האם כדאי

ללכת לאישפוז בבית חולים לחולה נפש? יש לי תקופה ארוכה של חרדות. למי יש ניסיון במקומות האלה? בגלל שהמקום סגור ומסוגר הבנתי שיש הזנחה בחוסים.
כמה מטופלים יש בכל חדר?
האם עדיף ללכת למיון פסיכיאטרי של בית חולים רגיל?
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ללכת לאישפוז בבית חולים לחולה נפש? יש לי תקופה ארוכה של חרדות. למי יש ניסיון במקומות האלה? בגלל שהמקום סגור ומסוגר הבנתי שיש הזנחה בחוסים.
כמה מטופלים יש בכל חדר?
האם עדיף ללכת למיון פסיכיאטרי של בית חולים רגיל?
היי
אני שומעת כמה קשה לך.
אני הייתי מאושפזת לפני כארבעים וחמישים שנה, ומחברות שהיו מאושפזות, ומצפייה בסדרות תיעודיות, אני שומעת שהמצב לא השתנה.
זה גהינום להתאשפז, ובדרך כלל אפאחד לא דואג לך באמת.
במצבי קצה בחיים שלי דמיינתי שוב שאני מתאשפזת, יש רצון לשים את הראש ולנוח ושאחרים ידאגו לי לפעמים, אבל כשנזכרתי בסיוט שעברתי שם... זה לא היה סיוט.. זה היה שום דבר... קשקוש אחד גדול.. רק ישנתי וקיבלתי תרופות... אין שם כלום... מנסיוני... רק הפסקה מהחיים.
בקשר לרצון שלך להיות מוכר בביטוח לאומי - למה שלא תגיש בקשה?
אתה לא צריך להיות מאושפז כדי לקבל אחוזי נכות?
וחוצמזה, יש כל מיני דרכים לטפל ולעזור לעצמנו.
האם ניסית איזה?
החל מטיפול, דרך קבוצות תמיכה וכלה בעבודות על הגוף
 
היי
אני שומעת כמה קשה לך.
אני הייתי מאושפזת לפני כארבעים וחמישים שנה, ומחברות שהיו מאושפזות, ומצפייה בסדרות תיעודיות, אני שומעת שהמצב לא השתנה.
זה גהינום להתאשפז, ובדרך כלל אפאחד לא דואג לך באמת.
במצבי קצה בחיים שלי דמיינתי שוב שאני מתאשפזת, יש רצון לשים את הראש ולנוח ושאחרים ידאגו לי לפעמים, אבל כשנזכרתי בסיוט שעברתי שם... זה לא היה סיוט.. זה היה שום דבר... קשקוש אחד גדול.. רק ישנתי וקיבלתי תרופות... אין שם כלום... מנסיוני... רק הפסקה מהחיים.
בקשר לרצון שלך להיות מוכר בביטוח לאומי - למה שלא תגיש בקשה?
אתה לא צריך להיות מאושפז כדי לקבל אחוזי נכות?
וחוצמזה, יש כל מיני דרכים לטפל ולעזור לעצמנו.
האם ניסית איזה?
החל מטיפול, דרך קבוצות תמיכה וכלה בעבודות על הגוף
השתחררת מרצונך? באיזה מצב מחליטים לשחרר אותך מהאישפוז? חמישים שנה זה המון זמן.
 
היי
אני שומעת כמה קשה לך.
אני הייתי מאושפזת לפני כארבעים וחמישים שנה, ומחברות שהיו מאושפזות, ומצפייה בסדרות תיעודיות, אני שומעת שהמצב לא השתנה.
זה גהינום להתאשפז, ובדרך כלל אפאחד לא דואג לך באמת.
במצבי קצה בחיים שלי דמיינתי שוב שאני מתאשפזת, יש רצון לשים את הראש ולנוח ושאחרים ידאגו לי לפעמים, אבל כשנזכרתי בסיוט שעברתי שם... זה לא היה סיוט.. זה היה שום דבר... קשקוש אחד גדול.. רק ישנתי וקיבלתי תרופות... אין שם כלום... מנסיוני... רק הפסקה מהחיים.
בקשר לרצון שלך להיות מוכר בביטוח לאומי - למה שלא תגיש בקשה?
אתה לא צריך להיות מאושפז כדי לקבל אחוזי נכות?
וחוצמזה, יש כל מיני דרכים לטפל ולעזור לעצמנו.
האם ניסית איזה?
החל מטיפול, דרך קבוצות תמיכה וכלה בעבודות על הגוף
כנראה העובדים מבינים שהמוסד לא נגיש לכל אדם ולכן הם מזלזלים בחולים. המוסדות האלה סגורים לקהל וזה מאפשר פגיעה בחולים בלי שיראו מה יש שם. אם מתעללים בגני ילדים אז במקומות סגורים שאין גישה לאיש לא יזניחו? לא ברור לי למה אין פיקוח?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
יקר,
שומעת בדבריך מצד אחד את הכמיהה לעזרה, מישהו שיושיט יד ויוציא אותך מהחרדות..
ומצד שני יש חשש שאם תאשפז את עצמך תתאכזב מהטיפול ומהתנאים..
אולי זה מרגיש כמו להגיע לצומת דרכים ולא לדעת באיזו דרך לבחור..
מסיקה משאלותיך שאולי יש רצון להיות במקום בו תרגיש מוגן ופנוי לטפל בחרדות..
יחד עם זאת, אשפוז בבית חולים זו תמיד אפשרות שאפשר לפנות אליה, אבל האם ניסית אפשרויות בקהילה?
(למשל: לפנות לטיפול אצל איש מקצוע שמתמחה בחרדות או לפסיכיאטר שאולי ייתן טיפול תרופתי)
או אולי כדאי לנסות לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו מה הטיפול שיהיה נכון עבורך..
מזמינה אותך להגיע אלינו לצ'ט אישי ואנונימי (בקישור: https://sahar.org.il/) עם אחד המתנדבים,
בו תוכל לשתף ולהמשיך להתייעץ, ולקבל אוזן קשבת וכתף תומכת..
הצ'ט פעיל בימים א-ה בין 16:00 לחצות, ובמוצ"ש בין 21:00 לחצות..
שלך,
מתנדבת סה"ר
 

אבח"י

Well-known member
יקר,
שומעת בדבריך מצד אחד את הכמיהה לעזרה, מישהו שיושיט יד ויוציא אותך מהחרדות..
ומצד שני יש חשש שאם תאשפז את עצמך תתאכזב מהטיפול ומהתנאים..
אולי זה מרגיש כמו להגיע לצומת דרכים ולא לדעת באיזו דרך לבחור..
מסיקה משאלותיך שאולי יש רצון להיות במקום בו תרגיש מוגן ופנוי לטפל בחרדות..
יחד עם זאת, אשפוז בבית חולים זו תמיד אפשרות שאפשר לפנות אליה, אבל האם ניסית אפשרויות בקהילה?
(למשל: לפנות לטיפול אצל איש מקצוע שמתמחה בחרדות או לפסיכיאטר שאולי ייתן טיפול תרופתי)
או אולי כדאי לנסות לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ איתו מה הטיפול שיהיה נכון עבורך..
מזמינה אותך להגיע אלינו לצ'ט אישי ואנונימי (בקישור: https://sahar.org.il/) עם אחד המתנדבים,
בו תוכל לשתף ולהמשיך להתייעץ, ולקבל אוזן קשבת וכתף תומכת..
הצ'ט פעיל בימים א-ה בין 16:00 לחצות, ובמוצ"ש בין 21:00 לחצות..
שלך,
מתנדבת סה"ר
מנסיוני, הרצון להתאשפז הוא אופציית בריחה לחרדתיים, כמוני, בוודאי. אבל זו אופציה שלא מתממשת באמת, או המימוש שלה לא תואם הפנטזיה. |חיבוק|
 
כבר ניסיתי טיפול בתרופות עד שקיבלתי אנמיה בגלל זה והרופאים כלל לא ידעו להגיד מאיפה האנמיה . חשבו שיש דימום בבטן (יכלו לנתח אותי לחינם), במזל יצאתי בזול, עד שקראתי בספרים שאנמיה נגרמת בין היתר מלקיחת תרופות מסויימות.

ניסיתי סוגי תרופות שונות אבל הכל נשאר אותו דבר.
 

אבח"י

Well-known member
ונסית טיפול כלשהו?
מה אתה מפנטז שיקרה בבית חולים, שעבורו כדאי לך לוותר על החירות שלך?
 

כאב 8

Member
אם אתה מאמין במוסד הפכיאטרי
ואתה יחסית לא במצב של שיגעון יש אשפוז יום זה חלקי לא כל היום כל יום
ושם יש פעילות ןאוכל .
למרות שאני לא יכלתי להתרכז ולא אכלתי באותה תקופה .
 

כאב 8

Member
התכוונתי שלא ישנים שם
חלק מהיום שם זה משתנה ממקום למקום .
 
הייתי במזרע. אמנם החברים והבחורות היו נחמדים אבל הצוות היה מפחיד וכל הזמן פחדתי שיקשרו אותי למיטה, האוכל והמקלחת היו גרועים אבל הייתי מלקק ממרח שוקולד טעים מקופסה מדי פעם.
 
למעלה