דעה
הפורום הוא קבוצה של אנשים שיש להם איזשהו בסיס משותף שמתקבצים ביזמתם לסוג של דיון. הדיון, בכדי שיתקיים, טוב לו שיהיה בו מגוון. ככל שהמגוון גדול יותר, הוא מעניין יותר ומפרה יותר. זהו מקום שבו אפשר להעמיד את דעתך מול דעות אחרות. לבדוק את עמידותה ואולי אפילו לשנות אותה אם השתכנענו. זהו מקום שבו אנשים ככל שיהיו פתוחים יותר, גמישים במחשבתם, סקרנים ומתעניינים בבני אדם, כך רווחיהם האישיים יהיו גדולים יותר. בהיגיון הזה, כל דעה. שתהיה המוזרה, הסוטה והפריקית ביותר... היא לגיטימית. כל דעה, נכתבת תחת הניק של מי שכתב אותה, מייצגת את דעתו של הכותב בלבד ואינה מחייבת אף אחד אחר, אלא אם בחר בכך. נראה לי שעד כאן, רובכם הגדול מסכימים איתי. העניין הוא, שיש אנשים שדעה אחרת, השונה, מערערת את שיווי משקלם האישי. ככל שאנחנו נאחזים בראיה מסויימת ומישהו אחר מטלטל אותה ומעמיד בספק את עולמו של הקורא... עולה הפחד. זהו פחד שמעמיד את הקורא הנוקשה בספק לגבי מהלך חייו. אולי לא כלכך צדקנו כשפעלנו כפי שפעלנו, אולי הצדק שלנו הוא מקסם שווא. זהו מקום שבו צריך להודות בטעויות, באימפוטנציה ובבורות. זהו גם מקום שבו האינסטינקט הטבעי מתנגד ומתקומם. יש כאלה שנכנסים לוכחנות... עושים לא מעט בכדי להוכיח את הצדק שלהם [מה שיחזק את מי שהם]. יש כאלה שיבחרו להיות עם הרב. להשתייך, הדעה עצמה פחות רלוונטית. אחרים, אם אין להם טענה עניינית, יתקיפו את הכותב ברמה האישית. יקטינו אותו, יבטלו את ערך דבריו, יעליבו, ילעגו, יהיו ציניים, יעשו בריתות של התנגדות... וכל זה בשביל לשמר את עולמם המתנדנד. גם אלה דעות. אסור למחוק אותם. אפשר [אפילו יותר] ללמוד מהם על עצמנו ולבדוק מי אנחנו. ממש לא שווה לשאוף למקום של פוליטיקלי קורקט. הכל, אבל ממש הכל - לגיטימי. מה שאני מציע שרק תהיו אוטנטיים ואמיצים... וקצת פחות מנומסים, מזדהים ונגררים אחרי חברויות אישיות. יאללה באלאגן.
הפורום הוא קבוצה של אנשים שיש להם איזשהו בסיס משותף שמתקבצים ביזמתם לסוג של דיון. הדיון, בכדי שיתקיים, טוב לו שיהיה בו מגוון. ככל שהמגוון גדול יותר, הוא מעניין יותר ומפרה יותר. זהו מקום שבו אפשר להעמיד את דעתך מול דעות אחרות. לבדוק את עמידותה ואולי אפילו לשנות אותה אם השתכנענו. זהו מקום שבו אנשים ככל שיהיו פתוחים יותר, גמישים במחשבתם, סקרנים ומתעניינים בבני אדם, כך רווחיהם האישיים יהיו גדולים יותר. בהיגיון הזה, כל דעה. שתהיה המוזרה, הסוטה והפריקית ביותר... היא לגיטימית. כל דעה, נכתבת תחת הניק של מי שכתב אותה, מייצגת את דעתו של הכותב בלבד ואינה מחייבת אף אחד אחר, אלא אם בחר בכך. נראה לי שעד כאן, רובכם הגדול מסכימים איתי. העניין הוא, שיש אנשים שדעה אחרת, השונה, מערערת את שיווי משקלם האישי. ככל שאנחנו נאחזים בראיה מסויימת ומישהו אחר מטלטל אותה ומעמיד בספק את עולמו של הקורא... עולה הפחד. זהו פחד שמעמיד את הקורא הנוקשה בספק לגבי מהלך חייו. אולי לא כלכך צדקנו כשפעלנו כפי שפעלנו, אולי הצדק שלנו הוא מקסם שווא. זהו מקום שבו צריך להודות בטעויות, באימפוטנציה ובבורות. זהו גם מקום שבו האינסטינקט הטבעי מתנגד ומתקומם. יש כאלה שנכנסים לוכחנות... עושים לא מעט בכדי להוכיח את הצדק שלהם [מה שיחזק את מי שהם]. יש כאלה שיבחרו להיות עם הרב. להשתייך, הדעה עצמה פחות רלוונטית. אחרים, אם אין להם טענה עניינית, יתקיפו את הכותב ברמה האישית. יקטינו אותו, יבטלו את ערך דבריו, יעליבו, ילעגו, יהיו ציניים, יעשו בריתות של התנגדות... וכל זה בשביל לשמר את עולמם המתנדנד. גם אלה דעות. אסור למחוק אותם. אפשר [אפילו יותר] ללמוד מהם על עצמנו ולבדוק מי אנחנו. ממש לא שווה לשאוף למקום של פוליטיקלי קורקט. הכל, אבל ממש הכל - לגיטימי. מה שאני מציע שרק תהיו אוטנטיים ואמיצים... וקצת פחות מנומסים, מזדהים ונגררים אחרי חברויות אישיות. יאללה באלאגן.
