האם בתאריך 8/8/2017 תהיה רכבת לעיר כרמיאל?

מצב
הנושא נעול.

25306yosef

New member
על מנת להגיע לרמת החייל, אני נוסע עם הרכבת לתחנת בני ברק

לא כ"כ מובן לי רק
אם אמרת בעצמך שאתה לא יודע מה מסלולם ואיפה הם עוברים, על סמך מה אתה קובע כמה תועלת הם יביאו לך?
לא שאני מנסה למכור לך את הקווים האלה אבל כאמור בשביל זה ניתן לברר, באתר דן יש פירוט מלא של המסלולים והתחנות ולפי זה יותר סביר להסיק מסקנות אם הם יביאו לך תועלת או לא.
אני בתור אחד שלא מתמצא בת"א ולא יודע באילו מהמקרים הנ"ל אתה צודק או לא, כן יודע שלמשל כשהייתי צריך להגיע לרמת החייל היה לי קצת יותר נוח להגיע עם 189 מתחנת האוניברסיטה בכ-20 דקות במקום ללכת 40-50 דקות.
על מנת להגיע לרמת החייל, אני נוסע עם הרכבת לתחנת בני ברק
ומשם ברגל זה כמה דקות הליכה. וזה נראה לי הרבה יותר פשוט מאשר לעשות דוקטורט על המסלולים והתחנות של קווים 1 ו-189.

אני מאוד מצטער לומר זאת, אבל אף אחד עוד לא הצליח לשכנע אותי מדוע ולמה אני צריך להיכנס לאתר אינטרנט זה או אחר על מנת לבדוק את המסלולים והתחנות של קווים 1 ו-189.

זה נראה לי כל כך פשוט ונוח ואף מובן מאיליו לנסוע עם הרכבת מהקריות ועד לתחנת הרכבת הקרובה בתל אביב ומשם ללכת ברגל. זה כל כך כיף ללכת ברגל ולעבור בין עשרות חנויות ובתי עסק ולא נראה לי שקו אוטובוס יוכל לעשות לי יותר כיף. נראה לי שקו אוטובוס רק יסבך אותי וישבש לי את כל התכניות.

קו אוטובוס פנימי בת"א טוב בעיקר לעצלנים ולמתקשים בהליכה. בשביל מי שלא מתקשה בהליכה והוא לא עצלן, אין טוב יותר בת"א מאשר הליכה ברגל.

ועל אחת כמה וכמה הליכה ברגל טובה ביותר למי שלא מכיר את ת"א, זו תהיה ההזדמנות להכיר את העיר היטב לעילא ולעילא. זה היה טוב ביותר לצורך הכרת העיר לפני 30 שנה בעידן מפות הנייר, וזה טוב ביותר גם כיום בעידן המפות הדיגיטליות בטלפון הסלולרי.

ולגבי הזמן, כבר כתבתי שהאוטובוס בת"א לא חוסך כמעט כלום אם בכלל חוסך משהו. ולדעתי הוא רק מבזבז זמן יקר... המרחקים בתוך העיר ת"א בין האתרים השונים הוא כל כך קצר, כך שאין כל משמעות לאוטובוס.

בחיפה ובירושלים המצבים שונים לחלוטין מאשר בת"א, שם דווקא יש יתרונות לאוטובוס.
 
ה"מובן מאליו" שלנו שונה

על מנת להגיע לרמת החייל, אני נוסע עם הרכבת לתחנת בני ברק
ומשם ברגל זה כמה דקות הליכה. וזה נראה לי הרבה יותר פשוט מאשר לעשות דוקטורט על המסלולים והתחנות של קווים 1 ו-189.

אני מאוד מצטער לומר זאת, אבל אף אחד עוד לא הצליח לשכנע אותי מדוע ולמה אני צריך להיכנס לאתר אינטרנט זה או אחר על מנת לבדוק את המסלולים והתחנות של קווים 1 ו-189.

זה נראה לי כל כך פשוט ונוח ואף מובן מאיליו לנסוע עם הרכבת מהקריות ועד לתחנת הרכבת הקרובה בתל אביב ומשם ללכת ברגל. זה כל כך כיף ללכת ברגל ולעבור בין עשרות חנויות ובתי עסק ולא נראה לי שקו אוטובוס יוכל לעשות לי יותר כיף. נראה לי שקו אוטובוס רק יסבך אותי וישבש לי את כל התכניות.

קו אוטובוס פנימי בת"א טוב בעיקר לעצלנים ולמתקשים בהליכה. בשביל מי שלא מתקשה בהליכה והוא לא עצלן, אין טוב יותר בת"א מאשר הליכה ברגל.

ועל אחת כמה וכמה הליכה ברגל טובה ביותר למי שלא מכיר את ת"א, זו תהיה ההזדמנות להכיר את העיר היטב לעילא ולעילא. זה היה טוב ביותר לצורך הכרת העיר לפני 30 שנה בעידן מפות הנייר, וזה טוב ביותר גם כיום בעידן המפות הדיגיטליות בטלפון הסלולרי.

ולגבי הזמן, כבר כתבתי שהאוטובוס בת"א לא חוסך כמעט כלום אם בכלל חוסך משהו. ולדעתי הוא רק מבזבז זמן יקר... המרחקים בתוך העיר ת"א בין האתרים השונים הוא כל כך קצר, כך שאין כל משמעות לאוטובוס.

בחיפה ובירושלים המצבים שונים לחלוטין מאשר בת"א, שם דווקא יש יתרונות לאוטובוס.
ה"מובן מאליו" שלנו שונה
מה שלך מובן מאליו כן לעשות כמו ללכת ברגל מרכבת בני ברק לרמת החייל, לי מובן מאליו לא לעשות כשאני גם קצוב בזמן וגם לא מבין מספיק את הדרך (בדקתי גם את האפשרות הזו במפה) ובתור בעל חוש כיוון מוגבל בלשון המעטה עלול לגרום לי לפספס פגישה גורלית, אפרופו שיבוש תכניות.
מה שלך מובן מאליו לא לעשות כמו להעיף מבט על דף אינטרנט עם רשימת תחנות של קו מסוים שגם בעצמי לא הכרתי עד אז ולפי עזרים נוספים כמו גוגל מפות לדעת כמה ואילו תחנות אני צריך עד לזו שממנה הכי ברור ו/או נוח לי להגיע למחוז חפצי - לי אין יותר מובן מאליו בעולם מאשר כן לעשות. ודוקטורט לא הייתי צריך, כל העניין לקח דקות ספורות ולא דרש ממני ללמוד את מסלולו המלא של הקו אלא חיפוש לפי מוצא ויעד רלוונטים לי בלבד. באותה דרך מצאתי גם אטרקציות אחרות לנצל בעיר כשהייתי פחות לחוץ בזמן, בשילוב רכבות, אוטובוסים וכן, גם הליכה.
הליכה ברגל בת"א בלי להכיר אותה כבר ניסיתי לא פעם, והסתבכתי לא פעם. טוב זה לא. לי די מובן מאליו גם לנקוט באמצעים זמינים ופשוטים לי כדי להמנע ממצבים לא רצויים ולהקל על עצמי ככל הניתן. את זה אני בטוח שגם אתה עושה באופן כללי בתחומים אלה ואחרים בחייך ולא קורא לזה עצלנות.
אבל זה בסדר, נישאר כל אחד עם מה שמובן לו מאליו יותר ופחות
 
כרטיסי נייר ברכבת הקלה בירושלים אפשר לקנות באשראי

אז זה משהו חדש ביותר שלא קיים בשום מקום בארץ
זה קיים במטרונית בחיפה.

ובכל מקרה זה לא עוזר לי מאחר ואני גר בקריות ואין לי כל צורך או רצון לנסוע לבאר שבע.

לעומת זאת זה מאוד היה עוזר לי אם זה היה קיים באגד ו/או בירושלים. להבדיל מבאר שבע שאין לי כל רצון לנסוע לשם, לירושלים דווקא יש לי רצון לנסוע ואני מחכה עד ליום שבו יופעל קו הרכבת החדש לעיר. אין לי חשק ללכת ברגל ממלחה עד למרכז העיר.
כרטיסי נייר ברכבת הקלה בירושלים אפשר לקנות באשראי
במכונות הרכישה שנמצאות בכל תחנה, כך שלא צריך ללכת ברגל בכל ירושלים.
 
אתם לא מבינים - הוא גר בקריות ונוסע רק במטרונית וברכבת

כרטיסי נייר ברכבת הקלה בירושלים אפשר לקנות באשראי
במכונות הרכישה שנמצאות בכל תחנה, כך שלא צריך ללכת ברגל בכל ירושלים.
אתם לא מבינים - הוא גר בקריות ונוסע רק במטרונית וברכבת
לא רלוונטי לו שברכבת הקלה בירושלים אפשר לשלם באשראי וללא רב-קו כי אין לו תחבורה ציבורית מתאימה שתביא אותו לרכבת הקלה, כי הוא לא משתמש במזומן ולא משתמש ברב-קו.
 
ברגל מרכבת מלחה להר הרצל 40 דקות, או 30 דקות אחרי שיאריכו

אתם לא מבינים - הוא גר בקריות ונוסע רק במטרונית וברכבת
לא רלוונטי לו שברכבת הקלה בירושלים אפשר לשלם באשראי וללא רב-קו כי אין לו תחבורה ציבורית מתאימה שתביא אותו לרכבת הקלה, כי הוא לא משתמש במזומן ולא משתמש ברב-קו.
ברגל מרכבת מלחה להר הרצל 40 דקות, או 30 דקות אחרי שיאריכו
את המסילה לקריית יובל, יותר קצר מלחצות את ירושלים
 

25306yosef

New member
וככל הנראה ההליכה להר הרצל היא בעלייה

ברגל מרכבת מלחה להר הרצל 40 דקות, או 30 דקות אחרי שיאריכו
את המסילה לקריית יובל, יותר קצר מלחצות את ירושלים
וככל הנראה ההליכה להר הרצל היא בעלייה
כך שאם מדובר בהליכה בעלייה ולא בהליכה במישור כמו בתל אביב, אני מעדיף לוותר על התענוג הזה. אני גם חושב שכבר עדיפה ההליכה מתחנת מלחה דרך דב יוסף לגוננים (קטמונים) ומשם לאזור התעשייה תלפיות ששם יש חנויות רבות. במקטע שבין רכבת מלחה להר הרצל אין שום חנויות מיוחדות וקניון מלחה בכלל לא מעניין אותי (ליד הבית שלי בקריות יש שפע של קניונים מכל הסוגים והמינים עם מטרונית ולכן אין לי כל צורך בעוד קניון כמו מלחה, אני מחפש חנויות בוטיק מיוחדות ופרטיות שאין בקניונים אבל דווקא יש באזור התעשייה תלפיות.וגם בסמוך בעמק רפאים ובגאולים /בקעה).

בתל אביב למשל אני הולך רק 10 דקות בשטח מישורי עד שאני מגיע לחנות הבוטיק הקרובה לתחנת הרכבת הקרובה.
 
ההליכה בעליה, חכה לפתיחת תחנת המפלצת בקריית יובל העליה תהיה

וככל הנראה ההליכה להר הרצל היא בעלייה
כך שאם מדובר בהליכה בעלייה ולא בהליכה במישור כמו בתל אביב, אני מעדיף לוותר על התענוג הזה. אני גם חושב שכבר עדיפה ההליכה מתחנת מלחה דרך דב יוסף לגוננים (קטמונים) ומשם לאזור התעשייה תלפיות ששם יש חנויות רבות. במקטע שבין רכבת מלחה להר הרצל אין שום חנויות מיוחדות וקניון מלחה בכלל לא מעניין אותי (ליד הבית שלי בקריות יש שפע של קניונים מכל הסוגים והמינים עם מטרונית ולכן אין לי כל צורך בעוד קניון כמו מלחה, אני מחפש חנויות בוטיק מיוחדות ופרטיות שאין בקניונים אבל דווקא יש באזור התעשייה תלפיות.וגם בסמוך בעמק רפאים ובגאולים /בקעה).

בתל אביב למשל אני הולך רק 10 דקות בשטח מישורי עד שאני מגיע לחנות הבוטיק הקרובה לתחנת הרכבת הקרובה.
ההליכה בעליה, חכה לפתיחת תחנת המפלצת בקריית יובל העליה תהיה
פחותה, משם אפשר לנסוע ברכבת הקלה להרבה שכונות בירושלים,
גם לתלפיות יש עליה. רכבת מלחה נמצאת באחד מהמקומות הנמוכים בירושלים.
 

ronatd

New member
גם באוטובוס ניתן לקנות כרטיס בודד

אם אכן תהיה רכבת ב-8/8/17, אז תהיה זו רכבת ולא אוטובוס...
ולכן ולהבדיל מאוטובוס, ברכבת ניתן לרכוש כרטיסי נסיעה בודדים לצורך שימוש חד פעמי וכפי שקיים מזה שנים ברכבת ישראל ובכרמלית ובמטרונית......
גם באוטובוס ניתן לקנות כרטיס בודד
פשוט משלמים לנהג, כפי שהיה מאז ומתמיד.
אגב, במטרונית כן יש בעיה עם כרטיסים חד פעמיים.
כשהייתי שם, שמתי כסף, ולא יצא כלום.
 
אבל אי אפשר בכרטיס אשראי. ליוסף יש אלרגיה ידועה ורבת שנים

גם באוטובוס ניתן לקנות כרטיס בודד
פשוט משלמים לנהג, כפי שהיה מאז ומתמיד.
אגב, במטרונית כן יש בעיה עם כרטיסים חד פעמיים.
כשהייתי שם, שמתי כסף, ולא יצא כלום.
אבל אי אפשר בכרטיס אשראי. ליוסף יש אלרגיה ידועה ורבת שנים
לכסף מזומן וגם לכרטיס רב-קו והוא משלם רק באמצעות כרטיסי אשראי.
 
תנסה לנסוע מחיפה לבית שאן, ותחזור עם תשובה בקשר לחד פעמי

אם אכן תהיה רכבת ב-8/8/17, אז תהיה זו רכבת ולא אוטובוס...
ולכן ולהבדיל מאוטובוס, ברכבת ניתן לרכוש כרטיסי נסיעה בודדים לצורך שימוש חד פעמי וכפי שקיים מזה שנים ברכבת ישראל ובכרמלית ובמטרונית......
תנסה לנסוע מחיפה לבית שאן, ותחזור עם תשובה בקשר לחד פעמי
 

25306yosef

New member
כבר נסעתי 3 פעמים לבית שאן...

תנסה לנסוע מחיפה לבית שאן, ותחזור עם תשובה בקשר לחד פעמי
כבר נסעתי 3 פעמים לבית שאן...
בפעם הראשונה בתאריך 3/11/16 הנסיעה היתה עדיין בחינם לכל אדם באשר הוא. הוצאתי במכונה האוטומטית שבתחנת הרכבת בית שאן 3 כרטיסים בחינם!!! להלן הפירוט לפרטי פרטים:

1. כרטיס חינם מבית שאן לנתב"ג.
2. כרטיס חינם מבית שאן לחיפה למקרה וארצה לצאת בחיפה ולא להמשיך בנסיעה לנתב"ג.

3. הכנסתי בבית שאן את הכרטיס לנתב"ג ועקב תקלה טכנית בולידטור הולידטור לא נתן לי לעבור. על מנת לחסוך זמן, חזרתי למכונה האוטומטית והוצאתי כרטיס חינם נוסף לנתב"ג. הפעם הולידטור נתן לי לעבור ובנוסף הצלחתי גם לצאת עם אותו כרטיס בנתב"ג ולמעשה נסעתי בחינם מבית שאן לנתב"ג. שר התחבורה רוצה להיות פופוליסט, אז זה מה שהוא קיבל...

תאריך 6/11/16:

1. רכשתי בתחנת בית שאן כרטיס לכפר יהושע במחיר של 5 ש"ח.
2. לאחר כמה שעות רכשתי בתחנת בית שאן כרטיס נוסף לחיפה במחיר של 5 ש"ח.

אז רצית תשובה, קיבלת.

מה יש לך להוסיף?
 

down und

New member
אתה מוזמן לשאול את ננסי ברנדיס

האם בתאריך 8/8/2017 תהיה רכבת לעיר כרמיאל?
ביום שלישי 8/8/2017 אמור להיפתח פסטיבל מחול כרמיאל ה-30.

האם בתאריך הנ"ל תהיה רכבת לעיר כרמיאל?
אתה מוזמן לשאול את ננסי ברנדיס
אולי הוא, בתוקף תפקידו הקודם כמתופף של להקת החברים של נטאשה יודע.
 

25306yosef

New member
ננסי ברנדס מעולם לא היה מתופף של להקת החברים של נטאשה

אתה מוזמן לשאול את ננסי ברנדיס
אולי הוא, בתוקף תפקידו הקודם כמתופף של להקת החברים של נטאשה יודע.
ננסי ברנדס מעולם לא היה מתופף של להקת החברים של נטאשה
ננסי ברנדס היה בראשית שנות ה-80 מעבד מוסיקלי מוכשר ביותר ואף הוכתר על ידי יודעי דבר בכינוי גאון מוסיקלי.

העיבודים המוסיקליים של ננסי ברנדס בראשית שנות ה-80 היו חידוש באותם הימים והיוו פריצת דרך בתחום המוסיקה למחול עם.

אין כל ספק בכך שננסי ברנדס השפיע וגם הושפע מהמעבדים המוסיקליים משה לאופר ומשה מונה רוזבלום, האחרון אף שימש כאקורדיוניסט בהקלטות האולפן עבור העיבודים של ננסי ברנדס. כלומר, בראשית שנות ה-80 היתה זליגה בין הסגנון האמנותי של ננסי ברנדס שעובד במיוחד עבור כוריאוגרף מחול העם שלמה ממן, לבין סגנונותיהם האמנותיים של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום ולהפך... כולם הקליטו באותו אולפן הקלטות ברמת גן ואף באותם הזמנים.

ומי שהמשיך כמה שנים מאוחר יותר את הקו המוסיקלי המיוחד שבו התחיל בשנת 1980 ננסי ברנדס, היה המעבד המוסיקלי עמיקם קימלמן הידוע לרבים כסקסופוניסט וכמנהל האמנותי של בית הספר רימון ברמת השרון. עמיקם קימלמן אף עשה בראשית שנות ה-80 עיבוד מוסיקלי משותף עם ננסי ברנדס ובאותו אולפן ברמת גן ולצידם של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום.

האקורדיוניסט אריה רייכרט שניסה להמשיך בסוף שנות ה-80 את הקו האמנותי של ננסי ברנדס ועמיקם קימלמן לא הצליח להגיע לרמה שלהם.

ומי שמאוחר יותר התחיל לעשות עיבודים מוסיקליים מודרניים למחול עם הוא המוסיקאי אורי חודורוב. הסגנון האמנותי של אורי חודורוב שונה לחלוטין מסגנונו של ננסי ברנדס ובכלל לא דומה לו.

עד כאן (תחילת שנות -90) הרמה היתה איכותית ביותר והקלטות האולפן היו מקצועיות ביותר עם נגנים אקוסטיים והקלטות אנלוגיות על סרט מגנטי מסוג 2" (24 ערוצים).

עם המעבר לשיטות הקלטה דיגיטליות מבוססות מחשב, חלה ירידה חדה ביותר באיכות וכיום האיכות היא גרועה ביותר. מעטים כיום משקיעים כסף על הקלטה של כלים אקוסטיים.

כיום במבט של 30 שנים לאחור, ניתן לומר שהתקופה של ראשית שנות ה-80 היתה השיא של כל הזמנים בהפקת מוסיקה למחול עם. ומי שחולל את פריצת הדרך בשנת 1980 הוא ננסי ברנדס. בעשור שלאחר מכן החלה כאמור ירידה חדה ביותר באיכות של המוסיקה.

ולפני שננסי ברנדס החל לעשות עיבודים מוסיקליים למחול עם ב-1980, הכל היה נשמע צורם ולא נעים לאוזן.

 

נייף

New member


ננסי ברנדס מעולם לא היה מתופף של להקת החברים של נטאשה
ננסי ברנדס היה בראשית שנות ה-80 מעבד מוסיקלי מוכשר ביותר ואף הוכתר על ידי יודעי דבר בכינוי גאון מוסיקלי.

העיבודים המוסיקליים של ננסי ברנדס בראשית שנות ה-80 היו חידוש באותם הימים והיוו פריצת דרך בתחום המוסיקה למחול עם.

אין כל ספק בכך שננסי ברנדס השפיע וגם הושפע מהמעבדים המוסיקליים משה לאופר ומשה מונה רוזבלום, האחרון אף שימש כאקורדיוניסט בהקלטות האולפן עבור העיבודים של ננסי ברנדס. כלומר, בראשית שנות ה-80 היתה זליגה בין הסגנון האמנותי של ננסי ברנדס שעובד במיוחד עבור כוריאוגרף מחול העם שלמה ממן, לבין סגנונותיהם האמנותיים של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום ולהפך... כולם הקליטו באותו אולפן הקלטות ברמת גן ואף באותם הזמנים.

ומי שהמשיך כמה שנים מאוחר יותר את הקו המוסיקלי המיוחד שבו התחיל בשנת 1980 ננסי ברנדס, היה המעבד המוסיקלי עמיקם קימלמן הידוע לרבים כסקסופוניסט וכמנהל האמנותי של בית הספר רימון ברמת השרון. עמיקם קימלמן אף עשה בראשית שנות ה-80 עיבוד מוסיקלי משותף עם ננסי ברנדס ובאותו אולפן ברמת גן ולצידם של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום.

האקורדיוניסט אריה רייכרט שניסה להמשיך בסוף שנות ה-80 את הקו האמנותי של ננסי ברנדס ועמיקם קימלמן לא הצליח להגיע לרמה שלהם.

ומי שמאוחר יותר התחיל לעשות עיבודים מוסיקליים מודרניים למחול עם הוא המוסיקאי אורי חודורוב. הסגנון האמנותי של אורי חודורוב שונה לחלוטין מסגנונו של ננסי ברנדס ובכלל לא דומה לו.

עד כאן (תחילת שנות -90) הרמה היתה איכותית ביותר והקלטות האולפן היו מקצועיות ביותר עם נגנים אקוסטיים והקלטות אנלוגיות על סרט מגנטי מסוג 2" (24 ערוצים).

עם המעבר לשיטות הקלטה דיגיטליות מבוססות מחשב, חלה ירידה חדה ביותר באיכות וכיום האיכות היא גרועה ביותר. מעטים כיום משקיעים כסף על הקלטה של כלים אקוסטיים.

כיום במבט של 30 שנים לאחור, ניתן לומר שהתקופה של ראשית שנות ה-80 היתה השיא של כל הזמנים בהפקת מוסיקה למחול עם. ומי שחולל את פריצת הדרך בשנת 1980 הוא ננסי ברנדס. בעשור שלאחר מכן החלה כאמור ירידה חדה ביותר באיכות של המוסיקה.

ולפני שננסי ברנדס החל לעשות עיבודים מוסיקליים למחול עם ב-1980, הכל היה נשמע צורם ולא נעים לאוזן.

רבה על ההודעה המפורטת
 

down und

New member
אתה אמיתי?

ננסי ברנדס מעולם לא היה מתופף של להקת החברים של נטאשה
ננסי ברנדס היה בראשית שנות ה-80 מעבד מוסיקלי מוכשר ביותר ואף הוכתר על ידי יודעי דבר בכינוי גאון מוסיקלי.

העיבודים המוסיקליים של ננסי ברנדס בראשית שנות ה-80 היו חידוש באותם הימים והיוו פריצת דרך בתחום המוסיקה למחול עם.

אין כל ספק בכך שננסי ברנדס השפיע וגם הושפע מהמעבדים המוסיקליים משה לאופר ומשה מונה רוזבלום, האחרון אף שימש כאקורדיוניסט בהקלטות האולפן עבור העיבודים של ננסי ברנדס. כלומר, בראשית שנות ה-80 היתה זליגה בין הסגנון האמנותי של ננסי ברנדס שעובד במיוחד עבור כוריאוגרף מחול העם שלמה ממן, לבין סגנונותיהם האמנותיים של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום ולהפך... כולם הקליטו באותו אולפן הקלטות ברמת גן ואף באותם הזמנים.

ומי שהמשיך כמה שנים מאוחר יותר את הקו המוסיקלי המיוחד שבו התחיל בשנת 1980 ננסי ברנדס, היה המעבד המוסיקלי עמיקם קימלמן הידוע לרבים כסקסופוניסט וכמנהל האמנותי של בית הספר רימון ברמת השרון. עמיקם קימלמן אף עשה בראשית שנות ה-80 עיבוד מוסיקלי משותף עם ננסי ברנדס ובאותו אולפן ברמת גן ולצידם של משה לאופר ומשה מונה רוזנבלום.

האקורדיוניסט אריה רייכרט שניסה להמשיך בסוף שנות ה-80 את הקו האמנותי של ננסי ברנדס ועמיקם קימלמן לא הצליח להגיע לרמה שלהם.

ומי שמאוחר יותר התחיל לעשות עיבודים מוסיקליים מודרניים למחול עם הוא המוסיקאי אורי חודורוב. הסגנון האמנותי של אורי חודורוב שונה לחלוטין מסגנונו של ננסי ברנדס ובכלל לא דומה לו.

עד כאן (תחילת שנות -90) הרמה היתה איכותית ביותר והקלטות האולפן היו מקצועיות ביותר עם נגנים אקוסטיים והקלטות אנלוגיות על סרט מגנטי מסוג 2" (24 ערוצים).

עם המעבר לשיטות הקלטה דיגיטליות מבוססות מחשב, חלה ירידה חדה ביותר באיכות וכיום האיכות היא גרועה ביותר. מעטים כיום משקיעים כסף על הקלטה של כלים אקוסטיים.

כיום במבט של 30 שנים לאחור, ניתן לומר שהתקופה של ראשית שנות ה-80 היתה השיא של כל הזמנים בהפקת מוסיקה למחול עם. ומי שחולל את פריצת הדרך בשנת 1980 הוא ננסי ברנדס. בעשור שלאחר מכן החלה כאמור ירידה חדה ביותר באיכות של המוסיקה.

ולפני שננסי ברנדס החל לעשות עיבודים מוסיקליים למחול עם ב-1980, הכל היה נשמע צורם ולא נעים לאוזן.
אתה אמיתי?
אתה מתמצא בהבנת המציאות?
נראה לך שרשמתי ברצינות את תגובתי הקודמת, זו שמציעה לך לשאול את ננסי וגו'?

אני הייתי סרקאסטי ולעגתי לתשובה שלך מלפני שנתיים שלוש עת בשרשור על מוסיקה
כששאלתי מי היה המתופף הראשון של החברים של נטאשה, זה שהיה לפני
המתופף הענק ז'אן פול זימבריס, אתה כתבת משהו הזוי לחלוטין על ננסי ברנדס.

אגב, המתופף הראשון שלהם היה ניר צדקיהו, שאפילו תופף בלהקת ג'נסיז האגדית
ובמשך קרוב לשנה היה איתם בסיבוב הופעות!
 

25306yosef

New member
לא כתבתי שום דבר הזוי בשרשור המוסיקה לפני שנתיים

אתה אמיתי?
אתה מתמצא בהבנת המציאות?
נראה לך שרשמתי ברצינות את תגובתי הקודמת, זו שמציעה לך לשאול את ננסי וגו'?

אני הייתי סרקאסטי ולעגתי לתשובה שלך מלפני שנתיים שלוש עת בשרשור על מוסיקה
כששאלתי מי היה המתופף הראשון של החברים של נטאשה, זה שהיה לפני
המתופף הענק ז'אן פול זימבריס, אתה כתבת משהו הזוי לחלוטין על ננסי ברנדס.

אגב, המתופף הראשון שלהם היה ניר צדקיהו, שאפילו תופף בלהקת ג'נסיז האגדית
ובמשך קרוב לשנה היה איתם בסיבוב הופעות!
לא כתבתי שום דבר הזוי בשרשור המוסיקה לפני שנתיים
בשרשור על המוסיקה לפני שנתיים אני כתבתי את שמות הנגנים שעבדו עם ננסי ברנדס בשנות ה-80 מתוך רשימות המפורטות בקרדיטים שבתקליטים שיצאו בשנים הללו.

 
מצב
הנושא נעול.
למעלה