דיוןחורףקצר

[יערה אלרואי1]

דיוןחורףקצר

#מה החורף עושה לכתיבה שלכם? מעורר אתכם, מדכא אתכם? אתם אדישים לו?
#האם השינויים העונתיים האלה ניכרים בכתיבה שלכם?
#ואם בא לכם, תנו איזו המלצה לספר/שיר טוב להעביר איתם את הזמן בנעימים כשבחוץ הגשם עושה מסיבת היפהופ.

 

[Maldini Girl]

אני לא חושבת שזה קשור לחורף

כלומר, לפעמים אני רואה את השקיעה המוקדמת, או את הזריחה המאוחרת, או את קרני השמש שפורצות ענן שחור וזה מרגש אותי נורא, אבל איכשהו אני לא מצליחה לאחרונה להפוך את הרגש להשראה. לא אחת אמיתית בכל אופן.

ספר טוב להעביר בו את החורף.. המממ..
הספרים של ג'ודי פיקו. משהו בהם משרה אווירה של חורף:
שומרת אחותי, ההסכם, בת ברית, חוקי הבית, חוט של חסד. זה מה שאני זוכרת שקראתי מהספרים שלה. היא אמנית מילים שנותר לי רק להוריד בפניה את הכובע.

 

[כנרת לי]

וואו, מזדהה

עם הקושי להפוך את הרגש להשראה.
לי זה קורה המון בשעת ערביים סגולים. מה עושים איתם, מה? עם הסרטים הססגוניים התלויים ברקיע כאילו הצייר שכח לאסוף אותם יחד עם כַּן הציור שלו....

ג'ודי פיקו היא אחלה

 

[בקצה]

בטח זה קשור

אותי הוא מעורר הוא דורש הבעה, וגם כשאדם עם עצמו תמיד יוצא לו יותר.

 

[כנרת לי]

לגמרי

מעורר ודורש הבעה, ואולי עוד לפניו, הסתיו , שהוא גם מעורר השראה בשלל גווניו.
צבעים מטורפים מביא עימו הסתיו, וכל ה'קְרַשקְרַש' של העלים היבשים עושים בעולם מנגינות יחידאיות בצלילן

 

[אור מן ההפקר]

יש משפט, אני לא זוכרת מי אמר אותו,

שהולך כך:

poets always take the weather so personally.

משפט חמוד, ומאוד קולע...
החורף מביא אותי הרבה פעמים להתכנסות מסוימת, לתחושה שיש צורך להתגונן, ההצטופפות עם זרים בתחנת אוטובוס, המשקפיים הרטובות לגמרי, החשיכה המוקדמת, השמיים הקודרים. אם אני במצב רוח טוב, קל לי יותר להתמודד עם החורף על ביטוייו השונים, אבל אם לא - אני אקח אותם הרבה יותר פנימה, מה שמשפיע על הכתיבה...

 

[יערה אלרואי1]

נהדר

אני מאמצת.

 

[שינוי צורה]

נראה לי

שזה יכול להיות מקור להשראה אינסופית

 

[happily ever after]

like it v

 

[כנרת לי]

החורף שמוותר לסתיו

שיעשה עוד קצת עלי שלכת, הוא חורף כזה שמזמין שוקו חם לבהות בו לגימות, אולי פתאום תזנק משם המוזה
וסופסופ תשפך על הדף בדמות שיר סתוי לתפארת

המלצות חמות לחורף -
* צ'רלי של דניאל קיס - ספר שמעיף את הקורא מהפופיק של עצמו, להתבונן קצת באנשים ה'שקופים'

שאינם "כמונו".
* הספרים של ניקולאס ספארקס מתאימים בעצבונם לחורף אבל יש בהם גם משהו מחמם

* רומן עם הרוח - במקום לקשקש אשים לך קישור
* ואפשר גם סתם ספרי ילדים - אני אוהבת את הספרים של רינת הופר, במיוחד 'איילת מטיילת' (זה מתקן את "כּנרת מתברברת")

זייהו, שיהיה לך אחלה חורף

ולא לשכח ת'שוקו

כּנרת~~

 

[שינוי צורה]

אף אחד לא קורא את מה שאני קוראת. אבל אם בכל זאת בא לכם על כובד רציני- אני קוראת "האמן בתרבויות העולם", וגם "המאניפסט הקומוניסטי" כרגע, ושניהם מעיפים אותי לאוויר. בחיים לא חשבתי שהמחשבה יכולה להגיע למקומות כל כך רחוקים, כל כך רחבים, כל כך אחרים מהעיגול הקטן שבו אנחנו מעבירים את רוב חיינו הצעירים.

אצלי יש לעיתים שירים שמושפעים מעונות השנה ולעיתים לא, בדרך כלל הדברים האחרים בחיים שלי יותר דומיננטים במחשבה ולכן גם בכתיבה שלי, לפעמים מתפלק

 

[happily ever after]

!!!

חילופי העונות מוציאים ממני הרבה, לעיתים נחה ההשראה לרוח המשב בחוץ ולעיתים שמיים תכולים בחורף ישראלי וטפטופי גשם שלא נשמעים יכולים לדכא כל כך.
אני בטוחה שמזגי אוויר משפיעים על מצב הרוח האישי שמתבטא בין שנרצה או לא בכתיבה...
שיהיה לנו חורף טוב ובריא מלא בהפתעות טובות כרעמים ומוטיבים מאירים כברק.