האם ההווה הוא יש ואין כאחד?

[שרוולים ירוקים]

האם ההווה הוא יש ואין כאחד?

(לפני כשבוע, כתב בוהה נכחו משפט המדגיש חשיבותו של ההווה (כשהתייחס לשאלה הקשורה להתפתחות האדם). ברשותך, בוהה נכחו, אצטט את דבריך המתיחסים אל ההווה, ובהמשך אפרט את התעתוע ששוב התעורר בי למקרא משפטך שלהלן, תעתוע של אותו מושג-זמן הנקרא "הווה". הנה הציטוט: "מוצא האדם, ובכלל, כל מיני דברים מעניינים שקרו פעם, אלה נושאים מרתקים המעסיקים את הסקרנות, אך בלתי רלבנטיים לצורה בה אני רואה את חיי." "רק ההווה חשוב. העתיד חשוב רק בגלל שיום אחד הוא יהיה הווה. העבר היה חשוב רק כשהיה הווה. העבר הוא פאסה." ****************** קוראת אני שוב ושוב את הכתוב כאן על ההווה. זה די מטריד את השכל מה שכתוב כאן, למרות שלכאורה זה נראה פשוט. אבל מושג ההווה מתעתע בדעתי, ובוהה כתב כאן את התעתוע הזה, וברצוני לנסות לתפוס את ה"הווה" ולהעמידו במקומו! זה נסיון מתסכל ביותר, אך מעניין הוא אותו חלקיק של תודעה שכמעט מצליח לאחוז בהווה להרף עין. אם יש הווה שכבר היה, ואם ההווה הוא גם מה שיהיה, אז מה הוא עכשיו? עכשיו כשאני חושבת "עכשיו" - ההווה קיים ונעלם כאחד. משהו כאן חשוד מאד בקיומו. הוא קיים ונעלם כאחד, האם זה אפשרי? ויותר מכך: אין מה ש"מאחוריו" ו"מלפניו" . אז יש בכלל "זמן"? ובכל זאת אמשיך לנסות לתפוס את ההווה: אני רק יכולה להעיד, עכשיו, על התרחשויות (בגופי למשל, עיניי וידיי) התרחשויות-תנועה,(תנועות אברי גוף) מקבילות זו לזו במרחב, ושונות באופיין. ( גם עצם התצפית, ההתבוננות על התרחשות היא התרחשות. ב"הווה" יש לכאורה עצירה או שהייה של מצב כמו עד שהעתיד יהיה הווה ) אין לי כל אפשרות לעצור התרחשות כי גם גוף במצב "עצירה" היא התרחשות וגם בתוך גוף עצמו (שלכאורה נעצר) ממשיכות התרחשויות (אולי לומר שינויי מצבים) גם אם אינם נראים לעין. כלומר, דבר אינו שוהה ב"הווה" אלא כל דבר מתהווה (אולי לומר, עובר משינוי לשינוי) עוד ועוד בתנועותיו . והתנועות הגמורות ש"היו הווה" - אינן עוד. כאמור, "העבר הוא פאסה". אז איך בכלל היה להן "זמן להיות" תוך כדי היעלמות? מה הוא ההווה שעכשיו? האם דומה הבעייה שכאן לבעיית אי-היכולת להוכיח נסיונית את הקשר הסיבתי בין דברים, כלומר, הקשר קיים אך נעלם כאחד? ואם "העבר הוא פאסה" אז היכן נמצאים נסיונות העבר מן ההוֹוִים שנעלמו, האם הזיכרון סורק את תנועות ההווה תוך כדי התהוותן ומשכפל אותן לצורך שיחזור? (לא פלא שהזכרון הוא מקום מבטחים. מרגישים את זה כשחוזרים אליו מן הנסיון לתפוס את ההווה. אפשר לישתגע שם ( : ותודה רבה לבוהה ניכחו

 

[בוהה ניכחו]

תודה, שרוולה שהצלת אותי מאנונימיות.

וברוכה הבאה לשערי הפילוסופיה. זה בדיוק זה, התעתוע שמתחיל רק ברגע שמתחילים לחשוב. מה שאת מתחבטת בו הוא השאלה שנאלה על ידי זנון ולא נפתרה עד היום. מעניין הקשר שעשית בין זמן לסיבה. גם את הסיבה, כמו את ההווה, אי אפשר לתפוס בשעת מעשה( כביטויו היפה של ניטשה). השאלה היא אם באמת זוהי אותה שאלה. משמע, אם ברגע בדיוני אחד יתפוס יום אחד איש אחד את ההווה בשעת מעשה - הוא יתפוס אגב כך גם את הסיבה.

 

[שרוולים ירוקים]

"השאלה היא אם באמת זוהי אותה שאלה."

אני רק יכולה להעיד שזו אותה ההרגשה,(אולי לומר "חווייה") המתקיימת בנפש תוך כדי נסיון לתפוס את הסיבה ולתפוס את ההווה. האם להרגיש - זה גם נחשב להוכחה מן נסיון? (ואגב אנונימי,(פעם התייעצתי עם סבא שלי שקרוב אל עולם הפילוסופיה בעניין הרשות לצטט, הוא אמר שיש קנס על הגיגים בפרהסיה. אחד הקנסות הוא ציטוט ההגיג צמוד לשם ההוגה אותו, ובצמוד למשפט הנימוסי(שסבא שלי אמר לי שרושמים אותו כפנייה בגוף שלישי מטעמי נימוס ראשון "ברשותו אצטט את דבריו" שזו רשות אפריורי מעצם היותו של הקנס ואח"כ "ברשותך אצטט..וכו'" זה הנימוס השני, ושהתוכן שאינו קשור לנימוסים חשוב לפחות כמו ההווה

 

[Mahoony]

אין דבר כזה הווה

לפחות לא במובן שאנו מכירים הזמן הוא קו, וכשם שהגדרתו של קו, רצף של נקודות, הזמן מורכב אף הוא מרצף נק' זמן, וכשם שמביטים בחומר גם הוא מורכב מחלקיקים, שמורכבים מחלקיקים שמורכבים מחלקיקים... כך גם הזמן, ויתכן שגם לזמן יש קוונטים, המרכיבים המינימליים, אך אין זה רלוונטי לחיינו, אנו מתייחסים להווה כרצף זמן מהעבר שימשך לעתיד, אפשר לומר ש"בממוצע" הוא הווה, למשל אני חי בהווה, משום שחייתי בעבר ואני ממשיך לחיות לעתיד (אני מקווה)

 

[J o s e p h]

זמן, תרבות, ויד שחובקת...

חמקמק הוא הזמן, אך יחד עם זאת נראה כי עומד הוא מלכת. עומד ובוהה על מלאכת הברואים. מלגלג הוא על הנמהרים והנחפזים. מגחך על הרבים שמנסים אך אינם מספיקים. כיד נעלמה שחובקת - כאם שלמען תינוקה נאבקת. ההווה הוא - העבר...ההווה הוא - ...העתיד. ההווה הוא מצב תודעתי. לחשוב על ההווה במונחי זמן הוא בזבוז זמן. לחשוב על הזמן במונחים של הוווה הוא בזבוז הווה על תחשיבי זמן שתועלת לא תצמח מהם. התודעה היא המפתח להבנת המושגים עבר, הווה, עתיד. התודעה - או דבר אחר שאין לי שם בשבילו - הוא המספק לנו מינון של זמן.... תרבות מהווה אף היא מפתח להבנת תפיסת הזמן. הזמן במזרח ובמערב לכאורה אחד הוא - אך תפיסתו התודעתית שונה בתכלית. במערב האדם הוא עבד לזמן, במזרח הזמן הוא עבד של האדם. מאוד מעניין לפתח את נושא הזמן בתרבויות שונות.

 

[שרוולים ירוקים]

תודה לך. יפה הכתוב כאן,

רק אשאל: "ההווה הוא מצב תודעתי." להבנתי, "מצב תודעתי" שהיה בעבר ושיהיה בעתיד. אבל זה שהיה בעבר כבר איננו, וזה שיהיה בעתיד עדיין איננו, אז איזה מצב תודעתי בכל זאת ישנו? ואולי הוא(במצב התודעתי) מתקיים רק במרחב כי רק המרחב קיים? (כשאני הולכת וסופרת צעדים אינני סופרת אותם "בזמן" אלא במרחב. גם השמש עוברת מרחקים כשהיא נעה מן ההרים במזרח עד שהיא מגיעה אל הים ושוקעת ( :

 

[Kilgore Trout]

תודעה שלום!

נראה לי שבמקום לעסוק בשאלת הזמן אתה משום מה נוטה לפנות למיסטיקה לייט וסמנטיקת ניו אייג שחסרת כל קשר לדיון הזה "חמקמק הוא הזמן"????, "עומד ובוהה על מלאכת הברואים"??? קצת קשה לי עם האנשה שאתה עושה למושג הזמן שוב, הראה לי שמשום שאתה מעדיף שלא ל"תקל" את הנושא ישרות אלא להעניק לו אישיות, רצון ואולי אפילו רציונליות כמור שכתבתי מיסטיקה לייט וסמנטיקת ניו אייג. הייתי רוצה שתבחן את המשפט "לחשוב על ההווה במונחי זמן הוא בזבוז זמן. לחשוב על הזמן במונחים של הוווה הוא בזבוז הווה על תחשיבי זמן שתועלת לא תצמח מהם." הטענה המשתמעת היא למעשה אם אין לנו את היכולת לתפוס אינטלקטואלית (ביינתים לפחות) את המושג "הווה" ו"זמן" אין שום סיבה לעסוק בו. במקום זאת אתה מציע לפתור את הבעיה את עם מושג סתום "תודעה"... ההקשר לתרבות לדעתי שוב, לא מנסה להסביר או לענות על שאלה אלא להגיב במושג סתום נוסף... סורי והאזכור למזרח שוב מעלה ניחוח של סמנטירה ניו אייג'ית... זה הפרסום הראשון שלי בפורום... מקווה שהעליתי איזו נקודה רלוונטית לא אישי J o s e p h peace

 

[karpada1]

נושא הזמן בתרבויות שונות

האופן שבו הצגת את השוני "במערב האדם הוא עבד לזמן, במזרח הזמן הוא עבד של האדם"-מוצג באופן מגמתי ומטעה לטעמי. ניתן לומר שבמערב,עצם החתירה קדימה למטרה זו או אחרת, היא בעצמה קודשה וכתרים רבים ואציליים נקשרו לה.מכאן שהזמן,אותו גורם שהשאיפה קדימה תלוייה בו,הפך בעצמו לאצילי ובעל ערך רב.(ומכאן שבזבוז זמן הוא ממש פשיעה) בדומה ליחס לממון,ישנם אנשים שהפכו את הזמן למטרה ולא לאמצעי,אך בוודאי שלא ניתן להכליל תפיסה כעקרון תרבותי מערבי. במזרח הזמן אינו עבד לאדם,בתרבות בה ציר הזמן הוא מעגלי ומחזורי,אין טעם לשאוף לעתיד או לעבר,ומכאן שיש לחיות את ההווה שממילא מכיל את הזמן כולו. מכאן שלזמן אין ערך כלל,הוא אינו עבד לאדם אך גם אינו מנחה,למען האמת הוא כלל לא נמצא,שקוף. הערה-בכותבי מזרח או מערב,אין הכוונה לשיוך גאוגרפי אלא תרבותי.

 

[שרוולים ירוקים]

אם כך, כל נקודה על קו הזמן

- האם לא ניתן לומר שכל נקודה על קו "הזמן" היא במקורה "הווה"?

 

[Kilgore Trout]

הווה, עתיד וכל השאר

אני חושב שלפני שאפשר לענות על שאלה כזו יש צורך להפשיט את המושגים שאת משתמשת בהם... מהו זמן? לשיטתי זמן הוא הרישום של שינוי בקלט החושי שלנו אשר מופצץ ללא הרף בגירויים, "זמן" הוא הכלי שדרכו אנו יכולים להסביר שינוי באופי או בסוג הגירויים האלו אבל שוב, אסור להעניק לזמן תכונות שלא בטוח שיש לו... מה זה "קו זמן"? האם הזמן רציף? ג'וזף טען קודם שהמפתח לזמן הוא תודעה (המממ...) האם כאשר התודעה מכובת (שינה? תרדמת? מוות?) מעבר הזמן נפסק? אני חושב שניתן להתייחס לזמן כעוד קלט חושי ולא מושג אמפירי, כמו שאנחנו (אולי) קולטים שהשולחן אודם כך אנו קולטים שהוא עובר שינויים והדרך היחידה להסביר את זה היא באמצעות "קו זמן" (פעם השולחן היה אדום היום הוא ירוק) אבל קו הזמן הנו מושג מלאכותי שנועד לעזור לנו לתפוס את המציאות היומיומית בנוגע להווה הייתי אומר שמה שאנחנו מתייחסים אליו לרוב כשאנחנו אומרים "הווה" הוא העבר המאוד-קרוב לאחר עיבוד של הקלט החושי. גם כאן עולה דילמה של מה מגדיר הווה? כאשר אנחנו צופים בסופרנובה בשמי כדור הארץ האם אנחנו צופים בתופעה שמתרחשת "עכשיו"? או לפני מיליארדי שנים?

 

[J o s e p h]

תודעה יש בכוחה לעצב מציאות

אכן במקום בו נגמר הרציונל מתחילה האמונה. זו דעתי. אינני מכיר את המושג מיסטיקה לייט...אני מכיר את המושג פרלמנט לייט. ייתכן מאוד שהעיסוק הזה מהוה מטרד שאין לנו צורך בו אך בהחלט יש לנו עניין. למה אני מתכוון. אני מתכוון שהדבר איננו נחוץ, אבל ניתן לעשותו. כשם שגבר ואישה נוהגים להתחכך גוף בגוף איבר באיבר - אין לדבר תועלת. הדבר אולי מסב הנאה. אבל אין שום תועלת בדבר. כך אנו מסתובבים סביב שאלה שלכאורה אינה חיונית, אך העיסוק בה לכשעצמו עשוי להסב הנאה. תודעה איננו מושג סתום. ואינני מכיר מצב שבו התודעה כבויה. התודעה לא כבויה, ולא נכבית לעולם. בגוף מת לא קיימת תודעה. הרי מדובר על כלי כפשוטו. התודעה נקשרת עמוקות למושג זמן. יש בה בכדי לגשר, בכדי לעבור מעבר לעתיד, מעתיד לעבר. ההווה אינו אלא כמתווך שבאמצע. תפקיד ההווה לגרום לעתיד להפוך לעבר. והוא עושה זאת נאמנה יום יום שעה שעה. הזמן איננו מושפע ממושגים כמו קצב/מהירות. הוא מונוטוני, אך התודעה איננה מונוטונית. לתודעה קצב משלה, ולכאורה קשה לנו לתפוס זאת - אז אנו מסיקים כאילו "הזמן עבר מהר"...."לא הרגשתי איך הזמן טס"... השעון הביולוגי ממחיש במקצת איך זמן ומונחי זמן הם פונקציה של התודעה. נעשה מחקר בו עצמו עיניהם של נידונים למוות. טענו בפניהם שעורכים ניסוי לבדוק קרישת הדם. אמרו להם שחותכים להם את הידיים כך שיווצר שטף דם עצום ומזוויע. עצמו להם את העיניים. לקחו גוש קרח והעבירו בחופזה על ידיי האסירים. ההרגשה היא כאילו חתכו את ידיהם. אחד האסירים מת מייד לאחר הניסוי. בנתיחת הגוויה הסתבר שמת מאיבוד דם...הוא מת מאיבוד דם אף שלא איבד טיפת דם. התודעה היא שיצרה את המציאות. אני מאמין שתודעה יש בכוחה לעצב מציאות.

 

[ל נ צ ח]

על חוויה מוחשית של יחידת עכשיו

לפני עכשיו מאת: wantalk שלום לכולנו, מה שלומנו הבוקר? יש לי שאלה, או יותר נכון נושא לדיון: מה לדעתכם יש לפני העכשיו? איך זה נראה? מה קורה שם? זה נושא שמטריד אותי כבר הרבה זמן ואני מאו רוצה לקבל רעיונות ומחשבות שונות של אנשים שונים. ~פרח~ שלכם, אודי לפני עכשיו לך יש הזכרונות שרבים מהם שכחת ותשכחי מאת: . לנצח לא כך אלוהים, כל מצבי עכשיו שהיו לך, הם מידע השוכן-בו בשלמותו מידע שלעד לא יאבד מידע זה בבוא העת יתגשם ויהיה למוחשי כשהיה כך תחווי את אותו עכשיו שחווית ושכחת שחווית אותו כמו שכעת זאת אינך זוכרת חוויה מוחשית של יחידת עכשיו מתגשמת רק פעם אחת בכל עולם ועולם נברא באינסוף מעגלי המחזוריות הנצחית. ~ ~ שבת-שלום ומבורך: ~ * ~ * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *

 

[ל נ צ ח]

הזמן המוחשי במציאות (א):

הזמן המוחשי במציאות: מאת: . לנצח זמן עבר = מציאות שהייתה, __ הווה = שישנה, עתיד = שתהיה. הזמן המוחשי הוא מצב במציאות המחזורית הנצחית החוויתית-ההוויתית לאדם באלוהות (תמיד כולנו באלוהים במצב הווה) ז"א , העבר והעתיד באדם הם מצבים אפשר לומר "מעורפלים" במציאותו היומיומית אותם ה` יהווה ז"א יגרום לעבר להתהוות שוב להווה באדם וכך מה שעבר יהיה הווה לעתיד, שיהיה כמו היה ההווה כשהיה בזמנו, ושהפך לעבר (ההווה שהיה) שחלף ונותר בהווה הממשי כחלום ויהיה ויתגשם בעתו להווה בהווה ששוב יהיה ובעתו ובעתיד, וכל זה נכון במחזוריות האינסופית ששוב ושוב ובעתה כל מה שהיה הוא גם זה מה שיהיה, ז"א מה שחלף וכאין יתגשם מחדש למציאות של הווה, וכך היא, זאת המציאות שחווינו ו או חווים ברגע-זה, תחזור בנקודת הזמן שנקצב לה על ידי האלוהים (וכל זה במעגלי המחזוריות הנצחית) להיות כשהייתה הווה, ז"א תהיה שוב בהווה שיהיה. וכך זה פועל מאז-קדם מתמיד, ז"א החוויה הממשית שהייתה תחזור להיות להווה כשהייתה מאז ומתמיד. כך זה יהיה וכך זה היה ולתמיד היה ויהיה כשהיה "כל מצב" ומצב ביש המניע את גלגל המחזוריות הנצחית, גלגל ענק שנקודת הבראשית והאחרית הם נקודות ההתחלה וסיום בזה גלגל הזמן המסתובב לו באין-יעף וחוזר-חלילה בסיבוביו האינסופיים הדטרמיניסטים. וכך יוצא שכל שהיה יתגשם בעתו ויהיה נכון ובזמנו וכך תמיד יהיה כשהיה לעולם עולמי עולמים. וכל-זה, ז"א כל ""הסדר"" שבכאוס (כך בעיני אלוהים ומובן בעיני המבינים לראות שיש סדר גם בכאוס) ובאנטי-כאוס, נמצא בהשגחתו המתמדת הבלעדית השלמה הקדושה של האלוהים. על זאת קדושת הזמנים (קדושה היא כי אבדנו חלילה-וחס היה ולו הסטייה המזערית ביותר במנגנון) שמו המפורש והקדוש של ה` המהווה משטר וסדר בזמנים הכולל כמובן בכל חוקות-שמיים שבמרחבי הזמן שמאלוהים הם, וכך גם יעבדו כשהיו, הם, ויהיו תמיד מתוכניתו השלמה כמצוותו אותם שכך זאת דרכם שציוום בנצח ולנצח נצחים. וכל-זאת העשייה הקדושה הם החיים שברא ולמען כל-הנשמה אותם ברא ובכדי מהתופת להושיעה לנשום החיים באדם. הודות החסד והרחמים הגדולים שלו אלוהים ברא החומר עבורה בכדי להושיעה ולהגן עליה באדם אתה יחיה חייו. עשה ועושה זאת אלוהים ולעולמי-עד אותם יעשה תמיד ולתמיד דרך השגחתו * בכל * ושליטתו על הכל. " יהוה " הוא שם השם הקדוש הנורא של אלוהים בורא שמים וארץ < המהווה הזמנים.> ישעיה מה (ח) הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו: * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ * למה אתה מתערב מאת: תלתנית במעשים של אלוהים? ואם יש לך טעות אז מי יתקן אותך? אתה בטוח שלא טעית באיזה פרט קטן? יש משהו שאלוהים יודע ואתה לא? למה אתה מתערב מאת: . לנצח א) מעשים של אלוהים אני חי כמוך ומציג באימרותיי רק את חלקם בלבד אם כוונתך להתערב=לשנות מתוכניתו, אז התשובה שלי לך ולכולם היא חד-משמעית << לאו !!! ב) אלוהים אינו טועה לעולמים, נברא כן! אני נברא כמו שאת וכל הנבראים נבראים שנבראו על ידי אחד הבורא הוא האלוהים הוא ההכל הכל-בו ובשליטתו. ג) בוודאי!!! * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ * יש לי שאלה יותר מעניינת מאת: jaaay האם העובדה שהשם המפורש נזכר בהודעה שלך אומרת שאסור לי למחוק את ההודעה הזאת, אלא להביא אותה לקבורה כדת וכדין? איני עוסק בענייני הלכה מאת: . לנצח ראה, איני עוסק בענייני הלכה אלא בידע חיוני-ביותר ידע אותו רכשתי וגם בייסורים-רבים דרך חיי ובכדי להבין קודם-כל לשפה המוצפנת הייחודית שלו אלוהים גם דרך התנ"ך הוא גורם חשוב-וחיוני ביותר להבנתי לסוד חידת-החיים. העמוקות והסתומות על אלוהים על למה החיים והמוות איך ומה על הלפני ועל שלאחריה הם שמעניינים אותי ולא איסוריהם או מצוותם שמההלכה של כל מיני אנשי-דת למיניהם העוסקים יומם וליל במצווה-מלמדה שלהם, כך שמצידי אתה יכול לעשות את מה שבא לך חשוב שתדע ידידי היקר שכל מעשינו אם טובים ואם רעים הם נרשמים כולם באלוהים, עליהם בבוא מועד נשלם לו את מלוא המחיר. ~ * ~ * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ * מאת: תלתנית: ההודעה הזו מעניינת כתופעה שה"נצח" החתום עליה אם יירצה יוכל להתעמק בה כתופעה. לא נראה לך jaaay? מאת: נאבוקוב: ..לנצח. , יקירי. מה שלומך, מה שלום האישה ומה עלה בגורל אותו עיתון צרפתי שביקש לראיין אותך? אגב, האינך סבור שהגיע הזמן לגמוע בירה ביחד, שוב. והפעם ארצה לשמוע מה יקרה כשיבוא בן האדם. טוב? מאת: תלתנית: נאבוקוב.. תזיז אותך קצת ימינה או שתוכיח שאני זה לא נצח ! זה הקנס על טעות גורלית במיקום התגובה~חיוך~ תלתנית עשב השדה. ~פרח~ מאז שאורוול טבע את המונח האח הגדול מאת: אלי. כל הזמן אני שומע איומים על כך שכל מיני אחים גדולים אוספים בשיטתיות מידע עליי ועל שאר אזרחי העולם. תמיד תהיתי האם יש גם מי שקורא את כל המידע הזה שאוספים עליי, וכמה אומלל אותו מסכן שזה תפקידו. ופתאום אתה בא וטוען שאותו אומלל שצריך לקרא את כל הבולשיט שנאסף על כל אדם, זה הגדול מכולם בכבודו ובעצמו? ואחרי שהוא קורא את זה, הוא ממשיך לאסוף ולתעד ולקרא את שתעד, אתה באמת מאמין שהוא כזה הדיוט? ידעת ידידי שאלוהים מפרנס גם שוכני ביוב למיניהם??? מאת: . לנצח: ויודע דרכם שלהם ושל כולם כמו שיודע לרחשי ליבם ושל כל אדם ונברא? הוא יקירי, קורא גם את שעדיין עוד לא חשבת לכתוב וחבל על הזמן לשאול באם באמת כך הדבר את "האחים הגדולים" תשאל את הרב שלך, בנושא זה מהרבה מהם הוא בטח חכם יותר. * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ *

 

[ל נ צ ח]

הזמן המוחשי במציאות (ב):

עודף מידע = חוסר מידע מאת: אלי. איך אלוהים מארגן את המידע? יש לו מחשב כזה מחשב על עם 220 מעבדים וארון של הארד-דיסקים? ועל פי איזה שיטות הוא מסווג, ממייו, ומאחזר את המידע? כי הרי כבר השיטה קובעת את התוצאה - כלומר בכל מיקרה אלוהים נופל לבעייה של "הנחת המבוקש" , אלא, אם???? ותגידו, אלוהים מדפיס את הפלטים על נייר? מאיפה לו כמויות כאלה של נייר? בטח יש לו איזה יער גשם שם בשמיים. והנייר המשומש? תגידו, אלוהים הא ירוק? כלומר, האם הוא ממחזר? ואולי אלוהים הוא הוא מחשב העל עצמו? צריך להיות אחלה ג`וב להיות מהנדס המידע ~tux~ של אלוהים, זה כמו לתפוש את אלוהים בביצים! השלם השולט על כל חלקיו מאת: . לנצח השלם הוא האלוהים, אך מי שמבין טוב יותר מה זה שלם ולא מה זה אלוהים, אדבר בשפה שלו, ואומר השלם = סך-כל הקיים והלא קיים הוא סך כל החלקים = << ההכל >>. בשלם נמצאים כל הפרטים המשלימים אותו, ופרטים אלה הם גם "חלקיקי" מחשבות האדם. לא פעם אחת הזכרתי את האמרה ש << "אין להניד עפעף מבלי להזיז כוכבי מרום" >>, ז"א שכל חלקיק ולא משנה מיקומו זמנו גודלו, דרכו יעודו..., משפיע ובגדול וגם רק מעצם המצאותו על כל השלם המשפיע הוא עליו. השלם אם כן, משפיע על חלקיק זה וכל חלקיק אחר וכך עובד כל המנגנון המושלם האחד הזה, כשלפרט קטן והמזערי ביותר אין באפשרותו להיפרד ואפילו לשבריר המזערי של זמן "מעינו הפקוחה" של השלם. ולכן, כשקם אדם וטוען שיתכן כשהוא מחליט במחשבתו על לעשות פעולה זו במקום אחרת שהייתה לו כברירה, וכשעשה זו שחפץ, וכך הוא מחשיב את עצמו אדון לגורלו כי הוא החליט בין הברירות ומרגע קבלת ההחלטה לא הייתה שום סיבה שגרמה לו לזו ההחלטה, הוא פשוט טעה, כי הוא שכח או פשוט לא חישב שהוא ומחשבתו מושפעים * תמיד * מיתר החלקיקים בשלם ומהשלם. נ.ב אילו חלילה חסר במנגנון המושלם חוליה אחת, ונגיד שחוליה זו חלקיק נברא כלשהו ועד חלילה השגחתו של השלם אלוהים על כל הנעשה, המנגנון כולו היה חסר, לא שלם ואבדנו. * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ * הבנתי מאת: אלי. עכשיו נשאלת השאלה האם הבנתי זו, היא מרכיב בהבנתה של האנושות? של ההווייה? של האלוהות? ובכלל ייתכן שאין היא הבנתי, אלה השפעה אלוהית עליי, השפעה שנוצרה מהינד עפעף של חולד סיני שניקלע בטעות לתא מיטען של מטוס טופולב וכך היגיע בטעות לפלמה דה מיורקה. הודות כל המרכיבים אותו השלם מאת: . לנצח לא השפעה ""שנוצרה"" עליך מהינד עפעף של חולד סיני כי לא החולד סיני הוא היוצר אותה לבדו אלא אתם כל שותפיו כולם שהם ההכל המרכיב את האחד השלם. רק השלם יכול ליצור אותה וזה בזכות כל המרכיבים כולם ביחד היוצרים אותה. << השלם >> להזכירך הוא האלוהים ממנו ההשפעה האלוהית עליך. ~ * ~ * ~ * ~ * ל נ צ ח * ~ * ~ * ובכן jaay,מצפים לתשובתך לשאלתה של תלתנית מאת: . לנצח אתה בהחלט תופעה מאת: jaaay

 

[J o s e p h]

נשמה כחלק מהתודעה?

הנשמה הינה ביטוי לחלק של תודעת האדם אשר מבטא את יכולתו של האדם להתבונן בעצמו ובעולם ולהיות במצב של מודעות סביבתית, בניגוד לחלקים בתודעה שמהותם להגיב כלפיו. במקרה זה, מזוהה הנשמה עם מושג הנפש, כביטוי לפן הרגשי והחוויתי, המעיד על כך שישות מסויימת הינה יצור חי, השונה מבחינה פילוסופית ממנגנון פיזיקלי מורכב אחר. על פי תפיסה זו, נשמה הינה הגורם המבדיל בין אדם למכונה מורכבת, ומציבה אותו כגורם סובייקטיבי, בעל ערכים אותם הוא מסוגל להשליך על המציאות החיצונית.

 

[מולוקו]

משפט מחוזי מאוד...

 

[ל נ צ ח]

וזה?...

מה שלא עושה הזמן אפילו שכל לא עושה ולמה המשפט ההוא מחוזי מאוד? תפרט בבקשה.

 

[מולוקו]

משפט כזה נובע משתי אפשרויות.

1. מישהו בורח מהעבר. 2. מגלומן. תבחר אתה מה נכון יותר.

 

[ל נ צ ח]

../images/Emo52.gif מהו אותו משפט לו התייחסת?

 

[קשת הרוח]

???

לא הבנתי את המסקנות שלך החיים הם בהווה. חויה היא תמיד בהווה. דוגמא: אדם עבר תאונת דרכים, זכרונו נמחק לחלוטין (ראה מקרה יואב קוטנר). חי בהווה. העתיד? יגיע.