של גריעת מקומות חניה לטובת נתיבי אופניים.
 
מדוע לדעתך אין אכיפה בנושא ?

איך עיריית תל אביב מרשה לבעלי מסעדות / בתי קפה להישתלט על מידרכות פרטיות . תבוא לרחוב אבן גבירול ותיראה איך מישתלטים על מידרכות שנועדו לרשות כולם והעיקר לעשות פירסומת לבעל העסק . ועוד בנוסף אתה יכול לשבת רק אם אתה מזמין אצל בעל הבית
 

דןמור

New member
מימון מקומות חניה לתושבים?

על חשבון מי בדיוק? למה העירייה צריכה לממן מקומות חניה לתושבים? חניה איננה זכות קניינית או זכות שגריעתה מקנה פיצוי כלשהו לתושב העיר. אני הייתי מציע מצב חלופי שבו תו חניה צריך להינתן בתשלום בכדי למנוע מצב שבו העירייה צריכה לעודד מימון של זיהום ושל הגדלת הסיכון בדרכים ופגיעה בהולכי רגל.
 

elyagon

New member
דןמור צודק במאה אחוז

העירייה לא אמורה לממן לתושביה חנייה "מתחת לבית", בדיוק כפי שהיא לא אמורה לממן את רכישת הבית עצמו. כמות הרכבים שנוסעים בה גורמת לרמת זיהום אויר שמסכנת את בריאות הציבור. כמעט בכל מקום באזור לב תל אביב וילונות לבנים שנתלים משחירים תוך יממה מהפיח. צריך לטפל ברכבים אלה באופן בלתי מתפשר כפי שטפלו בארובת רידינג. אני מוסיף להצעתך החלופית, שלכל יח"ד (גם אם היא מפוצלת או שמתגוררים בה מס' שותפים) תינתן אפשרות לרכוש תו חנייה אחד לאחר מגורים רצופים של 3-5 שנים בעיר (כמו באמסטרדם). יוצאים מן הכלל: קשישים, בעלי מוגבלויות ומקרים מיוחדים שיזכו באפשרות לרכוש תו חניה מיידית או בהנחה. יתכן שצריך להוסיף תנאי נוסף: בעלות על רכב בעל דרגת זיהום נמוכה. יתר התושבים יוכלו לפעול כדלקמן: 1. לעבור להשתמש בתחב"צ/אופניים. 2. להחנות את הרכב בהסדר חניית הלילה של חניוני אחוזת החוף. 3. להכשיר חניות פרטיות בבניין בו הם מתגוררים בקומת העמודים - אם ניתן פיזית ותכנונית. 4. לרכוש מקום חניה בחניון פרטי על בסיס חודשי קבוע.
 

down under

New member
את הזעם הקדוש שלכם כדאי שתפנו

למקומות אחרים. זיהום האויר בגוש דן בכלל ובת"א בפרט לא נגרם מהמכוניות החונות של תושבי הרחובות במרכז ת"א אלא בעיקר ממאות אלפי כלי הרכב שנכנסים יום יום (בעיקר בחמשת ימי החול) לעיר הזו. כמה אלפי אוטובוסים שבלילה חונים בחניונים שכולם ללא יוצא מהכלל מחוץ לת"א (חוץ מהחניון של שכון דן אבל גם הוא מחוץ ללב ת"א [לב ת"א זה דרומית לירקון מערבית לדרך נמיר/בגין וצפונית לרח' יפו/דרך אילת]) ביום נכנסים לת"א. כמה אלפי מוניות שרובן שייכות לתושבי חולון, בת ים, יפו (שהיא מחוץ ללב ת"א), אזור, בני ברק, פ"ת ואזור יד אליהו (שוב, מחוץ ללב ת"א) נכנסות שוב ושוב לעיר הזו, כמעט 24 שעות ביממה. אבל, כאמור, עיקר הזיהום הוא ממעל ל-200,000 מכוניות ומשאיות של אנשים מחוץ לת"א שנכנסים לת"א יום יום. הייתי מוסיף שהזיהום בלב ת"א נובע גם מעוד לפחות 40,000 מכוניות של תושבי יפו, תושבי רובע דרום מזרח (בעיקר יד אליהו) ושכונות עבר הירקון הצפוניות שנכנסות יום יום לת"א. בנוסף לכל זה, בעיות חנייה גורמות להמון "רונדלים" של נהג/ת מכונית שגר בלב ת"א ומחפש חניה ברחוב שלו וברחובות הסמוכים. חיפוש חניה במהירות איטית האצה ובלימה וכו' גורמים לזיהום אויר נוסף שיחסית פר זמן הנסיעה הוא גבוה מן הזיהום שנגרם בעת נסיעה שלווה ורגועה במהירות 40 עד 50 קמ"ש. כל זה בא לאמר שאם אתה כל כך חרד מזיהום האויר הזה יותר חשוב, לאין שיעור יותר חשוב, למנוע ככל שניתן כניסת כלי רכב מחוץ לעיר וגם מחוץ ללב ת"א לתוך לב ת"א. יש לשפר דרמטית את התח"ץ שמוביל מחוץ לעיר אל תוכה, יש להוריד נתיבי נסיעה למכוניות ולהופכן או לנת"ץ או לשביל אופניים (כפי שכבר עשו הן ברח' משה דיין והן ברח' יצחק שדה), יש להטיל אגרת גודש על הנכנסים ללב העיר, יש לבצע רפורמה בקווים הפועלים בתוך לב העיר ויש לתמרץ מוניות שיעברו להיות או על גז או חשמליות. יש לעודד אנשים לרכוב (אגב, לרכוב ולא לרכב) על אופניים כפי שעושים מצויין בפרוייקט 'תל אופן' (ולגבי רח' בלוך אפשר בהחלט להופכו לחד סיטרי בכוון תנועה מצפון מזרח לדרום מערב, קרי מארלוזורוב לעיריה ולא להיפך ואז שביל האופניים לא יהיה על חשבון חניה לתושבי המקום). יש להקטין כמות מקומות חנייה שנמצאת, שים לב טוב, במוקדי יוממות על מנת לתת תמרוץ שלילי לבעלי הפרייבטים לא לבוא לשם עם רכבם הפרטי אלא ברגל/אופניים/מונית/אוטובוס. מוקדי יוממות הכוונה לאזורי תעסוקה, בתי קולנוע, בתי חולים, אוניברסיטאות ומכללות, פאבים ומסעדות. קרי, כל מקום שמושך אליו ביום יום קהל רב.
 

דןמור

New member
זה לא סותר אחד את השני

צריך לשפר את התח"צ, להקטין את כמות הרכבים שנכנסים לת"א, להגדיל את כמות שבילי האופניים האמייתים בעיר, להרחיב את המדרכות בעיר, להגדיל את עירוב השימושים ובן השאר להקטין את מספר החניות בעיר (כולל בעיר עצמה, אם זה לטובת אחד מהצעדים המוזכרים). אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. וכן, ככל שיהיו נתיבי אופניים טובים יותר, תח"צ טוב יותר, פחות רכבים שיכנסו לת"א ויהיה יותר קל ללכת ברחובות - אז ממילא יהיו פחות אנשים שעושים רונדלים ברחובות עם מכוניות ויישארו רק אלו שבאמת צריכים להשתמש במכוניות (קשישים, נכים וכו') - אבל זה תהליך ארוך מאד וכל תהליך גורר מתנגדים ופגיעה בחלק מהאנשים בדרך. טוב, אני מתכוון לסיים את הדיון בזה, כי אני מרגיש שאני חוזר על עצמי ושוב ושוב. אתה מוזמן לענות, אבל אין לי באמת כוונה להגיב, אלא אם יהיה משהו ממש מפתיע או מרגש שלא כתבת כבר באחת מעשרות ההודעות שלך. חג שמח.
 

down under

New member
לא הבנתי את הרציונל בצמצום מקומות החנייה

ברחובות מגורים (שאין בהם מקומות בילוי, לדוגמא רח' בלוך המפורסם) לתושבי המקום. ניחא אם היית אוסר אפילו על כאלו שאינם תושבי ת"א (חוץ מנכים או קשישים בני מעל 70) להחנות שם, הייתי מבין. לא מבין, באמת שלא, את ההגיון (שבעיני זה סתם חוצפה נבזית או נבזות חצופה) של ביטול הרבה מקומות חניה ליד בתי מגורים. המטרה היא למנוע עד כמה שאפשר את תנועת כלי הרכב לא את עמידתם כל שעות היום. וכאמור, את נסיעתם מונעים ע"י צמצום מקומות חנייה באזורי יוממות ובאיזורי בילויים. את נסיעתם מונעים ע"י אגרת גודש, ע"י סלילת כמה שיותר נת"צים ומת"צים (מת"ץ = מסלול תח"ץ בדומה למה שיש ברח' ז'בוטינסקי של פ"ת). אתה מונע ע"י כמה שיותר שבילי אופניים, ע"י רכבת קלה ורכבת תחתית ורכבת בינעירונית מכל חלקי הארץ לכוון ת"א. ככה מונעים את תנועת הפרייבטים הלא הכרחיים בת"א. אין שום מטרה ושום סיבה למנוע מאותם מכוניות לעמוד סתם כך, כבוייות מנוע, ברחוב.
 

down under

New member
א-פרופו בזבוזי זמן ודלק על חיפושי חנייה

בסרטון שהביא עדי לוסטיג נאמר מפורשות שכמעט שליש (!!) מהתנועה בעיר היא של חיפושי חניה או של מכוניות הנתקעות אחרי מכוניות המחפשות חנייה.
 

elyagon

New member
תל אביבים: רוצים חנייה ברחוב מתחת לבית ובחינם

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1225152.html? בכתבה זו פתרון שאינו טוב לטווח הארוך כי אינו מעודד צמצום כמות כלי הרכב בעיר, אבל יכול לתת פתרון נקודתי וזמני ע"י חניונים מסובסדים שרחוקים קצת מהרחוב עצמו. הענות התושבים כפי שניתן לראות בכתבה אפסית. הם מעדיפים לעשות סיבוב של 20 דקות ולהחנות מתחת לבית. אם זו ההעדפה שלהם, אז שיחפשו 30 דקות, זה לא הבדל גדול.
 

down under

New member
כבר לחכמי חלם היתה יותר חכמה ממה שלדברים

שכתבת כעת. ה"רונדלים" לחיפוש חניה מבזבזים דלק רב ויוצרים זיהום אויר עצום. הם גם מעכבים סתם מכוניות שנוסעות ברחובות הצרים אחרי אלו שתרים אחר מקום פנוי במהירות איטית יחסית. צמצום כלי רכב בעיר צריך להיות לא של תושבי לב העיר אלא של אלו שגרים מחוץ ללב ת"א. תושבי השכונות הצפוניות מעבר לירקון, תושבי רובע דרום מזרח ותושבי יפו וכמובן שגם תושבי שאר הערים בגוש דן ואפילו חיפאים וירושלמים (בכל יום חול נכנסות כמה אלפי מכוניות של חיפאים ושל ירושלמים לת"א). תגרום לאותם 250,000 מכוניות של לא תל אביבים או ל-300,000 המכוניות של לא לב תל אביבים לא להכנס לת"א בכל יום. זה מה שחשוב, ולא להקטין בכמה אלפים את כמות המכוניות של אלו שגרים בלב ת"א.
 

elyagon

New member
צריך גם וגם

צריך להקטין את כמות החניות, ואז להרבה אנשים יהיה פחות כדאי להכנס לעיר עם רכב, או לגור בה עם רכב. לא שמעתי את דעתך העניינית בנוגע להקצאת מקומות נוספים בחניוני אחוזת חוף שהם מסובסדים אך קצת מרוחקים מפתח הבית. ואגב צדקת, אני באמת מעיירה חלם בפולין.
 

down under

New member
אני בעד הקטנת כמות מקומות החנייה בת"א

אך ורק ורק ואך בקרב מה שנקרא מוקדי יוממות. קרי ליד אזורי תעשיה (כמו רמת החיל, עתידים, דרום העיר באזור רח' שוקן ועליה), ליד בתי חולים, ליד אוניברסיטאות ומכללות, ליד רכוז של פאבים ומסעדות. אזור רח' בלוך, והלכתי בו שלשום הליכה ספורטיבית, יש בו רק שתי מספרות בכל הרחוב וברחובות הקטנים המאונכים אפילו זה לא. הוא אשכרה "פרבר" שינה של ת"א. באזורי מגורים אני לא רק שמתנגד להקטנת כמות החניה אני דורש, לא רק בעד, אלא ממש דורש להגדיל בכל צורה שהיא את כמות מקומות החניה. אני כמובן שבעד הקצאת מקומות חניה בחניוני אחוזות חוף למען הדיירים. ברור שאני בעד.
 
מי משלם את מחיר החניה?

הנחות יסוד א. ארנונה חודשית לדירת מגורים ממוצעת בתל אביב היא בסדר גודל של 300-500 ש"ח לחודש, (תלוי באזור ובשטח הדירה). הארנונה צריכה לממן שירותים עירוניים שונים, ובהם בין השאר, פינוי אשפה, חינוך, רווחה ותשתיות. ב. משבצת חניה בתל אביב מכניסה לעירייה בסביבות 750 ש"ח לחודש מחניה חוקית בתשלום, (הקנסות הוא עסק יותר משתלם, אבל זה נושא לדיון בפני עצמו). ג. משקי בית רבים בתל אביב מחזיקים יותר מרכב אחד וזוכים לקבל מספר תווי חניה המזכים אותם בחניה חינם ברחובות, ולעומתם לא מעט משקי בית שאינם מחזיקים רכב כלל. שאלה האם זה צודק שמשק בית עירוני שאינו מחזיק רכב, ואינו זוכה לתו חניה ולטובת ההנאה הכלכלית הגלומה בו, משלם ארנונה זהה למשק בית שכן המחזיק 3 מכוניות ומונע מקופת העירייה הכנסות חודשיות בהיקף שעשוי לעלות פי 4 מדמי ארנונה של משק בית ממוצע?
 

down under

New member
כמו שאמרו לי, צדק הוא שמו של כוכב לכת

במערכת השמש שלנו. באנגלית אפילו זה לא...
 
התגובה שלך היא המענה לשאלה שלך

לפחות אתה ישר כדי להודות שצדק ומוסר אינם נכללים במסגרת השיקולים שלך. בהלך הרוח שלך אפשר להבין גישה חזירית אופיינית המובילה לטיעונים כמו: - כל מי שנכנס למרכז לתל אביב צריך לשלם ביוקר על החניה, אבל תושבי העיר זכאים לחנות בחינם ולכמה שיותר חניות. - אני זכאי למקומות חניה כמספר כלי הרכב שיש לי, מבחינתי, שהשכנים שלי יסעו באוטובוס או על אופניים, רק שלא ירכבו לי על מקומות החניה. - מבחינתנו אתם יכולים להצר את צירי הכניסה למרכז תל אביב. מבחינתנו כל מי שנכנס למרכז תל אביב יכול לבזבז את זמנו ולהתעכב בגודש ובפקקים, אבל במקומות החניה שלנו אל תעזו לגעת. - אתם יודעים מה, על תכנסו בכלל לתל אביב, אתם רק מפריעים. - תושבי הפריפריה צריכים לממן בכספי המסים שלהם רכבת תחתית בתל אביב לרווחת התושבים והעסקים בגוש דן, הרי לפעמים הם באים לקניות בעזריאלי, או לשתות קפה בדיזנגוף. - לא אכפת לי שהארנונה של תושבי שכונת התקווה או נווה שרת תממן את החניות לתושבי מרכז תל אביב, להם הרי אין בעיות חניה, ממילא אין להם כסף לקנות מכוניות.
 
../images/Emo45.gif לא רק עניין של צדק ומוסר

אלא גם סוגייה כלכלית. לחניה יש מחיר כספי: נזקים בריאותיים מזיהום אוויר, עלות הקרקע עצמה, עומסי תנועה... המדינה והאזרחים משלמים את החשבון בכל שנה ושנה, כך שתמחור פרטני של חניה יביא לכך שמי שאכן "שולח" את החשבון גם ישלם אותו ולכן בטווח הארוך החשבון יהיה קטן יותר. אגב, אני לא רואה גם שום סיבה שחניה ברחוב תהיה בחינם בפריפריה. בכדי לא להכביד יותר מידי על הציבור אני חושב שצריך לנקוט בפעולה משולבת: מצד אחד הורדת מיסי הארנונה למגורים אך מצד שני לתמחר כראוי תווי חניה.
 

down under

New member
תגיד לי, אתה מנסה להחליף את יוסף (בומבה) צור

בסרט תעלת בלאומילך? אתה ממש חפרת וחפרת וחפרת בנושא הזה. והנה התייחסות שלי לחלק מן הטענות שהעלית כאן: - תושבי הפריפריה צריכים לממן בכספי המסים שלהם רכבת תחתית בת"א. איך, למען השם, הגעת למסקנה הזו מדבריי? את הרכבת התחתית של ת"א, שהיא דבר שיעזור לכל מי שגר בת"א ובעיקר לכל מי שמגיע אליה מבחוץ, צריכה המדינה לממן בהשתתפות תקציבית של כל עיריות גוש דן הגרעיני שבתחומן תנוע הרכבת הזו. - לא אכפת לי שהארונוה של תושבי שכונת התקווה או נוה שרת תממן את החניות לתושבי לב ת"א. שוב, מה הקשר בין שמיטה להר סיני? איך בדיוק הם (תושבי השכונות הרחוקות) מממנים את החניות של תושבי מרכז ת"א? ואולי זו דוקא הארנונה (הגבוהה בהרבה) של תושבי צהלה, אפקה, נאות אפקה ורמת אביב ג' שמממנות זאת? (אגב, לא הבנתי איך ארנונה מממנת חניה, אבל ניחא). - אתם יודעים מה, אל תכנסו בכלל לת"א, אתם רק מפריעים. שקר וכזב בצורה מגעילה ממש. שיכנסו, אבל שיעשו זאת כמה שיותר בתח"ץ. באוטובוסים, ברכבות, ברכבת הקלה כשתהיה, במוניות שירות ובמוניות ספיישל. ת"א צריכה את האנשים לא את כלי הרכב שלהם!!! בדיוק כמו לונדון וסינגפור ובדיוק כפי שלמנהטן מגיעים מעל מליון, כן, מעל מליון איש ביום יום מהסביבה שלה (מברוקלין, קווינס, ברונקס, סטטאן איילנד, מניו ג'רסי, מלונג איילנד ומשאר עיירות וכפרי מדינת ניו יורק) אבל מעל ל-90% עושים זאת באוטובוסים וברכבות, יען כי במנהטן יש שילוב נוראי של פקקים וחוסר קיצוני במקומות חנייה. ולא שמעתי שסינגפור סיטי או לונדון או ניו יורק הן ערים שלא מושכות קהל רב. נהפוך הוא, הן סופר דופר מושכות קהל רב ומליוני יוממים וכן סתם תיירים וסקרנים, אבל הרוב המוחץ לא עושה זאת בפרייבטים. אותו דבר אני מאוד מאוד מאוד מקווה יקרה גם בתל אביב. - מבחינתנו אתם יוכלים להצר את הכניסה למרכז ת"א אבל במקומות החניה שלנו אל תעזו לגעת. פה אני מסכים יותר ממסכים. בדיוק כך צריך להיות. זו התפיסה שלי של צדק. מי שגר במרכז ת"א זכותו להחזיק רכב. אני אעשה הכל על מנת שלא ישתלם לו להזיז אותו מהחניה (למשל אקטין מספר מקומות חניה במוקדי יוממות, אהפוך הרבה צירי תנועה לנת"צים/מת"צים, אסלול הרבה שבילי אופניים על חשבון נתיבי תנועה [וחלילה לא על חשבון מקומות חניה]), אבל כן אעשה הכל שיהיה לו את מקום החניה ברחוב.
 
קח צעד אחורה

הצגתי שאלה המתייחסת לחלוקה פנימית צודקת של מקומות חניה במרכז תל אביב, בהם אתה תומך. האם זה צודק שמשק בית עירוני שאינו מחזיק רכב, ואינו זוכה לתו חניה ולטובת ההנאה הכלכלית הגלומה בו, משלם ארנונה זהה למשק בית שכן המחזיק 3 מכוניות ומונע מקופת העירייה הכנסות חודשיות בהיקף שעשוי לעלות פי 4 מדמי ארנונה של משק בית ממוצע? אנא נסה להשיב ברצינות לשאלה זו, (ולא תשובה מהסוג צדק זה שם של כוכב).
 
למעלה