דיכאון קשה אתמול, ביטלתי את הראיון- לא תהיה עבודה

TipTip2013

New member
דיכאון קשה אתמול, ביטלתי את הראיון- לא תהיה עבודה


והייתי מבטלת את גם החיים עצמם אם יכולתי. לזה פיללתי.
כי הרגשות היו כל כך רעים וקשים. רק העייפות והכדור הרגעה הצילו אותי מהם.
איזה מין בנאדם הולכת לראיון, בורח, קובע שוב, מתחנן שיקבלו אותו ואז שוב מבטל? מה שבטוח שרפתי את עצמי אצלם ואצל כל מי שהם מכירים.
והדברים המדכאים שאמרתי לחבר שלי בלילה, הוא באיזשהו שלב קם מהמיטה ואמר שהוא לא יכול יותר לשמוע את זה, ושאם אני כל כך לא רוצה לחיות אז למה אנחנו ביחד. והוא צודק. והוא בנאדם טוב, כל כך טוב ומגיע לו שיתיחסו אליו ברצינות מוחלטת. ואם הייתי בנאדם טוב עצמי הייתי כבר משחררת אותו.
בשביל מה אני משלמת אלפי שקלים לפסיכולוגית בחודש? אם אני עדיין רוצה למות פעם בשבוע לפחות?
היום אני רוצה לדבר עם ההורים שלי, אני רוצה שהם יגידו לכל המציקים למיניהם במשפחה מה המצב שלי הנפשי, לעשות אאוטינג. לפחות במשפחה. כמה שזה פדיחה להיות עם בעיה נפשית אני רוצה שידעו למה אני לא עובדת ולמה אני לא מתפקדת כמו בני גילי בכל התחומים. להגיד להם את הבעיה שיפסיקו להציק. שיכירו בזה. רעיון טוב?
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי יקירה

אני כן מציעה לשתף, עדיף ככה לפי דעתי. בכול מקרה שולחת לך כוח וחיבוקים
 
אני

הייתי מספרת להורי לגבי השאר אולי כן ואולי לא אבל זה לא עניינם...
את כן יכולה להיות גאה בעצמך כי ניסית. כרגע עבודות כאילו כנראה מהוות עבורך
סוג של טריגר כי הן מעוררות חרדה. יתכן שתוכלי להתגבר על כך בעתיד אבל כרגע
מוטב להתמקד בעבודות שפחות מלחיצות. העיקר שניסית ועכשיו את יודעת את ההשפעה של זה עלייך נכון לעכשיו.
יש מצב שאולי תוכלי לספר פחות מהדברים הקשים לחבר ויותר לפרוק אצל פסיכולוג ביומן או בפורום? לאנשים קשה לשמוע דיבורים כאילו במינון גבוה כי זה מעציב אותם ואכפת להם ממך. לכן קשה להם להכיל זאת. זה גם נובע מאהבה
זה כי אכפת לו ממך
 

מישהי1631

New member
לדעתי לא

אלא אם כן התברכת במשפחה הרבה יותר תומכת משלי.
עדיף להשאיר את הצרות בבית. להתייעץ עם מומחים ואולי להחליף טיפול. את יכולה לומר למשפחה המורחבת, אולי, שאת עוברת תקופה קשה, אבל רק אם שואלים. לא לרוץ ולדווח.
אם תספרי בפירוט על מצבך הנוכחי, הם עלולים לתפוס אותך כבעייתית גם כשמצבך ישתפר. מאחלת לך שיפור מהיר וקבוע.
 

TipTip2013

New member
טוב יש בזה משהו. פשוט עכשיו החגים ולא יתנו לי מנוחה עם שאלות

הרי בגיל מסויים אתה כבר לא בנאדם בזכות עצמך אתה רק ייצוג של הישגים כאלה ואחרים ואם אין לך אותם לא שווה לדבר איתך אפילו.
שימותו כולם
שיישאר רק מי שאוהב אותי באמת
אמן
&nbsp
 

אופירA

New member
מנהל
השאלות האלה מציקות קשה לנפשך

כדאי להגיד להורים שיטפלו בזה, לא ע"י אאוטינג מלא מכף רגל ועד ראש, אבל להסביר מה שצריך למי שצריך, הכי בקיצור שאפשר. בעיקר להסביר לא לשאול שאלות.
אם במפגשים המשפחתיים מישהו ישאל שאלות - פשוט אל תעני, ותתני להורים שלך להתערב ולהשתיק אותו בטאקט ובעדינות.
אנשים שואלים לא מרוע לב, ולא בגלל שאת לא בן אדם בזכות עצמך אלא ייצוג של הישגים, אלא בגלל נורמה חברתית שנובעת מאיכפתיות וגם מסקרנות. אז ההורים יכולים להסביר למי שצריך, שאת הסקרנות ישאירו כרגע בצד כי זה לא מתאים עכשיו.
 

אופירA

New member
מנהל
ויש גם בעיה בטיפול פסיכולוגי בתקופה של דיכאון קשה.

כשסובלים מהתקפים קשים של דיכאון - הטיפול הפסיכולוגי לא מועיל. למה לשלם כעת כל כך הרבה כסף? צריך איזון תרופתי כרגע, צריך יותר דגש על פסיכיאטר כרגע, מאשר על פסיכולוג. ידוע לך על כך?
 

מישהי1631

New member
אולי הם שואלים כי אכפת להם ממך?

כי את מעניינת אותם, רוצים לדעת מה קורה לך, לא ברמה של רכילות ולדחוף את האף?
אני, בהבדל ממך, לא נשאלת על כלום, כי אני לא מעניינת את אף אחד. יש לי "חופש" לעשות מה שאני רוצה.
לא יודעים את שמות האנשים שאני עובדת איתם, מה אני עושה, אם אני עדיין כותבת סיפורים, איך התקדמתי עם התזה לתואר שני, איך אני מרגישה מבחינה בריאותית.
אני יכולה להיכשל בשקט ואף אחד לא ידע.
האם זה עדיף? לא בטוחה.
 

TipTip2013

New member
להיפך אני חושבת שאני חייבת את הטיפול ושזה קריטי

בדיכאון קשה לא צריך טיפול פסיכולוגי? נראה לי שזו טעות די גדולה. לא מסכימה
הכי חשוב זה הטיפול, אני כבר בעיצומו של תהליך חצי שנה ואני ממשיכה לעוד הרבה זמן. פשוט מתעצבנת מידי פעם שזה בצעדי תינוק ההתקדמות
אבל להפסיק עכשיו זה פי מיליון יותר גרוע וזה לזרוק את כל הכסף לפח
 

new face

New member
זהו תוציאי קצבה אין לך בררה או הבטחת הכנסה

חבל לא הלכת לאבטלה, כבר היית מקבלת.
 

TipTip2013

New member
לא חושבת שאני צריכה קצבה, אני חושבת שכן אהיה מסוגלת לעבוד

בתנאים המתאימים, שכרגע הם לא טובים ובהמשך הם יהיו
 

אופירA

New member
מנהל
בעזרת ה'.

כשיש התדרדרות קשה במיוחד בדיכאון, נוהגים לעשות הפסקה מסוימת בטיפול הפסיכולוגי, ולהתמקד באיזון תרופתי, כדי שהדיכאון יחזור למצב שבן אדם מסוגל לחשוב ולשתף פעולה בטיפול הפסיכולוגי.
אם החשיבה שלך לא שחורה במיוחד, זה לא התדרדרות קשה שבגללה נכון לעצור את הטיפול. אם את מרגישה שיש לך תועלת מהטיפול נכון להרגע, בוודאי שזה מה שאת צריכה.
פשוט יש עקרונות נכונים בטיפול, שזה אחד מהם, אבל כמובן שאם המצב שלך אינו המצב שעליו מדבר העיקרון הזה, אז זה לא בשבילך.
 

new face

New member
זה לא לנצח

את תמיד יכולה לצאת לעבוד והם בהדרגה יורידו את הכסף שאת מקבלת.
 

אופירA

New member
מנהל
כן. אם מגיעה לך קצבת נכות היא זמנית בלבד

ואחרי שנה בודקים מה המצב, אם צריך להמשיך. ואם לא - אז הנכות מתבטלת לגמרי.
אם זה ניתן לך כמה שנים חס ושלום, אז בשלב מסוים הנכות הופכת לקבועה, ואז כשאת בכל זאת מוצאת עבודה, הקצבה ממשיכה למרות העבודה, רק מופחתת באחוזים מסוימים לפי גובה השכר שלך. ורק אחרי 3 שנים, אם השכר גבוה מעל בערך 5,000 ש"ח, היא פוסקת לגמרי, ואם הפסקת לעבוד אחרי כן היא מוחזרת לך!
לכן נכות זמנית כדאי לעשות, אם מגיע לך.

כשאת מגישה תביעה, תהיי איתי בקשר בפרטי, ואדריך אותך איך למצות את זכויותייך, כי צריך להיות "מיומן ומוכשר בהגשת תביעה ובהגשת ערר" כדי לזכות בזכויות שלך בביטוח הלאומי... ומי שלא מוכשר - מסכן...
 

KateAusten

New member
היי טיפטיפ


בקשר לעבודה- אל תהיי כל כך קשה עם עצמך. שאלת מי מבטל ראיון וקובע שוב? התשובה היא אדם רגיש שמתמודד עם דברים לא פשוטים, ומיותר לשפוט אותו על כך. לא שרפת את עצמך, הכל בסדר, כנראה את נורא רוצה לעבוד אבל לא מסוגלת כרגע כי המשאבים שלך מושקעים בלנצח את הדיכאון וזה מעולה

כשאת נמצאת במלחמה מול אויב- את שולחת חיילים לאימוני כושר? להתנדב בבית אבות? לבילוי בקולנוע? או שאת פוקדת עליהם לא לנטוש את חבריהם בשטח האש ולהצטרף מיד למלחמה כדי לנצח?

כרגע תתמקדי בלטפל בעצמך, בלחזק את עצמך, כי כרגע את לא בשלה ללעבוד וזה בסדר, לאט לאט את תלמדי איך לנצח את הדיכאון. ועוד כמה חודשים כבר תקבעי ראיונות בלי להניד עפעף

בקשר לחבר- תזכירי לו שאת אוהבת אותו ואמרת דברים שלא התכוונת אליהם, בטוחה שהוא יבין.אני הייתי קונה שוקולד ומבקשת מחילה

בקשר למשפחה- קחי בחשבון שיכול להיות שהם יגיבו בחוסר רגישות ואת עלולה להפגע. אני לא הייתי ממליצה כרגע. כשתנצחי את הדיכאון ותהיי יותר חזקה, אז תוכלי לחשוף את סיפור הצלחתך, כיצד הפכת לכוכבת וזה


אני פה איתך, שולחת חיבוק
 
למעלה