דרושה זהירות אך אל פחד

דרושה זהירות אך אל פחד

מורתיי ורבותיי חלקכם מכיר אותי וחלקכם לא.ראשית אתחיל בכך שאני מכיר כל אבן במה שזה להיות אנוס.עברתי כמה וכמה סוגי אניסות וגם אני מכיר והכרתי עשרות אנוסים.חלקם אף בטרם היה אינטרנט ופורומים וצ'טים.בתקופתי הבדידות הייתה חזקה יותר ומאיימת יותר. רובנו לא בחרנו להיות אנוסים אלא הגורל בחר עבורנו.זו בעיה קשה-אין צורך לומר את זה כאן בפורום.לא באתי לדבר על עשרות האספקטים בחיי האנוס אלא על הדבר שכמעט בלעדית מתחזק ומתדלק את האניסות וזה,הפחד. לולא הפחד הרי רובנו מזמן כבר היו עפים. זה לא אומר שהפחד אינו מוצדק.לרוב הוא מן המוצדקים שבפחדים.לאבד אשה וילדים או קהילה ומשפחה זה לא קל באנדרסטייטמנט. אבל מה שאני רוצה לומר זה, נכון צריך זהירות, ואפילו זהירות יתרה, אבל לא לחיות בפחד.אין גרוע והרסני לחיי האדם מחיים תחת פחד מתמיד לאמר מי יתן לי בוקר ומי יסתירני בליל.ביחוד לאנשים שגם ככה חרותם די נשללה מהם. ערנות וזהירות נחוצים מאד אך אין תחליף לחברה.בזמני לא היה את כל הדברים האלה והקושי היה כפול ומכופל.יש לי חבר שכשהוא עזב את הבית הוא ישן שלושה שבועות בגינה ציבורית.היום יש פורום זה יוצר תחושה של חברהפעמים רבות זה אפילו גולש לחיים המעשיים. נכס יקר זה שוה מעט סיכון.ביחוד אם ננקטים אמצעי זהירות נדרשים. אין לי ספק שככל שהפורום הזה יצמח ינסו רשעי עמך ישראל הצדיקים לזרות פחד ודה מורליזציה כי הם יותר מכל אחד מבינים שהפחד משתק את האדם ומכניעו תחת רגליה הדורסניות של החברה החרדית,אך אל תתנו להם את ההנאה בהצלחתם.הראו להם אצבע משולשת או למהדרין, תנועה מזרחית. שלכם
 

אגס 10

New member
וואו איזו הודעה יפה

כל מילה פנינה מי שמכיר אותך יודע שאפשר לסמוך על מה שאתה אומר... הלוואי ואכן נפנים את מה שאתה אומר ונקבל זאת הלכה למעשה באותו יום שנדע שהפסקנו לפחד נדע שניצחנו.
 
אולי העצה היא

להודיע לכל העולם החרדי ואשתו ובניו שנותרתי מאמין בתורה אך לא בשלטון הרבנים והגבאים למיניהם אולי אז לא יתעוררו החיות הרעות לרדוף ולהשמיד להחליף את הלבוש למשהו בסיגנון דתי לאומי ובמצב הזה יותר קל לעשות כל מה שצריך [ללמוד משהו אמיתי לעבוד באמת ולבלות עם בני תרבות]
 
"והעיקר לא לפחד כלל"

מסכים עם כל מילה. הפחד הזה הוא בבחינת "אנוסים נדמה להם כהר", אך ברגע שדורכים על הגבול, זה מתגלה "כחוט השערה". הפחד, הוא פסיכולגי, בראש, ולא משהו שקשור לאיזו עובדה קונקרטית במציאות, הדרך הטובה ביותר להיפטר מהפחד הוא להתמודד איתו, הדבר שממנו אתה הכי מפחד, איתו תתחיל, אם אתה פוחד שהחבר הכי טוב שלך ידע שאתה אפיקורס, תתחיל לעבוד על כך שהוא אכן ידע, ואז תגלה שהוא חושב כמוך, אם אתה פוחד שאשתך תגלה שאתה שקוע בפנטזיות שאינן כלולות בהלכות פריה ורביה, שתף אותה, תגלה שהיא לא רחוקה ממך. ובנוגע לכל האנשים הסובבים אותך, הקהילה, הרמי"ם שלך לשעבר, האנשים שהערצת, העצה הכי טובה היא, לומר בפה מלא כל בוקר: קיש מיר אין טוכעס, או ישקני בהטעמה, או לך תנשק דוב מתחת לזנב.
 

אגס 10

New member
תגיד,שתית הרבה אלכוהול?

מאיפה לקחת את התיאוריה הזו? על בסיס מה אתה כותב את דבריך? כמה אנשים השתתפו במחקר שערכת לפני שביססת את התאוריה המעניינת הזו? אני דווקא מכיר אנשים שגילו את אפיקורסתם ומאותו רגע חייהם הפכו לגיהנום מקווה בשביל כולם כאן שלא יתפתו לעשות כעצתך הבלתי מבוססת בעליל.
 

אגס 10

New member
מה הקשר?

בהודעה שפתחה את השרשור היה כתוב דברי טעם ולא הבלים כמו בהודעה הזו.
 

עץ שתול

New member
הזוי...תלוש מהמציאות

על סמך מה אתה כותב את זה? האם התכוונת סתם בציניות, או שמא התכוונת ברצינות? אם נאמץ את דבריך כולנו אבודים לנצח זה מעתה!
 
גם בדרך הזו שעובדת במקרים מסויימים צריך שתהיה

"תוכנית ב'".תוכנית נסיגה שאפשר להסביר ולהצדיק את האמירות בצורה שלא תקרע לגמרי. אל תגיד לחברותא שלך "אין אלהים" אלא תגיד לו ש"משמע מהחובת הלבבות שאין אלהים" שיהיה לך היכן לסגת ואת מי להאשים. וכבר אמר פעם יהודי חכם כל אפיקורסות שבעולם שתגיד אותה בישיבה\כוילל בסגנון חרדי (ישיבתי או חסידי) עם הקרעכצן המתאים היא תבלע ולא תורגש.
 

עץ שתול

New member
הזכרת לי משהו שאולי זה יכול להוות דוגמא

יש איזה חוקר גוי שלא זכור לי כרגע את שמו, שהוא חקר את רבי נחמן מברסלב. המסקנות שלו היו כי רבי נחמן התקשה להאמין ולמצוא הוכחות טובות וחזקות, ולאחר שרבי נחמן הגיע למסקנות הללו הוא מצא את עצמו במשבר עמוק ובדיכאון... כשרבי נחמן לא ממש מצא מוצא לצאת מהסבך הוא גיבש לעצמו תפיסת חיים והשקפה שמבוססת על האינרציה, על האמונה המורשת, להאמין בתמימות ובלי יותר מדי שאלות, וגם לא לחפש להבין כל דבר, פשוט לסמוך על דור העבר בעינים עצומות. ומכאן הוא גם מצא דרך מקורית כדי להתמודד מול השבר והדיכאון - וקוראים לזה 'שמחה', גם בדרכים לא מקובלות כמו מילתא דשטותא!
 

mister xy

New member
ותמיד אפשר להגיד

שזה היה חד פעמי ומאז חזרתי בתשובה והרי כבר אמרו רז"ל: (ברכות י"ט א) אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה תשובה.
 

mik504

New member
אני מפחד מהיום שבו אפסיק לחשוש

אני קצת חולק על דבריך ואולי בחלק מסויים שמוגדר פחד אתה צודק כי אי אפשר לחיות בתחושת חרדה תמידית אך "אשרי אדם מפחד תמיד"נאמר כנראה לגבי זהירות ושיקול הדעת אדם שלא חושש הוא פזיז ועושה דברים פזיזים לפעמים הוא יצליח ולפעמים הוא ייפול וזה יכאב חזק מאוד לכן אם הגענו למסקנא שזה לא שווה לנו מבחינת נוחות אישית וכלכלית לצאת מהארון אזי אנחנו כן צריכים להיות שקולים וזהירים כי אנשים מרגישים ובמיוחד המשפחה הקרובה ואז ייתפסו אותך לא מוכן וזה לא נעים לקבל את זה לא מוכן
 

mister xy

New member
ההוא בדברי תורה כתיב.

ברכות דף ס' ע"א: ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה: חטאה את, דכתיב (ישעיהו לג יד) פחדו בציון חטאים. אמר ליה: והכתיב (משלי כח יד) אשרי אדם מפחד תמיד. אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב.
 

סוג ב

New member
הייתי מאוד רוצה להגיב על זה

אבל אני מפחדת שהקוראים הבלתי רצויים, יגלו את נקודת התורפה שלי..
 
למעלה