האביר מג´לג´וליה (סיפור)

האביר מג´לג´וליה (סיפור)

או "כך הרסתי את הגדר של שדה חמד". או השלום הקטן שלי יום חם באמצע יוני, כך תמיד מקדימים את סיפורי האימה, "לא בבית סיפרנו" אמרה בלה המורה לזמרה. טוב נו, לה אני עוד לא שוכחת איך לקחה ממני בכתה ד´ את הסולו ל"בואי אמא" ונתנה לסיוון כי אמרה שהקול שלי לא מספיק "מיוחד". אין לי ממש סיבה למהר, נוסעת אחורה בכביש עפר דקיק. לא כל כך ברור, די מוזר אפילו איך זה שגם כשלא ממהרים אנחנו לחוצים בזמן, פתאום הכל כל כך רחוק, דווקא כשרוצים קרוב. וגם הדרך קיצור סגורה בשער עם מנעול, ודווקא כשיכולים להחזיר את האוטו בזמן נגמרה הבטרייה בשלט. והכביש צר, לא יכולה להסתובב, אז נוסעת ברוורס. פעם נהנתי לסוע ברוורס, דמיינתי שזה כמו חזרה בזמןואם אעשה שוב את אותה הדרך אפגוש במחר. חתול שחור מציץ במבט אל המראה הקידמית. כבר מזמן ויתרתי על 3 יריקות, מהרהרת לעצמי, זה פשוט נראה כל כך חסר טעם, המדרכה מבויישת והפה מיובש, הנמלה שטובעת והרגשות אשם שלי על הילד שבדיוק הסתכל אלי בזמן אגירת היריקה הכל כך לא נמוסית הזו, והכל בגלל השוורצע חייה! מסתכלת במראה האחורית ולפתע עיני נסובות אל המראה שלידי, לא מבינה למה היא מתעופפת למולי, ולפני שאוכל להבין איך השמיים פתאום מתרחקים נסגרות עיני לשתיקה של כאב... פוקחת עיניים כעבור כשעה (כדקה),סוטרת לעצמי כמבקשת רגיעה, ולא מבינה את התושייה להתקשר לכוכב השומר שלי לאמר שנפלתי לתעלת הניקוז של המושב... זה כנראה בגלל שכשהייתי קטנה הייתה מכורה לחמישייה הסודית (אחר כך זה עבר לרבעייה, בסוף לשישיה), כל דבר קטן נראה לי הרפתקאה. ואולי בעצם מתתי, אחרת מי הוא הדופק על חלון המושב שלידי, שמשמש כעת כחלון צפייה בשמיים כחולים, גבוה, מעלי... משועשעת, כמה מתאים, לדמות המקבלת פניי השמיימה יש מבטא ערבי. טוב נו, לפחות בגן עדן יש שלום עולמי. "הכל בסדר, אני אעזור לך" מושיט ידו בנסיון לשלוף אותי ממה שהיה לפני כמה דקות הלוקסוס החדש של אבא... האביר מג´לג´וליה מהלל מעשיו ומספר איזה מזל יש לי, שעבר במקרה אחרת אף אחד לא היה יכול לדעת שנפלתי עמוק לתוך החרא הזה (תרתי משמע). אחרי שהיה חייב להוסיף הערה על המין שלי בכסא הנהג נדדה מחשבתי על מנת לשמור על איפוק.. בכל זאת הציל אותי כעת, ובכלל הרבה יותר מסקרן אותי אם אי פעם שם לב למרווח שיש לו בין האמה לקמיצה. מסוג המחשבות הלא ברורות שחולפות בראשי בין שבילי דמעות. הכוכב שלי שלא הבין מהטון הצווחני שיצא לי מה בדיוק קרה הגיעה מתנשף ומיוזע, הכוכב שלי דאג. עבדל (או סעיד או אחמד) ניסה להסביר לו מה קרה, אבל מסתבר שהשניים כבר מכירים, רק לפני שבוע הכוכב שלי היה בתורנות שמירה ותפס את האביר שלי גונב ממטעי האבוקדו. האביר חטף סטירה מהכוכב. הכוכב שלי שבר לו את ה(ת)הילה. יום למחרת האביר חזר למושב ועזר לכוכב לבנות מחדש את הגדר המקיפה. אז מה, השגנו שלום? על חשבון הצאוור שלי, הרכב של אבא, והגדר המקיפה של שדה חמד. אתם יודעים מה? מקובל עלי! יום יבוא ואשיר "בואי אמא" בקבלת הפרס נובל לשלום שלי ואז אראה לבלה... המורה לזמרה. -סוף- Inspired by a true story
אני.
 

orlyt

New member
יקירה,

מקסים ומשעשע
אהבתי את "טוב נו, לפחות בגן עדן יש שלום עולמי" גרמת לי לצחקק
אורלי
 
וולקאם

כייף לארח אותך שוב בפורום היקר... שמחה ששיעשעתי. עכשיו גרמת את לי לצחקק. נשיקות
אני.
 

י ו ר ם

New member
יפהפה

הגיון, מאד נהנתי לקרוא. תפס אותי ולא הניח עד לסיום. יש לך את זה.
 
לדרור ויורם ../images/Emo25.gif

דרור דרור, אישי היקר, עוד "חביב" כזה והשם חיבה שלך חוזר להיות דרורון -וזה איום!
שמחה שאהבת...תודה על המחמאות. יורם, איזה כייף לי, תודה רבה לך כותב קסום שכמוך. מחייכת לי אל מול האייקונים שלך.
אני.
 

Shades Of God

New member
מה אגיד,מה אומר,

שעוד לא אמרתי כבר...:) אוהבת את כתיבתך ילדה! את דרך החשיבה... שמעת את הצחוק שלי עד אלייך (אני מקווה
) אה ..ובקשר לחמישייה הסודית,מעניין.. גם אני נהגתי לקרוא כאלה,בטח משהו בגנים..
 
שחרחורת וצל צל אהובותיי

שחרחורת, אופטימיות? אני אקרא לזה טמטום קל, אבל אפיל את האשמה על החום הכבד... צל צל, תודה מקסימה, אכן היה לי נדמה שזה קול צחוקך (פשוט לא הייתי בטוחה אם זו את או ריקי גל
). כל כך שמחה שנהנת.
אני.
 

ajar

New member
ג´לג´וליה

קראתי אהבתי משעשע למדי אבל. פה האבל שלי נכנס , לדעתי , כמובן לדעתי בלבד ולטעמי היה הרבה יותר יפה אם היית מוותרת על כמה קטעים בהתחלה ומתחילה מפה "ואולי בעצם מתתי, אחרת מי הוא הדופק על חלון המושב שלידי" אהבתי לשמוע על הרווח באצבעות של הערבי (מטורפת לגמרי)
 

קסנדרה*

New member
הגיון - יפהההההההההההההההה !!

עדיין לא קראתי סיפור פרי עטך, הנה עכשיו קראתי וממש נהניתי. המשיכי לכתוב לא רק בהשראת מקרים אמיתיים הפעילי גם את הדמיון יש לנו שם מאגרים בלתי נדלים, נצלי אותם. קסנדרה
 
אג´אר (אהמ) וקסנדרוש

אג´אר, כן כן מטורפת, לפעמים אני חושבת שאם הייתי מעלה בכתב את כל המחשבות הלא ברורות שחולפות בראשי (ובכך מאפשרת עדות ממשית) הייתי מהר מאוד מוצאת עצמי בהשפעתו של כדור כזה או אחר...(או בחדר לבן לבן לשם ההסבר). תודה על תגובתך. קסנדרה, איזה כייף לראות אותך נהנת כך מכתיבתי. בעבר הרחוק כתבתי כאן סיפור קצר שלא זכה לתגובות רבות, אולי אפרסם אותו שוב בעתיד. ובאשר לכתיבתי כאן, אותו סיפור אמיתי עבר שינויים ופיפולים רבים, כך שהקשר בינו לבין הנכתב על גבי דף זה הוא מקרי בהחלט... :) תודה על תגובתך, ותודה על המילים המחויכותץ
אני.
 
ועוד דבר

לחבר את שניכם באותו המשפט די משעשע אותי, אולי עוד "שלום קטן" בדמיוני.. שוב תודה...
אני.
 

ozone

New member
אהממ..

ורק לחשוב שכמעט פיספסתי את זה. הכניסה לפרטים הקטנים והשוליים דווקא מתי שזה נראה לא קשור,עושים את הסיפור שלך (ומסייג את דברי - אצלי דווקא זה היה קודם ´השישיה´ אח"כ ´הרביעיה´ ואח"כ ´השלישיה´ הבלתי נשכחת.חנון ספרים שכמותי..). משעשע,קולח וכתוב יפה (להוסיף ´אהבתי´?).
 
תוסיף תוסיף ../images/Emo8.gif

תודה רבה לך על המילים, פולטת ציחקוקים קטנים כאלה... חיממת אותי. אגב, לא זוכרת את "השלישיה"... (כנראה שכיוון שאצלי ההתמכרות היתה יותר לסדרות הטלוויזיה הנלוות..) יום טוב!
אני.
 

אורנה 1

New member
האביר...

סיפור - חלום? מחיר השגת השלום - הרכב והגדר ההרוסים? שווה אהבתי את האופטימיות ובסוף את המשאלה לשיר "בואי אמא" לי נראה כי תצליחי.
אורנה
 
האביר על הטרקטור עם הגרר

כל אחד והאביר שלו
תודה על תגובתך. עוד אשיר "בואי אמא", או אולי שיר מדכא קצת פחות - ראי הוזהרת.
אני.
 
למעלה