הָחוֹל נוֹשֵׁם בִּנְקָבָיו

הָחוֹל נוֹשֵׁם בִּנְקָבָיו

הָחוֹל נוֹשֵׁם בִּנְקָבָיו בְּעֵינֵּי רוּחִי אִמִּי עַדַיִּן מְדַוֶּשֶׁת בִּמְכוֹנַת הַתְּפִירָה הַמֵּכָאנִית וּפִסוֹת הַבַּד נִצְמָדוֹת זוֹ לַזּוֹ בְּתֹאַם, שֶׁמּוֹתִיר מִרְוַח לִפְגָמִּים אֱנוֹשִׁיִּים. הָעוֹלָם הַדִּיגִיטָלִי, הָרַצְיוֹנָלִי, בָּנוּי מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִתְפָּסִים עַל רִשְׁתִּית עֵינַּי, לְמָשָׁל: יְקוּם אֵינְסוֹפִי הָהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, חֶלְקִיקִים תַּת-גַּרְעִינִיִּים, זֶרֶם חַשְׁמָלִּי. הֵם מֵהַלְכִים עַלָּי אֵימָה. אֲנִי מַעֲדִיפָה אַל-מוֹלִיכִים עַל פְּנֵּי עַל-מוֹלִיכִים, וֹמִשְׁנֵיהֶם, אַבַכֵּר לַלֶּכֶת אִיתְךָ בָּעֲרֹב הַיּוֹם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ צוֹנַחַת לַיָּם. רְאֵה, בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת הָחוֹל נוֹשֵׁם בִּנְקָבָיו. כְּסַרְטָן נָזִיר הַמִּתְעַרְטֵל מִקּוֹנְכִיָתוּ, נִפְשׁוֹט גַּם אֲנַחְנוּ אֶת כְּסוּת הַכְּלִימָה וְ נִטְ בַּע.
 

aiziq

New member
פרח ../images/Emo13.gif

התיאורים מקסימים והרעיון נפלא אף הוא - הוי כמה שאני מסכים עימך. לדעתי כדאי לצמצם מאד את החלק המתחיל ב'למשל' ומסתיים ב'לים'. כבר אמרתי לך שאני אוהב כשאת כותבת על אימך? הנה אני לומר שוב
איציק.
 

קסנדרה*

New member
פרח יקירתי סוף סוף ../images/Emo9.gif

ומה סוף סוף? סוף סוף את כותבת על מוליכות, על חלקיקים גרעיניים ואני לא מאבדת כוון
אז קראתי, ואחזור ואקרא שוב ואגיב, מאחר יותר
קסנדרה
 

קסנדרה*

New member
פרח וכעת לתגובה , כל חלק מצוין

השיר על שני חלקיו יפהפה בעיניי, אבל כל חלק בפני עצמו. ניסיתי, ולא מצאתי את ההקשר הרעיוני בין שני חלקיו, למרות שאני כמעט בטוחה שאני יודעת מה רצית להעביר, אבל זה לא עבר. אולי חסר משהו בתחילת החלק השני שייצור את המעבר חלק יותר, כדאי לתת לזה תשומת לב נוספת. וכל זאת כמובן לדעתי
קסנדרה
 
איציק וקסנדרה תודה../images/Emo39.gif

קודם כל - תודה. שנית - אני מסכימה עם הבעייתיות של המעבר בין שני החלקים. המעבר אסוציאטיבי וכרונולוגי (מבחינת החשיבה והכתיבה שלי) ולא בהכרח טוב רעיונית או הגיונית... על כל פנים - אתם בטח מכירים את זה שהכותב מאוהב במילותיו, לא? וכמה קשה למחוק? ואפילו קשה להשאיר בצד. חשבתי שהאניגמטיות המסויימת בחיבור בין הרעיונות האסוציטיביים "תעבור" ויש בה עניין בזכות עצמה. בכל אופן, תודה! (חוצמזה קס, זה משובב נפש לקרוא שגם הבנת את המושגים ואפילו אמרת על הטקסט שהו מצויין, על אף המונחים המדעיים... אז מה אבקש עוד?)
 

jwin

New member
אני עונה...

אהבתי את השיר. יש בו חלקים שזורמים פחות. בחרתי באחד מהם ואני מציע לך את איך שאני הייתי קורא את הדברים. אנא קראי וכתבי לי מה את חושבת. "...עולם דיגיטלי, רציונלי בנוי משאינו נתפס על רשתית עיני - יקום אין סוף שהולך ומתרחב..." ------------------------ "שמותיר מרווח לפגמים אנושיים" - נהדר! "בשעת גאות החול נושם בנקביו" - יופי של אנימציה, של "חיות"(ו בשורוק). תאור ממש נושם... יהודה.
 

milim

New member
פרח

פרח יקרה בעיני שוב מקרה של תאומים סיאמים. הבית הראשון התחלה מצויינת(מענין שיש לי משהו ששוכב המון זמן לגבי תפירת תלאים:) אבל הבית השני כאילו הודבק. ציפיתי לפגמים האנושיים ומצאתי זרם חשמלי. לדעתי החלק ה"מדעי" מסביר מדי את עצמו. ושוב הסוף יפהפה. צניחת השמש והטביעה.
 

פאפיט

New member
אנושי מול דיגיטלי ורציונלי

הבית הראשון מביע את האנושי עם פשטותו ופגמיו, מתקשר לי לסוף השיר, האנושי והכל כך פשוט. קטע שהייתי מוותר עליו, כי הוא פרטני מידי ומלאה "לְמָשָׁל: | יְקוּם אֵינְסוֹפִי הָהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, | חֶלְקִיקִים תַּת-גַּרְעִינִיִּים, | זֶרֶם חַשְׁמָלִּי. | הֵם מֵהַלְכִים עַלָּי אֵימָה."
 
גַּעֲגּוּעַי לְמִרְוַח אנושׁי../images/Emo36.gif

תודה לכל מי שקרא והגיב - איציק, קסנדרה, יהודה, מלים, פאפיט. בעקבות הערותיכם, החלטתי לשנות את הכותרת. אגב, זו היתה הכותרת ההחלתית (או דומה לה) ואיכשהו נסחפתי עם הכתיבה ושיניתי אותה. מקוה שיש בכך כדי להבהיר ולתפור את החלקים. גַּעֲגּוּעַי לְמִרְוַח אֱנוֹשִׁי בְּעֵינֵּי רוּחִי אִמִּי עַדַיִּן מְדַוֶּשֶׁת בִּמְכוֹנַת הַתְּפִירָה הַמֵּכָאנִית וּפִסוֹת הַבַּד נִצְמָדוֹת זוֹ לַזּוֹ בְּתֹאַם, שֶׁמּוֹתִיר מִרְוַח לִפְגָמִּים אֱנוֹשִׁיִּים. עוֹלָם דִּיגִיטָלִי, רַצְיוֹנָלִי, בָּנוּי מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם נִתְפָּסִים עַל רִשְׁתִּית עֵינַּי, לְמָשָׁל: יְקוּם אֵינְסוֹפִי הָהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, חֶלְקִיקִים תַּת-גַּרְעִינִיִּים, זֶרֶם חַשְׁמָלִּי. הֵם מֵהַלְכִים עַלָּי אֵימָה. אֲנִי מַעֲדִיפָה אַל-מוֹלִיכִים עַל פְּנֵּי עַל-מוֹלִיכִים, וֹמִשְׁנֵיהֶם, אַבַכֵּר לַלֶּכֶת אִיתְךָ בָּעֲרֹב הַיּוֹם וְלִרְאוֹת אֵיךְ הַשֶּׁמֶשׁ צוֹנַחַת לַיָּם. רְאֵה, בִּשְׁעַת הַגֵּאוּת הָחוֹל נוֹשֵׁם בִּנְקָבָיו. כְּסַרְטָן נָזִיר הַמִּתְעַרְטֵל מִקּוֹנְכִיָתוּ, נִפְשׁוֹט גַּם אֲנַחְנוּ אֶת כְּסוּת הַכְּלִימָה וְ נִטְ בַּע.
 

קסנדרה*

New member
לדעתי הכותרת הטיבה להבהיר

את הכוונה או הסנויה בשיר. יותר טוב ומובן, לדעתי. קסנדרה
 

duchai

New member
תגובה

האמת היא שאני הבנתי את השיר (את חלקו השני לפחות) כשיר אירוטי, ולכן דווקא יותר אהבתי את הגרסה הראשונה. השיר למיטב הבנתי, מתאר את תאוותיה של הדמות. החלק הראשון- בניית הדמות ואחיזתה במציאות. החלק השני- לא מאוד ברור לי, אבל מדבר על אפסיותו של האדם?! לקראת הסיום- לאחר שהתוודענו אל הדמות, היא נפתחת בפנינו ומשתפת אותנו ברזי נפשה, מה שמתחת ל-כסות גלימתה. הסיום- "נטבע" משאיר מקום לדמיון, אם נרצה- טרגדיה, אם נרצה- אורגזמה ואם נרצה- אהבה סוחפת. אני הייתי מהמר על האפשרות הראשונה. יכול להיות שפספסתי בענק, אבל ככה הבנתי.
 
../images/Emo39.gifתודה דו-חי. אם קראת את זה

אז כנראה שזה קיים. ותודה על ההסבר לעל מוליכות.
 
השיר באמת יפה מאוד, השימוש

במכשירים פשוטים, בפיזיקה המתקדמת כמטאפורות נפלא, אולם יש ביטוי אשר איני מביןופוגם בהבנתי הרחבה יותר - "אֲנִי מַעֲדִיפָה אַל-מוֹלִיכִים עַל פְּנֵּי עַל-מוֹלִיכִים", "אל מוליכים", נשמע לי כחומרים אשר אינם מוליכים, ו"על מוליכים" נשמע כמו היפוך של מוליכיי על, אולם כפי שזה כתוב בשיר - "עַל פְּנֵּי עַל-מוֹלִיכִים", איני בטוח אם לכך כיוונת
 
תודה שי וקסנדרה../images/Emo39.gif

שי, תודה. אל מוליכים הם אכן חומרים "מבדדים". "על מוליכים" (אם אינני טועה זה בדיוק "מוליכי על") מוליכים חשמל מעולה, משהו כמו מוליכות אינסופית, כשמקררים אותם לטמפרטורות נמוכות במיוחד. תכונת העל מוליכות היא בעיניי איזה "קסם" שבו החומר מאבד כביכול מהתכונות "החומריות", "הנורמאליות" שלו. ...אז אני מניחה שהבנת למה כיוונתי.
 

duchai

New member
על-מוליכים../images/Emo132.gif

אחת הבעיות הפתוחות היום בפיסיקה. חומרים מסויימים, שיכולים גם להיות מבודדים מעל טמפ' מסויימת, ומתחתיה ניתן להזרים בהם זרם שימשיך לזרום מאות שנים מבלי לקטון בצורה הניתנת למדידה. התופעה מתרחשת מכיוון שהאלקטרונים בחומר מושכים אחד את השני בניגוד לדחייה שבדרך כלל (מינוס ומינוס). חומרים על-מוליכים או מוליכי-על, נחקרים היום המון בעולם, מכיוון שמנסים לגרום להם לשמור על התכונה בטמפ' יותר ויותר גבוהות בכדי לעשות בהם שימוש תעשייתי. על מוליכים אינם מגנטים בדרך כלל, אולם כשהם נמצאים בהשראת שדה מגנטי, הם יוצרים שדה הפוך (בניגוד לברזל לדוגמא) מה שהביא את היפנים לבסס עליהם רכבות מהירות, כשהם משתמשים בתכונה זו בכדי לגרום לרכבת לרחף באוויר.
 
למעלה