דעה: קטר 101 על חשבון קטרים 261 ו- 263?

מצב
הנושא נעול.
דעה: קטר 101 על חשבון קטרים 261 ו- 263?

דעה: קטר 101 על חשבון קטרים 261 ו- 263?
יפה שהחליטו מי שהחליט לשקם את 101. אך האם שיקומם של קטר 261 וקטר 263 לא עדיפים כרגע? הרי אותם אפשר להשיב לקו לנסיעות עיתוק ושליחויות בו בעת ש-101 הוא רק מוצג למרות היותו מוצג חשוב. אם השיקום לא מגיע מאותה קופה, אזי שיקום 101 מבורך. אם השיקום שלו גוזל כסף שיכול היה לשמש לתיקון קטר 261 וקטר 263 הרי שסדר העדיפות מעוות. לדעתי יש להשקיע קודם כל בקטרים שיכולים לנסוע ולהביא כסף לקופת הרכבת ולא בקטרים שרק גוזלים כסף מקופת הרכבת אם מדובר באותה קופה.
 

בועז ל

New member
האם 261 ו-263 הנם קטרי מטענים בלבד?

דעה: קטר 101 על חשבון קטרים 261 ו- 263?
יפה שהחליטו מי שהחליט לשקם את 101. אך האם שיקומם של קטר 261 וקטר 263 לא עדיפים כרגע? הרי אותם אפשר להשיב לקו לנסיעות עיתוק ושליחויות בו בעת ש-101 הוא רק מוצג למרות היותו מוצג חשוב. אם השיקום לא מגיע מאותה קופה, אזי שיקום 101 מבורך. אם השיקום שלו גוזל כסף שיכול היה לשמש לתיקון קטר 261 וקטר 263 הרי שסדר העדיפות מעוות. לדעתי יש להשקיע קודם כל בקטרים שיכולים לנסוע ולהביא כסף לקופת הרכבת ולא בקטרים שרק גוזלים כסף מקופת הרכבת אם מדובר באותה קופה.
האם 261 ו-263 הנם קטרי מטענים בלבד?
אם כן, כדאי לשקם קודם את חטיבת המטענים המקרטעת של הרכבת, שמארחת באחרונה בלבביות את סכסוכי העבודה של הרכבת.
 
לא. הם קטרי עיתוק ושליחויות ובשעת הצורך הם גם

האם 261 ו-263 הנם קטרי מטענים בלבד?
אם כן, כדאי לשקם קודם את חטיבת המטענים המקרטעת של הרכבת, שמארחת באחרונה בלבביות את סכסוכי העבודה של הרכבת.
לא. הם קטרי עיתוק ושליחויות ובשעת הצורך הם גם
קטרי מטענים לרכבות משא קלות יחסית. למרות שהם מושבתים, הקילומטראז' שלהם נמוך מאוד כי רוב ימייהם היו מושבתים בעקבות בעיות קשות במנוע לאחר שברכבת לא טיפלו במנועים על-פי הוראות היצרן והעדיפו לאלתר. דגם זה נוסע גם במצריים בהצלחה רבה ומשמש גם לרכבות נוסעים פרבריות.
בארץ "הוכרז" על כישלון הדגם אולם זה רק בארץ. קטרים אלה עלו הון על חשבון משלם המיסים. כרגע רק 262 פעיל. היתה מחשבה על החלפת המנועים ממנועי MTU למנועי קטרפילר - דבר שלא יצא אל הפועל.
אני משוכנע שהכסף שהוקצב לשיקום קטר 101 פוגע בשיקום של שני קטרים שהם כמעט חדשים ועל כך אני מתקומם. לא ברור לי מדוע להקציב כסף לשיקום גרוטאה שלעולם כבר לא תיסע ולא תכניס מזומן לקופה - מה גם שכבר קיים דגם זהה במוזיאון - קטר 102.
אילו הייתי המנכ"ל -- הייתי כופה על המוזיאון להתפטר מקטר 102 בתמורה לשיקומו של 101 כאשר ניתן למכור את 102 לאספנים ולמוזיאונים רכבתיים שונים כמו בשוויץ או בלגיה או ארה"ב ובכסף זה להשתמש לשיקום 101 שהוא קטר הדיזל הכאילו ראשון בארץ - גם עובדה לא ממש נכונה כי הוא קטר הדיזל הראשון רק של רכבת-ישראל בארץ אך בהחלט לא הראשון שכן קטרי דיזל (כמעט 50) מדגמי GEORGE D. WHITCOMB, 65 DE 14 נסעו בארץ בתקופת המנדט.
קצת מידע:
25 קטרים ראשונים מדגם זה הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב בחודש מאי 1941, בחסות הסכמי LEASE – LEND לשם תיפעול במזרח-התיכון. 25 קטרים אלה נבנו תחת הזמנה מיוחדת מס' 3096 (קטרים מס' 1200 – 1224). בדרכם למזרח-התיכון אבדו 2 קטרים בים ! (קטרים מס' 1208, 1209). 27 קטרים נוספים מדגם זה (קטרים מס' 1225 – 1251) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב בחודש אוקטובר 1941 (הזמנה שניה), כולל 2 קטרים (מס' 1250, 1251) שנוספו להזמנה במקום 2 הקטרים שאבדו בים (לעיל, מס' 1208, 1209) תחת הזמנה מיוחדת מס' 3132. 40 קטרים נוספים (הזמנה שלישית) מדגם זה (קטרים מס' 1537 – 1576) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב, בחודש מאי 1942. 60 קטרים נוספים (הזמנה רביעית) מדגם זה (קטרים מס' 1577 – 1636) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב, בחודש יוני 1942, אך רק 20 קטרים ראשונים מההזמנה הרביעית (קטרים מס' 1577 – 1596) יוצרו במסגרת ההזמנה, עבור מחלקת המלחמה הבריטית (WD). עיצוב הקטרים היה רגיל בהתאם לתקנים האמריקאים. 7 מהם אבדו בים בדרכם למזרח-התיכון ! הקטר הראשון מהדגם המוצג בטבלה (קטר מס' 1200) הגיע לסדנאות הרכבת בסואץ במהלך חודש יוני 1942. 21 קטרים מאותה הזמנה הגיעו לסדנאות הרכבת בסואץ בשלהי חודש אוקטובר 1942. 20 קטרים נוספים הגיעו בסמוך למועד זה (ככל הנראה בחודש נובמבר 1942 ?) ו- 5 קטרים אחרונים מההזמנות הראשונה והשניה (שאוחדו
ברישומים לכלל הזמנה אחת) הגיעו למזרח-התיכון בסוף שנת 1942. מפעלו של GEORGE D. WHITCOMB נסגר בשנת 1952 ופעילותו הועברה למפעל BALDWIN ב- EDDYSTONE WORKS . השם WHITCOMB הושאר ולא נמחק למרות העברה זו. [בראיון שקיים הד"ר אביתר רייטר, מחבר המחקר עם מר אליהו ענבי, ז"ל, מחיפה ביום 09.12.2000, טען מר ענבי, ז"ל, כי ראה במו עיניו 4 קטריWHITCOMB מושבתים בחצר תחנת הרכבת "חיפה-מזרח" במהלך שנת 1952 ! הוא זכר כי היו צבועים בצבע בז' בהיר. מידע זה אינו מופיע בכל הכתובים האחרים]. ביום 30.01.2014 אומת סופית המידע כאשר למערכת המגה ארכיון הגיעו תצלומים מחיפה בשנת 1952 ובהם נראים ארבעה קטרי ויטקומב מושבתים לצד שורות של קטרי קיטור מושבתים. בלוחות שלהלן (ב', ג', ד') מופיע פירוט לגבי כל קטרי ה- WHITCOMB דיזל שהגיעו למזרח התיכון ולא רק לגבי אלה שהופעלו או עברו בארץ-ישראל משום נדירותם היחסית של קטרי דיזל באזורנו בתקופת מלחמת העולם השניה (WW2) והיותם של קטרים אלה קטרי דיזל ראשונים במסילה תקנית ( ברוחב של 143.5 ס"מ) על אדמת ארץ-ישראל !
 

בועז ל

New member
על שפע האינפורמציה.

לא. הם קטרי עיתוק ושליחויות ובשעת הצורך הם גם
קטרי מטענים לרכבות משא קלות יחסית. למרות שהם מושבתים, הקילומטראז' שלהם נמוך מאוד כי רוב ימייהם היו מושבתים בעקבות בעיות קשות במנוע לאחר שברכבת לא טיפלו במנועים על-פי הוראות היצרן והעדיפו לאלתר. דגם זה נוסע גם במצריים בהצלחה רבה ומשמש גם לרכבות נוסעים פרבריות.
בארץ "הוכרז" על כישלון הדגם אולם זה רק בארץ. קטרים אלה עלו הון על חשבון משלם המיסים. כרגע רק 262 פעיל. היתה מחשבה על החלפת המנועים ממנועי MTU למנועי קטרפילר - דבר שלא יצא אל הפועל.
אני משוכנע שהכסף שהוקצב לשיקום קטר 101 פוגע בשיקום של שני קטרים שהם כמעט חדשים ועל כך אני מתקומם. לא ברור לי מדוע להקציב כסף לשיקום גרוטאה שלעולם כבר לא תיסע ולא תכניס מזומן לקופה - מה גם שכבר קיים דגם זהה במוזיאון - קטר 102.
אילו הייתי המנכ"ל -- הייתי כופה על המוזיאון להתפטר מקטר 102 בתמורה לשיקומו של 101 כאשר ניתן למכור את 102 לאספנים ולמוזיאונים רכבתיים שונים כמו בשוויץ או בלגיה או ארה"ב ובכסף זה להשתמש לשיקום 101 שהוא קטר הדיזל הכאילו ראשון בארץ - גם עובדה לא ממש נכונה כי הוא קטר הדיזל הראשון רק של רכבת-ישראל בארץ אך בהחלט לא הראשון שכן קטרי דיזל (כמעט 50) מדגמי GEORGE D. WHITCOMB, 65 DE 14 נסעו בארץ בתקופת המנדט.
קצת מידע:
25 קטרים ראשונים מדגם זה הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב בחודש מאי 1941, בחסות הסכמי LEASE – LEND לשם תיפעול במזרח-התיכון. 25 קטרים אלה נבנו תחת הזמנה מיוחדת מס' 3096 (קטרים מס' 1200 – 1224). בדרכם למזרח-התיכון אבדו 2 קטרים בים ! (קטרים מס' 1208, 1209). 27 קטרים נוספים מדגם זה (קטרים מס' 1225 – 1251) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב בחודש אוקטובר 1941 (הזמנה שניה), כולל 2 קטרים (מס' 1250, 1251) שנוספו להזמנה במקום 2 הקטרים שאבדו בים (לעיל, מס' 1208, 1209) תחת הזמנה מיוחדת מס' 3132. 40 קטרים נוספים (הזמנה שלישית) מדגם זה (קטרים מס' 1537 – 1576) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב, בחודש מאי 1942. 60 קטרים נוספים (הזמנה רביעית) מדגם זה (קטרים מס' 1577 – 1636) הוזמנו על-ידי מחלקת המלחמה הבריטית (WD) מארה"ב, בחודש יוני 1942, אך רק 20 קטרים ראשונים מההזמנה הרביעית (קטרים מס' 1577 – 1596) יוצרו במסגרת ההזמנה, עבור מחלקת המלחמה הבריטית (WD). עיצוב הקטרים היה רגיל בהתאם לתקנים האמריקאים. 7 מהם אבדו בים בדרכם למזרח-התיכון ! הקטר הראשון מהדגם המוצג בטבלה (קטר מס' 1200) הגיע לסדנאות הרכבת בסואץ במהלך חודש יוני 1942. 21 קטרים מאותה הזמנה הגיעו לסדנאות הרכבת בסואץ בשלהי חודש אוקטובר 1942. 20 קטרים נוספים הגיעו בסמוך למועד זה (ככל הנראה בחודש נובמבר 1942 ?) ו- 5 קטרים אחרונים מההזמנות הראשונה והשניה (שאוחדו
ברישומים לכלל הזמנה אחת) הגיעו למזרח-התיכון בסוף שנת 1942. מפעלו של GEORGE D. WHITCOMB נסגר בשנת 1952 ופעילותו הועברה למפעל BALDWIN ב- EDDYSTONE WORKS . השם WHITCOMB הושאר ולא נמחק למרות העברה זו. [בראיון שקיים הד"ר אביתר רייטר, מחבר המחקר עם מר אליהו ענבי, ז"ל, מחיפה ביום 09.12.2000, טען מר ענבי, ז"ל, כי ראה במו עיניו 4 קטריWHITCOMB מושבתים בחצר תחנת הרכבת "חיפה-מזרח" במהלך שנת 1952 ! הוא זכר כי היו צבועים בצבע בז' בהיר. מידע זה אינו מופיע בכל הכתובים האחרים]. ביום 30.01.2014 אומת סופית המידע כאשר למערכת המגה ארכיון הגיעו תצלומים מחיפה בשנת 1952 ובהם נראים ארבעה קטרי ויטקומב מושבתים לצד שורות של קטרי קיטור מושבתים. בלוחות שלהלן (ב', ג', ד') מופיע פירוט לגבי כל קטרי ה- WHITCOMB דיזל שהגיעו למזרח התיכון ולא רק לגבי אלה שהופעלו או עברו בארץ-ישראל משום נדירותם היחסית של קטרי דיזל באזורנו בתקופת מלחמת העולם השניה (WW2) והיותם של קטרים אלה קטרי דיזל ראשונים במסילה תקנית ( ברוחב של 143.5 ס"מ) על אדמת ארץ-ישראל !
על שפע האינפורמציה.
חידשת לי המון בהודעתך (רק בינינו: חידשת לי בכול
).
 
היו גם ארבעה קטרי וורמאכט בארץ שלא שוקמו

על שפע האינפורמציה.
חידשת לי המון בהודעתך (רק בינינו: חידשת לי בכול
).
היו גם ארבעה קטרי וורמאכט בארץ שלא שוקמו
לפי הפירוט הבא שלבטח ייצא כמו סלט כי הועתק מהטבלאות שלי:
(מקוה שתצליח להבין משהו...):
א. קטרי וורמאכט (Diesellokomotiven Der Wehrmacht) [שלל]: [1]
א1. V 55 / WR 550 D14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70246 WD [2] (א1)
BMAG
11118
10.1941
DEUTZ 27307
V8M536
[3]

סה"כ קטרים: 1

א2. V 20 / WR 200 B14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70247 WD (א2)
GMEINDER
3610
24.11.1941
?
?
[4]

סה"כ קטרים: 1

א3. V 36 / WR 360 C14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70248 WD (א3)
BMAG
11465
1941
?
?
[5]
70249 WD (א3)
BMAG
11464
1941
?
?
[6]

סה"כ קטרים: 2

סה"כ קטרי וורמאכט [שלל] שהגיעו לתחומי ארץ-ישראל: 4

[1] קטרים אלה נלקחו שלל על-ידי הארמיה השמינית הבריטית מהצבא הגרמני שנטשם לאחר מפלתו של גנרל
רומל במדבר המערבי בצפון אפריקה. סה"כ נלקחו שלל 16 קטרי וורמאכט. ארבעת הקטרים שהובאו
לארץ-ישראל נגרטו לפני שנת 1954.
[2] WD = WAR DEPARTMENT = מחלקת המלחמה הבריטית.
[3] קטר זה בעל 550 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-8-0. נשלח לברלין ביום 30.05.1942 ומשם לחזית בצפון
אפריקה. נלקח שלל על-ידי הבריטים ב-"טוברוק" כנראה. נגרט בחיפה בשנת 1956.
[4] קטר זה בעל 200 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-4-0. אוכסן בסדנאות הרכבת באכזיב.
[5] קטר זה בעל 360 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-6-0. "רכבת-ישראל" (IR) קיבלה לידיה קטר זה וקטר זהה נוסף:
WD 70249. נערך נסיון לשקם ולבנות קטר אחד משני הקטרים. הנסיון נכשל עקב מחסור בחלפים וקטרים
אלה לא נכללו לכן מעולם במצאי קטרי "רכבת-ישראל" (IR).
[6] קטר זה בעל 360 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-6-0. הקטר הופעל לעיתים בקו הרכבת חיפה – ביירות – טריפולי
(HBT) ביחד עם קטרים מס' WD 70246 , WD 70248.
 

בועז ל

New member
אתה כבר מכיר אותי, אביה.

היו גם ארבעה קטרי וורמאכט בארץ שלא שוקמו
לפי הפירוט הבא שלבטח ייצא כמו סלט כי הועתק מהטבלאות שלי:
(מקוה שתצליח להבין משהו...):
א. קטרי וורמאכט (Diesellokomotiven Der Wehrmacht) [שלל]: [1]
א1. V 55 / WR 550 D14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70246 WD [2] (א1)
BMAG
11118
10.1941
DEUTZ 27307
V8M536
[3]

סה"כ קטרים: 1

א2. V 20 / WR 200 B14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70247 WD (א2)
GMEINDER
3610
24.11.1941
?
?
[4]

סה"כ קטרים: 1

א3. V 36 / WR 360 C14

מספר הקטר:
שם היצרן:
מספר קוד היצרן:
תאריך היצור:
שם יצרן המנוע וקוד יצור המנוע:
דגם המנוע:
הערות שוליים:
70248 WD (א3)
BMAG
11465
1941
?
?
[5]
70249 WD (א3)
BMAG
11464
1941
?
?
[6]

סה"כ קטרים: 2

סה"כ קטרי וורמאכט [שלל] שהגיעו לתחומי ארץ-ישראל: 4

[1] קטרים אלה נלקחו שלל על-ידי הארמיה השמינית הבריטית מהצבא הגרמני שנטשם לאחר מפלתו של גנרל
רומל במדבר המערבי בצפון אפריקה. סה"כ נלקחו שלל 16 קטרי וורמאכט. ארבעת הקטרים שהובאו
לארץ-ישראל נגרטו לפני שנת 1954.
[2] WD = WAR DEPARTMENT = מחלקת המלחמה הבריטית.
[3] קטר זה בעל 550 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-8-0. נשלח לברלין ביום 30.05.1942 ומשם לחזית בצפון
אפריקה. נלקח שלל על-ידי הבריטים ב-"טוברוק" כנראה. נגרט בחיפה בשנת 1956.
[4] קטר זה בעל 200 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-4-0. אוכסן בסדנאות הרכבת באכזיב.
[5] קטר זה בעל 360 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-6-0. "רכבת-ישראל" (IR) קיבלה לידיה קטר זה וקטר זהה נוסף:
WD 70249. נערך נסיון לשקם ולבנות קטר אחד משני הקטרים. הנסיון נכשל עקב מחסור בחלפים וקטרים
אלה לא נכללו לכן מעולם במצאי קטרי "רכבת-ישראל" (IR).
[6] קטר זה בעל 360 כו"ס. חלוקת גלגלים: 0-6-0. הקטר הופעל לעיתים בקו הרכבת חיפה – ביירות – טריפולי
(HBT) ביחד עם קטרים מס' WD 70246 , WD 70248.
אתה כבר מכיר אותי, אביה.
הסיפור תמיד מעניין אותי יותר. שמע: לקטרים האלה בהחלט יש סיפור מעניין במיוחד. תודה רבה על השיעור ההיסטורי.
 
בכיף. יש לי ספר ענק על קטרי הוורמאכט. הוא כתוב בגרמנית.

אתה כבר מכיר אותי, אביה.
הסיפור תמיד מעניין אותי יותר. שמע: לקטרים האלה בהחלט יש סיפור מעניין במיוחד. תודה רבה על השיעור ההיסטורי.
בכיף. יש לי ספר ענק על קטרי הוורמאכט. הוא כתוב בגרמנית.
בזמנו הבאתי אותו למוזיאון לפול להעיף מבט. בעמוד 510 יש תיאור מפורט על ארבעת הקטרים שהיו כאן.
 

Ccyclist

Active member
אני מניח שמספרי U-boats להטבעת הקטרים יש לך...

בכיף. יש לי ספר ענק על קטרי הוורמאכט. הוא כתוב בגרמנית.
בזמנו הבאתי אותו למוזיאון לפול להעיף מבט. בעמוד 510 יש תיאור מפורט על ארבעת הקטרים שהיו כאן.
אני מניח שמספרי U-boats להטבעת הקטרים יש לך...
 

Ccyclist

Active member
אז למה "אבדו בים !" ולא "הוטבעו, U-XYZ"

מופיעים במסמכים. תודה.
אז למה "אבדו בים !" ולא "הוטבעו, U-XYZ"
לא היה לי ספק שתוכל לרשום את מספר הצוללת הנכון לכל הטבעה, מה שלא נראה לי היתה ההערה "אבדו בים !" כארוע מפליא או תופעת טבע.
 
עם כל הכבוד, דעתך לא מחייבת אותי כי אתה משווה תפוזים לתפוחים

דעה: קטר 101 על חשבון קטרים 261 ו- 263?
יפה שהחליטו מי שהחליט לשקם את 101. אך האם שיקומם של קטר 261 וקטר 263 לא עדיפים כרגע? הרי אותם אפשר להשיב לקו לנסיעות עיתוק ושליחויות בו בעת ש-101 הוא רק מוצג למרות היותו מוצג חשוב. אם השיקום לא מגיע מאותה קופה, אזי שיקום 101 מבורך. אם השיקום שלו גוזל כסף שיכול היה לשמש לתיקון קטר 261 וקטר 263 הרי שסדר העדיפות מעוות. לדעתי יש להשקיע קודם כל בקטרים שיכולים לנסוע ולהביא כסף לקופת הרכבת ולא בקטרים שרק גוזלים כסף מקופת הרכבת אם מדובר באותה קופה.
עם כל הכבוד, דעתך לא מחייבת אותי כי אתה משווה תפוזים לתפוחים
באותה מידה ניתן לשקם בכסף הזה את הדרגנוע המושבת בתחנת האוניברסיטה, ובכלל לסגור את מוזיאון הרכבת ולהשליך את כל ההיסטוריה לפח ולשקם את כל מה שאתה רוצה שיזוז ולא יזוז.
הקטר עבר מדיסציפלינה תחבורתית לדיסציפלינה הסטורית והדיעה שלך שווה לאלה מהמחלקה להנדסה שאומרים לי על האוצילוסקופ (לא משנה מה זה...) הראשון שהוא "לא חשוב". אבל יש לו ערך הסטורי כי הוא, ממש כמו 101, פורץ דרך.
הסיפור על קטרי הדיזל האמריקאים והגרמנים ידוע כי הוא מופיע עם תמונות בספר נידח וממש לא ידוע של אחד, פול קוטרל...
בקיצור, יש הישג ענק מוזיאלי וכמו שאמרת "יפה שהחליטו מי שהחליטו לשקם את ה 101".
אה..ועוד משהו: תראה שוב איך הגדרתי את ה 101 "קטר הדיזל הראשון בארץ" או "קטר הדיזל הראשון של רכבת ישראל" ותחזור עם ממצאיך בבקשה.
 
אתה מתעצבן לחינם. הירגע ושתה מים קרים:

עם כל הכבוד, דעתך לא מחייבת אותי כי אתה משווה תפוזים לתפוחים
באותה מידה ניתן לשקם בכסף הזה את הדרגנוע המושבת בתחנת האוניברסיטה, ובכלל לסגור את מוזיאון הרכבת ולהשליך את כל ההיסטוריה לפח ולשקם את כל מה שאתה רוצה שיזוז ולא יזוז.
הקטר עבר מדיסציפלינה תחבורתית לדיסציפלינה הסטורית והדיעה שלך שווה לאלה מהמחלקה להנדסה שאומרים לי על האוצילוסקופ (לא משנה מה זה...) הראשון שהוא "לא חשוב". אבל יש לו ערך הסטורי כי הוא, ממש כמו 101, פורץ דרך.
הסיפור על קטרי הדיזל האמריקאים והגרמנים ידוע כי הוא מופיע עם תמונות בספר נידח וממש לא ידוע של אחד, פול קוטרל...
בקיצור, יש הישג ענק מוזיאלי וכמו שאמרת "יפה שהחליטו מי שהחליטו לשקם את ה 101".
אה..ועוד משהו: תראה שוב איך הגדרתי את ה 101 "קטר הדיזל הראשון בארץ" או "קטר הדיזל הראשון של רכבת ישראל" ותחזור עם ממצאיך בבקשה.
אתה מתעצבן לחינם. הירגע ושתה מים קרים:
אני עצמי מוכן לתרום 1000 ש"ח כתרומה לשיקום הקטר בתנאי שבתהליך השיקום לא ישתתף כסף ציבורי מקופת הרכבת. אינני רואה שום צורך הגיוני להחזיק במוזיאון שני עותקים של אותו קטר - מיותר לגמרי. ואם מחליטים לשקם את 101 נהדר אך יש למכור את 102 לפני כן ובכסף שיתקבל לשקם את 101. על-פי הבירורים שערכתי מאחורי הקלעים עם גורמים ברכבת, התיקצוב בכלל טרם אושר. 101 איננו קטר הדיזל הראשון בארץ ועל כך כבר נכתב רבות.
תרומתו של פול לנושא גדולה משל כולנו אך פול לא היה תמיד חף גם מטעויות. בשעתו הוא רצה לשקם את 104 ולאחר שלחצתי עליו - שוקם 107 כי 107 היה במצב הרבה יותר טוב וחסך עלויות רבות. וסתם איזו אנקדוטה קטנה.......או גילוי נאות: 103 נפרק ראשון מהאוניה ביום 31.07.1952 ואחריו 101. שלישי להיפרק באותו יום: 102. את זה ידעתי רק אשתקד אבל איך שלא יהיה - 103 נגע ראשון באדמת ארץ הקודש ולהערכתי שלושתם הוכנסו לשירות יחדיו כאשר תאריך ההכנסה לשירות היה 12.08.1952. כך שיהא זה נכון לדבר על קטר 103 כקטר הדיזל הראשון של רכבת-ישראל...
103: 31.07.1952: 13:25
101: 31.07.1952: 16:05
102: 31.07.1952: 18.10.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה