התשובה היא "לא בהכרח".
הרבה דברים יכולים להשתבש ואת לא תדעי ולא תרגישי... החל מהפסקת דופק ברחם וכלה במומים בעובר. ואני מרשה לעצמי לכתוב לך את זה כי את כבר יודעת את התשובה... אני רוצה שתדעי שאת לא לבד. בדרך כלל כשמאבדים את התמימות בקשר לאמונה הבוטחת שלהביא תינוק זה תמיד 9 חודשים ולידה (אם מנסיון אישי או מנסיון של חברות) - אז ככה זה, החששות האלו הן על כל דבר וכל מה שיכול להשתבש, את בטוחה שהשתבש אצלך. התקופה הראשונה, כשלא מרגישים את העובר זז בפנים ולא יודעים מה מצבו, היא קשה מאד כי יש אי ודאות ואת צריכה פשוט להאמין שהכל בסדר. וזה קשה להאמין בלי הוכחות. את יודעת למה את מרגישה ככה ? כי את חוששת מזה. והחששות שלך טבעיים מאד. והמוח שלך מכין אותך לגרוע מכל, כי לטוב מכל (כלומר שההריון הוא תקין והכל יהיה בסדר) אין צורך בהכנה נפשית. בגלל זה הרבה נשים שזה קורה להן פעם שניה אומרות "ידעתי" או "הרגשתי שמשהו לא בסדר". לא, הן לא באמת ידעו או הרגישו, אבל הן פחדו ולכן המוח שלהן הכין אותן, ליתר בטחון, גם לגרוע מכל. כשמבינים את המניע הפסיכולוגי יותר קל להתמודד עם זה כי לא נגררים לחשיבה מאגית (וזה מאד קל בחוסר ההגיון של ההריון וסערת ההורמונים) נוסח "אני מרגישה ככה כי משהו לא בסדר" או בנוסח היותר גרוע "בגלל שאני מרגישה ככה אז משהו יהיה לא בסדר". אין שום בסיס מדעי לחשיבה כזו, זה רק המוח שלנו מתעתע בנו. תחזיקי מעמד, תרשי לעצמך לחשוש ולפחד כי זה טבעי ונורמאלי ואין לנו שליטה על הפחדים שלנו לרוב. אבל אל תשכחי מידי פעם להזכיר לעצמך בהגיון - אין לזה שום קשר, שום קשר, למה שקורה בפועל. ההריון שלך, העובר שלך, כבר "יודע" אם הוא תקין או לא. זה טמון במידע הגנטי שלו. ו-97% סיכוי שהוא תקין לגמרי ובריא לגמרי ואם לא תעשי ולא עוד בדיקה אחת מעכשיו ועד סוף ההריון הוא עדיין יהיה בריא לגמרי ויוולד מקסים ובריא
97% זה המון ! בהצלחה.
