לא הולכת נגד במיה
New member
האם אני בדיכאון נישואים ? ? ?
שלום לכולם, אני כותבת כאן פעם ראשונה וחייבת עזרה
אני בת 32, נשואה שנה וקצת
ואני חייבת לציין שאני לא מפסיקה לחשוב ולהתגעגע לחיי הרווקות שלי
לא פעם עולה לי המחשבה "למה התחתנתי"
אני אוהבת את בעלי אבל לא משתגעת עליו, הרבה דברים שהוא עושה פשוט מעצבנים אותי ולפעמים בלי סיבה מיוחדת
פשוט כי החלטתי שהיה עדיף לו הייתי לבד.
אני רק מחכה לבוקר שילך לעבודה כדי להיות לבד עם עצמי- והוא מרגיש את זה
כשהוא מגיע הביתה בערב - אני משתעממת וחסרת חשק לעשות דברים כמו לצאת וכאלה..
כך שרוב הערבים הם מול הטלויזיה עד שאחד מאיתנו נרדם
ולרוב אני משתדלת שלא ניכנס למיטה ביחד כי ממש ממש ממש ממש לא מתחשק לי סקס כבר אלוהים יודע כמה... (שנה בכייף)
הוא מצידו סוג של התייאש ממני בעניין הסקס.
הגעתי למסקנה עם עצמי שכנראה המשיכה שלי אליו הולכת ונעלמת... המגע שלו לא נעים לי ולא עושה לי כלום ! ממש כלום !
כבר אין בנינו שום אינטימיות.
הוא מצידו לא מפסיק לומר כמה הוא אוהב אותי ומשוגע עליי ושאני החיים שלו.
כל מה שאני מצליחה להוציא מהפה זה "גם אני..."
עד לפני כמה חודשים תירצתי את חוסר החשק שלי במיליון תירוצים.... עכשיו כבר אין יותר.
פשוט לא בא לי, כלום, מת !
בימים האחרונים התחלתי לתהות האם אני בדיכאון נישואים והאם יש דבר כזה בכלל ???
אין לנו ילדים, נכנסתי להריון והעובר נפל... עכשיו בעיקרון אנחנו אמורים לנסות שוב.
אבל...כמו שכתבתי...צריך שיקרה משהו בשביל זה.
אבל בראש ההזוי שלי רצה המחשבה שאני לא להוטה לילדים למרות גילי, ושאני שוקלת לקחת גלולות בסתר כדי למשוך עוד קצת זמן...
מה אני עושה ????????????
שלום לכולם, אני כותבת כאן פעם ראשונה וחייבת עזרה
אני בת 32, נשואה שנה וקצת
ואני חייבת לציין שאני לא מפסיקה לחשוב ולהתגעגע לחיי הרווקות שלי
לא פעם עולה לי המחשבה "למה התחתנתי"
אני אוהבת את בעלי אבל לא משתגעת עליו, הרבה דברים שהוא עושה פשוט מעצבנים אותי ולפעמים בלי סיבה מיוחדת
פשוט כי החלטתי שהיה עדיף לו הייתי לבד.
אני רק מחכה לבוקר שילך לעבודה כדי להיות לבד עם עצמי- והוא מרגיש את זה
כשהוא מגיע הביתה בערב - אני משתעממת וחסרת חשק לעשות דברים כמו לצאת וכאלה..
כך שרוב הערבים הם מול הטלויזיה עד שאחד מאיתנו נרדם
ולרוב אני משתדלת שלא ניכנס למיטה ביחד כי ממש ממש ממש ממש לא מתחשק לי סקס כבר אלוהים יודע כמה... (שנה בכייף)
הוא מצידו סוג של התייאש ממני בעניין הסקס.
הגעתי למסקנה עם עצמי שכנראה המשיכה שלי אליו הולכת ונעלמת... המגע שלו לא נעים לי ולא עושה לי כלום ! ממש כלום !
כבר אין בנינו שום אינטימיות.
הוא מצידו לא מפסיק לומר כמה הוא אוהב אותי ומשוגע עליי ושאני החיים שלו.
כל מה שאני מצליחה להוציא מהפה זה "גם אני..."
עד לפני כמה חודשים תירצתי את חוסר החשק שלי במיליון תירוצים.... עכשיו כבר אין יותר.
פשוט לא בא לי, כלום, מת !
בימים האחרונים התחלתי לתהות האם אני בדיכאון נישואים והאם יש דבר כזה בכלל ???
אין לנו ילדים, נכנסתי להריון והעובר נפל... עכשיו בעיקרון אנחנו אמורים לנסות שוב.
אבל...כמו שכתבתי...צריך שיקרה משהו בשביל זה.
אבל בראש ההזוי שלי רצה המחשבה שאני לא להוטה לילדים למרות גילי, ושאני שוקלת לקחת גלולות בסתר כדי למשוך עוד קצת זמן...
מה אני עושה ????????????
