האם כדי לתגמל על התנהגות... ארוך

האם כדי לתגמל על התנהגות... ארוך

טובה? בני בן אוטוטו חמש, בתקופה האחרונה התנהג לא טוב בכלל כתבתי והתיעצתי. הוא מתעקש על הכל מתרגז על הכל, הוא עבר המון שינויים התקופה האחרונה בית חדש אחות חדשה וגן חדש... לפני שבועיים זה עבר כל גבול ועל הכל התנהל ויכוח, בן זוגי ראה כי לא טוב והחליט לקחת את העינינים לידיו והחליט שהוא " מחזיק אותו קצר" וכך עבר שבוע גהנום שעל כל דבר קטן בן זוגי התעקש עם החמוד שלי ואני לא ממש נקטתי עמדה כי בדר"כ אני נמצאת עם הילדים ואני רוב הזמן זו שפועלת והפעם הוחלט שהדברים יתנהלו בצורה שונה. מיותר לציין שגם בעלי וגם בני שניהם עקשנים מאוד. בימי שישי אנחנו הולכים לקבלת שבת אצל ההורים עם כל הנכדים, ובשביל בני זה הזמן שהוא הכי אוהב בשבילו ללכת לסבא וסבתא זה פרס. לפני שהלכנו בעלי הודיע לו שאם הוא מתנהג בצורה לא טובה ומגזים בהתנהוגותו אנחנו חוזרים הביתה. כם קרה שהגענו להורים והילדים השתוללנו מאוד וזה בסדר, כי כולם השתוללו, בעלי ממש חיפש את הילד הוא אמר לכולם אני מבקש שתרגעו כולם, הילדים לא ממש התיחסו ומותר להם הוא לא אבא שלהם רק בנינו החל להתחץ בצורה מאוד לא יפה לאביו, מילים שדי נדהמנו לשמוע. בעלי אמר לו אם תמשיך אנחנו הולכים הביתה , והוא לא ממש האמין המשיך להתחצף, בעלי בא ואמר לי בואי הולכים הביתה, אני נדהמת אבל מה לעשות אני לא אשבור לא את המילה. התקפלנו והלכנו הביתה הבן בכה מאוד וכעס אמר שאנחנו הורים רעים וכו'... אני חיבקתי והסברתי שהוא ממש לא בסדר וכו' לאחר מספר ימים הוחלט לשנות טקטיקה, עשינו טבלה גדולה וצבעונית עם רישום של הימים א, ב, וכו' מאוד יפה, כל יום לפי ההתנהגות אנחנו נצייר פרצופים , פרצוף שמח ליום מוצלח כמובן שהשאיפה היא לא מושלם אלה על התנהגות טובה (בלי התחצפות וכו') ועד יום שבת עם יש יותר פרצופים שמחים אז נוסעים לספארי , עד כה יש רק פרצופים שמחים ואנחנו ביום חמישי. השאלה היא האם זה בסדר לתגמל ילד על התנהגות טובה? והאם הצורה שבעלי נהג היא טובה או לא? כמובן שקיבלנו על הראש מההורים אחר כך והודענו להם שאנו לא מקבלים התחצפות. ומה עושים???
 

אפרתש

New member
כמה הערות מקריאה ראשונה מהירה

דבר ראשון - אני לא מבינה את ההתנהלות במשפחה שלך. 1) התנהגות הילדים הפריעה למישהו? אם כן - למה רק בעלך ניסה לעצור אותם? 2) אם אכן ההתנהגות הפריעה, ההסבר ש"בסדר שהילדים האחרים לא התייחסו כי "הוא לא אבא שלהם" לא מובן לי. אם אני אבקש מהאחיינים שלי לא לקפוץ על הספה או לא לצרוח לי בתוך האוזן, אצפה שהם יתיחסו אלי. נשמע קצת כאילו אתם כמו צבא או משהו - כל אחד צריך לציית למפקד הישיר שלו. משפחה זה יותר ענין של שיתוך פעולה - אם מישהו מבקש ממך לא להפריע לו אתה משתף פעולה, גם אם המישהו הזה "לא מחליט עליך". דבר שני - להגיד לילד שהוא "לא בסדר" זו אמירה כללית מדי. אני בעד לאמר "אתה עצוב שהלכנו. אבל לא יכולנו להישאר שם כי אבא ואני לא מסוגלים ליהנות כשאתה שובר את הרהיטים של סבתא".
 
קודם כל לנשום ולצאת מהלחץ

לפעמים אנחנו כהורים ממש מזמינים את ההתנהגות של הילדים שלנו. להגיד לילד מראש אם לא תתנהג יפה וכו' זה קצת נבואה שמגשימה את עצמה. בכל מקרה מהמקרה שאת מתארת זה נראה שהילד עבר קשיים ומגיב בתוקפנות. נראה לי שבמקום להלחם בו עדיף לנסות לדבר איתו מצד אחד מצד שני לעמוד על גבולות שהוא כבר מכיר. זה לא הזמן להמציא גבולות חדשים או להכיל עליו גבולות שאין לילדים אחרים. יש כאן קצת לופ קודם תצאו ממנו. ובעיקר קודם תצאו מהלחץ. כי נראה שאתם מרוב לחץ ופחד שהוא מאבד פוקוס קופצים קצת מדרך אחת לאחרת.
 

irisgh

New member
מהמקום שלכם, לנסיון שלנו:

ראשית, תגמול חיובי זה בסדר. (אני לא בעד לתת לילד כסף בעד התנהגות טובה. אל תקחו לשם.). יש דרכים שונות מאלו שאת תארת, אבל בעצם, תמיד מתגמלים ילד על התנהגות טובה. חשוב, שבנוסף לתגמול המעשי, תדגישו את זה שהוא ילד טוב, יודע להתנהג יפה ולדבר יפה ומנומס. שהוא יפנים זהות של ילד מנומס, ש'מדבר יפה' (גם אם לא תמיד זה כך). זה יעזור לו להפוך לילד כזה. דבר שני, נשמע לי שהדברים הם קצת יותר מדי 'שחור לבן' אצלכם. גם אני, כשאני הולכת עם יניב למקומות, והוא משתולל, אני נוקטת סנקציות. אבל עוד לפני שחותכים הבייתה, אני לרוב נוקטת סנקציה יותר 'קטנה'. אני אומרת - יניבי, אתה לא יכול להיות פה בפנים עם כולם, כי אתה משתולל. ויוצאת איתו החוצה (גם אם אני צריכה לשאת אותו על הידיים והוא משתולל, מתנגד, בוכה). בחוץ אני אומרת - בוא נצא לטיול. קשה לנו להיות בפנים עכשיו, אז נטייל קצת. אני משתדלת שהזמן בחוץ דווקא יהיה נעים ויאפשר הרגעות. לפעמים זה לא מאפשר ואז הוא ממשיך לבכות, ולפעמים זה כן. בחוץ אני מציאה: אתה חושב שעכשיו אתה יכול להתנהג יפה / לשבת על הספות ולא לקפוץ / לשחק עם הילדים יפה בלי לדחוף וכד'. כמעט תמיד הוא עונה שכן. ואז אני אומרת שאם כך, אז בוא נכנס, כי כשמתנהגים יפה אפשר להיות עם כולם. אנחנו נכנסים. אם ההתנהגות הבעייתית חוזרת, רק אז אני חותכת ממש הבייתה. דבר שני: את אומרת שבעלך 'חיפש אותו', וכל הילדים השתוללו. כשכולם משתוללים, אני לא נוקטת סנקציות נגד הילדים שלי דווקא. כמו שאמרו כבר, או לכולם, או שמוותרים. את בעצמך חושבת שבעלך היה קשה איתו, 'חיפש אותו', וכד'. 'קיבלנו על הראש מההורים' - עזבי, לא רלוונטי. ממש לא. כשאני באה עם הילדים לבקר את ההורים שלי, והגדול מתחיל להשתולל (להיות אנטי, להתחצף, להפיל את אחיו הקטן וכיוב') הפתרון אצלנו אחר לחלוטין. מישהו מההורים שלי (הסבא והסבתא של יניב) מציע לו פעילות סולו שהוא אוהב. [זה קל כי הם גרים בכפר]. למשל: בוא נלך לחפש שבלולים, בוא נלך לראות את עץ הרימון, בוא נלך לקטוף גויאבות, וכד'. יניב מאוד אוהב את זה. הוא מקבל בזמן הזה התיחסות נטו חיובית. אין תחרות עם אחיו הקטן. אין מאבק על אמא. אין מאבק עם אמא. אין הסתכלות ביקורתית עליו, רק רכה ואוהבת. יש המון קבלה שלו, ונתינה כלפיו. הוא חוזר מ 15 דקות כאלה אחר לחלוטין: מפויס, נינוח, מצב רוח טוב. זה יכול לשנות דינמיקה של ערב שלם: מדינמיקה שלילית של התנצחויות, לדינמיקה מקסימה של זרימת טוב הדדי. [בחיי! ואני מה זה לא רוחנית
]. במילים אחרות: היציאה החוצה יכולה להיות לא סנקציה אלא פרס, שיביא התרגעות. חשבתם על זה?
 

Elia4

New member
תקחי אותו לחוג

אם את יודעת שהוא עובר תקופה לא קלה עם הרבה שינויים,הייתי מציעה פעילות עמיו אחרה"צ. מצאו ביחד מה הוא אוהב לעשות: (ממליצה לך על אומנויות לחימה שכן שם מתחנכים לסדר, למשמעת ולריכוז). אני מבטיחה לך שברגע שהוא יעשה משהו שהוא אוהב, הוא יהיה יותר ממושמע. תלכי איתו, תעודדי אותו ותני לו להרגיש שזה גם הזמן שלך ושלו. בהצלחה אליה.
 

ר ו ח ל ה

New member
רצוי וחשוב לתגמל על התנהגות טובה

לא חשוב מה השתלשלות האירועים כולנו עושים כל הזמן טעויות, ואנחנו מונעים אמוציונלים גם עם ילדינו לטוב ולפחות טוב. מה שחשוב שהסוף טוב התעשתתם ופעלתם נכון והנה יש תוצאות המשיכו לחזק אותו והכל יבוא על מקומו. המשיכו עוד שבועיים עם הטבלא הבטיחו חיזוקים בסוף כל שבוע ותהינו מהשינוי.
 

קרן ט

New member
שבת שלום. אני מקווה שאתם בספארי

גם לי ילד בן 5 וגם אני ילדתי לא מזמן. הבעיה מוכרת. אני בעד ה"שיטה" השניה עם כמה שינויים קלים. מעל הטבלה הייתי כותבת מטרה יותר ברורה. מה זאת "התנהגות טובה"? האם הוא באמת יודע מהי התנהגות טובה. נסו לנסח מטרה יותר מדידה כמו- לא מתחצף, לא מרביץ... דבר שני, אם התחלתם בספארי כפרס, מה תעשו שבוע הבא... הייתי עוברת לפרסים קטנים יותר. כל שבוע יש מטרה חדשה אך צריך לשמור על המטרה משבוע קודם. אחרי חודש הייתי נותנת פרס יותר גדול. בקשר לחילוקי הדעות בינכם, נראה לי טבעי. השתדלו להיות חזקים מולו אך יחד עם זאת להזכיר לו כל הזמן שאתם מאוד מאוד אוהבים אותו. גם אם הוא לא מקבל מדבקה בסוף יום, זה לא סוף העולם, אפשר לומר היום לא תקבל מדבקה כי.... אבל הייתה מקסים היום ועזרת לי... למצוא על מה כן לשבח. וכמו שכתבת, הוא עבר הרבה שינויים, על תלחמו על הכל באותו הזמן. הציבו מטרות ושימרו על עקביות. אשמח לעזור עוד. מקווה שעזרתי...
 

לאה_מ

New member
קישור אחד ועוד כמה מילים

ראשית, אני מפנה אותך למאמר של ד"ר קלודי טל "מקל וגזר - על חיזוקים ועונשים וההקשרים שבהם הם מופעלים" - המאמר הזה נותן תשובה מאד מקיפה, בעיני, לשאלה ששאלת. אני אישית לא מאד אוהבת שימוש בחיזוקים, ועוד פחות אוהבת שימוש בסנקציות. לטעמי, שימוש בסנקציות הוא לרוב בלתי יעיל, משום שהוא מסיט את תשומת הלב מהמעשה לתחושות שהסנקציה מעוררת. גם חיזוקים הם, לדעתי האישית לחלוטין, כלי לא ממש מוצלח, משום שאני הייתי רוצה שההתנהגות תתוגמל בדברים שהם תוצאה ישירה שלה, ולא בפרסים או מדבקות. אני אתן לך דוגמא - אם אני חוזרת הביתה מהעבודה עייפה ועם בדל כאב ראש, והילדים שלי ישתוללו, יצרחו וירעישו, למרות שביקשתי מהם להתחשב בי ולהיות יותר בשקט, התוצאה תהיה כנראה שלי יהיה כאב ראש, ואנחנו בטח לא נלך לפארק - לא בתור עונש, אלא באמת כי אני לא מסוגלת. אני גם אומר להם שנפגעתי מחוסר ההתחשבות שלהם, ומבחינתם זה דבר משמעותי. מאידך, אם אני חוזרת הביתה במצב שתארתי, והילדים שלי מגלים התחשבות ומניחים לי לקחת כדור ולישון שעה, רוב הסיכויים שאני אקום רעננה ומאוששת ובמצב רוח טוב, ואהיה אסירת תודה על ההתחשבות שלהם, ולכן סביר להניח שאחר הצהרים יעבור עלינו מאד בנעימים. זה לא בבחינת משהו מתוכנן. לא הדבקתי להם מדבקה בלוח בגלל שהם התנהגו יפה. אבל אין ספק שלהתנהגות המתחשבת שלהם היתה תוצאה ישירה. אני כן משבחת את הילדים שלי על התנהגות "טובה", ומודה להם כשהיא מכוונת כלפי. אני מסבה את תשומת לבם להתנהגות פחות מוצלחת שלהם (לרוב הם לא צריכים אותי - הם יודעים את זה היטב בעצמם), אבל לא מוצאת מקום לתגמול מובנה לכאן או לכאן. ואני מסכימה עם אפרתש, תרבד קפוא ו-irisgh, שציינו שההתנהלות אצלכם אינה עקבית ואינה יעילה. אני מאד מבינה את הרצון שמשהו "יעבוד" כבמטה קסם, אבל זה לא תמיד כך, ולכן ה"זפזופ" בין הגישות השונות שלכם הוא, בעיני, לא מועיל. אני גם מסכימה שלא צריך בשום אופן "לחפש" ילד - גם אם החלטתם על תגובה מסויימת - חכו בסבלנות להזדמנות האמיתית להגיב אותה - לא צריך לחפש בכוח הזדמנויות להגיב. אם הילד שלי משתולל כחלק מהשתוללות כללית של בני הדוד - אני בכלל לא בעד לבודד אותו ולהעניש אותו בעוד האחרים ממשיכים בענייניהם. אני גם חושבת שצריכה להיות איזו החלטה משפחתית לגבי השתוללות של הילדים במפגשים משפחתיים (לי, למשל, זה ממש לא מפריע. אבל אם אני יודעת שחמותי לא מרשה לקפוץ על הספות שלה - אני לא אאפשר את זה בעצמי, ולא אחכה לחמותי שתתרגז מזה). וההצעה של איריס לגבי פסק זמן לפעילות רגועה ונעימה בחוץ היא מעולה - ולא דורשת שום תגובה ספציפית למעשה - הילד משתולל, זה מאד טבעי, במיוחד כאשר מדובר בחברת ילדים - אם זה מאד מפריע לכם ולא מפריע להורים האחרים, אפשר פשוט ליצור סיטואציה שבה הוא ירגע באופן טבעי. נראה לי שכדאי שאת ובן זוגך תשבו ותבהירו ביניכם את הדברים (לא כי אני חושבת שחייב להיות תיאום עמדות, אלא כי נשמע ששניכם לא ממש מגובשים בנושא), ואני מצטרפת להמלצה על "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו".
 

ב נ ה

New member
מה שמזכיר לי את עניין המדבקות

לבתי בגן יש גננת מחליפה שנוהגת לתגמל את הילדים על מה שהיא מגדירה"התנהגות טובה"במדבקות בהתחלה חשבתי שזה מנהג זמני יום יומיים,שבוע שבועיים(גם יותר מידי לטעמי),אבל מסתבר שלא מספטמבר ועד היום פעמיים בשבוע בתי מגיעה עם מדבקה על הבגד שxxxxנתנה ולכל מי שהתנהג יפה/סידר את החצר/הגן באותו יום.
(והיא גם משקיעה במדבקות לא סתם עיגולים פושטים......) לא אוהבת.
 

תּמר

New member
בכל הגנים שעברנו היה דבר כזה

ולא נראה לי שהיה יום שילד הגיע ללא מדבקה. זה חיזוק חיובי, עדיף בעיני על "חיזוק" שלילי. קחי בחשבון, שלהפעיל 30+ ילדים זה הרבה יותר מסובך מילד אחד או אפילו ארבעה. יש כל מיני דרכיםלהשיג שיתוף פעולה, וזאת אחת מהם. הילדים מאוד שמחים במדבקות.
 

ב נ ה

New member
מנסיון לא תמיד עדיף אחד על 30......

ובכל זאת שיטת ה"פרסים,והחיזוקים"לא אהובה עלי גם כחיזוק חיובי וגם כשלילי "אי קבלתם המתפרשת כסוג של עונש"בטח לא כשיטה קבועה,אני יכולה לחשוב על מקרים בודדים כאופציה לעיצוב התנהגות זמנית באופן אישי עם ילדים מסוימים שקשה להם ,גם אז אני בספק כמה זה יעיל לאורך זמן .והתרוץ שילדים אוהבים את זה גם לא משכנע,הם אוהבים כל מיני דברים זה לא אומר שיש בזה צורך.
 

תּמר

New member
מסכימה איתך שאי קבלה זה עונש

אבל לי נראה, שגננת חכמה נותנת לכל הילדים, ולא רק לילד אחד שעזר לה. מקסימום - נותנים שניים לאלו שהיא רוצה לציין לשבח, ואז כבר אין קינאה בין הילדים.
 

לאה_מ

New member
גם בגן של אורי מקבלים מדבקות

וגם לי תמיד נראה שכולם מקבלים.
 

irisgh

New member
ואצלנו מקבלים 'משכורת' ../images/Emo12.gif

במועדונית. בסוף השבוע, הילדים מקבלים 'משכורת' על זה שהם כל השבוע התנהגו יפה, סידרו את החצר והגן, וכיוב'. ה'משכורת' היא מין הפתעה קטנה. ברור לי שכולם מקבלים. לא חושבת שעלה על דעת מישהו שלא, ואני מאוד אופתע אם יתברר שלא כולם. האמת, הרעיון מוזר משהו, אבל שיהיה. מה שבטוח, יניבי מאוד מחכה ל'משכורת' הזו. לרוב זה איזו הפתעה ב 3 ש"ח שאפשר לזרוק תוך כמה דקות. אבל לפעמים זה מוצרים קטנים לצביעה, ואז זה נחמד.
 

תּמר

New member
במשכורת שבועית יש מימד נוסף

והוא דחיית סיפוקים. נשמע לי רעיון יפה.
 

אפרתש

New member
אצלנו קוראים לזה מדליות

בהתחלה הילדה הגיעה מהגן עם מדליה כל יומיים, בערך. עם הזמן זה מאד פחת. אולי פעם בשבועיים. אני לא יודעת אם זה כי הגננת כבר לא נותנת כל יום, או שהילדה שלי פחות "מרוויחה אותן".
 

אמאילי

New member
"שיטת אסימונים" - תלוי למי

בעקרון גם אני לא בעד "השיטות הביהווריסטיות" (תיגמול ע"י פרסים) וכמובן שגם למדתי (באוניברסיטה) שזו שיטת תגמול לא מומלצת, כי היא זמנית ושטחית ולא באה באמת מבפנים כי מחכים רק לקבל את הפרס וכו'. אבל מה לעשות - על הבת שלי זה פשוט עובד! היא מתה על פרסים, וככה גמלנו אותה מחיתולים וככה היא למדה לא לישון במיטה שלנו וכו' וכו'. אפילו כשדיברנו עם הגננת היא אמרה לנו ששיטת ה"מדבקות" מאד עובדת על אילי, אמרנו לה ש"זה ידוע" והיא התרעמה - למה לא עדכנו אותה, כך יכול היה להיות לה (לגננת) קל יותר. כמובן שתמיד אנחנו מסבירים והכל אבל היא בשביל "פרס" תעשה הרבה וזה כלי מאד נוח בחינוך.
 

oly1

New member
תגמול חיובי

לדעתי אין שום רע בתגמול חיובי, אך הוא צריך להעשות בגבולות ולא לתת לילד לנצל אתכם ע"י תגמולים אלו. הבעיה היא עם תגמולים שליליים- אלימות פיזית או מילולית, שצריך להזהר כדי לא להגיע אליה. מהסיפור שלך שיטת התגמולים עובדת. ומה שעובד בשבילכם הוא טוב, לא?
 
למעלה