האם יוסי שריד תומך בתרבות השחיתות?
אתמול בתכנית פופוליטיקה, העלה דן מרגלית את נושא: "מנעמי ש"ס". בתגובה אמרה מישהי שלמען האמת ש"ס איננה היחידה, כולם נוהגים להנות ממנעמי השלטון. איזה פרופסור התפרץ ואמר: "זאת הנורמה". בתגובה אמר יוסי שריד שהוא לא אוהב שמדברים בהכללות... הדיון היה קצרצר ומיד עבר לראיון עם דרעי, איש לא הבחין אבל אותה השאלה הנצחית שוב נשארה תלויה באוויר: האם באמת "כולם כך"? האם באמת זאת "הנורמה"? או שאולי דווקא יוסי שריד צודק ודיון תקשורתי אכן צריך להתנהל על פי ה"אהבות" שלו?... האם לא הגיעה העת שחברה מודרנית תכיר בקיומן של נורמות, של דפוסים קולקטיביים, של מוסכמות, של מאפייני שלטון, של תרבות שלטון? (כן: של הכללות...)? אגב, מדוע על השלטון בישראל יוסי שריד (וחבריו) לא "אוהבים" להכליל, אבל באשר לרשות הפלסטינית אין להם שום בעיה להכליל ולקבוע: הרשות הפלסטינית מושחתת?... מדוע תמיד נמנעים מלהעלות לדיון ציבורי שאלות מכלילות? מדוע לעולם לא מזמינים סוציולוגים ומנסים לדון על ההכללות הקשורות לשלטון שלנו, על התרבות שלו, על המאפיינים שלו?... יוסי שריד אולי אינו אוהב הכללות, אבל מסתבר שסוציולוגים מאוד אוהבים... דיון בתקשורת בנושא "תרבות השלטון בישראל", "איכות השלטון בישראל", או כל תת נושא השייך אליו למשל: "שכר הבכירים", "מנעמיהם", "הפנסיות שלהם", "ההון השחור", ודומיהם לעולם אינם עולים לדיון ציבורי. אם קורה שהם כן עולים הרי שזה להבזק של כמה שניות בודדות ומיד עוברים לנושא אחר... האם כך בונים חברה?... האם חברה צריכה לנהל את הדיונים הציבוריים שלה על סמך ה"אהבות" או האמונות והתפיסות של יוסי שריד וחבריו אנשי התקשורת?... ככה לא בונים חברה! יקויים לאלתר דיון תקשורתי בשאלה: האם אכן "כולם כך"? האם שחיתות היא תרבות? האם היא נורמה? ולמי שמסרב להכיר בכך, ולא אוהב הכללות, הפתעה: נורמות - יש דבר כזה! לא מאמין? לך תשאל סוציולוגים. ואנא ממך, יוסי, את האהבות שלך שמור לבני ביתך. אל תסתום את אוזני הציבור מפני דיון בנושאים מכלילים. אם יש לך אח קטן תהיה אח גדול עבורו. לא עבורנו. אנחנו הציבור לא צריכים "אח גדול" שיקבע לנו על מה לא נדבר, בוודאי לא משום שהאח הגדול הזה "לא אוהב" נושאים מסוימים... התקשורת קבעה חרם על נושא איכות השלטון! זה לא יתכן בחברה דמוקרטית! יערך דיון ציבורי בנושא איכות השלטון - לאלתר! תודה רבה.
אתמול בתכנית פופוליטיקה, העלה דן מרגלית את נושא: "מנעמי ש"ס". בתגובה אמרה מישהי שלמען האמת ש"ס איננה היחידה, כולם נוהגים להנות ממנעמי השלטון. איזה פרופסור התפרץ ואמר: "זאת הנורמה". בתגובה אמר יוסי שריד שהוא לא אוהב שמדברים בהכללות... הדיון היה קצרצר ומיד עבר לראיון עם דרעי, איש לא הבחין אבל אותה השאלה הנצחית שוב נשארה תלויה באוויר: האם באמת "כולם כך"? האם באמת זאת "הנורמה"? או שאולי דווקא יוסי שריד צודק ודיון תקשורתי אכן צריך להתנהל על פי ה"אהבות" שלו?... האם לא הגיעה העת שחברה מודרנית תכיר בקיומן של נורמות, של דפוסים קולקטיביים, של מוסכמות, של מאפייני שלטון, של תרבות שלטון? (כן: של הכללות...)? אגב, מדוע על השלטון בישראל יוסי שריד (וחבריו) לא "אוהבים" להכליל, אבל באשר לרשות הפלסטינית אין להם שום בעיה להכליל ולקבוע: הרשות הפלסטינית מושחתת?... מדוע תמיד נמנעים מלהעלות לדיון ציבורי שאלות מכלילות? מדוע לעולם לא מזמינים סוציולוגים ומנסים לדון על ההכללות הקשורות לשלטון שלנו, על התרבות שלו, על המאפיינים שלו?... יוסי שריד אולי אינו אוהב הכללות, אבל מסתבר שסוציולוגים מאוד אוהבים... דיון בתקשורת בנושא "תרבות השלטון בישראל", "איכות השלטון בישראל", או כל תת נושא השייך אליו למשל: "שכר הבכירים", "מנעמיהם", "הפנסיות שלהם", "ההון השחור", ודומיהם לעולם אינם עולים לדיון ציבורי. אם קורה שהם כן עולים הרי שזה להבזק של כמה שניות בודדות ומיד עוברים לנושא אחר... האם כך בונים חברה?... האם חברה צריכה לנהל את הדיונים הציבוריים שלה על סמך ה"אהבות" או האמונות והתפיסות של יוסי שריד וחבריו אנשי התקשורת?... ככה לא בונים חברה! יקויים לאלתר דיון תקשורתי בשאלה: האם אכן "כולם כך"? האם שחיתות היא תרבות? האם היא נורמה? ולמי שמסרב להכיר בכך, ולא אוהב הכללות, הפתעה: נורמות - יש דבר כזה! לא מאמין? לך תשאל סוציולוגים. ואנא ממך, יוסי, את האהבות שלך שמור לבני ביתך. אל תסתום את אוזני הציבור מפני דיון בנושאים מכלילים. אם יש לך אח קטן תהיה אח גדול עבורו. לא עבורנו. אנחנו הציבור לא צריכים "אח גדול" שיקבע לנו על מה לא נדבר, בוודאי לא משום שהאח הגדול הזה "לא אוהב" נושאים מסוימים... התקשורת קבעה חרם על נושא איכות השלטון! זה לא יתכן בחברה דמוקרטית! יערך דיון ציבורי בנושא איכות השלטון - לאלתר! תודה רבה.
