האם האהבה נעלמה כמו הציונות ?../images/Emo104.gif
בואו ונלך כמה שנים אחורה ונזכר ברוח הציונות והפטריוטיזם בארצנו -עד שנות ה-80 - לתושבי ארץ ישראל היתה רוח חסונה וגאה ולב מנופח מציונות ןכן מאהבה לארצנו ,אנשים היו מוכנים למות למען המדינה ובשרות המדינה ,אני זוכר שבמקרים מסויימים שאנשים היו מדברים על מושגים כמו צבא ,מדינה ,אמונה ,בנות ,אהבה ,היו למילים עוצמה של רגשות ,רגשות של כבוד ,רגשות עם משקל וערך ריגשי ,אנשים היו מדברים מהלב ולא רק מהפה. וגם דברים שאסורים היו מדברים עליהם בשקט ומתוך הבנה של חומרת המעשים. למשל,אם נשווה למצב כיום ,בשנים ההם אם חייל היה עורק מהשירות בצה"ל לא משנה מאיזה סיבה ,האנשים מסביבתו היו מדברים עליו במושגים של כאילו הוא בגד במדינה או מסר סודות לאוייב -זה היה גם מקרים נדירים וגם ראו אותם בחומרה רבה ,להבדיל מהמצב כיום שאנשים מסתכלים על עריקות או נפקדות כעל דבר מובן מאליו ,כאילו זה חלק ממעגל החיים במדינה ,ויותר גרוע שהיום לא להתגייס בכלל זה חלק מהאופנה .כלומר אנשים כיום לא אכפת להם מהמדינה כגוף אחד עם צביון ולאום יהודי שצריך לשמור ולהלחם עליהם. ומבחינת אמונה למשל ,אז,אפי´ פשוטי העם בין החילונים היו אנשים עם יראת כבוד לדת ,ואפילו אם לא היו דתיים היו לפחות מאמינים שיש למעלה מי ששומר עלינו ,וכיום זה לא ככה , היום לרוב זה או שאתה דתי ומאמין ,או שאתה חילוני ואז אתה לא שומר כמעט על כלום .והבנות של פעם ... הם היו יודעות להתלבש בצורה צנועה פחות או יותר ,והיו יודעות מה הם רוצות מעצמן ומה הן צריכות לעשות ,שזה בכללי לאחר שהן גודלות למצוא בעל ,להתחתן ,לעבוד או להיות עקרת בית ,ולגדל את הילדים ביחד עם הבעל וכו´ .היום -הבנות יוצאות מהבית עם איזה פיסת בד על המותניים ,ועם חולצת בטן צמודה ,עם דיבור של פרחו´ת ,והם בסך הכל בנות 13 .וזה כבר מובן ומקובל בחברה ,למרות שלפי דעתי בחורה צריכה לשמור על הכבוד שלה במינימום לפחות .ומה קורה עם האהבה היום
פעם היו יודעים שאהבה זה דבר חשוב ובעל משקל בחיים .כלומר האהבה היתה מובנת בצורה שבחור מתחתן עם הבחורה ולאחר מכן הם בונים ביחד את עתידם ואוהבים אחד את השני מתוך איכפתיות ורצון לתת ולעזור לשני בלי שום תנאים ובלי לחשוב מה יקבל בחזרה ,ולדעת שאהבה דורשת גם הרבה ויתורים ופשרות משני הצדדים ,ולכן גם לא היו מתגרשים כל כך הרבה כמו היום ,כי כשהיסוד חזק אז כל השאר חזק . אבל היום .... היום המושג "אהבה" נהפך למשהו כמעט עיסקי ,גם בגיל צעיר כבר הבנים רוצים רק להשכיב כמה שיותר בנות כדי להשויץ בפני החברה או משהו כזה ,והבנות הם בסך הכל כלי לשרת את המטרה הזאת . ומבחינת הבנות רובן רק חושבות על עצמן כל היום וגם עסוקות בלשפר את מראן כל היום ,ואם הן מוצאות איזה גבר אז הם רק חושבות כל לאן הוא יוציא אותן ןמה יוציא עליהן וכדו´ .אבל הן שוכחות שזה אמור להיות דו כיווני .היום למשל החתונה נשמעת כמו איזה ביזנס שאנשים עושים ,עושים הסכמי ממון ,וכל מיני סעיפי הגנה אחד מן השני כמו שני חברות הייטק שמתמזגות ,.ואיפה האהבה בכל הסיפור הזה ??? האם היא נעלמה כמו הציונות ? או כמו שאר הדברים ? אני שואל ומביע פה את דעתי האישית בלבד ,בלי שום נטיה להעליב או לפגוע במישהו ,ופשוט כיום ככה הדברים נשמעים בעיניי .יכול להיות שאולי המצב היה ככה כל הזמן ,גם בשנות ה80 ופשוט בגלל שהייתי ילד אז חוויתי את כל הרגשות והמצבים שלמעלה בצורה יותר מסיבית ,שהרי ידוע שילדים סופגים את הרגשות והאנרגיות מאנשים בצורה יותר מוחצנת וגם מפנימים את זה אצלם בצורה יותר חזקה ,וככל שגודלים החושים מתכהים יותר ויותר ,אבל לא נראה לי ככה ... אשמח מאוד אם מישהו יוכיח לי אחרת ....
בואו ונלך כמה שנים אחורה ונזכר ברוח הציונות והפטריוטיזם בארצנו -עד שנות ה-80 - לתושבי ארץ ישראל היתה רוח חסונה וגאה ולב מנופח מציונות ןכן מאהבה לארצנו ,אנשים היו מוכנים למות למען המדינה ובשרות המדינה ,אני זוכר שבמקרים מסויימים שאנשים היו מדברים על מושגים כמו צבא ,מדינה ,אמונה ,בנות ,אהבה ,היו למילים עוצמה של רגשות ,רגשות של כבוד ,רגשות עם משקל וערך ריגשי ,אנשים היו מדברים מהלב ולא רק מהפה. וגם דברים שאסורים היו מדברים עליהם בשקט ומתוך הבנה של חומרת המעשים. למשל,אם נשווה למצב כיום ,בשנים ההם אם חייל היה עורק מהשירות בצה"ל לא משנה מאיזה סיבה ,האנשים מסביבתו היו מדברים עליו במושגים של כאילו הוא בגד במדינה או מסר סודות לאוייב -זה היה גם מקרים נדירים וגם ראו אותם בחומרה רבה ,להבדיל מהמצב כיום שאנשים מסתכלים על עריקות או נפקדות כעל דבר מובן מאליו ,כאילו זה חלק ממעגל החיים במדינה ,ויותר גרוע שהיום לא להתגייס בכלל זה חלק מהאופנה .כלומר אנשים כיום לא אכפת להם מהמדינה כגוף אחד עם צביון ולאום יהודי שצריך לשמור ולהלחם עליהם. ומבחינת אמונה למשל ,אז,אפי´ פשוטי העם בין החילונים היו אנשים עם יראת כבוד לדת ,ואפילו אם לא היו דתיים היו לפחות מאמינים שיש למעלה מי ששומר עלינו ,וכיום זה לא ככה , היום לרוב זה או שאתה דתי ומאמין ,או שאתה חילוני ואז אתה לא שומר כמעט על כלום .והבנות של פעם ... הם היו יודעות להתלבש בצורה צנועה פחות או יותר ,והיו יודעות מה הם רוצות מעצמן ומה הן צריכות לעשות ,שזה בכללי לאחר שהן גודלות למצוא בעל ,להתחתן ,לעבוד או להיות עקרת בית ,ולגדל את הילדים ביחד עם הבעל וכו´ .היום -הבנות יוצאות מהבית עם איזה פיסת בד על המותניים ,ועם חולצת בטן צמודה ,עם דיבור של פרחו´ת ,והם בסך הכל בנות 13 .וזה כבר מובן ומקובל בחברה ,למרות שלפי דעתי בחורה צריכה לשמור על הכבוד שלה במינימום לפחות .ומה קורה עם האהבה היום