האם אנחנו בדרך הנכונה...?

[ריקי - זו אני]

יפה ירקוני (שמעולם לא אהבתי אותה ואת דעותיה)... שרה בגרון צרוד 'רבותי ההיסטוריה חוזרת...' מילים שהופכות אותי למבסוטה...
בואו נתחיל בניתוח קצקצר של 'מה קורה פה היום?' ומה שקורה פה היום זו תופעה חברתית ידועה, ואני חושבת ומקווה שהתהליכים הם מאוד חיוביים.
מדינת ישראל עוברת טלטלות לא פשוטות שניתן להצביע על הסיבות לכך בעובדה
שצד אחד במפה הפוליטית הפנים את העובדה שהצד האחר של המפה כנראה ינצח באפן קבוע...
בגלל ניצחון דמוגרפי שנצפה אומנם, אבל הפך להיות ממשי מאוד בגלל בלוקים פוליטיים.
הצד האחד שולט בכל מערכות המדינה - ביד רמה ובזרוע נטועה...
שליטה אבסולוטית באדמות הלאום.
הבלעדיים בשוק המזון ובכלל
אוליגרכים
הפקידות הבכירה
ראשי מערכת המשפט
ראשי מערכות הבטחון
תקשורת ואקדמיה

כל זמן שהמערכות האלה לא עיצבנו... ההמונים ידעו לשמור על איפוק
בזמן ההון הרגיש שהאצולה לקחה לעצמה עוד כח, סמכויות וכסף...
פרצו המרידות או לשמם המכובס 'מהפכות'.
הבולטות במהפכות הן המהפכה הצרפתית במאה ה-18 והמהפכה
הבולשוויקית בתחילת המאה ה-20.

העם זהו גוף סובלני מאוד... גוף שמוכן ליספוג... אבל
והאבל הוא קריטי... כי במקומות שכובש לוחץ עם, הרי שלעם אין הרבה ברירות...
במקומות שהעליתות מחליפות את מקומו של הכובש... העליתה בבעיה.
למה מתכוונת הכותבת?
שנים לא מעטות אנחנו מבינים שראשי הצבא מרויחים משכורות משופרות מאוד,
אנחנו גם יודעים שהפנסיות שלהם הן ללא שום פרופורציה למה שנעשה בשוק...
העם לא הסכים... אבל הפנים ושתק. מפעם לפעם עלו העניינים אבל התקשורת ידעה לחסות.
לא כיסוי מושלם אבל... אבל כאשר המשכורות משמינות, התנאים לא מפסיקים לפנק...
וכל ההשעה ירדה למעשה לטימיון... והצבא מתפקד כמו שתפקד באותו יום חג...
אז משהו בעם פשוט נשבר. מתחיל באמון...
לו היו באים הגנרלים הכושלים והולכים הביתה... אולי אולי היו שומרים על כבודם האישי...
ועל מחליפיהם... אבל הם לא.
שטראוס - תפקידם למכור לנו גבינות... מעדנים ואחר כך כך קפה. העם שותק למרות שהחברה הזו לא מפסיקה לרגע למתוח את חבל
המחירים... אנחנו יודעים שאין פרופורציה לבין מה שם היו אמורים להרויח לבין מה שהם
כי הרגולטור מרשה להם להרויח...
אבל כאשר ראשי התאגיד החליט גם לחנך את העם... חרם.
זוכרים את אנג'ל שבא לספר לחרדים ??? החרדים עשו את מה שמצופה מציבור לעשות...
להוריד את התאגיד על הברכיים...
הפצ"רית מתחילה לעצבן... השופטים בעליון כבר סופגים קללות ונאומים 'חינוכיים'...

זמנם קצוב.

 

[שמלת תחרה1]

יפה ירקוני (שמעולם לא אהבתי אותה ואת דעותיה)... שרה בגרון צרוד 'רבותי ההיסטוריה חוזרת...' מילים שהופכות אותי למבסוטה...
בואו נתחיל בניתוח קצקצר של 'מה קורה פה היום?' ומה שקורה פה היום זו תופעה חברתית ידועה, ואני חושבת ומקווה שהתהליכים הם מאוד חיוביים.
מדינת ישראל עוברת טלטלות לא פשוטות שניתן להצביע על הסיבות לכך בעובדה
שצד אחד במפה הפוליטית הפנים את העובדה שהצד האחר של המפה כנראה ינצח באפן קבוע...
בגלל ניצחון דמוגרפי שנצפה אומנם, אבל הפך להיות ממשי מאוד בגלל בלוקים פוליטיים.
הצד האחד שולט בכל מערכות המדינה - ביד רמה ובזרוע נטועה...
שליטה אבסולוטית באדמות הלאום.
הבלעדיים בשוק המזון ובכלל
אוליגרכים
הפקידות הבכירה
ראשי מערכת המשפט
ראשי מערכות הבטחון
תקשורת ואקדמיה

כל זמן שהמערכות האלה לא עיצבנו... ההמונים ידעו לשמור על איפוק
בזמן ההון הרגיש שהאצולה לקחה לעצמה עוד כח, סמכויות וכסף...
פרצו המרידות או לשמם המכובס 'מהפכות'.
הבולטות במהפכות הן המהפכה הצרפתית במאה ה-18 והמהפכה
הבולשוויקית בתחילת המאה ה-20.

העם זהו גוף סובלני מאוד... גוף שמוכן ליספוג... אבל
והאבל הוא קריטי... כי במקומות שכובש לוחץ עם, הרי שלעם אין הרבה ברירות...
במקומות שהעליתות מחליפות את מקומו של הכובש... העליתה בבעיה.
למה מתכוונת הכותבת?
שנים לא מעטות אנחנו מבינים שראשי הצבא מרויחים משכורות משופרות מאוד,
אנחנו גם יודעים שהפנסיות שלהם הן ללא שום פרופורציה למה שנעשה בשוק...
העם לא הסכים... אבל הפנים ושתק. מפעם לפעם עלו העניינים אבל התקשורת ידעה לחסות.
לא כיסוי מושלם אבל... אבל כאשר המשכורות משמינות, התנאים לא מפסיקים לפנק...
וכל ההשעה ירדה למעשה לטימיון... והצבא מתפקד כמו שתפקד באותו יום חג...
אז משהו בעם פשוט נשבר. מתחיל באמון...
לו היו באים הגנרלים הכושלים והולכים הביתה... אולי אולי היו שומרים על כבודם האישי...
ועל מחליפיהם... אבל הם לא.
שטראוס - תפקידם למכור לנו גבינות... מעדנים ואחר כך כך קפה. העם שותק למרות שהחברה הזו לא מפסיקה לרגע למתוח את חבל
המחירים... אנחנו יודעים שאין פרופורציה לבין מה שם היו אמורים להרויח לבין מה שהם
כי הרגולטור מרשה להם להרויח...
אבל כאשר ראשי התאגיד החליט גם לחנך את העם... חרם.
זוכרים את אנג'ל שבא לספר לחרדים ??? החרדים עשו את מה שמצופה מציבור לעשות...
להוריד את התאגיד על הברכיים...
הפצ"רית מתחילה לעצבן... השופטים בעליון כבר סופגים קללות ונאומים 'חינוכיים'...

זמנם קצוב.

מה שקורה במדינת ישראל זה בלגאן אחד שלם, ולא נראה שיש מנהיג או דרך לסדר את הבלאגן.

 

[Harrington]

יפה ירקוני (שמעולם לא אהבתי אותה ואת דעותיה)... שרה בגרון צרוד 'רבותי ההיסטוריה חוזרת...' מילים שהופכות אותי למבסוטה...
בואו נתחיל בניתוח קצקצר של 'מה קורה פה היום?' ומה שקורה פה היום זו תופעה חברתית ידועה, ואני חושבת ומקווה שהתהליכים הם מאוד חיוביים.
מדינת ישראל עוברת טלטלות לא פשוטות שניתן להצביע על הסיבות לכך בעובדה
שצד אחד במפה הפוליטית הפנים את העובדה שהצד האחר של המפה כנראה ינצח באפן קבוע...
בגלל ניצחון דמוגרפי שנצפה אומנם, אבל הפך להיות ממשי מאוד בגלל בלוקים פוליטיים.
הצד האחד שולט בכל מערכות המדינה - ביד רמה ובזרוע נטועה...
שליטה אבסולוטית באדמות הלאום.
הבלעדיים בשוק המזון ובכלל
אוליגרכים
הפקידות הבכירה
ראשי מערכת המשפט
ראשי מערכות הבטחון
תקשורת ואקדמיה

כל זמן שהמערכות האלה לא עיצבנו... ההמונים ידעו לשמור על איפוק
בזמן ההון הרגיש שהאצולה לקחה לעצמה עוד כח, סמכויות וכסף...
פרצו המרידות או לשמם המכובס 'מהפכות'.
הבולטות במהפכות הן המהפכה הצרפתית במאה ה-18 והמהפכה
הבולשוויקית בתחילת המאה ה-20.

העם זהו גוף סובלני מאוד... גוף שמוכן ליספוג... אבל
והאבל הוא קריטי... כי במקומות שכובש לוחץ עם, הרי שלעם אין הרבה ברירות...
במקומות שהעליתות מחליפות את מקומו של הכובש... העליתה בבעיה.
למה מתכוונת הכותבת?
שנים לא מעטות אנחנו מבינים שראשי הצבא מרויחים משכורות משופרות מאוד,
אנחנו גם יודעים שהפנסיות שלהם הן ללא שום פרופורציה למה שנעשה בשוק...
העם לא הסכים... אבל הפנים ושתק. מפעם לפעם עלו העניינים אבל התקשורת ידעה לחסות.
לא כיסוי מושלם אבל... אבל כאשר המשכורות משמינות, התנאים לא מפסיקים לפנק...
וכל ההשעה ירדה למעשה לטימיון... והצבא מתפקד כמו שתפקד באותו יום חג...
אז משהו בעם פשוט נשבר. מתחיל באמון...
לו היו באים הגנרלים הכושלים והולכים הביתה... אולי אולי היו שומרים על כבודם האישי...
ועל מחליפיהם... אבל הם לא.
שטראוס - תפקידם למכור לנו גבינות... מעדנים ואחר כך כך קפה. העם שותק למרות שהחברה הזו לא מפסיקה לרגע למתוח את חבל
המחירים... אנחנו יודעים שאין פרופורציה לבין מה שם היו אמורים להרויח לבין מה שהם
כי הרגולטור מרשה להם להרויח...
אבל כאשר ראשי התאגיד החליט גם לחנך את העם... חרם.
זוכרים את אנג'ל שבא לספר לחרדים ??? החרדים עשו את מה שמצופה מציבור לעשות...
להוריד את התאגיד על הברכיים...
הפצ"רית מתחילה לעצבן... השופטים בעליון כבר סופגים קללות ונאומים 'חינוכיים'...

זמנם קצוב.

נראה שפשוט לעם, לחלק שלו שמהווה את הרוב, נמאס. הרי קיומו של הדיפ-סטייט ידוע שנים. נלחש שנים. הקושי של נבחרי הציבור לשלוט הנובע, בין השאר, מכך, ידוע אף הוא. תמיד הייתה השאלה הכיצד הימין נבחר והלכה למעשה השמאל שולט. אבל השאלה נשאלה לריק. התשובה הייתה ידועה. היא רק לא נאמרה בקול רם. כיום המצב על פניו שונה. לרוב נמאס. נמאס מהפרוגרס שהורס את כל מה שהוא נוגע בו בחברה. נמאס מהדיפ-סטייט שמנהל הלכה למעשה את המדינה על אף שמעולם לא נבחר ולא הוסמך לעשות כן. נמאס, פשוט נמאס.

מה זה אומר? אינני יודע. בשלב ראשון זה אומר שהדיבורים על הבעיה עברו מסלונם של אנשי ימין מתוסכלים לרחובה של עיר. אמנם עדיין לא כולם, אך אנשי ימין רבים היום, רבים מבעבר, מדברים על כך בריש גלי. הנושא נדון בציבור. בתגובה כמובן שאותה מערכת עומדת על רגליה האחוריות. החל ממחאות המוניות חסרות כל בסיס, דרך פגיעה נרחבת בציבור ללא כל הצדקה או הסמכה, וכלה בכפיית דעותיה כבימים ימימה, אך כיום תוך שהציבור קולט את 'הקטע'.


לאחר כל זה, אני בספק שהמדינה יכולה להמשיך בלי ש(ה)דברים ישתנו. מה בדיוק יהיה השינוי, עד כמה יהיה מקיף, האם יפתור את הבעיה או רק את חלקה אם בכלל? את זאת רק הזמן ילמד.