דחי אותי שרון

[שירלי רם]

דחי אותי שרון ../images/Emo4.gif

האם גם לכן יש לפעמים תחושה שאם אתן לא בפריים-טיים אתן לא קיימות? שלהיות "סלבריטי" הפך למקצוע בפני עצמו, בלי שום קשר לתרומה המועטת שלהם לאיכות חיינו ותרבותנו? אותי זה ממש הביך לתת לבת שלי לראות את "קחי אותי" - הנורמה המוזרה של בחירת גבר מתוך מאגר, הבחינה שלו באמצעות מזמוזים לעין המצלמה, הצורך לנצח ויהי מה (תארו לכם שאחד הגברברים היה מרגיש, חלילה, שהוא ממש לא סובל את שרוני, אבל לא נעים, פריים-טיים, וזאת גם כנראה הדרך הכי קצרה להגיע לדירה...);וכפתור ההפעלה של ההתאהבות (שכבה, מסתבר, אחרי ששה חודשים)... שרון היא בחורה אינטיליגנטית, וכנראה גם מתוחכמת, אבל האם באמת מה שהכי רוצה בחיים זה להיות "מפורסמת"? סוכן אישי ויחצ"ן לכל פועלת (בעיקר אם היא יפה), זה כנראה must בימינו. דפנה לוסטיג ממעריב אמרה את זה הרבה יותר טוב ממני

 

[micpri]

../images/Emo44.gif

האמת - נראה לי בהחלט שמי שמגיע לתוכנית מסוג זה עושה זאת רק בשביל הסיכוי להכנס לעולם הזוהר. אם מסתכלים על מה שקורה היום במדינה עם תוכניות "כוכב נולד" לסוגיהן, נראה שהשאיפה המרכזית כיום היא להיות סלבריטי. בתיכון שבו אני מלמדת רבות מהבנות השתתפו באיזה יום מיונים לאחת מן התוכניות הללו. אם פעם רצינו להיות עורכות דין, עיתונאיות, וכדומה - היום נראה לי שהשאיפה היא להיות דוגמנית, שחקנית - העיקר לעמוד תחת אור הזרקורים. חייבת לציין שעצם הרעיון להיות בפריים - טיים מעביר בי צמרמורת (מפחד ורתיעה).