דיון.........

דיון.........../images/Emo19.gif ../images/Emo19.gif ../images/Emo19.gif

אני קוראת עכשיו את "ערפילי אבלון", שזה פשוט ספר מקסים! וממש מומלץ ומאז שהתחלתי לקרוא אותו (הוא ממש ארוך איזה 900 עמודים אני לא צוחקת) גיליתי שהכתיבה שלי מאוד מושפעת ממנו! השאלה שלי היא האם לדעתכם יצירה המושפעת מיצירה אחרת היא שלך? האם אפשר לפרסם יצירות מושפעות?.. או שהקרדיט צריך ללכת לסופר או המשורר שמיצירתו הושפעת? מבולבלת... מורגאן.
 

ה ג ר ו ש

New member
אני חושבת...

שאין בעיה מאיפה עולה לך הרעיון, ושכדי לפרסם כל יצירה. אבל אם זה מאיזה שהוא ספר, או יצירה של אחרים- זה סתם יהיה נחמד להגיד שהושפעת מככה וככה, או ממנו, או ממנה וכ"ו.
 
מאיפה הספר הזה מוכר לי?

מי הכותב שלו? תראי,אני חושבת שזה מאוד תלוי ביצירה,מה זו השראה בעצם? כתיבה בסיגנון של המחבר?כתיבה על הבעיות שמעלה המחבר? כתיבה של דמות שדומה לדמות של המחבר? יש הרבה אפשרויות,ואני לא חושבת שאפשר לגבש הצהרה מדוייקת בנושא,אלא רק לבחון כל יצירה לגופה.
 

on fire

New member
ממש ממש... כן.... *הסבר בהמשך*

כשאני קוראת סיפורים או שירים שאני מאוד אוהבים, אני מושפעת בצורה כמסויימת, כנ"ל לגבי שירים שאני שומעת או סרטים שאני רואה... אז לזמן מסויים אני מושפעת, ואחרי כמה זמן, אני אוספת מכל דבר מה שאני הכי אוהבת, והסגנון כתיבה הפרטי שלי מתעצב ומתייצב...
 

r l

New member
כן ולא

כשהייתי יותר קטנה, הייתי רואה באפי ונורא מרגשת בסוף, והייתי חייבת להוציא את זה איכשהו, אז כתבתי סיפור על לנדי לוחמת האופל, שגם לה יש אהוב שהוא אמור להיות אויבה, והיא שוכבת איתו והוא מאבד את טובו... מוכר מאיפשהו. זה עלול לקרות לי גם היום, והרבה, וזה בעיני לא בסדר. זו סתם העתקה. אבל קראתי פעם ראיון עם סופרת צעירה, שאמרה שבעיניה זה אגוצנטרי להגיד "נולדתי מעצמי", וזה יוצר לך דלות לא נורמלית. הדוגמא שהכי קרובה אליי: תמיד כשרוצים לברך ילד וילדה, ירגישו צורך לכלול בברכה לילדה שהיא ילדה יפה, בניגוד לברכה שמופנית לבן. אם מישהו היה אומר לכם במודע שמבנות נדרש להיות יפות וזה חשוב להן, לא הייתם מצליחים לזכור כל פעם לברך ילדות על יופיין. אבל מה שספגנו בתרבות שלנו, זה בא לנו הכי בטבעיות ולא במודע בכל שנייה מחיינו, ובכל התבטאות אומללה נמצא אלפי סימנים לתרבות. אף אחד לא המציא את הגלגל וכולנו בעצם (במבט היסוטרי) חוזרים על אלו שהיו לפנינו, כותבים על אותם נושאים וכד', בהתפתחות קלה (לכן אומרים שההיסטוריה והספרות והתרבות הן תהליך).
 
תודה ממש עזרתם לי

הספר ערפילי אבלון של מריון צימר בריידלי ומספר על סיפור המלך ארתור מנק' מבטה של אישה
 

Human Nature

New member
המממ... |טל| |צלב|

אני מסכים עם הקביעה לגבי ההתפתחות התרבותית שלנו, אך ההגדרה שלך במעט מטרידה אותי. הרשי לי לנסח זאת אחרת
נכון, אנחנו כולנו לא מקוריים. כל מה שעשינו בחיינו הוא חקוי, במודע או לא במודע, למשהו שאחרים עשו. אף-אחד לא המציא ממש כלום- הכל זה התפתחות. אבל אני מאמין שבכולנו בכל זאת יש טיפת מקוריות- שהרי אם היא לא היתה בנו לא היינו מסוגלים לפתח את הדברים. אם נשתמש בדוגמה שתהיה נהירה לכולם- ה-DVD: הרעיון של מפתח ה-DVD לא היה מקורי, שכן כבר היו מכשירי-וידאו ועוד דרכים לראות סרטים. הוא לקח את הרעיון של לצפות בסרט ושאב השראה מעצמו ומסביבתו- ויצא לו משהו מקורי לחלוטין, למרות שהוא כבר קיים. אבי *מתבטא בצורה מוזרה היום*
 

Blizzard Beach

New member
אני לא מבינה למה צריך לתת קרדיט.

אחרי הכל, תמיד מקבלים השראה ממשהו... אם זה מציור, את מודה ונותנת קרדיט לצייר
לפני קצת יותר משנתיים התחלתי סיפור ארוך שבא מהשראה של הספר 'האריה, המכשפה וארון הבגדים'. התחלתי אותי בדיוק (ממש בדיוק) כמו הספר 'האריה...' אבל בערך לפני חצי שנה שיניתי את זה... אני לא נותנת קרדיט ללואיס קרול, כי הוא רק נתן לי את ההתחלה, שאחרי הכל שיניתי
.
 

ganooov

New member
כולם מושפעים. ../images/Emo13.gif

אי אפשר שלא להיות מושפעים. המון הושפעו מהתנ"ך, האם לתת לכותבי התנ"ך (ולא נכנס לויכוח מי כתב את התנ"ך) קרדיט על יצירות שהושפעו ממנו? כל דבר שאי פעם קראתי, חוויתי או ראיתי השפיע עלי בדרך זו או אחרת, גם אם בדרך שלילית. הקרדיט ניתן אך ורק למי שכתב את היצירה הספיציפית. אם יישאלו אותי ממי הושפעתי אני אענה (טרי פראצ'ט, דאגלאס אדאמס ועוד רבים אחרים), אבל האם הם (טרי פראצ'ט, דאגלאס אדאמס ועוד רבים אחרים) כתבו את היצירה שלי? לא, ולא מגיע להם שום קרדיט.
 
למעלה