ארבל מהכרמל
New member
האדמונית ירוקת העיניים (חלק א` )
אריק ,חברי,נהג אגד ותיק, החל את דרכו על ההגה עוד בגיל 21 ,עת שהתחתן בהיותו סטודנט ועבד לפרנסתו בלילות ובשבתות. גם מבלי להתייחס לעובדה כי אשתו שינתה צורתה מאז החתונה ולא דמתה ליפיפיה אשר עימה עמד תחת החופה,קשה היה לאריק להיוותר אדיש אל מול מבול הצעירות אשר היה עולה יום יום על האוטובוס,מי בחיוך רב משמעי ,מי בקריצה ומי ברמיזה בוטה או פחות. אריק היה בחור נאה,הקפיד בצעירותו להתיישב על המושב הרם עם מכנסיו הקצרצרים כאשר כל מבושייו עצורים ולחוצים גם בזמן רגיעה, וכל אימת שהיתה עולה נוסעת שגירתה אותו ו/או את דמיונו, היו מבושיו מגיבים מיידית בכאב עמום ונעים. בנסיעותיו הקצרות בתוך העיר, לא הספיק הזמן לעגוב על נוסעותיו אך בנסיעות הבינ-עירוניות היה משתעשע עם עצמו ובוחר לעצמו את ``מלכת הנסיעה`` וזו אשר זכתה בתואר היתה מתבקשת לשבת במושב הראשון לצידו.תמיד היה יודע כיצד לנסח שיכנועו לכך-או בדרך הפיתוי או בדרך הפריטה על המצפון שכאילו נדרשת להחזיקו ער מחשש שירדם... בד``כ היו מסתיימות הנסיעות הבינ-עירוניות ב``חפוז`` בחניון האוטובוסים של היעד הסופי של הנסיעה. אריק חשב שהוא מומחה בביצוע ההפרדה הטוטאלית בין סקס לאהבה והיה משוכנע כי יוכל לנווט בין השניים בשליטה עצמית מלאה ובהצלחה ,כל עוד אשתו לא תהיה בסוד העניינים.כך חלפו להן שנות בצורת עם אשתו בקלי קלות מבלי שטרח או התאמץ לשכנע את אשתו לספקו יותר ממה שהיא חפצה בכך. יום ששי אחד אחה``צ, בנסיעה עירונית אחרונה לפני כניסת השבת,עלו לאוטובוס שתי מתנדבות הולנדיות-אחת אדמונית ירוקת עיניים ויפה והשנייה, בלונדית לא מושכת במיוחד.שאלו:``כרמל?`` ואריק השיב בחיוב ובכך הסתיימה השיחה האינטיליגנטית בין הצדדים.אריק היה זורק מבטים אל האדמונית דרך המראה כל תוואי הדרך ומעכל בשקיקה את חמודותיה.מספר פעמים הצטלבו המבטים בין השניים אך לא היה בכך כדי לבשר על ההמשך. הגיע אריק לקצה מסלול הנסיעה והשתיים טרם ירדו.ואז שאלו:``אכסניית כרמל?`` ומעצם השאלה כבר הבין אריק כי התבלבלו בעת עלייתן לאוטובוס שכן שאלו רק ``כרמל?`` ואילו האכסנייה כלל לא על הכרמל ! היו שתי ברירות: -הברירה הטבעית של הורדתן בתחנה הסופית ולהשאירן לגורלן. -הברירה של אריק שאכן ניבחרה והיא איסופן לביתו. הוא העבירן לריכבו הפרטי שחנה בחניון האוטובוסים והסיען לביתו אפילו מבלי לידע את אשתו על האורחות הבלתי צפויות.בעוד אשתו עדיין מתחקרת אותו `מה קורה?`, הוא כבר שלף מבגדי אשתו כדי להשאיל להן,הכניסן לאמבטיה,כיבס בגדיהן ואשתו מתחילה לארגן את שולחן האורחים לארוחה החגיגית של ערב שבת. הארוחה לוותה בשיחה עילגת באנגלית ובחילופי מבטים בין אריק לאדמונית היפה. בהתקרב שעת חצות, הוביל אריק את אורחותיו לדירת דודו הסמוכה ,דירה פנוייה רוב חודשי השנה מהיותה שייכת לתושב חוץ.הוא הבטיחן כי למחרת בבוקר יבוא לאספן שוב לביתו לארוחת בוקר והבטיח להן שיקח אותן טיול בעכו העתיקה ולאחר מכן יפרדו דרכם. ואכן עמד בהבטחותיו לעצמו ,לאורחותיו ולאשתו ....ואף יותר. כל הלילה לא עצם עיין ודמיונותיו ומחשבותיו התרוצצו חופשי אודות האדמונית, עד שחילץ עצמו ממיטת רעייתו בשעת בוקר מוקדמת של שבת,דבר חריג בפני עצמו עבורו,ומיהר לדירת דודו בו שכנו האורחות. המשך בחלק ב`....
אריק ,חברי,נהג אגד ותיק, החל את דרכו על ההגה עוד בגיל 21 ,עת שהתחתן בהיותו סטודנט ועבד לפרנסתו בלילות ובשבתות. גם מבלי להתייחס לעובדה כי אשתו שינתה צורתה מאז החתונה ולא דמתה ליפיפיה אשר עימה עמד תחת החופה,קשה היה לאריק להיוותר אדיש אל מול מבול הצעירות אשר היה עולה יום יום על האוטובוס,מי בחיוך רב משמעי ,מי בקריצה ומי ברמיזה בוטה או פחות. אריק היה בחור נאה,הקפיד בצעירותו להתיישב על המושב הרם עם מכנסיו הקצרצרים כאשר כל מבושייו עצורים ולחוצים גם בזמן רגיעה, וכל אימת שהיתה עולה נוסעת שגירתה אותו ו/או את דמיונו, היו מבושיו מגיבים מיידית בכאב עמום ונעים. בנסיעותיו הקצרות בתוך העיר, לא הספיק הזמן לעגוב על נוסעותיו אך בנסיעות הבינ-עירוניות היה משתעשע עם עצמו ובוחר לעצמו את ``מלכת הנסיעה`` וזו אשר זכתה בתואר היתה מתבקשת לשבת במושב הראשון לצידו.תמיד היה יודע כיצד לנסח שיכנועו לכך-או בדרך הפיתוי או בדרך הפריטה על המצפון שכאילו נדרשת להחזיקו ער מחשש שירדם... בד``כ היו מסתיימות הנסיעות הבינ-עירוניות ב``חפוז`` בחניון האוטובוסים של היעד הסופי של הנסיעה. אריק חשב שהוא מומחה בביצוע ההפרדה הטוטאלית בין סקס לאהבה והיה משוכנע כי יוכל לנווט בין השניים בשליטה עצמית מלאה ובהצלחה ,כל עוד אשתו לא תהיה בסוד העניינים.כך חלפו להן שנות בצורת עם אשתו בקלי קלות מבלי שטרח או התאמץ לשכנע את אשתו לספקו יותר ממה שהיא חפצה בכך. יום ששי אחד אחה``צ, בנסיעה עירונית אחרונה לפני כניסת השבת,עלו לאוטובוס שתי מתנדבות הולנדיות-אחת אדמונית ירוקת עיניים ויפה והשנייה, בלונדית לא מושכת במיוחד.שאלו:``כרמל?`` ואריק השיב בחיוב ובכך הסתיימה השיחה האינטיליגנטית בין הצדדים.אריק היה זורק מבטים אל האדמונית דרך המראה כל תוואי הדרך ומעכל בשקיקה את חמודותיה.מספר פעמים הצטלבו המבטים בין השניים אך לא היה בכך כדי לבשר על ההמשך. הגיע אריק לקצה מסלול הנסיעה והשתיים טרם ירדו.ואז שאלו:``אכסניית כרמל?`` ומעצם השאלה כבר הבין אריק כי התבלבלו בעת עלייתן לאוטובוס שכן שאלו רק ``כרמל?`` ואילו האכסנייה כלל לא על הכרמל ! היו שתי ברירות: -הברירה הטבעית של הורדתן בתחנה הסופית ולהשאירן לגורלן. -הברירה של אריק שאכן ניבחרה והיא איסופן לביתו. הוא העבירן לריכבו הפרטי שחנה בחניון האוטובוסים והסיען לביתו אפילו מבלי לידע את אשתו על האורחות הבלתי צפויות.בעוד אשתו עדיין מתחקרת אותו `מה קורה?`, הוא כבר שלף מבגדי אשתו כדי להשאיל להן,הכניסן לאמבטיה,כיבס בגדיהן ואשתו מתחילה לארגן את שולחן האורחים לארוחה החגיגית של ערב שבת. הארוחה לוותה בשיחה עילגת באנגלית ובחילופי מבטים בין אריק לאדמונית היפה. בהתקרב שעת חצות, הוביל אריק את אורחותיו לדירת דודו הסמוכה ,דירה פנוייה רוב חודשי השנה מהיותה שייכת לתושב חוץ.הוא הבטיחן כי למחרת בבוקר יבוא לאספן שוב לביתו לארוחת בוקר והבטיח להן שיקח אותן טיול בעכו העתיקה ולאחר מכן יפרדו דרכם. ואכן עמד בהבטחותיו לעצמו ,לאורחותיו ולאשתו ....ואף יותר. כל הלילה לא עצם עיין ודמיונותיו ומחשבותיו התרוצצו חופשי אודות האדמונית, עד שחילץ עצמו ממיטת רעייתו בשעת בוקר מוקדמת של שבת,דבר חריג בפני עצמו עבורו,ומיהר לדירת דודו בו שכנו האורחות. המשך בחלק ב`....