האם גם אתן כתובת למתלבטות?

ממולדה

New member
האם גם אתן כתובת למתלבטות? ../images/Emo13.gif

מאז הלידה של קטינא אני מקבלת מדי פעם טלפונים מחברות שמספרות על חברה זו או אחרת, ש"רוצה להתייעץ איתי" בנושא הורות יחידנית. בד"כ הן מתקשרות ואני שמחה לדבר ולספר. קרה גם ששתיים-שלוש לקחו מספר טלפון, אמרו שיתקשרו ולא התקשרו, אני מנחשת שהקפיאו את ההתלבטות או שהלכו בכיוון אחר בינתיים (מצאו זוגיות וכדומה). ואם כבר, מה העצה הטובה ביותר שהייתן נותנות למישהי כזו? אני בד"כ מייעצת קודם כל לבדוק פרופיל הורמונלי ואח"כ לגבש החלטה גם על סמך זה, כדי לדעת אם צריך להילחץ ובאיזו מידה. אני מנסה לעודד ועם זאת נזהרת מלומר דברים "דוחפים" כמו "תראי שזה שווה את הכל" וכדומה - כל אחת צריכה לדעת מה יהיה שווה לה.
 
מכירה גם מכירה

פונות אלי חברות ....תשמעי אני מכירה מישהי שמאוד רוצה ואין לה אומץ אולי אתן לה את מס' הטלפון שלך ותעודדי אותה וכו'... ולפעמים גם בבית הספר בכל מיני מפגשים פונות אלי אמהות שאני בכלל לא מכירה וככה לוחשות לי מהצד "שמעתי שיש לך ילד מבנק הזרע.. תשמעי רציתי להגיד לך כל הכבוד אחותי, דודתי, גיסתי וכל מיני שכאלה רווקה בת..... אני מנסה לשכנע אותה .... תגידי איך את מסתדרת" אולי אני אתן לה טלפון שלך ותדברי איתה.... אין ספק שאנחנו מקור ייעוץ ועידוד מצויין.
 

judith4

New member
ודאי שודאי

ומסכימה איתך, שמאד נזהרת מלדחוף (גם כדי לא ליצור אנטי וגם כדי באמת שכל אחת תעשה את חשבון הנפש שלה).
 

המתרשמת

New member
מכירה גם מכירה

מעבר לכך שכל העולם פונה אליי (ואני בשמחה עונה), גם אבי שולח אליי כל מיני מתעניינות שהוא פוגש בקבוצת הספורט שלו... זה משעשע אותי. במידה מסויימת - הפכתי מיסיונרית לעניין.
 

סאקה

New member
שוב התחלנו עם "את נגד זוגיות?"

אף אחת פה לא נגד זוגיות. את כנראה באה ממקום שונה מרוב הנשים פה ולכן כל פעם זה מקפיץ אותך מחדש. אני מניחה שאם תגיע אלייך רווקה בת 34-35 ותשאל אותך על הנושא את עדיין תמליצי לה לחכות לזוגיות?! כי זה עדיף?! בכלל מקריאה בפורום נראה שאת חושבת שבנק הזרע זו אפשרות ממש בעייתית, באופן כללי, או שיש מצב שכן תמליצי למישהי לגשת לבנק הזרע? באיזה גיל למשל זה נראה לך "בסדר"? (אם בכלל)
 

ממי101

New member
נכון . אני ממקום שונה . אבל זה עדיין לא נגד

הרעיון של הריון דרך תרומת זרע . מכאן ועד להפוך את רעיון היחידניות למיסיונריות - הדרך ארוכה ארוכה . ( אם היית עוכבת באמת היית רואה שאני מסייעת מאוד לחברה נטולת יכולת אינטרנטית להרות באמצעות בנק הזרע ) . הרי כבר דובר על כך שזאת לא הייתה ברירת מחדל . אז למה להפוך אותה לכזאת רק כי זאת הברירה שבחרת בה ? לא באות אלי רווקות בגיל להתיעץ איתי על הדרך להפוך אמהות וכבר אמרה ממולדה זה לא תחום המומחיות שלי . אני כ"כ בעד לנסות קודם זוגיות . זה הכל .לא להאדיר את היחידנות , לא להסתייג ממנה , אלא לראות בה אופציה להפוך אמהות .
 

מרגנית2

New member
שלום סאקה. מי את?

לראשונה ראיתי את השם שלך בשרשור של שתי האמהות שרבות על התינוק. גם שם לא החמצת הזדמנות למלחמה. מי את שתכתבי משפט כמו: "אף אחת פה לא נגד זוגיות" - ממתי הפכת לדוברת של כולם?
 

מרגנית2

New member
תשובה לממי

כן אני חושבת שזה עדיף על זוגיות בהרבה מקרים. וכן גם אני מסיונרית לענין. כששואלים אותי אני מסבירה בהתלהבות איך אני מסתדרת עם שני ילדים לבד. לא לכל אחת זה מתאים וכמובן לא בכל גיל. וגם למרות העצות והסיפורים שלי יש כאלה שמתחתנות ויולדות והכל נפלא. אבל אם יש אישה שחושבת על זה ורוצה להתייעץ או ללמוד מבעלת נסיון - אז בכיף - אני תמיד מתנדבת לשוחח איתה.
 

ממי101

New member
יש הבדל בין לחלוק עם אחרים מניסיונך

לבין מיסיונריות של רעיון מסוים . יש לי שאלה . מה עדיך זוגיות טובה ( באמת ) או יחידנות ? אם את עדיין בעניין היחידנות , בסדר . אני בעניין הזוגיות . כנראה שאני מאלה שהכניסו אותם לתיבת נוח . זוגות זוגות . מחיתי נגד המיסיונריות . ואגב הרי גם אני יחידנית , גם אם לא מתרומת זרע . מרגנית אני מבלבלת אותך עם מישהי אחרת או שלא שני הילדים שלך מבנק הזרע ? )
 

מרגנית2

New member
אני לא מכירה זוגיות טובה

לא מעצמי ולא מחברותי מכרי ומשפחתי. ולכן בעיני עדיף לחיות לבד ולגדל ילדים לבד. פעם כשהייתי צעירה היה לי חלום של חתונה ובעל וילדים. הגשמתי את החלום. סימנתי V על הענין הזה. התגרשתי לפני 12 שנה ומאז אני לבד. ילדה אחת מהנישואין האלה וילד שני לבד. אולי בגלל שאני יכולה לשקול לכאן או לכאן לפי הנסיון שהיה לי - אני בוחרת לחיות ככה ושלימה עם זה מאד.
 

ממי101

New member
הבנתי . אני אהבתי מאוד את הזוגיות שלי

13 שנים נתנו לי המון. הייתה לי זוגיות טובה ואני מקווה לחיות בדומה לה פעם נוספת .
 

tutik1

New member
את יודעת, ממי, מה מפריע לי בדבריך?

שוב ושוב קורה כשמישהי כאן "מעיזה" להתבטא בחיוביות כלפי היחידנות שאת מיד "נוזפת" בה ומזכירה לכולנו שזוגיות היא עדיפה על יחידנות. יש בכך משהו קצת מעליב, את יודעת? אנחנו לא ילדות קטנות וכולנו היגענו ליחידנות בכובד ראש ובלבטים רבים, כל אחת מתוך עולמה, מניעיה שיקוליה וגם-מתוך ויתור כואב למדי (לעת עתה לפחות) על הפנטזיות שהיו לה. יש בכך משהו לא ממש מכבד לטעמי שאת נוזפת בנו ככה. את נמצאת בבית של אימהות יחידניות מבחירה, ולפחות בבית שלנו-תני לנו להרגיש טוב עם הבחירה שלנו, מבלי שנצטרך להתנצל על כך, ומבלי שנצטרך לבחור בקפידה מילים שלא יראו שחלילה אנחנו מתנגדות לזוגיות (כי בהכירי את המתרשמת מהפורום-אין לי ספק שהשימוש במילה "מסיונריות" היה צורת ביטוי בלבד). ולעצם העניין-בחיים אני לא אעז להמליץ למישהי באופן פעיל על יחידנות, אבל כן-אני מאושרת שהולדתי את בני, וכן-אני מצטערת שלא עשיתי את זה קודם, וכן-אני אספר לכל מי שתשאל כמה זה היה צעד נכון ונהדר מבחינתי, למרות הקשיים.
 

ממי101

New member
אז אגיד לך גם מה מפריע לי בדבריכן

כל פעם שאני אומרת שאני בעד זוגיות ולא מאדירה את היחידנות ( שכידוע בשלב זה אני חלק ממנה ! ) , אני חוטפת מתקפת "עליהום". אני בעד פלורליזם . אני בעד סובלנות לשמוע גם דעות שונות . היחידנות שלי שונה . אני מכירה את אביה של בתי . אני "תוצר" של זוגיות . מותר לי להביע שעות שבהן אין האדרת היחידנות . משום מה אין סובלנות כלפי היחדינות שלי שאיננה תרומת זרע . בויתור על הפנטזיה אין חדש . כולם בחיים האלה כנראה הבנו שמה שהיה בראש - לא קיים במציאות . אני נגד לייפות את המציאות . אני מרגישה שיש כאן כמה שמיפות אותה . ולא דיברנו עוד על אהבה ( וסקס , וחברות ) שיש בזוגיות ובויתור עליה . הס מלהזכיר בן זוג . אני נמנעת מלחלוק דברים שחשבתי שיש מקום להם בפורום ביחס לבן זוג שמא יאמר לי שזה לא ממה אימ"בי לחוות זן זוג חדש . רציתי אפילו להיות שדכנית קטנה לאחת הבנות פה אבל אולי היא תכעס עלי כי פגעתי בקודש האימ"ב . וכן - גם אני לפעמים נפגעת מההתקפות עלי .
 

tutik1

New member
ואולי

נשים רבות כאן חוו קשיים גדולים בזוגיות, אכזבות ושברונות לב, אולי גם נשים רבות כאן בכל מקום אחר בחייהן חשו ו/או חשות צורך להתנצל מול משפחתן/חבריהן/הסביבה שלהן על כך שדרך הזוגיות לא צלחה בידן (מי לא חוותה אמא/דודה/שכנה וכד' שבמהלך השנים שאלו/התערבו/חיטטו בחיהן האישיים) ואולי נשים רבות כאן כל כך מאושרות בשלב הזה של חייהן עם הבחירה שעשו ועם ילדיהן המקסימים, שהן לא חשות צורך-במיוחד לא במקום שעוסק בעיקרו באימהות היחידנית שלהן- לדבר בשבחה של הזוגיות. חשבת על זה שרבות מאיתנו כן היו שמחות לזוגיות, כן עדיין מקוות שיחוו אותה וכן מתאבלות על כך שאין להן זוגיות, ושילדהן לא יחוו לעולם אבא (ביולוגי לפחות) ויחד עם זאת הן שלמות ומאושרות עם ההחלטה שקיבלו ועם תוצאותיה.
 

ממי101

New member
ולכן זה הופך את הזוגיות לנושא מוקצה ? לא

מדברים אז זה לא קיים ? ככל שתתבצע סוגסטיה של היחידנות ואין בלתה - כך תרחק , גם במובן הפיזי וגם הנפשי הזוגיות . ואת עצמך אומרת שכן - יש רצון בזוגיות ומעולם לא נפתח כאן שרשור אמיתי בנושא . רק היחידנות . ( לא בעל / בית כלב אלא אהבה . )
 

מרגנית2

New member
יש דרך לדבר על הנושא של זוגיות

אבל לא בדרך תוקפנית. היו פה בעבר לא מעט דיונים על אהבה וזוגיות. על מה שחסר לנו. מה היינו רוצות. את באה ממקום אחר. לא תכננת ללדת לבד. נקלעת למצב כזה ועכשיו את קוראת בפורום שיש נשים שתיכננו מראש ללדת לא בתוך מערכת זוגית. אני בניגוד אליך גלשתי בפורום הזה שנה לפני שהריתי את בני הקטן. בהחלט תיכננתי ורציתי והחלטתי ללדת אותו מתוך ידיעה שהוא יגדל ללא אבא. זו בדיוק הבחירה שבכותרת של הפורום. ובעיני זה המקום היחיד שאני יכולה לדבר על התחושות שלי ולשמוע על נשים אחרות במצבי ואיך הן רואות את החיים.
 
למעלה