האכזבה שלי ...

[ה פ ס י כ ו פ ט י ת]

האכזבה שלי ...

(בבקשה אל תתיחסו לניק שלי כי זה רק ניק ...) שלום לכולם ... אני מיקי בת 25 ואיכזבתי את עצמי לפני שבוע שאין לכם מושג כמה ... חיפשתי כבר הרבה זמן עבודה , ופתאום יום בהיר אחד כמו מלאך מהשמיים קיבלתי טלפון , זימנו אותי לראיון עבודה , התקבלתי , והתחלתי לעבוד בתפקיד שבחיים לא עסקתי בו , לימדו אותי הכל שם , למדתי הקשבתי ביצעתי את מה שלימדו אותי בדרך הכי טובה שאני יכולה לעשות נתתי את כל כולי שם ... מפה לשם התפקיד גדל וגדל וכל יום למדתי עוד ועוד , וקלטתי שפתאום אני מתחילה להלחץ מאוד ... התחלתי לחזור הביתה ולחשוב רק על העבודה , התחלתי כל יום בבוקר לבכות כאילו מישהו מת כי אני לא רוצה ללכת לעבודה , כל יום שחזרתי בכיתי והלכתי לישון מדוכאת מאוד , כל מה שרציתי זה למות פשוט מאוד למות ! ללכת לישון ולא לקום יותר בחיים ! מקום העבודה מקסים , האנשים שם מדהימים ומפרגנים , באמת מקום עבודה חלום בשבילי ! אבל התפקיד גדול עלי ! התפקיד השתלט לי על החיים ולא הפסקתי לחשוב על העבודה אפילו חלמתי עליה ! לא ישנתי טוב בלילות בגלל זה ... ולא הפסקתי לבכות לרגע ממש לא הפסקתי ... עכשיו אמרתי לעצמי הכי טוב שאני אעזוב זה מה שיעשה לי כרגע טוב על הלב, אבל איך אני אעזוב ? מה אני אגיד לכולם ? הרי כולם יודעים שהתחלתי עבודה שאני מרוצה ממנה , ומה אני אגיד מה הסיבה שעזבתי ? שהתפקיד היה גדול עלי ? הרי יצחקו עלי אנשים ! זה מה שהרגשתי היה לי עוד יותר רע רק מלחשוב על זה שאני צריכה להתמודד עם אנשים ולתת להם דין וחשבון למה וכמה ואיך ... המשכתי ללכת לעבודה ולבכות כמו מטורפת , עד שיום אחד לא יכלתי להמשיך כבר ואמרתי לעצמי או שאני הולכת למות או שאני עוזבת את העבודה ! ואני בן אדם שאוהב את החיים אז החלטתי לעזוב ! עזבתי למרות שכולי חרטות ! והתחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי ! כן כן אני על כדורי דיכאון עכשיו אני לא מתביישת להגיד ! כמובן שאני מתביישת אבל פה אני מספרת כי לא מכירים אותי הרי : ) אני מאוכזבת מעצמי שעזבתי את העבודה כי אני לא נראה לי אמצא עבודה כזאת בחיים ואני מאוכזבת מעצמי שאני עדין לא סיפרתי לחברים שלי שעזבתי כי אני לא מסוגלת להגיד להם למרות שהם יבינו אבל אני בכל זאת מתביישת ! ואני מאוכזבת מעצמי שאני כנראה בן אדם חלש ... ואני מאוכזבת מעצמי כי נראה לי שאיכזבתי את ההורים שלי שכל כך היו גאים בי על התפקיד שלקחתי שם ! אני מקווה שיהיה בסדר ושאני אחלים מהתקופה הזאת כי רע לי ונמאס לי לחשוב על המוות בכל פעם שרע לי : ( ואני מקווה שעוד כמה זמן אני אמצא עבודה והוכיח לעצמי שעשיתי רק טוב שעזבתי שם ! מה אתם חושבים שעשיתי נכון ? או שויתרתי לעצמי וזה לא טוב? מברכת את כולם בבריאות ושמחת חיים שלכם פסיכו : )

 

[שיי21]

היי)

היי צהריים טובים מה המצב?איך עובר עליך היום מקווה שאחלה וכבר הרבה יותר טוב קראתי את מה שכתבת האמת כבר לפני כמה ימים אבל לא הזדמן לי לענות כל פעם מסיבה אחרת אז מצטער שזה טיפה באיחור... ובקשר לניק זה בסדר לא מסיק מזה שום דבר...{עדיין)} אז כך לדעתי עשית טוב שעזבת את העבודה ולא חשוב עכשיו כל הדברים מסביב הכי חשוב לדעתי לפחות שעשית מה שטוב לך באותו רגע כמו שאת בעצמך אמרת שעשית מה שטוב לך על הלב באותו רגע וזה שווה המון את לא מתארת לעצמך כמה בנוסף לזה לדעתי כל דבר זה לטובה ולכל דבר יש סיבה ומי יודע אולי זה היה בשביל להוביל אותך למקום הרבה יותר טוב אוליי לא ברמה אבל יותר טוב בשבילך...שזה לא פחות חשוב אם לא יותר...את צריכה להפסיק לחשוב מה יגידו כולם ואם הם יצחקו שיצחקו תצחקי איתם יחד תכלס עשית מה שטוב לך היית אמיתי עם עצמך שזה הרבה יותר טוב ממה שהרבה היו עושים אז מי שיצחק עליך קודם כל שיסתכל על עצמו...וחוץ מזה אני יודע שזה רק כל להגיד וקשה באמת לבצע אבל אל תספרי אף אחד...אז יגידו כך וכך עוד שבוע שבועיים מי יזכור את זה וכן אם הסיבה הייתה שהתפקיד היה גדול אז תגידי אל תתבישי זה טיבעי וזה ממש לא בושה לדעתי אפילו ההפך...אבל זה דעתי זכותך לחלוק עליה... טוב מאוד שהלכת לטיפול מקצועי יותר שיעזור לך זה סימן שאת יודעת מה הבעיה ומוכנה להתמודד איתה וזה כבר חצי מהדרך כל הכבוד חמודה) אין לך מה להיות מאוכזבת מעצמך חמודה עשית מה שטוב לך באמת בלי כל ההצגות האלה והצביעות וזה לדעתי שווה הרבה יותר מכל עבודה בעולם וכאילו יכול להיות שזה באמת לא עבודה בשבילך למשל אני תסימי אותי כל היום במשרד מיצדי מנהל הייטק אני לא הולך זה לא אני לא מתאים לי אני לא יהנה מהעבודה ומשהוא חכם אמר פעם אם אתה נהנה מהעבודה שלך ואתה הולך עם חיוך בבוקר לעבודה זה כאילו תה לא עובד...ואת לא יודעת כמה זה נכון והיו לי כבר עבודות כאלה שמיצדי שלא היו משלמים לי היתי הולך בהתנדבות כי כל כך נהנתי שם אבל זה לא העניין נחזור לעניננו) להסתיר מכולם זה לא הדרך הלו את יודעת שלדברים כאלה אין רגליים זה באיזה שהוא שלב יתגלה ואז זה יהיה יותר מכוער...את לא צריכה לצאת עם מקרופון ולהגיד לכולם אבל לא להתבייש בזה ולהגיד למי ששואל או סתם מתעניין בקשר לזה שאת בן אדם חלש אפשר להגיד את זה זה יכול להיות גם עניין של אופי חלש שאוליי יכלת להחזיק שם כי הרי זה עבודה אף אחד לא הבטיח שנלקק דבש בעבודה...אבל שוב אפשר להסתכל על זה מ2 הכיוונים) אני בוחר בשני שזה היה בסדר גמור כי כך אני רואה את זה ... ואת ההורים שלך לא איכזבת חמודה הם גאים בך בכל מצב אני מבטיח לך את הבת שלהם והם הורים שלך זה התפקיד שלהם שכל אחד שהם רואים להגיד לו הנה הבת שלי היא כך וכך וכך ....והכך הזה זה רק מחמאות )))))) מבטיח לך אם הם יודעים שבלי העבודה הזואת יותר טוב לך אז טוב גם להם אני בטוח ואני לא מקווה אני בטוח שתצאי מזה זה שום דבר יש דברים הרבה יותר גרועים תאמיני לי חמודה את בריאה הסובבים אותך בראים יש מה לאכול איפה לישון אז הכל מצויין תאמיני לי כל השאר זה סתם מותרות זה מסביב בגלל שרגילים שזה בסדר לא מעריכים את ההרבה הזה שיש לנו) ורצון למות על מה ולמה?????? פעם אחרונה שאת מדברת כך אז מה אם רע לך?? זה לא סיבה אי אפשר שתמיד יהיה אחלה אם כך החיים היו משעממים ולפעמים צריך להיות רע שנעריך את הטוב שיש לנו)) תמיד תזכרי את זה ואת יודעת מה אני אפילו ירחיב פה וזה לא אישי זה בכלל לכל הפורום פה לא יודע אם אתם מכירים את מרטין גריי {מקווה שאמרתי את השם נכון) אם לא אז זה הסיפור שלו...: מרטין גריי הוא ניצול שוואה שכל משפחתו נספתה בשוואה אבא אמא אחים אחיות דודים דודות סבא סבתא כולם כולם...הוא היגר לצרפת התעסק שם בנדלן ולא יודע מה בקיצור התעשר מאוד התחתן עם אישה יפיפיה ואומרים שגם באופי שלה היא הייתה מדהימה...נולדו להם 4 ילדים חמודים ויפים והכל היה אחלה יום אחד הוא איבד הכל בשריפה בבית שלו הכל הלך נשרף וגם אישתו והילדים נהרגו הוא נשבר לא ידע מאיפה כל החס הזה בא לו הוא נכנס לחדר לקח אקדח והצמיד לרקה שלו ואז ברגע האחרון הוא ירה לאוויר הוא בחר בחיים אתם מבינים מה זה אחרי כל מה שהוא עבראז מי אנחנו עם הבעיות הקטנות שלנו אהה... אחר כך הוא היגר ללונדון התחתן שוב ונולדו לו 3 ילדים אבל כל המסר כן אם הוא לא התייאש מכל מה שעבר אז מי אנחנו אהה...ותמיד שרג לכם או לא הולך לכם תחשבו על מרטין גריי אם הוא לא התייאש אז אנחנו בטוח לא נתייאש מקווה שתקחו מהסיפור הזה משהוא זה סיפור אמיתי דרך אגב... טוב חמודה אז נחזור לעניננו...אני בטוח שתמצאי עבודה אחרת ואם תהני בה אז זה יהיה ההוכחה הכי טובה שעשית בשכל) מה אני חושב אם זה טוב או לא טוב אני חושב שכבר הבנת את זה...ושוויתרת לעצמך אוליי טיפה אבל זה בסדר צריך לפעמים גם להשתדל יותר אבל לא שופטים אדם עד שאתה עומד במקומו אז מבחינתי שוב עשית אחלה)) טוב חמודה גם כך כתבתי יותר מידי מצטער מראש ששיגעתי אותך ונתתי לך לקרוא את כל זה מקווה שעזרתי אם את רוצה להוסיף משהוא או שאת לא מסכימה על משהוא אני ישמח לענות לך שוב))) ביי בנתיים תשמרי על עצמך המון בהצלחה והכי חשוב אל תפסיקי לחייך)) ותזכרו :אל תפסיקו לחייך זה יפתור לכם חצי מהבעיות בחיים))))

 

[la colorada]

שלום לך....

רק עכשיו אני קראתי את מה שרשמת ורציתי להגיב על כך.... מצד אחד חבל מאוד שעזבת את העבודה ..לפי דעתי היית צריכה לקחת פסק זמן של כמה ימים.....ולעשות לך גבולות בבמחשבות על העבודה.....גם לי היה קורה שהייתי חושב על העבודה בערב ומה אני יעשה מחר ולמה ואיך ומתי. ופשוט אמרתי לעצמי שמשעה 4 אחה"צ העבודה לא מעניינת אותי יש לי חיים ......נכון שאני יתן פה את הנשמה בעבודה אבל עד 4 ולא יותר..... אבל בכל זאת תהיי שלמה עם ההחלטה שלקחת ולפחות למדת מזה... ואל תדברי ככה בחיים "זה גדול עליי" כל דבר צריך לקחת בסבבה ברגוע ואת לקחת את זה קשה כי גם לא רצית לאכזב את הסובבים אותך....אבל תהיי בטוחה שעל הטעות הזאת את לא תחזרי עוד פעם אני מבטיחה לך....בכל מקרה אני מקווה שעזרתי לך ואם לא אז קבלי חיבוק ......