נדירון מצוי
New member
האין אומה הפלסטינאית
החלטתי לחפש את הנוסח האנגלי של הצהרת בלפור, הרי בעברית אנו אומרים: ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, אבל שימו לב אצל הבריטים כתוב פלסטינה, כי זה כינוי אירופאי למקום, לא יותר מזה, כמו "המזרח התיכון" "הרי האטלס" הנה הנוסח:
His Majesty's government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country
אף פוליטיקאי, המטומטם ביותר לא היה כותב: ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם אחד בבית הלאומי של עם אחר! אין עם אחר, בהמשך כתוב במפורש: ובתנאי שלא יפגעו הזכויות של העדות האחרות בפלסטינה.עדות, לא עמים! כי באותם ימים אין בכלל "עמים ערבים" יש עם ערבי גדול, מפוזר על פני המזרח התיכון כולו ומאוגד באופן רופף או חזק יותר במסגרת של בתי אב ושבטים. נקודה!
גם התנועה הלאומית הערבית שהתחילה לבצבץ בארץ עם ראשית המנדט לא דיברה על אומה פלסטינאית. לא היה מושג כזה! המאבק היה למען "סוריה רבתי" שימו לב: סוריה רבתי! אורי אבנרי וחבריו הם ממציאי האומה הפלסטינאית (שכמובן אי אפשר להתכחש לעצם קיומה היום, אבל ראוי לדעת שזה יצור עול ימים פרי חיתוך גס של המזרח התיכון בין המעצמות, ללא כל בסיס היסטורי. האלמנטים המייחדים לאום הם היסטוריה, לרוב גם דת משותפת, שפה משותפת, מנהגים משותפים, בכל אלה אין הפלסטינאי שונה מקרוב משפחתו בערב הסעודית או בסוריה)
אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אבל כשאנחנו נאבקים כאן ראוי לנו לדעת שלא חטאנו. ועוד מילה בהקשר, כשהחל הגל הציוני היו בארץ 300.000 ערבים. ההגירה הערבית הגדולה באה בעיקבות ההון היהודי ועל יד רחובות צמחו זרנוגה וקובבה וסטריה ועל יד זיכרון יעקב ג'סר א זרקה וכן הלאה וכן הלאה. גם את הגלגל הזה אי אפשר לגלגל אחורה, אבל במאבק תחושת הצדק היא חלק מהעוצמה של הנאבק, וראוי לנו להיות חדורים בתחושת הצדק. בדין ראוים אנו לחוש זאת!
החלטתי לחפש את הנוסח האנגלי של הצהרת בלפור, הרי בעברית אנו אומרים: ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, אבל שימו לב אצל הבריטים כתוב פלסטינה, כי זה כינוי אירופאי למקום, לא יותר מזה, כמו "המזרח התיכון" "הרי האטלס" הנה הנוסח:
His Majesty's government view with favour the establishment in Palestine of a national home for the Jewish people, and will use their best endeavours to facilitate the achievement of this object, it being clearly understood that nothing shall be done which may prejudice the civil and religious rights of existing non-Jewish communities in Palestine, or the rights and political status enjoyed by Jews in any other country
אף פוליטיקאי, המטומטם ביותר לא היה כותב: ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם אחד בבית הלאומי של עם אחר! אין עם אחר, בהמשך כתוב במפורש: ובתנאי שלא יפגעו הזכויות של העדות האחרות בפלסטינה.עדות, לא עמים! כי באותם ימים אין בכלל "עמים ערבים" יש עם ערבי גדול, מפוזר על פני המזרח התיכון כולו ומאוגד באופן רופף או חזק יותר במסגרת של בתי אב ושבטים. נקודה!
גם התנועה הלאומית הערבית שהתחילה לבצבץ בארץ עם ראשית המנדט לא דיברה על אומה פלסטינאית. לא היה מושג כזה! המאבק היה למען "סוריה רבתי" שימו לב: סוריה רבתי! אורי אבנרי וחבריו הם ממציאי האומה הפלסטינאית (שכמובן אי אפשר להתכחש לעצם קיומה היום, אבל ראוי לדעת שזה יצור עול ימים פרי חיתוך גס של המזרח התיכון בין המעצמות, ללא כל בסיס היסטורי. האלמנטים המייחדים לאום הם היסטוריה, לרוב גם דת משותפת, שפה משותפת, מנהגים משותפים, בכל אלה אין הפלסטינאי שונה מקרוב משפחתו בערב הסעודית או בסוריה)
אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אבל כשאנחנו נאבקים כאן ראוי לנו לדעת שלא חטאנו. ועוד מילה בהקשר, כשהחל הגל הציוני היו בארץ 300.000 ערבים. ההגירה הערבית הגדולה באה בעיקבות ההון היהודי ועל יד רחובות צמחו זרנוגה וקובבה וסטריה ועל יד זיכרון יעקב ג'סר א זרקה וכן הלאה וכן הלאה. גם את הגלגל הזה אי אפשר לגלגל אחורה, אבל במאבק תחושת הצדק היא חלק מהעוצמה של הנאבק, וראוי לנו להיות חדורים בתחושת הצדק. בדין ראוים אנו לחוש זאת!