עד כה הורדתי נקודה אחת לעונה על שטויות, אבל עונה אחת עשתה הרבה מאוד שטויות מכל מיני סוגים, שהחלטתי להוריד לה שתי נקודות, מה שהצניח אותה בלמעלה מעשרים מקומות:
מקום 45 - עונה 41
ניקוד:
קאסט - 6 מתוך 10 - רוב הקאסטים של העידן החדש הם טובים, לא רעילים, לא משעממים אבל אין להם אקס פקטור
אסטרטגיה - 5 מתוך 10 - בעיקר כמה מהלכים שקטים וטובים מצד אריקה
הוגנות - 0 מתוך 10 - טכנית מינוס אחד מתוך 10, על שעון החול לבד צריך להוריד נקודה שלמה
זוכה - 7 מתוך 10 - שיחקה מעולה מתוך הצללים, לולא סערת שעון החול הייתי ממקם אותה בעשירייה
אבל אני מוריד עוד נקודה על כל מיני דברים: השטויות של Come on in guys, הילדותיות המגוחכת של סיסמאות האלילים, זה הרגיש לפחות עד עונה 45 שג'ף מנסה להנגיש את העונה לילדים ולא בטוח איך. אם הוא ילך על זה מתישהו עד הסוף, יכול להיות שהוא פשוט ייפטר מהדבר הכי לא מתאים לילדים - המשחק עצמו.
סך הכול: 2.5 מתוך 10
עם השנים שרטטתי כמה קווים אדומים ובגדול דברים שאני אוהב ולא אוהב בהישרדות: רעל ורוע לא משחקיים הם בראש הרשימה, כשטוויסטים לא הוגנים קרוב מאחוריהם, ובעבר, הטוויסטים האלה היו בעיקר דברים כמו טוויסט העשירים-עניים בפיג'י, והחזרת מודחים שפשוט חותרת תחת המשחק עצמו - כשאתה מודח, אתה מודח, נקודה. אם השארת מספיק רושם, כבר תחזור באיזו עונה עתידית. בחיים לא דמיינתי שיהיה בעונה משהו שיוכל פשוט לבטל חסינות לקבוצה שלמה, ואחרי זה, בפיינל 7, הגיע הסיוט הכי גדול שלי: אפשרות שמישהו יודח מבלי להיות במועצה או לקבל קולות. זו הנקודה שהיינו הכי קרובים בה למשימות הדחה, שזה הקו האדום הכי גדול שלי מכולם: ברגע שמי שמפסיד באתגר יודח מהמשחק בלי גינוני טקס, אני אפרוש מהישרדות מיד בלי גינוני טקס.
יכול להיות שאני יותר רגיש לזה מרוב העולם, כי רוב העולם לא ראה את תחתית החבית. הוא לא ראה את הקהל מדיח שורדים בSMSים כל עונה, כשבהתחלה ההפקה רצתה לשבור את כל החוקים ולהכריע את העונה בהצבעה דומה, עד שמארק ברנט בעצמו היה צריך לאיים על אבוט רייף המאירי בתביעה. הוא לא ראה סיטואציה שבה מישהו מודח פשוט כי נפסל ראשון באתגר. לא, רוב העולם שונא את העונה הזו בגלל שמנסים להיות פוליטיקלי קורקט בכוח. כמובן שחוץ מהשטויות של Come on in guys (למי שלא יודע, guys נחשבת למילה חסרת מגדר לגמרי, בנות משתמשות במילה הזו אפילו כשאין גבר אחד בקבוצה שלהן) זה הכול רוח התקופה, ואף מפיק לא דחף להקמת ברית שכולה על טוהר הגזע השחור. וייב אחר שהרגשתי זה הניסיון להתאים את העונה לילדים, על ידי המשחק שאפשר לשחק באפליקציה בזמן הצפייה, הסיסמאות המטומטמות של האלילים וכל מיני אפקטים אחרים, כמו למשל האליל של נסיר שלא הראו את המציאה שלו בזמן אמת. יש דרכים יותר טובות לעשות את זה מאשר לשחק עם הזמנים. Drop the 4, keep the 1? אם זה היה הסטנדרט החדש, אני הייתי מפסיק, בדיוק כמו שאני אפסיק אם אראה שהסטנדרט החדש יהיה טוויסט חדש כל שני וחמישי בעקבות עונה 50. אבל בסופו של דבר, ההפקה הבינה שבגידה במתמודדים זה דבר לא רצוי.
ולמרות הכול, היו כמה רגעי אור בעונה, הקאסט היה חזק ובא לשחק, האלילים והיתרונות היו במידה והיו הבסיס לכמה מהלכים ממש נחמדים, ואריקה הייתה צריכה לתכנן כמה דברים מראש: ליזום הדחה של נסיר עם האליל בכיס בפיינל 10, לפצל קולות בין שאן וליאנה בפיינל 8, ולשנות את המטרה בפיינל 6 מדשון לדני, בידיעה שדשון הוא למעשה עז. ועד כמה ששליטה מלאה בעונה היא משחק יותר מרשים עם קאסט טוב מספיק (כלומר, לא אי הגאולה), משחק מהצללים - מה שכבר כמה פעמים קראתי לו "עמדת הווזיר" - יכול להיות מאוד מרשים. אבל אריקה היא לא נטלי אנדרסון, היא עשתה רק שלושה מהלכים, ובנוסף אולי הייתה צריכה את אחד הטוויסטים הכי גרועים בכל הזמנים.