ד"ש מקלימנוס וגם קצת סיפורים מהשטח.....
אתמול בערב הגענו לקלימנוס, במרינה של קוס אין מקום - רק בלונגסייד וזה עולה כפול. לכן נכנסנו לקלימנוס. העגינה מצויינת. יש מזח חדיש שכולל פדסטל מים וחשמל. העיירה קלימנוס נראית חביבה ואני עוגן ממש במרכז העיירה. העגינה אגב חינם, או שהאיש הגובה דמי עגינה , עדיין לא הגיע......כי די מוקדם במונחים יווניים -עכשיו 11:45 יצאנו לדרך מקופר שבסלובניה על בוואריה 40 חדשה. הבעלים הצטרפו אלינו לשבוע שבסופו השארנו את הסירה במרינה חביבה דרומית לספליט, קרואטיה - בשקה וודה. חזרנו לארץ למספר ימים ואז חזרנו בהרכב משפחתי למעט בני עומרי שנמצא עכשיו בגלפגוס. הפלגנו כעשרה ימים באיזור ואחר כך חתכנו היישר לקורפו. מקורפו, הפלגנו לגלקסידי - עיירה נחמדה מים, חשמל דלק ואפילו אינטרנט. למחרת חצינו את תעלת הקורינט. המחיר היסטרי 193 אירו לסירה בגודל 40 רגל. אגב ייתכן שהמחיר היה יקר בשל העובדה שאת המעבר עשינו ביום ראשון. משם עצרנו בסירוס, לוויטה (סלע באמצע הים, מים צלולים ומקום מיסתור מצויין לכל סוגי הרוחות) מלויטה לקלימנוס. לתדהמתי לא פגשנו סירת ישראליות בדרך. אני שואל את עצמי איפה כל הסירות הישראליות שהיו כדרך הטבע אמורות להיות בתורכיה ועכשיו אולי, כך חשבתי יהיו קצת מזרחה באיים המדהימים של הדודקנס. יש פה כמה סירות עם בריטיים וצמוד אלי סירה עם דגל צרפתי וסקיפר שמפליג single handed , הבחור התגרש לפני חמש שנים. טס לחופש ליוון. קנה ג'אנו סאן שיין 38 ישנה ומאז חמש שנים מפליג לבד בין האיים. בחורף מספין את הסירה באתונה/קלמקי. וחוזר לצרפת לעבוד במקצועו "טכנאי שיניים" עושה מספיק כסף וחוזר לסירה לחודשי הקיץ. הסיפור שלו נשמע חביב וגורם לחיות יבשתיות כמותי קצת לקנא. הצרפתי אפילו מדבר קצת יוונית. משמאלי סירה עם דגל טורקי. הבחור ומשפחתו היו מאד נחמדים עד שהבינו שאנו ישראלים. עכשיו הם פחות נחמדים ואפילו בוקר טוב לא אמרו , ויצאו לסיבוב. אתמול בערב הזמנו אותם לשתות יין יחד עם הצרפתי והם היו ממש נחמדים הביאו מהסירה עוגות והייתה אווירה קסומה שני בריטיים צרפתי טורקי ואנחנו הישראלים חבל שהפוליטיקה מחבלת ביחסים בין אנשים פרטיים. אגב הבריטיים מפליגים על Oyster 46 מדהימה בת 4. סיפרו שהחליפו את התורן לפני חודשיים כיוון שהתורן המקורי קיבל קורוזיה מדאיגה. בקומישנינג הרכיבו את הראדאר כך שכבל המתח נגע בתורן וכך במשך ארבע שנים התורן נאכל הציפוי ירד ובדיקת שמאי לצרכי ביטוח חייבה אותם להחליף את התורן. הסיפור נשמע עצוב במיוחד במחשבה שהתורן החדש עלה בסופו של דבר 163 אלף יורו. שזה בערך 15% יותר ממה שעולה הסירה עליה אני מפליג והיא חדשה לגמרה. עכשיו הבריטיים נאבקים בחברת הביטוח, שכרגע לפי שעה לא ממש מגלה עניין לקחת את התיק. הבריטיים פגשו לפני מספר ימים כתב של Yachting Monthly שיפרסם את הסיפור בעיתון של חודש אוקטובר. הם מאמינים שהכתבה בעתון תשנה את דעתם של המבטחים. המחשבה שחופשת הקיץ שנמשכה כמעט חודש - עם הפסקה של כמה ימים באמצע בהם חזרנו לארץ, עומדת להסתיים, מציקה לי ואני לוטש עיניים לצרפתי שמחלק את השנה, חצי יבשה וחצי ים, ושואל את עצמי האם הוא לא צודק???? אני אמסור בעוד מספר ימים את הסירה לבעליה החדשים. המפגש יהיה במרינה בקוס. ובינתיים לכם בפורום שתהייה שנה טובה ומתוקה מאתנו יהודה, רנא, דורין ואסף קלימנוס, יוון
אתמול בערב הגענו לקלימנוס, במרינה של קוס אין מקום - רק בלונגסייד וזה עולה כפול. לכן נכנסנו לקלימנוס. העגינה מצויינת. יש מזח חדיש שכולל פדסטל מים וחשמל. העיירה קלימנוס נראית חביבה ואני עוגן ממש במרכז העיירה. העגינה אגב חינם, או שהאיש הגובה דמי עגינה , עדיין לא הגיע......כי די מוקדם במונחים יווניים -עכשיו 11:45 יצאנו לדרך מקופר שבסלובניה על בוואריה 40 חדשה. הבעלים הצטרפו אלינו לשבוע שבסופו השארנו את הסירה במרינה חביבה דרומית לספליט, קרואטיה - בשקה וודה. חזרנו לארץ למספר ימים ואז חזרנו בהרכב משפחתי למעט בני עומרי שנמצא עכשיו בגלפגוס. הפלגנו כעשרה ימים באיזור ואחר כך חתכנו היישר לקורפו. מקורפו, הפלגנו לגלקסידי - עיירה נחמדה מים, חשמל דלק ואפילו אינטרנט. למחרת חצינו את תעלת הקורינט. המחיר היסטרי 193 אירו לסירה בגודל 40 רגל. אגב ייתכן שהמחיר היה יקר בשל העובדה שאת המעבר עשינו ביום ראשון. משם עצרנו בסירוס, לוויטה (סלע באמצע הים, מים צלולים ומקום מיסתור מצויין לכל סוגי הרוחות) מלויטה לקלימנוס. לתדהמתי לא פגשנו סירת ישראליות בדרך. אני שואל את עצמי איפה כל הסירות הישראליות שהיו כדרך הטבע אמורות להיות בתורכיה ועכשיו אולי, כך חשבתי יהיו קצת מזרחה באיים המדהימים של הדודקנס. יש פה כמה סירות עם בריטיים וצמוד אלי סירה עם דגל צרפתי וסקיפר שמפליג single handed , הבחור התגרש לפני חמש שנים. טס לחופש ליוון. קנה ג'אנו סאן שיין 38 ישנה ומאז חמש שנים מפליג לבד בין האיים. בחורף מספין את הסירה באתונה/קלמקי. וחוזר לצרפת לעבוד במקצועו "טכנאי שיניים" עושה מספיק כסף וחוזר לסירה לחודשי הקיץ. הסיפור שלו נשמע חביב וגורם לחיות יבשתיות כמותי קצת לקנא. הצרפתי אפילו מדבר קצת יוונית. משמאלי סירה עם דגל טורקי. הבחור ומשפחתו היו מאד נחמדים עד שהבינו שאנו ישראלים. עכשיו הם פחות נחמדים ואפילו בוקר טוב לא אמרו , ויצאו לסיבוב. אתמול בערב הזמנו אותם לשתות יין יחד עם הצרפתי והם היו ממש נחמדים הביאו מהסירה עוגות והייתה אווירה קסומה שני בריטיים צרפתי טורקי ואנחנו הישראלים חבל שהפוליטיקה מחבלת ביחסים בין אנשים פרטיים. אגב הבריטיים מפליגים על Oyster 46 מדהימה בת 4. סיפרו שהחליפו את התורן לפני חודשיים כיוון שהתורן המקורי קיבל קורוזיה מדאיגה. בקומישנינג הרכיבו את הראדאר כך שכבל המתח נגע בתורן וכך במשך ארבע שנים התורן נאכל הציפוי ירד ובדיקת שמאי לצרכי ביטוח חייבה אותם להחליף את התורן. הסיפור נשמע עצוב במיוחד במחשבה שהתורן החדש עלה בסופו של דבר 163 אלף יורו. שזה בערך 15% יותר ממה שעולה הסירה עליה אני מפליג והיא חדשה לגמרה. עכשיו הבריטיים נאבקים בחברת הביטוח, שכרגע לפי שעה לא ממש מגלה עניין לקחת את התיק. הבריטיים פגשו לפני מספר ימים כתב של Yachting Monthly שיפרסם את הסיפור בעיתון של חודש אוקטובר. הם מאמינים שהכתבה בעתון תשנה את דעתם של המבטחים. המחשבה שחופשת הקיץ שנמשכה כמעט חודש - עם הפסקה של כמה ימים באמצע בהם חזרנו לארץ, עומדת להסתיים, מציקה לי ואני לוטש עיניים לצרפתי שמחלק את השנה, חצי יבשה וחצי ים, ושואל את עצמי האם הוא לא צודק???? אני אמסור בעוד מספר ימים את הסירה לבעליה החדשים. המפגש יהיה במרינה בקוס. ובינתיים לכם בפורום שתהייה שנה טובה ומתוקה מאתנו יהודה, רנא, דורין ואסף קלימנוס, יוון