דראליזציה
שלום.
רציתי להתייעץ בקשר להחלטה שאני צריך לקבל. אני סבלתי בעבר מדראליזציה קשה (בערך לפני 4-5 שנים) ששיתקה אותי לתקופה ארוכה. הצלחתי לצאת מהמצב בכוחות עצמי (לא עברתי טיפול כלשהו) בערך לאחר שנה, תוך כדי שאני מכריח את עצמי להתנהג "רגיל" על אף שכל יום היה סוג של סיוט. מאז חייתי בחו"ל, הייתי בזוגיות והייתי יחסית מבסוט. בשנה האחרונה עשיתי השלמת בגרויות, והלך לי טוב באופן יוצא דופן. השנה הייתה כנראה הלחוצה בחיי, אבל התוצאות היו מדהימות והתקבלתי ללימודים יוקרתיים ביותר. יום לאחר המבחן האחרון, שאני מבין שכנראה עמדתי במטרות שלי השנה, חוויתי התקף חרדה כלשהו. לא התרגשתי ממנו כל כך כי גם לאחר ש"הבראתי" מהנגלה שעברה היו מדי פעם חרדות אבל לא משהו שהפריע לי יותר מדי. מאז ההתקף ההוא, אותה חווית דראליזציה חזרה ובגדול. על אף שהפעם אני יותר מבין אותה, ומצליח להסביר לעצמי "שזה רק חרדה", כל השקפת העולם משתנה, לכזו שהיא מוזרה ומלחיצה ביותר. עכשיו אני אגש לעניין. אני יודע שאני אבריא, כי כבר הבראתי. אני יחסית מאוד אופטימי אבל עדיין ברוב שעות היום אני סובל. עלי להרשם לתואר בימים הקרובים, ובתור אחד שבקושי מצליח ללכת לקנות חלב במכולת, וגם כאשר כן מצליח ללכת , חוזר מותש כאילו שיחק כדורגל, אין לי מושג איך אעשה את התואר הזה. האם לדעתכם חזרה למסגרת כזאת קשה ואינטנסיבית זה משהו חיובי? תמיד אני מרגיש שאם אחזור שבוע ללימודים ולאווירת לחץ הזאת, אני אתרכז בלימודים ולא אוטרד האם אני היחיד בעולם, ואם הכל חלום (פעולה שחוזרת על עצמה כמה שניות עד פיצוץ חרדתי, ואז המעגל הזה חוזר לעצמו עד שאני הולך למחשב או משהו ונרגע). ובכל זאת מנסיון העבר שלי הדבר הזה לא עובר תוך יום וגם לא יומיים. האם יש כאן סטודנטים שסובלים מהפרעת חרדה קשה כמו שלי? ועוד שאלה. לאחר שעברתי את המצב הזה בכוחות עצמי, תמיד התגאתי בכך שלא הלכתי לפסיכולוגים שייקחו לי סתם כסף, ולא הלכתי לפסיכיאטרים שיסממו אותי. כמובן שעכשיו שאני במצוקה שוב, ומבין שהדבר חזר, אני מבין שאולי טעיתי. האם מומלץ טיפול כלשהו? הייתי באבחון לפני יומיים ורשמו לי ציפרלקס אבל אני מפחד מהתרופות האלה... אשמח לעצה, יש לי עוד כמה ימים לשלם את הפיקדון ובנוסף לכל מה שעובר עלי, גם העניין של הכסף מטריד אותי
שלום.
רציתי להתייעץ בקשר להחלטה שאני צריך לקבל. אני סבלתי בעבר מדראליזציה קשה (בערך לפני 4-5 שנים) ששיתקה אותי לתקופה ארוכה. הצלחתי לצאת מהמצב בכוחות עצמי (לא עברתי טיפול כלשהו) בערך לאחר שנה, תוך כדי שאני מכריח את עצמי להתנהג "רגיל" על אף שכל יום היה סוג של סיוט. מאז חייתי בחו"ל, הייתי בזוגיות והייתי יחסית מבסוט. בשנה האחרונה עשיתי השלמת בגרויות, והלך לי טוב באופן יוצא דופן. השנה הייתה כנראה הלחוצה בחיי, אבל התוצאות היו מדהימות והתקבלתי ללימודים יוקרתיים ביותר. יום לאחר המבחן האחרון, שאני מבין שכנראה עמדתי במטרות שלי השנה, חוויתי התקף חרדה כלשהו. לא התרגשתי ממנו כל כך כי גם לאחר ש"הבראתי" מהנגלה שעברה היו מדי פעם חרדות אבל לא משהו שהפריע לי יותר מדי. מאז ההתקף ההוא, אותה חווית דראליזציה חזרה ובגדול. על אף שהפעם אני יותר מבין אותה, ומצליח להסביר לעצמי "שזה רק חרדה", כל השקפת העולם משתנה, לכזו שהיא מוזרה ומלחיצה ביותר. עכשיו אני אגש לעניין. אני יודע שאני אבריא, כי כבר הבראתי. אני יחסית מאוד אופטימי אבל עדיין ברוב שעות היום אני סובל. עלי להרשם לתואר בימים הקרובים, ובתור אחד שבקושי מצליח ללכת לקנות חלב במכולת, וגם כאשר כן מצליח ללכת , חוזר מותש כאילו שיחק כדורגל, אין לי מושג איך אעשה את התואר הזה. האם לדעתכם חזרה למסגרת כזאת קשה ואינטנסיבית זה משהו חיובי? תמיד אני מרגיש שאם אחזור שבוע ללימודים ולאווירת לחץ הזאת, אני אתרכז בלימודים ולא אוטרד האם אני היחיד בעולם, ואם הכל חלום (פעולה שחוזרת על עצמה כמה שניות עד פיצוץ חרדתי, ואז המעגל הזה חוזר לעצמו עד שאני הולך למחשב או משהו ונרגע). ובכל זאת מנסיון העבר שלי הדבר הזה לא עובר תוך יום וגם לא יומיים. האם יש כאן סטודנטים שסובלים מהפרעת חרדה קשה כמו שלי? ועוד שאלה. לאחר שעברתי את המצב הזה בכוחות עצמי, תמיד התגאתי בכך שלא הלכתי לפסיכולוגים שייקחו לי סתם כסף, ולא הלכתי לפסיכיאטרים שיסממו אותי. כמובן שעכשיו שאני במצוקה שוב, ומבין שהדבר חזר, אני מבין שאולי טעיתי. האם מומלץ טיפול כלשהו? הייתי באבחון לפני יומיים ורשמו לי ציפרלקס אבל אני מפחד מהתרופות האלה... אשמח לעצה, יש לי עוד כמה ימים לשלם את הפיקדון ובנוסף לכל מה שעובר עלי, גם העניין של הכסף מטריד אותי