The Pinky And The Floyd
New member
האכספרסיוניזם המופשט
המושג ``אכספרסיוניזם מופשט`` נטבע ע``י הסטוריון האמנות אלפרד באר כבר בשנת 1929, כאשר הגדיר את יצירתו של קנדינסקי. בשנת 1946 השתמש בו שוב רוברט קוטס כדי לאפיין את יצירותיהם של כמה אמנים אמריקנים. השם נשתרש בסדרת דיונים ושיחות שנערכו ב``מועדון`` שבווילג` בניו-יורק, שם נהגו כמה אמנים ניו-יורקים להפגש, להחליף דעות ולדון בבעיות פילוסופיות ואמנותיות - אם כי, רוב האמנים נטו לדחות אותו ככינוי סגנוני, משום שלא ראו בפעילותם זו, משום ייסודה של תנועה אמנותית. יצירתם נבנתה תוך הערכה הדדית, ביקורים זה בסטודיו של זה, מפגשים תכופים במסעדות, בבארים ובגלריות, שם הציגו לעתים. כולם היו חדורים בהשקפת עולם רומנטית, ומודעותם ההדדית לנעשה איש אצל רעהו יצרה תשתית חברתית חדשה. עם זאת, מעולם לא הגיעו להסכמה ביחס למאפיינים הסגנוניים שיבטאו תרבות זו. המשותף היחיד לכולם היה שלילה מוחלטת של אלמנטים מהמסורת האמנותית הקודמת, כי חשו שאלו אינם עוד רלוונטים בדורם. הם דחו את המגמות הריאליסטיות והגיאומטריות הקיימות, למען גישה אסתטית חדשה, שנראתה כהמשכו הטבעי של הסוריאליזם ושל התליכים האוטומטיסטיים שלו, אם כי בבדיקת יצירותיהם (בעיקר אלו של ציירי המחווה) הגישה האוטומטית שלהם שונה מזו של הסוריאליסטים האירופאים.
המושג ``אכספרסיוניזם מופשט`` נטבע ע``י הסטוריון האמנות אלפרד באר כבר בשנת 1929, כאשר הגדיר את יצירתו של קנדינסקי. בשנת 1946 השתמש בו שוב רוברט קוטס כדי לאפיין את יצירותיהם של כמה אמנים אמריקנים. השם נשתרש בסדרת דיונים ושיחות שנערכו ב``מועדון`` שבווילג` בניו-יורק, שם נהגו כמה אמנים ניו-יורקים להפגש, להחליף דעות ולדון בבעיות פילוסופיות ואמנותיות - אם כי, רוב האמנים נטו לדחות אותו ככינוי סגנוני, משום שלא ראו בפעילותם זו, משום ייסודה של תנועה אמנותית. יצירתם נבנתה תוך הערכה הדדית, ביקורים זה בסטודיו של זה, מפגשים תכופים במסעדות, בבארים ובגלריות, שם הציגו לעתים. כולם היו חדורים בהשקפת עולם רומנטית, ומודעותם ההדדית לנעשה איש אצל רעהו יצרה תשתית חברתית חדשה. עם זאת, מעולם לא הגיעו להסכמה ביחס למאפיינים הסגנוניים שיבטאו תרבות זו. המשותף היחיד לכולם היה שלילה מוחלטת של אלמנטים מהמסורת האמנותית הקודמת, כי חשו שאלו אינם עוד רלוונטים בדורם. הם דחו את המגמות הריאליסטיות והגיאומטריות הקיימות, למען גישה אסתטית חדשה, שנראתה כהמשכו הטבעי של הסוריאליזם ושל התליכים האוטומטיסטיים שלו, אם כי בבדיקת יצירותיהם (בעיקר אלו של ציירי המחווה) הגישה האוטומטית שלהם שונה מזו של הסוריאליסטים האירופאים.