דיכאון ועוד...

Hey You27

New member
דיכאון ועוד...

שלום... אני קצת לא יודע איך להתחיל... אני סובל מדיכאון,חרדות ואולי עוד.... אני עוד מעט בן 30 וכבר מספר שנים,פחות או יותר מגיל 23, אני לא ממש מתפקד. כלפי חוץ (להורים,חברים וחברה) אני משדר שהכל פחות או יותר בסדר ומחלץ את עצמי ממצבים לא נעימים עם שקרים רבים. אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי...שנים שאני משקר לכל מקרוביי... לדוגמא התחלתי ללמוד ואחרי כחודשיים פרשתי מלימודיי בגלל קשיים להגיע ללימודים. כל הזמן הזה (כבר קרוב ל 3 חודשים ) חברתי,לומדת במכללה רחוקה ולכן רוב הזמן לא נמצאת איתי, אני בעצם נמצא בדירתי ויוצא לעיתים נדירות וגם זה רק לחברים. עזבתי את עבודתי לפני כחודשיים וכרגע ההורים,שחושבים שאני לומד... עוזרים לי עם הכסף. הכנסתי את עצמי למצב שכל כך כואב לי על כל הדברים שעשיתי ועדיין עושה לאהוביי שאני פשוט אבוד... מצד אחד אני כבר כל כך רוצה לספר להם את כל האמת כל מה שאני שאני עובר במשך שנים, מצד שני אני כל כך פוחד לאבד אותם שאני פשוט ממשיך בשלי ומסתבך יותר ויותר. אני פשוט לא יכול להאמין על עצמי... הדברים שעשיתי. אני כל כך מתבייש בעצמי. כל הסביבה כל כך תומכת וכולם רוצים רק לעזור... ואני... פשוט איבדתי את עצמי לגמרי. לפני כחודשיים התחלתי ללכת לטיפול ( הוריי וחברתי חושבים שזהו טיפול שיעזור לי להתמודד עם הלחצים והלימודים....) שגם אותו זנחתי לאחר 3 מפגשים בלבד... אני ממש לא יודע איך להמשיך ולאן. אין לי מחשבות על התאבדות או דברים בסגנון אבל אני פשוט אבוד. אני לא יודע כמה תוכלו לעזור אבל אני אשמח לכל עזרה, ייעוץ או כיוון. תודה
 

אופירA

New member
מנהל
כיוון, אזרה, ייעוץ - טיפול רפואי

7 שנים בן אדם סובל מחוסר תפקוד קשה, ואינו הולך לקבל עזרה רפואית... התוצאה היא שכאשר הוא כבר הולך לקבל עזרה רפואית, הוא נוטש אותה. משום שכחלק מטבעיו של הדיכאון, הוא גורם לך לרצות להמשיך לסבול, לא לרצות לרפא אותו... למעשה, אם לא תקבל החלטה נחרצת להתרפא בכל מחיר ויהי מה, יש סיכוי לא נמוך שהדיכאון ימשוך אותך אליו בטלפי דבק מגע אדירים, ולא ייתן לך להיפרד ממנו. זה מצב מאוד לא פשוט. אינך אשם בו. אינך אשם בשקרים שהמצאת כדי להינצל מהמלכוד הנורא שהדיכאון וחוסר הקבלה העצמית כולאים אותך בו. אבל האחריות בידיך - לקבל החלטה ללכת לטיפול, לרצות להתרפא, ולעשות הכל כדי להשיג ריפוי. אם הטיפול אינו מועיל לך - עליך לחפש טיפול חדש. ועוד אחד. ועוד אחד. אפילו שנים. עד שתמצא טיפול גואל. זו הדרך להינצל ממצבים נפשיים קשים כמו שאתה מתאר.
 
זה לא בהכרח דכאון אבל זה בהחלט בילבול יוצרות

נראה שאתה צריך לקחת פסק זמן מהתמיכות למינהן שאתה מקבל, ולישב את הדברים עם עצמך, גם אם תגיע לתחתית. יש אלמנט של ניצול ביחסים שלך עם הסביבה שלך, זה לא בריא, ואם זה יתפוצץ זה יהיה מכוער ותפסיד יותר מעכשו. אתה צריך להגיע להחלטה אחת והיא שאתה צריך ורוצה לטפל בעצמך ברצינות. יש לך 2 דרכים לפנות: טיפול פסיכולוגי שחסרונו הגדול שהוא נמשך הרבה זמן, ודורש ממך התמדה וכוח רצון גדולים. דרך שניה היא לפנות לפסיכיאטר ולעבור לטיפול תרופתי. זאת בהנחה שהתנהגותך המוזרה, והריגרסיה של 7-8 שנים בחייך נובעים משינויים כימיים שאתה עובר - כדורים יכולים להחזיר אותך לתלם. אם כי שהפעילות המינית שלך בטח תצטצם (תופעת לוואי ידועה). ועיצה לסיום: אם אתה עושה סמים קלים (אפילו שכטה פעם בשבוע) תפסיק עם זה, כי לא תצליח להתיצב.
 

סהר-תמיכה

Member
מנהל
תסבוכת...

כמו סופת טורנו, נשאבת לתוך מציאות זרה, עשית רק צעד קטן, פה לא היה נעים, פה לא רצית להכאיב ולאכזב, ופתאום מצאת עצמך עמוק בתוך עולם שאינך מכיר, שאינך רוצה להיות חלק ממנו, אתה נאלץ לשקר לאוהבים אותך, לא יודע איך להפסיק... הי יו יקירנו, כתבת לנו, את האמת, מצאת עז וכח לפתוח בפנינו... וזוהי התחלה... אנו איתך, בדרך בה אתה צועד, במאמץ לצאת מתוך הסופה ולבנות מחדש את ההריסות, חושבים איתך, אולי לא התחברת למטפל וכדאי לנסות מטפל אחר? המשך לשתף אותנו, בתחושת האין אונים מול המציאות שנבראה מסביבך, ברצון לשינוי, ואולי יום אחד תוכל לשתף גם את סביבתך הלא וירטואלית...
 
למעלה