מבטאים S
כמו במילים שיש בהתחלה PS ולא מבטאים את ה- P (psychology) X נשמעת כמו שילוב של שתי אותיות, אולי זה היה ככה במקור. (מעניין איפה בודקים את זה..) לגבי החוקיות - מה שידוע לי זה שבאנגלית העיצור מקבל את הקוֹליוּת שלו מהעיצור שלפניו. לא הצלחתי למצוא דוגמא ../images/Emo9.gif אבל יש לי דוגמא מעברית - (בעברית זה הפוך - העיצור מקבל את הקוליות מזה שאחריו) כשאומרים "סבתא" רוב האנשים מבטאים "ספתא". ההבדל היחיד בין "ב" רפויה (שאין בה דגש) ל-"פ" רפויה הוא שב-ב' יש קול וב-פ' אין קול. (תנסה ללחוש את שתיהן בלי קול ותראה שיוצא לך אותו דבר.) ת הוא עיצור לא קולי - אתה לא מוציא קול כשאתה מבטא את האות ת'. ולכן האות שלפני ת' במילה סבתא - ה-ב, מקבלת את הקוליות שלה מהאות ת'. ל-ת' אין קול אז אנחנו מבטאים את ב' גם בלי קול ויוצא פ'. החוקיות הזאת עובדת בכל השפות, פשוט תלוי באיזה כיוון. באנגלית זה הפוך - כלומר האות שבאה לפני X נותנת לה את הקוליות. אם באמת X היתה מורכבת פעם משתי אותיות, בוא נגיד K+S, אז הקוליות של ה-K אמורה להשפיע על הקוליות של ה-S. ל-K אין קול (המקבילה הקולית שלה היא G, תנסה ללחוש ג' ו-ק'.) ולכן מבטאים S ולא Z. (Z היא המקבילה הקולית של S) איזה חפירה נתתי !../images/Emo6.gif אם אתה מעוניין בהסבר הקצר - תקרא רק את הכותרת..../images/Emo13.gif