האלימות כתוצאה של מיליטנטיות
אהלן חבר'ה. אני סתם קורא פה בפורום ורוצה לתת לכם איזו נקודה למחשבה, משהו שאני שמתי לב שלא עלה פה, ומוזר. אולי מכאן תבינו שכל מיני "קמפיינים נגד אלימות" ושאר שלל רעיונות שהועלו פה, אינם יעילים בגרוש לנוכח המכה התרבותית הזו. נתחיל מהתוצאה - אלימות. קיימת בכל מקום שרק נפנה אליו את מבטנו בחברה הישראלית. האלימות, נובעת ממתירנות. איפה ניתן לראות מתירנות בחברה הישראלית ? (סביר להניח שהרבה יתרעמו לנוכח האפליה הדתית הקיימת בישראל, או חוקים שמפלים נשים למשל, שהם ההיפך הגמור ממתירנות. ואולם דווקא אלה - הם תוצאה אלימה וישירה של מתירנות). כל איש מבינינו יודע שבישראל לא מקבלים. בישראל לוקחים. ואם לוקחים אז בכח, ואם אפשר גם להשפיל ולהעניש תוך כדי - מה טוב. גם האדם הכי ישר בארץ ינהג כך, מאחר והאופי המנטלי הישראלי מכתיב לנו מציאות חיים כזו שכל דבר שאנחנו רוצים, גם אם אין לנו הזכות עליו - הוא שלנו. ואם הוא לא שלנו, הוא צריך להיות שלנו. כך נוצרה לה חברה שאנשים מקללים, דוחפים, צועקים ועוד. אפשר לשייך לעניין גם לבוש פרובוקטיבי. וההסבר - אין שום מעצורים. היצר של הישראלי חייב להיות מסופק באופן מידי, ללא עיכוב ובאופן מלא. אבל גם מתירנות מגיעה מאיפשהו וכאן אנחנו מגיעים ל-צבא. הצבא, כידוע, תופס מקום עצום, כמעט אבסולוטי בחיינו כישראלים. אין אדם שלא ישאל "מה עשית בצבא?", "מה תהיה בצבא?" ואין מקום שלא נראה בו חיילים, עסק בלי הנחה לחיילים, חוקים שמעניקים הטבות לחיילים. בחייאת, התחפושת הכי פופולרית בפורים היא מדי חייל ישראלי. צבא הוא גוף כוחני. גם הקוראים המצדיקים פעולות מסויימות של הצבא, לא יכולים להתווכח עם העובדה שכל פתרון אשר יבוצע באמצעות הצבא הוא בהכרח פתרון כוחני ואלים. מאחר והרוב העצום של הישראלים כן היה בצבא, והישראלי בכל מקום בו היה (לבנון, עזה, יהודה ושומרון, ירושלים, גולן) היה במעמד הנעלה יותר. לחיילים הישראלים תמיד ניתנה הרשות לנהוג כרצונם בתושבים היושבים במקומות אשר נכבשו במלחמות ישראל. הצבא הוצהר כבר בימי דוד בן גוריון כגוף מחנך. אם כן, למה הוא מחנך אותנו ? - הוא מחנך אותנו שהפתרון הכוחני והאלים הוא הפתרון היחיד, הנכון ביותר וההכרחי גם למצבים שהיו יכולים להפתר באמצעות הדברות. - הוא מחנך אותנו לשנוא אנשים שהם שונים מאתנו: ערבים - כי הם אויבים. ג'ובניקים - כי הם לא מספיק גברים להלחם. הומואים - כי הם לא גבריים כמו סטרייטים, והרי ש"הומו" היא מילת גנאי פוגעת וקשה ביותר לגבר לוחם בישראל. נשים - חוץ מאיבר מין מהלך (בשבוע בעבר אפילו הייתה פסיקה שמאפשרת לנו לקרוא לנשים בשם איבר מינן) והכשרון המצויין שלהן בהכנת קפה, הן אינן יעילות בשום דבר. אותם חיילים אשר מחונכים גם באמצעות עקרונות אלה, אותם אלה שמשתמשים באנשים כמגן אנושי, שמתעללים באנשים חסרי ישע במחסום. יחזרו בחמשוש למדינת ישראל צמאי דם ועתירי יצרים, זקוקים לסיפוק מיידי. גם השליטה בשטחים אינה תורמת להלחם באלימות - שליטה במקומות שאין לנו צורך ועניין בהם, רק לשם השפלה של אנשים חלשים יותר, לשם מילוי של איזה צוויון דתי ולשם "כיסוי תחת" על שחיתויות המבוצעות בתוך המדינה. כמות זעומה של ציבור שלא יודע שובע, רק להרוג ולשנוא, והכל בשם הדת. וכאשר הכף הדמוקרטית של המאזניים אינה נוטה לטובתם, הם אינם מהססים לדרוס חיילים, לצאת בפוגרומים ולעקור עצים, ואולי - גם ללכת ולרצוח לנו ראש ממשלה. וכל זה בשביל מה ? בשביל לא לצאת פראיירים. אם כי מהו פראייר ? אדם אשר לא מקבל את אשר לא מגיע לו, אך הייתה לו ההזדמנות לקחת זו. וכל עוד הביטוי "פראייר" ימשיך להתקיים, כל עוד הצבא יהיה נחלתם של גברים כוחניים, שמונע על ידי רצונו של ציבור המתנחלים בלבד, כל עוד שופטים פוסקים שמותר לנו לקרוא "כוסית" למישהי שנראית לנו טוב ובעיקר - כל עוד נשלוט בשטחים, שלא שלנו ולא מגיעים לנו, ונשלוט על עם אחר בכח הזרוע, נבצע שם פשעים ולמרות זאת החוק לא יכול על אותם פושעים, תמיד הישראלי יגיע לאותה מסקנה - האלימות ידידי, משתלמת. שבת שלום, ויום טוב.
אהלן חבר'ה. אני סתם קורא פה בפורום ורוצה לתת לכם איזו נקודה למחשבה, משהו שאני שמתי לב שלא עלה פה, ומוזר. אולי מכאן תבינו שכל מיני "קמפיינים נגד אלימות" ושאר שלל רעיונות שהועלו פה, אינם יעילים בגרוש לנוכח המכה התרבותית הזו. נתחיל מהתוצאה - אלימות. קיימת בכל מקום שרק נפנה אליו את מבטנו בחברה הישראלית. האלימות, נובעת ממתירנות. איפה ניתן לראות מתירנות בחברה הישראלית ? (סביר להניח שהרבה יתרעמו לנוכח האפליה הדתית הקיימת בישראל, או חוקים שמפלים נשים למשל, שהם ההיפך הגמור ממתירנות. ואולם דווקא אלה - הם תוצאה אלימה וישירה של מתירנות). כל איש מבינינו יודע שבישראל לא מקבלים. בישראל לוקחים. ואם לוקחים אז בכח, ואם אפשר גם להשפיל ולהעניש תוך כדי - מה טוב. גם האדם הכי ישר בארץ ינהג כך, מאחר והאופי המנטלי הישראלי מכתיב לנו מציאות חיים כזו שכל דבר שאנחנו רוצים, גם אם אין לנו הזכות עליו - הוא שלנו. ואם הוא לא שלנו, הוא צריך להיות שלנו. כך נוצרה לה חברה שאנשים מקללים, דוחפים, צועקים ועוד. אפשר לשייך לעניין גם לבוש פרובוקטיבי. וההסבר - אין שום מעצורים. היצר של הישראלי חייב להיות מסופק באופן מידי, ללא עיכוב ובאופן מלא. אבל גם מתירנות מגיעה מאיפשהו וכאן אנחנו מגיעים ל-צבא. הצבא, כידוע, תופס מקום עצום, כמעט אבסולוטי בחיינו כישראלים. אין אדם שלא ישאל "מה עשית בצבא?", "מה תהיה בצבא?" ואין מקום שלא נראה בו חיילים, עסק בלי הנחה לחיילים, חוקים שמעניקים הטבות לחיילים. בחייאת, התחפושת הכי פופולרית בפורים היא מדי חייל ישראלי. צבא הוא גוף כוחני. גם הקוראים המצדיקים פעולות מסויימות של הצבא, לא יכולים להתווכח עם העובדה שכל פתרון אשר יבוצע באמצעות הצבא הוא בהכרח פתרון כוחני ואלים. מאחר והרוב העצום של הישראלים כן היה בצבא, והישראלי בכל מקום בו היה (לבנון, עזה, יהודה ושומרון, ירושלים, גולן) היה במעמד הנעלה יותר. לחיילים הישראלים תמיד ניתנה הרשות לנהוג כרצונם בתושבים היושבים במקומות אשר נכבשו במלחמות ישראל. הצבא הוצהר כבר בימי דוד בן גוריון כגוף מחנך. אם כן, למה הוא מחנך אותנו ? - הוא מחנך אותנו שהפתרון הכוחני והאלים הוא הפתרון היחיד, הנכון ביותר וההכרחי גם למצבים שהיו יכולים להפתר באמצעות הדברות. - הוא מחנך אותנו לשנוא אנשים שהם שונים מאתנו: ערבים - כי הם אויבים. ג'ובניקים - כי הם לא מספיק גברים להלחם. הומואים - כי הם לא גבריים כמו סטרייטים, והרי ש"הומו" היא מילת גנאי פוגעת וקשה ביותר לגבר לוחם בישראל. נשים - חוץ מאיבר מין מהלך (בשבוע בעבר אפילו הייתה פסיקה שמאפשרת לנו לקרוא לנשים בשם איבר מינן) והכשרון המצויין שלהן בהכנת קפה, הן אינן יעילות בשום דבר. אותם חיילים אשר מחונכים גם באמצעות עקרונות אלה, אותם אלה שמשתמשים באנשים כמגן אנושי, שמתעללים באנשים חסרי ישע במחסום. יחזרו בחמשוש למדינת ישראל צמאי דם ועתירי יצרים, זקוקים לסיפוק מיידי. גם השליטה בשטחים אינה תורמת להלחם באלימות - שליטה במקומות שאין לנו צורך ועניין בהם, רק לשם השפלה של אנשים חלשים יותר, לשם מילוי של איזה צוויון דתי ולשם "כיסוי תחת" על שחיתויות המבוצעות בתוך המדינה. כמות זעומה של ציבור שלא יודע שובע, רק להרוג ולשנוא, והכל בשם הדת. וכאשר הכף הדמוקרטית של המאזניים אינה נוטה לטובתם, הם אינם מהססים לדרוס חיילים, לצאת בפוגרומים ולעקור עצים, ואולי - גם ללכת ולרצוח לנו ראש ממשלה. וכל זה בשביל מה ? בשביל לא לצאת פראיירים. אם כי מהו פראייר ? אדם אשר לא מקבל את אשר לא מגיע לו, אך הייתה לו ההזדמנות לקחת זו. וכל עוד הביטוי "פראייר" ימשיך להתקיים, כל עוד הצבא יהיה נחלתם של גברים כוחניים, שמונע על ידי רצונו של ציבור המתנחלים בלבד, כל עוד שופטים פוסקים שמותר לנו לקרוא "כוסית" למישהי שנראית לנו טוב ובעיקר - כל עוד נשלוט בשטחים, שלא שלנו ולא מגיעים לנו, ונשלוט על עם אחר בכח הזרוע, נבצע שם פשעים ולמרות זאת החוק לא יכול על אותם פושעים, תמיד הישראלי יגיע לאותה מסקנה - האלימות ידידי, משתלמת. שבת שלום, ויום טוב.