זה היה נכון בתקופת מלחמת השפה
כאשר צרפתית הייתה השפה הרישמית של בלגיה, והפלמים (הרוב) נאבקו לרישמיות שפתם. כאשר לובן ולובן-לה-נף נפרדו הייתה דעה כללית שלובן לעולם לא תצליח לנהל מחקר אקדמאי מספק, ולובן-לה-נף צריכה לשאת את מאור ההשכלה בגלות. ראו זה פלא, ל-K.U.Leuven יש חוקרים ברמה עולמית. היום, כשהדי המאבק שקעו מעט, יותר ויותר וולונים יודעים הולנדית כשפה שניה, בעוד פחות ופחות פלמים יודעים צרפתית כשפה שניה (אפילו בבריסל יש הרבה מקומות בהם ניתן להסתדר בהולנדית ללא צרפתית, ובריסל היא צרפת בזעיר אנפין יותר מאשר וולוניה). אם פעם אפשר היה להסתדר בבלגיה עם ידיעת צרפתית בלבד, היום יש הרבה מאוד מקומות שרק צרפתית לא תקדם אותך לשום מקום. עדין ידיעת צרפתית בלבד עוזרת יותר בכל רחבי בלגיה, מאשר ידיעת הולנדית בלבד בכל רחבי בלגיה, אך זה נובע בעיקר מכך שהדור המבוגר הפלמי (מעל חמישים) שולט בצרפתית כתוצאה מכפיית העבר (וחלקם גם יודע גרמנית או/ו אנגלית), ואילו הדור המבוגר הולוני אינו יודע שום שפה מלבד צרפתית. היום הפלמים מבכים את חוסר ידיעת הצעירים צרפתית, מאחר והם רואים בכך אובדן עושר לשוני, כאשר הפלמים יודעים רק הולנדית ואנגלית, ואילו הוולונים יודעים צרפתית, הולנדית ואנגלית. אז לגבי עליונות מעמדית של דוברי צרפתית על פני דוברי פלמית - מי שעסק בעינייני ציבור כלשהם היה חייב לדעת צרפתית, ומוסדות ההשכלה היו בצרפתית בלבד כשפתה הרישמית של הארץ. כפועל יוצא מכך רק האיכרים דיברו רק הולנדית, ולפיכך הייתה גם הרגשת עליונות. כיום, עם חוזקה הכלכלי של פלנדריה על פני וולוניה, רוב שלטוני פלמי ומוסדות להשכלה גבוהה חשובים פלמיים, הרגשת העליונות כבר ממש אינה קיימת (אולי חוץ מישראלים בבריסל, המתרצים לעצמם שצרפתית חשובה יותר, ולכן אינם צריכים ללמוד עוד שפה).