האקדמיה היא בית חרושת לציונים, כמו שהיה בתיכון. כמובן שהיא משרתת אינטרסים של התורמים. לפחות כך זה היה כשלמדתי מדע המדינה ומזרח תיכון בשנים 2002- 2013 (וגם קצת ספרות אנגלית).
אני מסכים. יצא לי לפגוש הרבה שביתות במהלך חיי האקדמיים (זה מצחיק אבל אני לא מכיר חיים אחרים פרט לאקדמיה), ובמהלך אותן שביתות למדתי יותר בכוחות עצמי מהספרים.
מישהו פעם שאל אותי בפורום מתמטי:"מאיזה קורס השאלות שלי?" אמרתי לו שלקחתי את השאלות מספר.
יענו הוא ניסה לברר מדוע אני לומד בכוחות עצמי ללא שום מטרה.
הלמידה צריכה להיות בשביל עצמה. מין הסתם אפשר ללמוד גם למבחן וגם לכסף וכו'.
אבל זה כמו השאלה שלנו בפורום מהי "אהבה"? אם מישהו מפסיק ללמוד רק בגלל שהפסיקו לתת לו כסף שילמד, אז אהבתו לא הייתה רצינית.
גם אם לא היו משלמים לי הייתי לומד את התחומים שלמדתי, אבל כמובן לא מתפרנס מהם ופחות זמן ללמוד את התחומים האלה.
אחד מהדוסים אמר לי פעם ביציאה מאת"א, מה כל היום פיזיקה? מה עם קצת משהו ללב?
יענו תפילין.
מצטער, גם כשאני במניה, השכל עדיין עובד.
