האם אני אהיה מוכנה ללידה

[דרקונית סגלגלה]

האם אני אהיה מוכנה ללידה../images/Emo35.gif

אפשר לשחרר כאן קצת פחדים? הייתי הבוקר אצל יעל שוראקי, האוסטאופטית הנפלאה שלי. "קיבלתי על הראש" שהיציבה שלי לא טובה - אני תמיד עם כתפיים סגורות קדימה, וגם הנשימה גבוהה מדי, ואני צריכה להתחיל להתאמן. היציבה האיומה שלי - זה עניין של LIFE TIME של לנסות לעבוד על זה. היוגה עוזרת קצת אבל התחלתי רק מההריון. לדברי יעל (ואני בטח לא מצטטת ממש נכון), הכתפיים הסגורות לא מאפשרות עבודה טובה של הסרעפת, שחשובה לרצפת האגן, וכו' וכו'. אז יצאתי משם גם עם שיעורי בית אבל גם קצת מדוכדכת... עם נתוני פתיחה כאלה, האם אני אגיע ללידה הפיזיולוגית שאני רוצה? בבקשה תעודדו אותי...

 

[אשכר ש]

אני יכולה לספר לך

שאני באופן טבעי (לצערי) עם יציבה לא טובה בכלל. הולכת עם כתפיים כפופות קדימה ומתוחות. לדעתי, לא הייתה לזה כל השפעה על הלידה שלי (שהייתה פעילה וטבעית בבית). אין ספק שטוב לעבוד על יציבה נכונה, זה חשוב מאוד, אבל מכאן ועד להכניס לך פחדים בנוגע ללידה? חבל. אני מאמינה שהיא התכוונה לטוב ובטח לא רצתה להלחיץ אותך. קחי את הדברים בפרופורציה- אם תצליחי לשפר את היציבה מה טוב. אך אם לא, עדין תוכלי ללדת בצורה מצויינת.

 

[בלינקה]

חבל שהיא מחלישה אותך ../images/Emo10.gif

את תגיעי ללידה הפיזיולוגית שאת רוצה. כי את רוצה וכי את לומדת איך לעשות את זה.

 

[דרקונית סגלגלה]

אולי זו אני שמחלישה את עצמי.

כי יש לי חששות ואני מפרשת כל דבר שנאמר לי כמשהו שמעצים אותן. המטפלת בסך הכל מנסה להעביר לי מידע, ולהסביר לי לוגית את הקשר בין הדברים כדי לתת לי את המוטיבציה לשפר. היא לא מפחידה או מאיימת, היא מוסרת מידע. אני חושבת שהבנה של איך הגוף עובד היא חשובה. ואני זו שנכנסת לחששות של "אם אני ככה אז אולי לא אגיע ללידה פיזיולוגית". כי זה בא על רקע חששות שיש לי בכל מקרה, וגם הביקורתיות העצמית הגבוהה שלי לא תורמת

תודה על התגובות והחיזוקים!

 

[אם פי 3]

אני אוהבת לספר על מישהי שאני מכירה

שהיתה כמעט 9 חודשים בשמירת הריון חמורה - במיטה, כך שמבחינה גופנית (שרירים, כושר וכו'), מצבה בלידה ממש לא-היה משהו... ובכל זאת, היא ילדה בבית, בלידה מצוינת ונפלאה (הסיכון אצלה היה בהריון, לא בלידה). כמו שנכתב - יציבה זה דבר חשוב, ויש לו השפעה על איכות החיים. הקשר ללידה, גם אם קיים, עקיף מאד. לא פגשתי אותך מעולם (וגם אם כן, לא הייתי יודעת לאבחן), אבל אני משערת, שגם היציבה ה"מאד-לא-טובה" שלך, היא עדיין כזו שמאפשרת לך תפקוד יומיומי תקין, ללא נכות נראית לעין. ברמה הזו - אין שום סיבה להפרעה ללידה. כתבת גם כאן, וגם בפורום השני, על נסיונות להתמודד עם המון פחדים. יכול להיות שכדאי להעזר באשת מקצוע דווקא לנושא הזה, לאיתור מקור הפחד, ועיבודו? (ואולי זה גם ישפר את היציבה - הפחדים שלנו משפיעים מאד על אחזקת הגוף).

 

[רויטל ב א]

ואני חשבתי לשחות לחזק את הגוף

שחיתי בדיוק חודש ואחר כך השפעת(הצטננות..) השביתה אותי ואני עם עצמות דפוקות בגלל מחלת ילדות קשה ועם גב עקום ויש לי מאז חודש רביעי או חמישי דליפת שתן רצינית והדולה אמרה שאפנה לקופח כי יש שם פיזיותרפיסטים שמטפלים בזה אבל עוד לא עשיתי כלום אני עכשיו שבוע 30 ומקווה לשחות קצת לפני הלידה ..

 

[אלמה1]

הכל בראש (וגם קצת בגוף...)

אני יכולה רק לספר מנסיוני בלידה הקודמת. כל ההריון ידעתי כמה חשוב להזיז את הגוף וכמה כדאי לעשות יוגה. בפועל, לא עשיתי כלום (כל התירוצים היו כשרים). ילדתי באופן טבעי עם מודעות שלמה לגוף שלי ובדיעבד, היום, אני יודעת שעשיתי כמה דברים שלומדים גם ביוגה (נשימות, תנוחות) שהגוף שלי פשוט הנחה אותי לעשות במהלך הלידה. אני חושבת שכמו שאמרו כאן, כדאי שתעבדי יותר על הצד המנטלי (גם עם בן הזוג שיכול להיות תומך פסיכולוגי נפלא במהלך הלידה) במקביל כמובן להמשך היוגה. ועוד דבר קטן, גם אני הייתי אצל יעל (בעקבות ההמלצה שלך) וגם בי היא נזפה שאני לא עומדת נכון ושאני צריכה לעשות יוגה. כנראה שאני לא לקחתי את זה למקום שאת לקחת בגלל שאני בטוחה שהגוף שלי יודע לעשות את העבודה מהנסיון המוקדם שלי.

 

[עופריקה]

ברור שלא ../images/Emo6.gif

את פשוט עוד לא בשבוע המתאים....

סתם רציתי לעשות כותרות

<למה אין אייקון של מכשפהל'ה??) באופן כללי, אני חושבת שתמיד שאנחנו יוצאים מפגישה עם אנשי מקצוע כאלו או אחרים, עם דגש על היציבה, משהו בנו מתוסכל. מצטערת, אני לא כ"כ מכירה אנשים מושלמים, וגם לא כאלו עם יציבה מושלמת. לכל אחד יש את הבעיות הפיזיולוגיות שלו. מה יגידו עליי? אסמטית מגיל צעיר... אני לא תוקפת אותה חלילה, רק מנסה להסתכל על דברים אחרת. מצד אחד - אף פעם לא מאוחר להתחיל במודעות, בטיפול, בתנועה כזו או אחרת. הכל למען שיהיה לנו יותר טוב עם עצמנו ועם גופנו. בשביל איכות חיים אני מניחה. אבל גם לכל אחד יש את הקצב שלו. לגופנפש יש הרבה מה להגיד ("לגוף יש סיבות משלו"), השאלה היא אם את בחרת לעבוד עם זה. הנה היא נתנה לך נקודה למחשבה

, מקום נוסף של מודעות. זה עובד, באמת! גם אם בקטנה. הרי מעכשיו תשימי לב יותר. תהיי מודעת. משהו במודעות שלך יפנה את תשומת הלב ל"כתפיים הסגורות". ואגב, יש נשים שמגיעות ללידה בכלל בלי ידיעה שיש להן "בעיה" כזו או אחרת. כניסת התינוק לאגן בצורה מסויימת בגלל מבנה וכו'. והנה שיעורי הבית שלי אלייך: מודעות

נשימה

הרפייה

קבלה

והנה אני מודיעה קבל עם ועדה, ונשים וכו': אני שונאת יוגה. לא בשבילי. אז שיפסיקו כבר להגיד שזה מעולה, ונפלא, ונהדר ועוזר לכולם. לי זה לא תורם כלום. בעצם כן: לא לעשות יוגה, אלא דברים אחרים שמתאימים לי. נשמה, הצחקתי אותך מספיק? את מלכה

 

[עוד נועה]

מהר מהר לקשור חגורה על הכתפיים...

<נועה היתה עייפה כל כך אתמול, שרבצה מול הטלוויזיה ולמדה טיפ חדש לכתפיים שמוטות מהתכנית העמוקה, "רוקדים עם כוכבים" - סוג של סוגה עילית..... כך יישר הרקדן המקצועי את כתפיה השמוטות של דניאלה פיק. לא יודעת אם היא מוכנת ללידה אבל זה עזר לה להראות טוב בשמלה המ-א-מ-מ-ת האדומה>. הכתפים השמוטות של המשפחה שלנו אכן לא משהו אבל אני יודעת באפן אישי שמעולם זה לא השפיע לי על הסרעפת. לא ניסיתי נשימות בלידה ממש מתקדמת כי הייתי עם אפידורל אבל בשעות של הצירים הצלחתי לנשום בכלל לא רע... תמיד טוב לישר את הכתפיים. את בן אדם יסודי מאד. לפעמים קצת הרבה יותר מדי. נסי מה שאת יכולה לגבי היציבה ואל תקחי קשה מדי - את מספיק נחושה כדי ללדת את הלידה שאת רוצה.

 

[הקטנה באלפי ישראל]

../images/Emo13.gifאת תצליחי ללדת../images/Emo70.gif

אם אני, הקטנה באלפי ישראל, שכל הזמן צריכה לזכור ללכת זקוף, צרה, פחדנית לידות ידועה, לא עושה שום ספורט

וכד', הצלחתי ללדת- את ודאי וודאי שתצליחי ללדת

אני מודיעה לך חגיגית, שאם זה היה תלוי בי, בני בכורי עדיין היה בקירבי

, כי מה שהכי רציתי לעשות בלידה זה להודיע ש"שברו את הכלים ולא משחקים" וללכת הביתה...(

), אבל, מסתבר, שתינוקות טבעם להוולד

ואת, שכל כך טורחת להכין את עצמך, נפשית וגופנית, את ודאי תלדי בצורה טובה. אני בטוחה

 

[mise]

WOW...

חשבתי לעצמי, כשקראתי את הודעתך - אח.. חלומות באספמיה.... אני עם היציבה הדפוקה שלי. סתם כי זה מכוער, סתם כי אני מרגישה את המתח בגוף וברור לי שהנשימה לא אידאלית בגלל זה ועוד כל מיני דברים ואני אומרת לעצמי.. "כשהילדים יגדלו" אני כבר אעשה פלדנקרייז או משהו, כי למי יש זמן? אבל בחיים, בחיים, בחיים לא חשבתי שאני אלד פחות טוב בגלל זה. היו לי שתי לידות בית נפלאות (הראשונה ארוכה, מורטת עצבים ולא בדיוק חלקה, אבל בהחלט יכולה להכנס לקטגוריית "נפלאה") ולשניה לא חשבתי על היציבה הדפוקה שלי או על ההשפעה שלה על הלידה. ועוד - אני מנסה לחשוב על כל הנשים שילדו לידה פעילה וטובה - היציבה שלהן מושלמת? אני בספק. את תלדי לידה טובה כי את מתכוננת ללידה כזו, מה שחשוב לסלק את הפחד, לשחרר את הכל ולתת מקום לאהבה, כך יולדים מתוך שמחה.

 

[צימעס]

אוי אוי, זה לא פר שהיא ככה מלחיצה

אותך. אני לא יכולה להבטיח לך כלום לגבי מוכנות שלך ללידה (פשוט משום שאני לא מכירה אותך), אבל לטעמי - כמו שאמרה MP - מוכנות רגשית חשובה לא פחות מפיזית.