דו"ח של ד"ר יאיר ויסמן וסקר גיאוקרטוגרפיה תומכים ברכבת לאילת

מצב
הנושא נעול.

darkshadow1

New member
אין בשתי הכתבות טיעון אחד רלוונטי.

דו"ח של ד"ר יאיר ויסמן וסקר גיאוקרטוגרפיה תומכים ברכבת לאילת
הסקר מפורסם כאן:
http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=23704
והדו"ח מפורסם כאן:
http://u.cs.biu.ac.il/~wiseman/eilat_train.pdf
אין בשתי הכתבות טיעון אחד רלוונטי.
הסקר לא שווה תגובה- סתם דמגוגיה זולה, כמו רוב הסקרים. ברור שהמסילה תעודד את הפיתוח של אילת ושל הערבה- השאלה היא האם העלות האסטרונומית (מעל 20 מיליארד ש"ח, בערך 3 פעמים A1- וזה לפני חריגות תקציביות והוצאות בלתי צפויות) שווה את התועלת.
לגבי המאמר של הד"ר הנכבד:
1. רוב המאמר מתמקד בתועלת של המסילה לאילת כקו משאות. הטיעונים האלה כלל לא רלוונטיים- כי רוב התקציב של הקו יבוזבז על העובדה שהוא מתוכנן כקו נוסעים מהיר. גם אם יש הצדקה למסילת משא מאילת למרכז הארץ (ויש סבירות כלשהי שזה המצב), זה לא רלוונטי לשאלה האם קו נוסעים מהיר מוצדק.
2. בכל מקרה, הרעיון שהמסילה תהווה איזושהי אלטרנטיבה לתעלת סואץ (לסחורות שלא מיועדות לישראל) פשוט מופרכת מיסודה. מי שטוען שזה המצב פשוט לא בקיא במציאות: נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית. למען האמת, המסילה בכלל לא מתוכננת להגיע לנמל! (היא תגיע רק לצפון העיר, אולי יטרחו לסלול כביש שיגיע עד הנמל). ההשוואה של אילת ללוס-אנג'לס מטומטמת מיסודה (הסחורות שנפרקות בלוס אנג'לס מיועדות לקהל הצרכנים האדיר בארה"ב, מעבר בתעלת פנמה מאריך את הדרך שהמטען עובד באלפי קילומטרים, ספינות גדולות במיוחד בכלל לא יכולות לעבור בתעלה וכו' וכו'). ערב הסעודית מתכננת גשר יבשתי לים האדום כדי שחסימה של מיצרי הורמוז לא תפסיק את יצוא הנפט- לא כי זה משתלם כלכלית.
3. נראה לי שהדוקטור הנכבד שכח את העובדה שכרטיס נסיעה ברכבת יעלה במקרה הטוב 150 ש"ח לכיוון. זה לא מחיר שמאפשר יוממות, וזאת לא המטרה של קו כזה. בשביל חיילים לא בונים רכבת ב-20 מיליארד ש"ח וסטודנטים אילתים חוזרים הביתה פעם בשבוע במקרה הטוב. כשמישהו מתחיל לזרוק טיעונים בסגנון "יש שירותי רפואה מתקדמים שאין ביוספטל", אפשר להבין שהתחמושת שלו נגמרת. המציאות היא שגם במקרה הטוב ביותר, הרכבות יסעו ריקות כמעט לחלוטין במשך רוב השנה.
4. אה, כן, ומישהו צריך לספר לדוקטור שהתחנה של הרכבת מתוכננת מחוץ לעיר- כך שהיתרון היחיד שהיה עלול להיות לה על פני טיסה (=שלא יהיה צורך במונית) נעלם.
5. האנשים ש"צריכים להרוס כל פרויקט שיביא תועלת למדינה" הם לא האנשים שמציגים טיעונים למה קו יחיד שעולה כמו כל תכנית החומש של ר"י לא מוצדק כלכלית, אלא האנשים שמנסים לקפוץ מעל הפופיק ולקדם רכבת נוסעים מהירה בעלות אדירה במקום קו מטענים צנוע. הרכבת לאילת במתכונת הנוכחית שלה לא תתוקצב בעתיד הנראה לעין ולכן לא תתרום במאומה לעיר ולנגב, בזמן שקו המטענים יכל להיות מוקם כבר מזמן (בשיתוף מדינות אחרות) ולפתח את אילת והערבה- כך שאולי בעתיד הרחוק תהיה הצדקה כלשהי למסילה רצינית יותר.
 

amit1270

New member
דברים כדרבנות

אין בשתי הכתבות טיעון אחד רלוונטי.
הסקר לא שווה תגובה- סתם דמגוגיה זולה, כמו רוב הסקרים. ברור שהמסילה תעודד את הפיתוח של אילת ושל הערבה- השאלה היא האם העלות האסטרונומית (מעל 20 מיליארד ש"ח, בערך 3 פעמים A1- וזה לפני חריגות תקציביות והוצאות בלתי צפויות) שווה את התועלת.
לגבי המאמר של הד"ר הנכבד:
1. רוב המאמר מתמקד בתועלת של המסילה לאילת כקו משאות. הטיעונים האלה כלל לא רלוונטיים- כי רוב התקציב של הקו יבוזבז על העובדה שהוא מתוכנן כקו נוסעים מהיר. גם אם יש הצדקה למסילת משא מאילת למרכז הארץ (ויש סבירות כלשהי שזה המצב), זה לא רלוונטי לשאלה האם קו נוסעים מהיר מוצדק.
2. בכל מקרה, הרעיון שהמסילה תהווה איזושהי אלטרנטיבה לתעלת סואץ (לסחורות שלא מיועדות לישראל) פשוט מופרכת מיסודה. מי שטוען שזה המצב פשוט לא בקיא במציאות: נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית. למען האמת, המסילה בכלל לא מתוכננת להגיע לנמל! (היא תגיע רק לצפון העיר, אולי יטרחו לסלול כביש שיגיע עד הנמל). ההשוואה של אילת ללוס-אנג'לס מטומטמת מיסודה (הסחורות שנפרקות בלוס אנג'לס מיועדות לקהל הצרכנים האדיר בארה"ב, מעבר בתעלת פנמה מאריך את הדרך שהמטען עובד באלפי קילומטרים, ספינות גדולות במיוחד בכלל לא יכולות לעבור בתעלה וכו' וכו'). ערב הסעודית מתכננת גשר יבשתי לים האדום כדי שחסימה של מיצרי הורמוז לא תפסיק את יצוא הנפט- לא כי זה משתלם כלכלית.
3. נראה לי שהדוקטור הנכבד שכח את העובדה שכרטיס נסיעה ברכבת יעלה במקרה הטוב 150 ש"ח לכיוון. זה לא מחיר שמאפשר יוממות, וזאת לא המטרה של קו כזה. בשביל חיילים לא בונים רכבת ב-20 מיליארד ש"ח וסטודנטים אילתים חוזרים הביתה פעם בשבוע במקרה הטוב. כשמישהו מתחיל לזרוק טיעונים בסגנון "יש שירותי רפואה מתקדמים שאין ביוספטל", אפשר להבין שהתחמושת שלו נגמרת. המציאות היא שגם במקרה הטוב ביותר, הרכבות יסעו ריקות כמעט לחלוטין במשך רוב השנה.
4. אה, כן, ומישהו צריך לספר לדוקטור שהתחנה של הרכבת מתוכננת מחוץ לעיר- כך שהיתרון היחיד שהיה עלול להיות לה על פני טיסה (=שלא יהיה צורך במונית) נעלם.
5. האנשים ש"צריכים להרוס כל פרויקט שיביא תועלת למדינה" הם לא האנשים שמציגים טיעונים למה קו יחיד שעולה כמו כל תכנית החומש של ר"י לא מוצדק כלכלית, אלא האנשים שמנסים לקפוץ מעל הפופיק ולקדם רכבת נוסעים מהירה בעלות אדירה במקום קו מטענים צנוע. הרכבת לאילת במתכונת הנוכחית שלה לא תתוקצב בעתיד הנראה לעין ולכן לא תתרום במאומה לעיר ולנגב, בזמן שקו המטענים יכל להיות מוקם כבר מזמן (בשיתוף מדינות אחרות) ולפתח את אילת והערבה- כך שאולי בעתיד הרחוק תהיה הצדקה כלשהי למסילה רצינית יותר.
דברים כדרבנות
 

בועז ל

New member
האם תוכל לגבות בנתונים את הטיעון שכתבת ולפיו

אין בשתי הכתבות טיעון אחד רלוונטי.
הסקר לא שווה תגובה- סתם דמגוגיה זולה, כמו רוב הסקרים. ברור שהמסילה תעודד את הפיתוח של אילת ושל הערבה- השאלה היא האם העלות האסטרונומית (מעל 20 מיליארד ש"ח, בערך 3 פעמים A1- וזה לפני חריגות תקציביות והוצאות בלתי צפויות) שווה את התועלת.
לגבי המאמר של הד"ר הנכבד:
1. רוב המאמר מתמקד בתועלת של המסילה לאילת כקו משאות. הטיעונים האלה כלל לא רלוונטיים- כי רוב התקציב של הקו יבוזבז על העובדה שהוא מתוכנן כקו נוסעים מהיר. גם אם יש הצדקה למסילת משא מאילת למרכז הארץ (ויש סבירות כלשהי שזה המצב), זה לא רלוונטי לשאלה האם קו נוסעים מהיר מוצדק.
2. בכל מקרה, הרעיון שהמסילה תהווה איזושהי אלטרנטיבה לתעלת סואץ (לסחורות שלא מיועדות לישראל) פשוט מופרכת מיסודה. מי שטוען שזה המצב פשוט לא בקיא במציאות: נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית. למען האמת, המסילה בכלל לא מתוכננת להגיע לנמל! (היא תגיע רק לצפון העיר, אולי יטרחו לסלול כביש שיגיע עד הנמל). ההשוואה של אילת ללוס-אנג'לס מטומטמת מיסודה (הסחורות שנפרקות בלוס אנג'לס מיועדות לקהל הצרכנים האדיר בארה"ב, מעבר בתעלת פנמה מאריך את הדרך שהמטען עובד באלפי קילומטרים, ספינות גדולות במיוחד בכלל לא יכולות לעבור בתעלה וכו' וכו'). ערב הסעודית מתכננת גשר יבשתי לים האדום כדי שחסימה של מיצרי הורמוז לא תפסיק את יצוא הנפט- לא כי זה משתלם כלכלית.
3. נראה לי שהדוקטור הנכבד שכח את העובדה שכרטיס נסיעה ברכבת יעלה במקרה הטוב 150 ש"ח לכיוון. זה לא מחיר שמאפשר יוממות, וזאת לא המטרה של קו כזה. בשביל חיילים לא בונים רכבת ב-20 מיליארד ש"ח וסטודנטים אילתים חוזרים הביתה פעם בשבוע במקרה הטוב. כשמישהו מתחיל לזרוק טיעונים בסגנון "יש שירותי רפואה מתקדמים שאין ביוספטל", אפשר להבין שהתחמושת שלו נגמרת. המציאות היא שגם במקרה הטוב ביותר, הרכבות יסעו ריקות כמעט לחלוטין במשך רוב השנה.
4. אה, כן, ומישהו צריך לספר לדוקטור שהתחנה של הרכבת מתוכננת מחוץ לעיר- כך שהיתרון היחיד שהיה עלול להיות לה על פני טיסה (=שלא יהיה צורך במונית) נעלם.
5. האנשים ש"צריכים להרוס כל פרויקט שיביא תועלת למדינה" הם לא האנשים שמציגים טיעונים למה קו יחיד שעולה כמו כל תכנית החומש של ר"י לא מוצדק כלכלית, אלא האנשים שמנסים לקפוץ מעל הפופיק ולקדם רכבת נוסעים מהירה בעלות אדירה במקום קו מטענים צנוע. הרכבת לאילת במתכונת הנוכחית שלה לא תתוקצב בעתיד הנראה לעין ולכן לא תתרום במאומה לעיר ולנגב, בזמן שקו המטענים יכל להיות מוקם כבר מזמן (בשיתוף מדינות אחרות) ולפתח את אילת והערבה- כך שאולי בעתיד הרחוק תהיה הצדקה כלשהי למסילה רצינית יותר.
האם תוכל לגבות בנתונים את הטיעון שכתבת ולפיו
"נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית"?
אודה לך אם תוכל להביא לידיעתי את הנתונים הבאים.
באיזו כמות מטענים מטפל הנמל כיום?
האם ניתן במצב הנוכחי להגדיל את פעילות הנמל ולאיזה סדר גודל?
לאיזה נפחי פעילות מקסימליים יכול הנמל להגיע אם יבוצעו בו הגדלה/העתקה צפונה/שינוי או כל פעילות אחרת שמטרתה הגדלת נפח הפעילות?
 

darkshadow1

New member
בוודאי.

האם תוכל לגבות בנתונים את הטיעון שכתבת ולפיו
"נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית"?
אודה לך אם תוכל להביא לידיעתי את הנתונים הבאים.
באיזו כמות מטענים מטפל הנמל כיום?
האם ניתן במצב הנוכחי להגדיל את פעילות הנמל ולאיזה סדר גודל?
לאיזה נפחי פעילות מקסימליים יכול הנמל להגיע אם יבוצעו בו הגדלה/העתקה צפונה/שינוי או כל פעילות אחרת שמטרתה הגדלת נפח הפעילות?
בוודאי.
1. נמל אילת טיפת בשנת 2010 בפחות מ-1,000 TEU.
2. בתחילת שנות ה-90 הנמל טיפל בכ-60,000 TEU בשנה, שזאת בערך כמות המטען שעוברת בנמל חיפה/אשדוד בשבועיים-שלושה היום. לשם השוואה, הנמל של פורט סעיד מטפל במעל 3,000,000 TEU בשנה, והרציפים החדשים בנמל חיפה ונמל אשדוד (נמל המפרץ ונמל הדרום) מתוכננים עם קיבולת של 1,300,000 TEU בשנה. כמות המטען שעוברת בנמל ירדה בצורה משמעותית ביחד עם הפחתת הסובסידיות הרלוונטיות.
3. אני לא מכיר תכניות להרחבה משמעותית של הנמל פרט לתכניות להארכת הרציפים בכמה מאות מטרים דרומה/צפונה. בכל מקרה, בהתחשב במגבלות הסביבתיות- לא נראה לי שיטרחו להתאים את הנמל לאניות הענק שעוברות בתעלת סואץ, ואני לא מכיר תכניות כאלה.
&nbsp
התכנית היחידה שהייתה אולי הופכת את אילת ל-hub ספנות היא התכנית לנמל המפרץ. הבעיה היא שמדובר בתכנית בעלות לא ברורה, שלא ברור אם היא בכלל אפשרית מבחינה הנדסית, שההשפעות הסביבתיות שלה לא נבדקו, ששום חלק ממנה לא אושר מעולם וששר התחבורה הצהיר שלמשרד התחבורה אין שום כוונות לקדמה. את הנמל הנוכחי אי אפשר להתאים לנפחי פעילות גדולים בגלל מגבלות סביבתיות.
 

amit1270

New member
אני מניח שהתכוונת לנמל התעלה ("המפרץ")

בוודאי.
1. נמל אילת טיפת בשנת 2010 בפחות מ-1,000 TEU.
2. בתחילת שנות ה-90 הנמל טיפל בכ-60,000 TEU בשנה, שזאת בערך כמות המטען שעוברת בנמל חיפה/אשדוד בשבועיים-שלושה היום. לשם השוואה, הנמל של פורט סעיד מטפל במעל 3,000,000 TEU בשנה, והרציפים החדשים בנמל חיפה ונמל אשדוד (נמל המפרץ ונמל הדרום) מתוכננים עם קיבולת של 1,300,000 TEU בשנה. כמות המטען שעוברת בנמל ירדה בצורה משמעותית ביחד עם הפחתת הסובסידיות הרלוונטיות.
3. אני לא מכיר תכניות להרחבה משמעותית של הנמל פרט לתכניות להארכת הרציפים בכמה מאות מטרים דרומה/צפונה. בכל מקרה, בהתחשב במגבלות הסביבתיות- לא נראה לי שיטרחו להתאים את הנמל לאניות הענק שעוברות בתעלת סואץ, ואני לא מכיר תכניות כאלה.
&nbsp
התכנית היחידה שהייתה אולי הופכת את אילת ל-hub ספנות היא התכנית לנמל המפרץ. הבעיה היא שמדובר בתכנית בעלות לא ברורה, שלא ברור אם היא בכלל אפשרית מבחינה הנדסית, שההשפעות הסביבתיות שלה לא נבדקו, ששום חלק ממנה לא אושר מעולם וששר התחבורה הצהיר שלמשרד התחבורה אין שום כוונות לקדמה. את הנמל הנוכחי אי אפשר להתאים לנפחי פעילות גדולים בגלל מגבלות סביבתיות.
אני מניח שהתכוונת לנמל התעלה ("המפרץ")
 

בועז ל

New member
הפער בין 2010 לשנות התשעים פשוט

בוודאי.
1. נמל אילת טיפת בשנת 2010 בפחות מ-1,000 TEU.
2. בתחילת שנות ה-90 הנמל טיפל בכ-60,000 TEU בשנה, שזאת בערך כמות המטען שעוברת בנמל חיפה/אשדוד בשבועיים-שלושה היום. לשם השוואה, הנמל של פורט סעיד מטפל במעל 3,000,000 TEU בשנה, והרציפים החדשים בנמל חיפה ונמל אשדוד (נמל המפרץ ונמל הדרום) מתוכננים עם קיבולת של 1,300,000 TEU בשנה. כמות המטען שעוברת בנמל ירדה בצורה משמעותית ביחד עם הפחתת הסובסידיות הרלוונטיות.
3. אני לא מכיר תכניות להרחבה משמעותית של הנמל פרט לתכניות להארכת הרציפים בכמה מאות מטרים דרומה/צפונה. בכל מקרה, בהתחשב במגבלות הסביבתיות- לא נראה לי שיטרחו להתאים את הנמל לאניות הענק שעוברות בתעלת סואץ, ואני לא מכיר תכניות כאלה.
&nbsp
התכנית היחידה שהייתה אולי הופכת את אילת ל-hub ספנות היא התכנית לנמל המפרץ. הבעיה היא שמדובר בתכנית בעלות לא ברורה, שלא ברור אם היא בכלל אפשרית מבחינה הנדסית, שההשפעות הסביבתיות שלה לא נבדקו, ששום חלק ממנה לא אושר מעולם וששר התחבורה הצהיר שלמשרד התחבורה אין שום כוונות לקדמה. את הנמל הנוכחי אי אפשר להתאים לנפחי פעילות גדולים בגלל מגבלות סביבתיות.
הפער בין 2010 לשנות התשעים פשוט
מדהים. מה ההסבר לירידה של פי 60 בנפח המטענים והאם ניתן לומר שנמל אילת בשנות התשעים עבד במלוא התפוקה?
ברשותך, שתי שאלות נוספת:
האם לא קיים נתון מעודכן יותר משנת 2010?
וכן: לא הצלחתי להבין מהו הפונציאל הפיזי המקסימלי של נפח התעבורה בנמל אילת- הן במצב הקיים והן במצב עתידי שבו נעשים השיפורים האפשריים.
 

darkshadow1

New member
לא היו שינויים משמעותיים מ-2010.

הפער בין 2010 לשנות התשעים פשוט
מדהים. מה ההסבר לירידה של פי 60 בנפח המטענים והאם ניתן לומר שנמל אילת בשנות התשעים עבד במלוא התפוקה?
ברשותך, שתי שאלות נוספת:
האם לא קיים נתון מעודכן יותר משנת 2010?
וכן: לא הצלחתי להבין מהו הפונציאל הפיזי המקסימלי של נפח התעבורה בנמל אילת- הן במצב הקיים והן במצב עתידי שבו נעשים השיפורים האפשריים.
לא היו שינויים משמעותיים מ-2010.
הנה נתונים לגבי מכולות:
http://media.mot.gov.il/PDF/SPA_HE/CARGO/TrafficContainersTEU2013.pdf
ומטענים סה"כ:
http://media.mot.gov.il/PDF/SPA_HE/CARGO/TotalCargo2013.pdf
הנתונים שציינתי קודם הגיעו מכאן:
http://www.gca.gov.il/NR/rdonlyres/...B6/0/TASCIL_EilatPortPrivatization_140311.pdf
והנה קצת נתונים לגבי הגודל של הנמלים השונים:
http://www.themarker.com/dynamo/1.1640269
ופרויקטים מתוכננים בנמל אילת:
http://www.israports.org.il/PortsDevelop/project/foundation/Pages/Infrastructures.aspx#אילת

לא סביר שנמל אילת עבד בשנות ה-90 בשיא התפוקה הפוטנציאלית ביחס לאורך הרציפים. תיאורטית, לנמל אילת (אחרי כל ההרחבות האפשריות) יהיה אורך רציפים דומה לנמלים החדשים שמתוכננים באשדוד ובחיפה- אבל עם עורף לוגיסטי קטן בהרבה, ועם רציפים עמוקים פחות. כלומר, אחרי שדרוג כולל (שלא בטוח שגם הוא אפשרי מבחינה סביבתית) יכול להיות שהנמל יוכל לטפל במעל 500,000 TEU בשנה- שזאת כמות מכובדת ביחס לישראל, אבל בוודאי שלא יכולה להפוך אותו לשחקן בינלאומי משמעותי (בשביל קנה מידה, בנמל ה-50 הכי עמוס בעולם עברו 2,650,000 TEU ב-2012).
 
מסכים עם כל מילה ומוסיף

אין בשתי הכתבות טיעון אחד רלוונטי.
הסקר לא שווה תגובה- סתם דמגוגיה זולה, כמו רוב הסקרים. ברור שהמסילה תעודד את הפיתוח של אילת ושל הערבה- השאלה היא האם העלות האסטרונומית (מעל 20 מיליארד ש"ח, בערך 3 פעמים A1- וזה לפני חריגות תקציביות והוצאות בלתי צפויות) שווה את התועלת.
לגבי המאמר של הד"ר הנכבד:
1. רוב המאמר מתמקד בתועלת של המסילה לאילת כקו משאות. הטיעונים האלה כלל לא רלוונטיים- כי רוב התקציב של הקו יבוזבז על העובדה שהוא מתוכנן כקו נוסעים מהיר. גם אם יש הצדקה למסילת משא מאילת למרכז הארץ (ויש סבירות כלשהי שזה המצב), זה לא רלוונטי לשאלה האם קו נוסעים מהיר מוצדק.
2. בכל מקרה, הרעיון שהמסילה תהווה איזושהי אלטרנטיבה לתעלת סואץ (לסחורות שלא מיועדות לישראל) פשוט מופרכת מיסודה. מי שטוען שזה המצב פשוט לא בקיא במציאות: נמל אילת לא יכול לטפל בכמות גדולה של סחורות, ואי אפשר להרחיב אותו בצורה משמעותית. למען האמת, המסילה בכלל לא מתוכננת להגיע לנמל! (היא תגיע רק לצפון העיר, אולי יטרחו לסלול כביש שיגיע עד הנמל). ההשוואה של אילת ללוס-אנג'לס מטומטמת מיסודה (הסחורות שנפרקות בלוס אנג'לס מיועדות לקהל הצרכנים האדיר בארה"ב, מעבר בתעלת פנמה מאריך את הדרך שהמטען עובד באלפי קילומטרים, ספינות גדולות במיוחד בכלל לא יכולות לעבור בתעלה וכו' וכו'). ערב הסעודית מתכננת גשר יבשתי לים האדום כדי שחסימה של מיצרי הורמוז לא תפסיק את יצוא הנפט- לא כי זה משתלם כלכלית.
3. נראה לי שהדוקטור הנכבד שכח את העובדה שכרטיס נסיעה ברכבת יעלה במקרה הטוב 150 ש"ח לכיוון. זה לא מחיר שמאפשר יוממות, וזאת לא המטרה של קו כזה. בשביל חיילים לא בונים רכבת ב-20 מיליארד ש"ח וסטודנטים אילתים חוזרים הביתה פעם בשבוע במקרה הטוב. כשמישהו מתחיל לזרוק טיעונים בסגנון "יש שירותי רפואה מתקדמים שאין ביוספטל", אפשר להבין שהתחמושת שלו נגמרת. המציאות היא שגם במקרה הטוב ביותר, הרכבות יסעו ריקות כמעט לחלוטין במשך רוב השנה.
4. אה, כן, ומישהו צריך לספר לדוקטור שהתחנה של הרכבת מתוכננת מחוץ לעיר- כך שהיתרון היחיד שהיה עלול להיות לה על פני טיסה (=שלא יהיה צורך במונית) נעלם.
5. האנשים ש"צריכים להרוס כל פרויקט שיביא תועלת למדינה" הם לא האנשים שמציגים טיעונים למה קו יחיד שעולה כמו כל תכנית החומש של ר"י לא מוצדק כלכלית, אלא האנשים שמנסים לקפוץ מעל הפופיק ולקדם רכבת נוסעים מהירה בעלות אדירה במקום קו מטענים צנוע. הרכבת לאילת במתכונת הנוכחית שלה לא תתוקצב בעתיד הנראה לעין ולכן לא תתרום במאומה לעיר ולנגב, בזמן שקו המטענים יכל להיות מוקם כבר מזמן (בשיתוף מדינות אחרות) ולפתח את אילת והערבה- כך שאולי בעתיד הרחוק תהיה הצדקה כלשהי למסילה רצינית יותר.
מסכים עם כל מילה ומוסיף
חידוד בנוגע ל"תחרות" הנוצרת מול תעלת סואץ.
&nbsp
גם אם מסילת הרכבת תוכל להוות אלטרנטיבה זולה יותר, תעלת סואץ תמיד תהייה עדיפה על מסילת רכבת מבחינת מהירות, סחבת, וכאבי ראש. בנוסף, וכאן הדגש המשמעותי, מצרים תוכל להוזיל את מחירי המעבר בתעלה כך שיהיו פחות מהעלות בהובלת סחורות מישראל. כרגע יש לה מונופול והיא לא נותנת לאוניות לעבור במחירי הפסד. אין מחיר שישראל תוכל לנקוב שמצרים לא תוכל להתחרות בו.
&nbsp
מה שכן, אני בעד לבדוק את הכדאיות הכלכלית בבניית מסילת ברזל לרכבות משא, אל מול מעבר בתעלת סואץ אך ורק עבור סחורות המגיעות אל ישראל וממנה. זה עשוי להיות מעניין.
 

amit1270

New member
הפסקה השנייה שלך דווקא מצדיקה את ההשקעה במסילה לאילת

מסכים עם כל מילה ומוסיף
חידוד בנוגע ל"תחרות" הנוצרת מול תעלת סואץ.
&nbsp
גם אם מסילת הרכבת תוכל להוות אלטרנטיבה זולה יותר, תעלת סואץ תמיד תהייה עדיפה על מסילת רכבת מבחינת מהירות, סחבת, וכאבי ראש. בנוסף, וכאן הדגש המשמעותי, מצרים תוכל להוזיל את מחירי המעבר בתעלה כך שיהיו פחות מהעלות בהובלת סחורות מישראל. כרגע יש לה מונופול והיא לא נותנת לאוניות לעבור במחירי הפסד. אין מחיר שישראל תוכל לנקוב שמצרים לא תוכל להתחרות בו.
&nbsp
מה שכן, אני בעד לבדוק את הכדאיות הכלכלית בבניית מסילת ברזל לרכבות משא, אל מול מעבר בתעלת סואץ אך ורק עבור סחורות המגיעות אל ישראל וממנה. זה עשוי להיות מעניין.
הפסקה השנייה שלך דווקא מצדיקה את ההשקעה במסילה לאילת
אבל לא ע"י ממשלת ישראל... הסינים, למשל, ישמחו להוזלה כזאת. מצד שני תחרות כנראה לא תהיה מהסיבות שהעלה darkshadow וביניהן אי-פיתוח הנמל וחוסר קישור בינו לבין הרכבת.
 

darkshadow1

New member
שוב- אתה מדבר על קו למשאות בלבד,

הפסקה השנייה שלך דווקא מצדיקה את ההשקעה במסילה לאילת
אבל לא ע"י ממשלת ישראל... הסינים, למשל, ישמחו להוזלה כזאת. מצד שני תחרות כנראה לא תהיה מהסיבות שהעלה darkshadow וביניהן אי-פיתוח הנמל וחוסר קישור בינו לבין הרכבת.
שוב- אתה מדבר על קו למשאות בלבד,
שעלותו מוערכת במיליארדי ש"ח בודדים (זכור לי שמישהו זרק מתישהו הערכה של 3 מיליארד ש"ח, אני לא יודע כמה היא אמינה).
יכול להיות שלסינים שווה להשתתף עם ישראל בעלות ההקמה של המסילה רק כדי ליצור מראית עין של תחרות מול תעלת סואץ- שאולי תגרום למצרים להוריד מחירים ותעשה להם קצת יח"צ כאילו היצוא מסין לאירופה יהיה בטוח גם במקרה של בעיות בתעלת סואץ.
כמובן שברגע שניפחו בצורה דרסטית את עלות המסילה לכמה עשרות מיליארדי ש"ח, כל אינטרס שהיה למדינות אחרות להשתתף בפרויקט התפוגג.
 

amit1270

New member
אני מסכים איתך

שוב- אתה מדבר על קו למשאות בלבד,
שעלותו מוערכת במיליארדי ש"ח בודדים (זכור לי שמישהו זרק מתישהו הערכה של 3 מיליארד ש"ח, אני לא יודע כמה היא אמינה).
יכול להיות שלסינים שווה להשתתף עם ישראל בעלות ההקמה של המסילה רק כדי ליצור מראית עין של תחרות מול תעלת סואץ- שאולי תגרום למצרים להוריד מחירים ותעשה להם קצת יח"צ כאילו היצוא מסין לאירופה יהיה בטוח גם במקרה של בעיות בתעלת סואץ.
כמובן שברגע שניפחו בצורה דרסטית את עלות המסילה לכמה עשרות מיליארדי ש"ח, כל אינטרס שהיה למדינות אחרות להשתתף בפרויקט התפוגג.
אני מסכים איתך
לא נכנסתי לעניין הזה של מסילת משאות מול המסילה המהירה המתוכננת, אבל מה שאמרת הוא בהחלט נכון. אני, אגב, לא חושב שמסילה "איטית" לאילת היא רעיון רע כל כך, וחבל שהממשלה החליטה "לקפוץ מעל לפופיק" עם מסילה יקרה וחסרת סיכוי. לדעתי מסילה צנועה כזאת תוכל לאפשר בנוסף לרכבות משא גם נסיעת רכבות נוסעים שיוכלו להגיע מתל אביב לאילת בתוך כשלוש וחצי שעות, וזה לא כזה נורא. זה שיפור עצום לעומת נסיעה באוטובוס מבחינת נוחות הנסיעה (ביחוד אם ישולב קרון מזנון ואולי עוד "פינוקים") וכמות הנוסעים, ואפילו זמן הנסיעה עם כל "האיטיות" יהיה קצר יותר.
 

טשאפק 2

New member
יש גם סחבת במעבר בתעלה

מסכים עם כל מילה ומוסיף
חידוד בנוגע ל"תחרות" הנוצרת מול תעלת סואץ.
&nbsp
גם אם מסילת הרכבת תוכל להוות אלטרנטיבה זולה יותר, תעלת סואץ תמיד תהייה עדיפה על מסילת רכבת מבחינת מהירות, סחבת, וכאבי ראש. בנוסף, וכאן הדגש המשמעותי, מצרים תוכל להוזיל את מחירי המעבר בתעלה כך שיהיו פחות מהעלות בהובלת סחורות מישראל. כרגע יש לה מונופול והיא לא נותנת לאוניות לעבור במחירי הפסד. אין מחיר שישראל תוכל לנקוב שמצרים לא תוכל להתחרות בו.
&nbsp
מה שכן, אני בעד לבדוק את הכדאיות הכלכלית בבניית מסילת ברזל לרכבות משא, אל מול מעבר בתעלת סואץ אך ורק עבור סחורות המגיעות אל ישראל וממנה. זה עשוי להיות מעניין.
יש גם סחבת במעבר בתעלה
כיוון שהקיבולת שלה אינה עונה על הביקוש. יש כוונות לפתח את התעלה כדי לאפשר מעבר של ספינות רבות יותר ביום ולקצר את זמני ההמתנה והחצייה.
 

amit1270

New member
יותר מכתב מדו"ח

דו"ח של ד"ר יאיר ויסמן וסקר גיאוקרטוגרפיה תומכים ברכבת לאילת
הסקר מפורסם כאן:
http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=23704
והדו"ח מפורסם כאן:
http://u.cs.biu.ac.il/~wiseman/eilat_train.pdf
יותר מכתב מדו"ח
ועם כל הכבוד לדוקטור (למדעי המחשב), ההשוואה לארה"ב (ולמאה ה-19) היא פשוט מופרכת ולא רצינית. גם ההתייחסות לשאר הנקודות לא משכנעת במיוחד, גם אם יש בחלקם מידה של אמת (שהיא כמו תמיד לא שייכת לאף צד).
&nbsp
לגבי הסקר - אני מניח שרוב הישראלים תומכים גם במכוניות מעופפות. לא כ"כ ברור אם הוסברו לנשאלים כל ההשלכות של הפרויקט ועלותו.
 

בועז ל

New member
זה בכלל מעניין שהד"ר מנהל התכתבות עם השר.

יותר מכתב מדו"ח
ועם כל הכבוד לדוקטור (למדעי המחשב), ההשוואה לארה"ב (ולמאה ה-19) היא פשוט מופרכת ולא רצינית. גם ההתייחסות לשאר הנקודות לא משכנעת במיוחד, גם אם יש בחלקם מידה של אמת (שהיא כמו תמיד לא שייכת לאף צד).
&nbsp
לגבי הסקר - אני מניח שרוב הישראלים תומכים גם במכוניות מעופפות. לא כ"כ ברור אם הוסברו לנשאלים כל ההשלכות של הפרויקט ועלותו.
זה בכלל מעניין שהד"ר מנהל התכתבות עם השר.
ניסיון לשכנע את המשוכנע ממילא.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה