די!!!!!!!!!!!! נמאס לי לראות אותם מול ה

3תיתי

New member
מאמינה לך!

גם אני חשבתי שאני יודעת הכל על גידול ילדים. כל פעם גיליתי, שאני לא יודעת כלום. עם כל ילד מחדש, בכל גיל מחדש.
 

kmiki

New member
זו בדיוק הנקודה שלי

ומהסיבה הזו אני לא חושבת שמישהי אחת יכולה לעשות השלכה מהסיפור הפרטי שלה, עם הילד הפרטי והמסויים הזה , ובמיוחד בלי להכיר את ההורים (שגם לנו חלק בסיפור הזה).
אז כמה שאת חושבת שאת לא מסכימה איתי, את בעצם מאד מסכימה איתי.
 

3תיתי

New member
אני לא מסכימה איתך

כי את חושבת שאת יודעת. אני יודעת שלא את ולא אני יודעות.
 

kmiki

New member
ממש לא

אני לא באתי ללמוד מאף אחד וגם לא שאלתי אף אחד מה דעתו, עניתי על שרשור שהתחיל בנושא של "האם יש סיכוי שהילדים יכבו טלוויזיה מעצמם בלי שההורים יזמו פעילות חלופית" ואמרתי את דעתי בלבד. זה שבאו כל האמהות לילדים בוגרים יותר וניסו ללמד אותי שאני לא יודעת כלום על מה קורה בהמשך, זה כבר לא אשמתי.
אם רצית השוואה לשחיה, אז תארי לך שאת שוחה לתומך בבריכה, ולפתע באה קבוצה של שחיינים אולימפיים (תראי איזה תואר נתתי לכם) ומתחילה לאמר לך שכשתגיעי לקצה הבריכה יש סיכוי לא רע שתטבעי, לא תנסי לשחות עד סוף הבריכה בכל זאת?
 

AYELET1

New member
את כנראה לא מבינה לא רק את גיל ההתבגרות

אלא גם את מהות הפורום-
אם אתה כותבת את עלולה לקרא גם תגובות שאינן לרוחך.
התאפקי והפסיקי להתפתל ולהתחבט עם תשובות שאינן קשורות לכלום, משלים שלא נוגעים במצב עצמו, ולא יהיו תגובות "צקצקניות".
 

kmiki

New member
כן אמא

יש לך עוד הוראות בשבילי או שמותר לי כבר ללכת לחדר שלי?
 

lavendula

New member
לא בהכרח


כמו שאמרתי, תלוי גם באופי/מזג של הילד ובעוד כמה גורמים.
זר לא יבין זאת, ולמה הכוונה? מאוד מאוד קל "להצליח" בחינוך כשיש לך ילדים שהם מה שנקרא "נוחים".
וגם: את יכולה להשריש משהו ולנוח על זרי דפנה לזמן מה, ואז פתאום הילד מתהפך לך בגיל ההתבגרות.
 

kmiki

New member
Nחכה לי מלחמה קשה עם הבת

אני כבר יודעת מה מחכה לי עם הקטנה, בת כמעט 3 שהיא ילדה מרדנית ודעתנית (ומדהימה באופי שלה בלי קשר) והרבה יותר מזכירה אותי כילדה.
איתה יהיה קשה, וכבר היום היא אומרת לי לא על כל דבר.
אבל אני לא מרימה ידיים, ואני לא מטילה את האחריות על אופייה של הילדה, אני נלחמת בעצמי וברצון לוותר, ואני יודעת שבסוף אני אצליח איתה כפי שאני מצליחה איתו, אין לי ספק.
אני באופן כללי מאמינה שאין מטרה שאנחנו לא יכולים להשיג, הכל עניין של סדרי עדיפויות ונחישות.
חבל שאני לא נחושה באותה מידה לרזות, כי אז הייתי מצליחה גם בזה...
 

חני ב

New member
וכשהיא תגדל

את תלמדי איפה לוותר ואיפה לא, אחרת כל היום תהיי במלחמות איתה.
 

מרי פופ

New member
תחשבי שיש שלושה כמו הקטנה שלך

לומדים לוותר, זו ההתבגרות שלנו בפירוש.
אני רואה בזה את הלימוד שלי, להרפות.
אני, קונטרול פריק, אוהבת שהכל מסודר ומתוקתק ומהיר, למדתי לחיות בבית עם 4 מאותגרי התארגנות, מעופפים, לא מתיחסים לשעון ודחיינים כפייתיים.
הבית מסודר רק יממה בערך אחרי שהעוזרת עזבה, למדתי לחיות עם זה.
אי אפשר לריב כל הזמן.
 

kmiki

New member
עונה, שוב, מקווה שלא עייפתי אותך עדיין

כשאני אומרת שאני אחראית על דברים כאלה, אני הולכת עם האחריות עד הסוף.
אני חוששת ומקווה שאני טועה, שאת לוקחת את מה שאני אומרת כביקורת עליך או על ההתנהלות שלך, ואני רוצה להבהיר שלא, אני מדברת על עצמי בלבד.
חלק מההחלטה שלי לא להביא עוד ילדים לעולם, לפחות לא בשנים הקרובות, זה שאני לא בנויה להתמודד עם שלושה ילךדים קטנים וחינוכם בו זמנית.
אני גם לא מסוגלת להעניק את האהבה ותשומת הלב שאני רוצה, ולכן שני ילדים זה מה שהחלטתי (ביחד עם בן זוגי כמובן) שירכיב את התא המשפחתי שלנו.
זה מה שאני מגדירה כאחריות על מה שחשוב לי.
אני לא רוצה לוותר על בית מסודר, ואני לא רוצה לוותר על חינו ילדיי להחלטות עצמאיות נכונות, ואם אני מרגישה שהדרך היחידה לכך זה על ידי הגבלת מספר הילדים שאביא לעולם, זה גם בסדר.
הכל בסדר, כל עוד אני לוקחת אחריות על ההחלטות שלי, וכך גם על התוצאות שלהן.
הבית שלי לא פיקס, כבר מזמן, אבל הוא במצב טוב, החדרים של הילדים מסודרים למדי, לא כמו שהייתי רוצה, כי בכל זאת חיים שם ילדים, ומותר לבלגן ולשחק, אני רק מקפידה שיבינו שחשוב לסדר אחרי.
אני חיה עם בן זוג מעופף, מנהיג המעופפים, אותו אני לא יכולה לחנך ולשנות, ניסיתי שנים, עד שהבנתי שאין לי מה לנסות יותר, זו הבחירה שלי בבן זוג ועליי לקבל, אבל אני שמחה לאמר שגם הוא עם השנים משתפר הרבה, ועושה יותר מאמץ, ואני שמחה על כך.
אז אני משלימה, כשאני חוזרת הביתה אני מסדרת את מה שלא לטעמי, ואני גם מקטרת על זה קצת, ומותר לי, אבל אני בהחלט מקפידה על דברים שהם ממש עקרוניים לי, ואני חושבת שעקרוניים לעתיד של הילדים גם הם.
הלימוד שלי הוא לא להרפות, אלא להרפות איפה שאני לא יכולה לשנות, כל עוד הילדים קטנים, אני יכולה לשנות הרבה.
 

מרי פופ

New member
גם אצלנו מסודר למדי

אבל כשהילדים יעזבו אני אגור בבית מרקחת, מצוחצח ומסודר למישעי, כי ככה אני אוהבת.
על הבלאגן של הבנזוג בלבד, אני יכולה להשתלט, אבל של ארבעה... גדול עלי.
אז אני מסתפקת ב"מסודר למדי" וכך שבכל ערב הבן הגדול עובר בבית ומסדר את כל מה שבולגן.
אני מקבלת את זה שהאמצעית שלי היא זבלנית ומטנפת, זה לא בשליטתה וזה לא בשליטתי ואני לא יכולה כל הזמן לריב איתה ולהעכיר את היחסים ביננו.
הילדים שלי לא שיחקו במשחקי דמיון בשום גיל שהוא, לא רואה סיבה שיזנחו עכשיו את האלקטרוניקה וילכו לשחק... שוב, להלחם על משהו שלא אופציונלי מבחינתם?
ולא אני לא רואה את מה שאת כותבת כביקורת עלי.
אני שלמה לגמרי בדרכי.
ברור שלקטר מותר ואף רצוי.
 
לקימקי,גם אני שמבוגרת ממך וגרה לבד

הייתי מאוד רוצה בית מסודר וזה לא מצליח לי
וזה לא תלוי בי כי אני אשת האותיות DDD למניהן (ADHD וPDD NOS)
ככה שלפעמים החיים לא מאפשרים לנו את כל מה שאנחנו רוצים
והחיים שלי מלאים במלחמות עם עצמי וקשיים
אז על המלחמה על הסדר בבית ויתרתי (ובלי קשר לבלגן אני מאוד נקיה)?
 
למעלה