דעה שצצה בראשי
הרבה ספרים נכתבו על איך להרגיש טוב, איך להגיע לאושר פנימי מלא, הכותבים מפורסמים וכמובן שלא מפסיקות להגיע אל הכותבים מכתבי תודה על השינוי שנעשה בחיי הקוראים מאז שהם שמעו\קראו את מה שהמחברים אומרים. לפעמים אני מוצאת סתירות במה שכותב אחד למה שכותב אחר, אני מתארת לעצמי שכל אחד והדרך שלו.. אבל מה יקרה אם נשלב בין 2 הגישות? אם ניקח קצת מפה ומפה? זה ישנה משהו? אם אחד אומקר לא לחשוב על העבר כי זה בזבוז זמן מיותר והשני אומר שהעבר זה חשוב וצריך להבין את כל מה שעשינו וכל מה קרה ולחזור ולחפור שם כדי להסיק מסקנות לחזור לעבר או לא? אם למישהו יש טראומה בעבר,הוא אמור לא לחזור אליה? אם הוא לא יחזור, איך הוא יפתור? זה רק מקרה ספציפי, אני פשוט לא יודעת איזו גישה לקחת וכשאני קוראת על סתירות- אין לי מושג מה להחליט...
הרבה ספרים נכתבו על איך להרגיש טוב, איך להגיע לאושר פנימי מלא, הכותבים מפורסמים וכמובן שלא מפסיקות להגיע אל הכותבים מכתבי תודה על השינוי שנעשה בחיי הקוראים מאז שהם שמעו\קראו את מה שהמחברים אומרים. לפעמים אני מוצאת סתירות במה שכותב אחד למה שכותב אחר, אני מתארת לעצמי שכל אחד והדרך שלו.. אבל מה יקרה אם נשלב בין 2 הגישות? אם ניקח קצת מפה ומפה? זה ישנה משהו? אם אחד אומקר לא לחשוב על העבר כי זה בזבוז זמן מיותר והשני אומר שהעבר זה חשוב וצריך להבין את כל מה שעשינו וכל מה קרה ולחזור ולחפור שם כדי להסיק מסקנות לחזור לעבר או לא? אם למישהו יש טראומה בעבר,הוא אמור לא לחזור אליה? אם הוא לא יחזור, איך הוא יפתור? זה רק מקרה ספציפי, אני פשוט לא יודעת איזו גישה לקחת וכשאני קוראת על סתירות- אין לי מושג מה להחליט...