דונלד, האם מגיע לי הצלפות בשוט או סתם עם סרגל 30 ס"מ?

arieltr

New member
דונלד, האם מגיע לי הצלפות בשוט או סתם עם סרגל 30 ס"מ?

הסתובבתי בין הדוכנים מחפש את הדילר הקבוע שלי שם, ועד שהגעתי אליו כבר עמד שם בוזז אחד, אשר כבר העלה ברשתו והחזיק את העטיפה האדומה וכך פיספסתי את האלבום של Zerfas בשניות בודדות ולצערי לא היה עוד עותק הפעם.

אז מצאתי דברים אחרים.

- Tripsichord Music Box יופי של אלבום יושב לי מצויין באוזן בגיזרת החוף המערבי.
- Quicksilver Messenger Service האלבום הראשון שלהם. עד היום רק Happy Trails הענק נמצא ברשותי ומאוד שמחתי להגיע לראשון סוף סוף.
- The Pretty Things - Parachute מאוד קשה לראות כאן אלבומים שלהם מלבד SF Sorrow. עשיתי סיבובי היכרות בינתיים, אלבום מאוד מעניין.
- Faust - So Far משלים לי לרביעיה הראשונה שלהם. זכור לי במעורפל שהברמלאי טען פעם שזה אולי אלבומם המשובח ברביעיה הקלאסית. הרביעי אלבום פנטסטי, הצלולייד סקר אותו פעם פה, והשלישי המבולגן אהוב עלי במיוחד.

וממש בסוף השנה שחלפה הוספתי אלבומי 1969.
- Man - Reveleation אלבומם הראשון של הוולשים הנפלאים האלה. אחד האלבומים האהובים עלי הינו השביעי שלהם Rhinos, Winos and Lunatics שרכשתי לפני כמה שנים בישראל והינו פגז של אלבום. בכלל החבורה הבלתי מדוברת בעליל הזו כנראה לא מוערכת כמו שהיא באמת צריכה להיות. בדיוק כמו Family וכנראה אפילו פחות מוכרת מהם. אלבום הבכורה שלהם מאוד מפתיע, קצת פסיכי קצת הזוי, יש אפילו סקס עם גיטרה להבות, נפלא ונותן הרגשה של יחידה כוללת.
- Music Emporium איזה יופי. איזו עטיפה. איזה אורגן יפהיפה הם מריצים לאורך האלבום. איזו מתופפת. 1969 לא מפסיקה להפתיע עוד ועוד ועוד.
- Sam Gopal - Escalator בבקשה פנינה נסתרת מהעין. אני די בטוח שיהיו לא מעט אנשים שישמעו את האלבום הזה ויגידו שזה לא עובד, זה לא זה, זה פיספוס. אני מתרשם שמדובר בפצצה לא פחות. מדובר באלבום שנע על הקו של ג'ימי הנדריקס (לא פחות) גם בנגינת גיטרה/דיסטורשן וגם באוירה הכללית של האלבומים שלו, רק שהטוויסט כאן זה שאין תופים - יש טאבלה ולכן זה מקבל קצת נופח 'לו-פיי', פלוס על הווקלז מופקד לא פחות מאשר ידידנו למי, בימים שלפני הוקווינד ומוטורהד מן הסתם. התוצאה של התרכיב הזה הינה פצצה כאמור לטעמי. השירים ה'רגועים' פשוט מהממים. משהו בהגשה המחשמלת של למי מתנגש בדיסטורשן והתוצאה מהפנטת לאורך האלבום.
- Montgomery Chape - The Search Party האלבום הענוג והמיסתורי של ניק פרויינד שדיווחתי לפני כמה שבועות כאן.
 

arieltr

New member
אחד

Tripsichord

 

Celluloid Hero

New member
רכשת מאסטרפיס

לא שמעתי עוד אלבום של הלהקה הזאת שמתקרב אליו, ושמעתי כבר כמה וכמה אלבומים שלהם. גם לא ה SF, וגם לא הבאים מתקופת הגלאם, וגם לא הבלוזיים המעולים בהתחלה. זה היה רגע ההתעלות שלהם.
 

arieltr

New member
הפוטנציאל בהחלט בכיוון הנכון

ששת השירים הראשונים הם פשוט פנטנסטיים עובדים יחדיו והכיוון מזכיר את החצי השני של אבי רואד, רק קצת יותר מורכב. אם כי יש מצב שזה לא יותר מורכב אלא פחות מורגל לאוזניים מאלפי שמעיות של אבי רואד. בכלאופן, פשוט פנטסטי.
משיר שבע ואילך זה מקבל קצת נופח יותר מלוכלך, מתפלש בבוץ - אבל באופן חיובי לגמרי - ואשכרה אפשר לשמוע שם את ג'ון לנון עומד בראשם. Grass ומיד אחריו Sickle Clowns מושלמים והסיומת עם What's the Use והטייטל טראק סוגרים את האלבום מאוד מאוד גבוה.
בהחלט אלבום אדיר.
כמכלול הוא ישר מקפיץ לי לראש את אבי רואד ולנון, רק שהמבנה כאן הפוך ממה שהורגלנו. וזה עובד נפלא.

את הגלאם שבא אחר כך אינני מכיר, והיות ואנני עף על גלאם (דונלד אתה מוזמן לשנות את דעתי) אז לא בטוח שאחפש בכיוון הזה. מה שכן, אני מחפש פה המון זמן את האלבום Emotions, בשאיפה שהוא יהיה הבא אצלי.
 

arieltr

New member
את העטיפה הזו הם צילמו תוך כדי הקלטה של

שיר מספר 6 באלבום.

 

Celluloid Hero

New member
משעשע!

בדיוק נתקלתי בדיסק הזה בחנות של האוזן לפני כמה ימים, וחשבתי לעצמי- מסוג הארטיפקטים ההזויים שדונלד ואריאל לא היו מהססים אם לקנות. אבל אני כבר הייתי עם שני דיסקים ביד מכווני רכישה בשלב זה, והשכר דירה הרי לא יישלם את עצמו , אז...
 
מיותר לציין

שיש לי את כולם. ככה הם נראים בטבלת הדונלד:

1. Sam Gopal - Escalator
אחרי מאבק קשה הוא ניצב במקום הראשון. אלבום פסיכדלי בעל עומק רב.

2. Music Emporium
יש לי 2 עותקים וזה אומר הכל.

3. Faust - So Far
יותר טובים מהשניים מעליהם ולכן המקום השלישי.

4. Tripsichord Music Box
נהדר.

5. Quicksilver Messenger Service
אני מעדיף את שיידי גרוב.

6. Montgomery Chape - The Search Party
אלבום נחמד.

7. Man - Reveleation
נא להחליש את הווליום.

8. The Pretty Things - Parachute
היו להם יותר טובים.


בסך הכל הכללי 8.5 בסולם דונלד.
 

arieltr

New member
אוהב את טבלת הדונלד

סיקרנת אותי לאיזה מקום זפראס היו נכנסים בטבלה הזו שלך.

אני מוצא את האלבום של סאם גופאל מאוד אפלולי וסופני תודות לחוסר התופים וללמי . קיבלתי הרושם שהאש כאן חוצבת בו חזק מאוד. משהו בצעקה שלו כאילו מתפרץ מבפנים החוצה כאילו אין מחר, אבל עדיין שומר על עידון ברור (רגע יש בכלל מילה כזו).
האמפוריום מתיישב לי במקביל למונטגומרי צ'אפל שבו התאהבתי לחלוטין. המוסיקה עצמה נפלאה באמפוריום עם אורגן שמשפריץ יפה מאוד אבל אם אני מסתכל על שירים ובנייה אני לא מוצא שם דברים שנוגעים בגובה של The Decidedly Short Epic Of Mr Alvira לדוגמא. האלבום של הצ'אפל מציע מסע מאוד מהורהר ומהפנט מצד אחד ונותן בפאז מצד שני וזה שילוב אדיר מבחינתי.
 

Celluloid Hero

New member
ואני נפלתי עם ה Faust שלי

קניתי לא מזמן את הראשון שלהם. לדעתי אפילו לא רבע מהרמה של הרביעי. למרות שהקטע הראשון (שהוא איזה רבע שעה קטע כן?), הוא בטח אחד מקטעי הקראוט הכי נחשבים, והוא באמת ענק. הבעיה היא שהאלבום קצת חוזר על עצמו, כלומר, במובן הקראוטי הרע של החוזר על עצמו. הבליפים והבלופים הופכים צפויים עם השמיעות הבאות, וזה בערך ההפך ממה שאני יוכל להגיד על הרביעי שלהם. זה פחות מדי בליפ בלופ, יותר מדי בליפ בלוף.
 

arieltr

New member
הראשון והשלישי שונים אש מהשני והרביעי

אני אוהב את הראשון אבל אין ספק שאם מסתכלים ברמת התפתחות שיר אז השני והרביעי הם האלבומים שאפשר לקרוא למה שיש שם 'שירים' במסגרת ההוויה הנקראת פאוסט. השני פנטסטי ומאוד מאוד מזכיר את הרביעי גם כמכלול אלבומי וגם ברמת השיר האינדיוידואלי.

אני חושב שהקסם של האלבום הראשון עובד מאוד חזק אם באמת שומעים אותו ראשון ולא יודעים למה לצפות או לאיפה הם לוקחים חלק מזה באלבומים 2-4 לרמת שיר בודד.
בראשון יש לא פחות רעיונות ולא פחות בשר מברביעי, אבל הרושם שאני מקבל הוא שבניסוי של הראשון הכיוון היה 'האמת שלהם - IN YOUR FACE' ואז זה מתגלגל עד לרביעי ששם הם כבר חזק עבדו ושייפו את החומר והם לעסו אותו מכל הצדדים וידעו איך למרכז הכל בחבילה אחת ברורה שמפגיזה לך את המוח ולא משאירה שבויים. כלומר כמו הראשון, רק לא גולמי כמוהו.

לינקים אני אשים מחר, אבל אני די בטוח שאתה מאוד תאהב את השני. אם כי אני גם די בטוח שהרביעי ישאר האהוב עליך כיוון ששמעת אותו ראשון ובגם בגלל שיר הסיום האדיר שברביעי. ככה אצלי
 
למעלה