דילמה עם חברה
הי. יש לי איזו בעיה שאני מתחבט בה כבר שבועיים, והייתי רוצה לשמוע קצת תגובות של אחרים בשביל לקבל פרספקטיבה. יש לי חברה כבר כמעט 5 חודשים. אני בן 31 והיא בת 28. הקשר שלנו טוב, כיף ונעים לנו ביחד (טוב, בחירת המילים היא שלי, לא יודע לגביה). הבעיה שלי, לפחות זאת שמטרידה אותי כבר שבועיים, זה הקטע של האינטיליגנציה שלה. היא לא טיפשה, היא סיימה תואר, ככה שאי אפשר להגיד שהיא טיפשה, אבל עדיין, אני מרגיש שההפרש בידע וברגישות שלנו לדקויות ומורכבות מאוד גדול. לא הייתי הולך לראות איתה אחד מהסרטים המורכבים יותר שהייתי הולך לראות עם חברים מהאוניברסיטה, למשל. ממה שכבר נוכחתי, היא הייתה מפספסת את כל ההקשרים התרבותיים וחצי מכל הדקויות. האמת שכבר מן ההתחלה היה חסר לי משהו, כי היא לא מקניטה בכלל (בצורה החמודה הזאת כמו שבדרך כלל עושים זוגות) וכשניסיתי להתגרות בה בחיוך פעם או פעמיים, היא פיספסה את זה לחלוטין או שהיא לא הבינה למה התכוונתי. היא לא קוראת ספרים, לא רואה טלויזיה (מלבד קומדיות) ויש לה חור עצום בנוגע לדברים ממש אלמנטרים. לפחות פעם בפגישה יוצא לי לי להסתכל עליה בשוק ולהגיד לעצמי "לא, היא צוחקת. אין סיכוי שהיא באמת לא יודעת את ז ה !" (מי היה בגין לפני שהיה רחוב, שדיסק יכול להיסרט...) היא גם לא מבינה ממש מהר דברים, וכבר בכמה יציאות עם חברים שלי הייתי צריך לחפות עליה כי חברים שלי התחילו כבר להרים גבות. למעשה המצב התחיל להטריד אותי ממש רק לאחרונה. אני גר ועובד בחיפה והיא גרה בנתניה, מה שאומר שאני נוסע אליה הרבה לישון אצלה ויוצא מוקדם בבוקר להספיק לעבודה (או שהיא ישנה אצלי, אם כי בתדירות נמוכה יותר). בשל כך, רוב הפגישות שלנו הן לכמה שעות בערב + לילה. לאחרונה התחלנו יותר לעשות סופ"שים אצלה/המשפחה שלה או אצלי/המשפחה שלי, ואני מגלה שככל שאנחנו יותר זמן רצוף ביחד העניין יותר ויותר צץ ומפריע לי. אני פחות מרגיש את הבעיה כשאנחנו מטיילים ביחד או מדברים על סידורים ועבודה (שזה הרבה מהשיחות שלנו) אבל ברגע שאנחנו כבר כמה שעות ביחד ומתחילים לעלות נושאים אחרים, אני מוצא את עצמי שוב ושוב נאלץ להסביר מה אני אומר או מנסה להתחמק מלדבר על נושאים עמוקים. אני חייב לציין שמלבד זה היא בחורה מאוד יפה, שמחה בדרך כלל, עצמאית מאוד (שזה ממש קשה למצא) ובכלל כייפית. מאוד אוהבת לטייל ולצאת לבלות. לא צריך הרבה בשביל לשכנע אותה לוותר על מלון ולצאת לטיול תרמילים.
אני כן אוהב אותה, אבל כל הסיפור הזה שציינתי בהחלט פוגם לי במשיכה. אני כבר פחות חושב עליה כשהיא לא לידי, ופחות מטריד אותי להיות בלעדיה כמה ימים. בנוסף, אני לא טיפוס של רגשות סוערים, ויש לי חשש שחלק מהסיבות שאני ממשיך בקשר בלי להעלות את זה (איך מעלים בכלל דבר כזה!?) זה שאני לא רוצה לפגוע בה, וגם כי נוח לי בקשר. למישהו יש רעיון? אני פשוט רוצה לקבל דעה של מישהו אחר על הסיפור כדי שאני אוכל לקבל נקודת מבט שונה משלי.
הי. יש לי איזו בעיה שאני מתחבט בה כבר שבועיים, והייתי רוצה לשמוע קצת תגובות של אחרים בשביל לקבל פרספקטיבה. יש לי חברה כבר כמעט 5 חודשים. אני בן 31 והיא בת 28. הקשר שלנו טוב, כיף ונעים לנו ביחד (טוב, בחירת המילים היא שלי, לא יודע לגביה). הבעיה שלי, לפחות זאת שמטרידה אותי כבר שבועיים, זה הקטע של האינטיליגנציה שלה. היא לא טיפשה, היא סיימה תואר, ככה שאי אפשר להגיד שהיא טיפשה, אבל עדיין, אני מרגיש שההפרש בידע וברגישות שלנו לדקויות ומורכבות מאוד גדול. לא הייתי הולך לראות איתה אחד מהסרטים המורכבים יותר שהייתי הולך לראות עם חברים מהאוניברסיטה, למשל. ממה שכבר נוכחתי, היא הייתה מפספסת את כל ההקשרים התרבותיים וחצי מכל הדקויות. האמת שכבר מן ההתחלה היה חסר לי משהו, כי היא לא מקניטה בכלל (בצורה החמודה הזאת כמו שבדרך כלל עושים זוגות) וכשניסיתי להתגרות בה בחיוך פעם או פעמיים, היא פיספסה את זה לחלוטין או שהיא לא הבינה למה התכוונתי. היא לא קוראת ספרים, לא רואה טלויזיה (מלבד קומדיות) ויש לה חור עצום בנוגע לדברים ממש אלמנטרים. לפחות פעם בפגישה יוצא לי לי להסתכל עליה בשוק ולהגיד לעצמי "לא, היא צוחקת. אין סיכוי שהיא באמת לא יודעת את ז ה !" (מי היה בגין לפני שהיה רחוב, שדיסק יכול להיסרט...) היא גם לא מבינה ממש מהר דברים, וכבר בכמה יציאות עם חברים שלי הייתי צריך לחפות עליה כי חברים שלי התחילו כבר להרים גבות. למעשה המצב התחיל להטריד אותי ממש רק לאחרונה. אני גר ועובד בחיפה והיא גרה בנתניה, מה שאומר שאני נוסע אליה הרבה לישון אצלה ויוצא מוקדם בבוקר להספיק לעבודה (או שהיא ישנה אצלי, אם כי בתדירות נמוכה יותר). בשל כך, רוב הפגישות שלנו הן לכמה שעות בערב + לילה. לאחרונה התחלנו יותר לעשות סופ"שים אצלה/המשפחה שלה או אצלי/המשפחה שלי, ואני מגלה שככל שאנחנו יותר זמן רצוף ביחד העניין יותר ויותר צץ ומפריע לי. אני פחות מרגיש את הבעיה כשאנחנו מטיילים ביחד או מדברים על סידורים ועבודה (שזה הרבה מהשיחות שלנו) אבל ברגע שאנחנו כבר כמה שעות ביחד ומתחילים לעלות נושאים אחרים, אני מוצא את עצמי שוב ושוב נאלץ להסביר מה אני אומר או מנסה להתחמק מלדבר על נושאים עמוקים. אני חייב לציין שמלבד זה היא בחורה מאוד יפה, שמחה בדרך כלל, עצמאית מאוד (שזה ממש קשה למצא) ובכלל כייפית. מאוד אוהבת לטייל ולצאת לבלות. לא צריך הרבה בשביל לשכנע אותה לוותר על מלון ולצאת לטיול תרמילים.
