האם "חשיכה" זו באמת צורה לא נכונה?

tomerrose

Member
עוד שאלה... למה האקדמיה נותנת "חשכה" ככתיב היחיד הנכון גם בחסר וגם במלא, למרות ש"חשיכה" קיים בתנ"ך?
לא ידוע לי כמה המילון "מילוג" אמין, אבל הוא מציין את הצורה "חשכה" כקיימת ושיש לה מקור תנ"כי.
ההתלבטות: אם להמשיך לתקן לכותבים מ"חשיכה" ל"חשכה" למרות שצורה זו מפריעה לרבים.
 

trilliane

Active member
מנהל
עוד שאלה... למה האקדמיה נותנת "חשכה" ככתיב היחיד הנכון גם בחסר וגם במלא, למרות ש"חשיכה" קיים בתנ"ך?
לא ידוע לי כמה המילון "מילוג" אמין, אבל הוא מציין את הצורה "חשכה" כקיימת ושיש לה מקור תנ"כי.
ההתלבטות: אם להמשיך לתקן לכותבים מ"חשיכה" ל"חשכה" למרות שצורה זו מפריעה לרבים.
תשובה רשמית תוכלי לקבל רק מהאקדמיה. אני מניחה שההחלטה הייתה להאחיד את הכתיב במשקל קְטֵלָה ולא ליצור עוד חריגים (אף שבכללים האחרונים יש שלושה...). היות שבמקרא יש פעם אחת "חשיכה" אבל 4 פעמים "חשכה", וידוע שיש אי-אחידות בכתיב במקרא, כשקובעים כלל הולכים לפי הרוב ולא לפי צורה חריגה. לי אישית אין בעיה עם "חשכה", ואני מתקנת כתיב לפי ההבנות שהגעתי אליהן עם הכותב/מו"ל.
 

tomerrose

Member
תשובה רשמית תוכלי לקבל רק מהאקדמיה. אני מניחה שההחלטה הייתה להאחיד את הכתיב במשקל קְטֵלָה ולא ליצור עוד חריגים (אף שבכללים האחרונים יש שלושה...). היות שבמקרא יש פעם אחת "חשיכה" אבל 4 פעמים "חשכה", וידוע שיש אי-אחידות בכתיב במקרא, כשקובעים כלל הולכים לפי הרוב ולא לפי צורה חריגה. לי אישית אין בעיה עם "חשכה", ואני מתקנת כתיב לפי ההבנות שהגעתי אליהן עם הכותב/מו"ל.
תודה רבה אני מבינה את ההסבר והוא הגיוני! בכל זאת, מגניב שיש חריג לזה במקרא (סליחה על הסלנג... ) :)
 

נוף-צלול

Active member
יש כידוע (??) כמה וכמה "עבריות". האקדמיה קובעת "עברית תקנית" לפי שיקוליה, קביעות שגם משתנות מעת לעת.
יש עברית מקראית.
יש עברית של קורא וכותב "ילידי".
יש עברית של הוצאות ספרים ועיתונים שונות.
אז לדעתי (הלא נחשבת; ר' בהמשך) תוכל/י להשתמש בעברית לפי בחירתך.
אם מדובר בטקסט שיעבור למו"ל מוכּר - יש לו מדיניות משלו והוא יקבע, בסופו של דבר, מה יידפס. אם אתה מתכוון/את מתכוונת להוציא בעצמך - בחר/י לך מה שנראה בעיניך, ובלבד שאינו טעות ממש.
מאחר שחשיכה קיימת בתהלים, אינני חושב שאי מי יכול לטעון שזו טעות. אבל אולי אני טועה.
במילון אבן שושן הישן מאד שבידי מופיע הערך: חֲשֵׁכָה, חשיכה
ובמקום אחר: חשיכה ראה: חֲשֵׁיכָה. טעות הגהה?
האקדמיה קובעת תקן מבחינתה.
אינני בטוח שדוברי-קוראי-וכותבי עברית ילידיים חייבים לקבל את החלטותיה, ולשנות מעת לעת את דרך הכתיבה שלהם.
זו דעתי בלבד. גילוי נאות: אין לי שום השכלה, ולו מינימלית, בלשון עברית. ואולם פרסמתי אי אלה ספרים ומאמרים בעברית.
 

tomerrose

Member
יש כידוע (??) כמה וכמה "עבריות". האקדמיה קובעת "עברית תקנית" לפי שיקוליה, קביעות שגם משתנות מעת לעת.
יש עברית מקראית.
יש עברית של קורא וכותב "ילידי".
יש עברית של הוצאות ספרים ועיתונים שונות.
אז לדעתי (הלא נחשבת; ר' בהמשך) תוכל/י להשתמש בעברית לפי בחירתך.
אם מדובר בטקסט שיעבור למו"ל מוכּר - יש לו מדיניות משלו והוא יקבע, בסופו של דבר, מה יידפס. אם אתה מתכוון/את מתכוונת להוציא בעצמך - בחר/י לך מה שנראה בעיניך, ובלבד שאינו טעות ממש.
מאחר שחשיכה קיימת בתהלים, אינני חושב שאי מי יכול לטעון שזו טעות. אבל אולי אני טועה.
במילון אבן שושן הישן מאד שבידי מופיע הערך: חֲשֵׁכָה, חשיכה
ובמקום אחר: חשיכה ראה: חֲשֵׁיכָה. טעות הגהה?
האקדמיה קובעת תקן מבחינתה.
אינני בטוח שדוברי-קוראי-וכותבי עברית ילידיים חייבים לקבל את החלטותיה, ולשנות מעת לעת את דרך הכתיבה שלהם.
זו דעתי בלבד. גילוי נאות: אין לי שום השכלה, ולו מינימלית, בלשון עברית. ואולם פרסמתי אי אלה ספרים ומאמרים בעברית.
תודה רבה, אהבתי את תשובתך, בעיקר לאור זאת שאתה גם כותב ומפרסם! וגם כי אני מזדהה עם המחשבות, בעיקר "כל עוד זה לא טעות" שמסייג בכל זאת את מה שאפשר לעשות לשפה. זו פשוט פעם ראשונה שנתקלתי במילה שממש מופיעה כך בתנ"ך והאקדמיה פסלה. אישית אני גם לא אוהבת חלק מהחלטות האקדמיה, למשל הייתי משאירה "מיכל", "מימד" ולא ממד, מכל.... ומזדהה עם מה שכתב רוביק רוזנטל בטור שלו בנושא זה - שלמעשה הצורות מיכל ומימד יכלו לגמרי להיכנס לתבניות קיימות ואפשר היה להמנע מהכחדת צורות אלה, שלהרבה אנשים הן בלתי נסבלות. יש אנשים שעברתי על טקסטים שלהם שבשום אופן לא מוכנים לעבור ל"ממד" - וכמו שכתבת, הם מפרסמים עצמאית - מי יגיד להם משהו? בעיניי זה הרבה פחות גרוע מספר אחד (דווקא טוב) של סופר עם הוצאה משל עצמו, שבעריכה הכניסו והשאירו בו כמויות עצומות של יו"דים במקומות באמת צורמים (אחרי מ' השימוש וכן במילים כמו "תיגרה", "ריצפה", "מישלב", ועוד רבות כאלה... - שאם הספר לא היה מותח כפי שהיה לא הייתי צולחת אותו בגללן כי זה כל כך הפריע לי).
מצד שני, אני מעריכה את האקדמיה דווקא כי היא נותנת איזה קו ברור שמאפשר להתיישר מולו. ביליתי בגיל צעיר, כשתרגמתי בפעם הראשונה ספר ועזרתי בהוצאתו לאור, הרבה יותר מדי לילות חסרי שינה כמעט בהתלבטויות מיוסרות על האחדה מסוג פרטי (כלומר הייתי צריכה להחליט על זה לבד) של שני י' או י' אחת, ויש משהו מרגיע בללכת לפי החוקים... אם כי אני תמיד קצת (או הרבה :) ) בקונפליקט אישי איתם בגלל הרגלים של כתיב חסר או העדפות אישיות שלי, שכבר הוער לי כאן שאין (או לא אמור להיות להן) מקום בשיקולי עריכה... :cry: עד היום קשה לי לכתוב "הכול" (אם כי אני עושה מאמצי על להתרגל, עד כדי כך שבלי ו' אני כבר מרגישה שזו טעות אז לא "נוח לי" בשום צורה...) ושוב, יש לי לקוחות שמטילים עליו וטו גם אם כל שאר הספר מאוית בכתיב מלא תקני!
 

נוף-צלול

Active member
רק לחשוב על כך: "נסה להסביר לו מה טוב בברכה - ברכה לבטלה". עכשיו, לך תסביר ללא שימוש בניקוד למה הכוונה ...

עניין אחר: האקדמיה אינה יכולה לפסול! משום שאינה יכולה לתקן את התנ"ך. מקסימום היא יכולה לקבוע, למשל: כדי לעבור מבחן בלשון היום, עליך לכתוב חשכה.
לעומת זאת כדי לעבור מבחן בקיאות בתהלים עליך לכתוב חשיכה...

וכן: נגזר עליי לעבוד מול (אכן, מול..) עורך לשון שמתקן הרצליה, למשל, להרצלייה. דחילק, בלוגו של העיר כתוב הרצליה, בפרסומים של העירייה כתוב הרצליה (אגב, גם בוויקיפדיה מופיע הערך: הרצליה).
הקטע הוא שאותו עורך לשון עצמו כותב את שמו - כפי שקראו לו הוריו - בו"ו אחת, במקום שלפי האקדמיה צריך שניים... ואין זו בדיחה! מובן שלא אציין את שמו
ולבסוף: איך קוראת לעצמה הוצאת ספריַת פועלים? ספרית פועלים. זה הלוגו של ההוצאה הוותיקה, בעלת ההיסטוריה המפוארת...
אז יש עברית של האקדמיה, אך יש גם עבריות אחרות
ולבסוף: מקרה הפוך ממקרה החשכה הוא המקרה מילה. יש סטיקר מפורסם "למי אמרת היום מילה טובה?" - התשובה היחידה שאני יודע היא: למוהל, כמובן...
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה