דוגמא טרייה לשטיפת מוח בתקשורת...
במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" ביום ששי האחרון (13.8), הופיעה בעמ' 11-10 כתבה של סקר פלוצקר המשולבת בסקר של העתון ומכון דחף של מינה צמח. כותרת הכתבה היא: "נתניהו שר אוצר טוב; מדיניותו שגויה". ותחילתה של כותרת המשנה היא: "רוב מכריע של תומכי הליכוד רוצים קואליציה עם העבודה ושינוי, בלי יהדות התורה, ומעדיפים לתת לפרס את תיק החוץ, לא את האוצר". (ההדגשות שלי, מטעמים שיובאו בהמשך) בתחילת הטור ה-1 שבעמוד 11 (כלומר: תחילתו של עמ' 11) מופיעה טבלה של תוצאות הסקר על הקואליציה ברצויה, בנפרד בחתך של כלל המדגם ובנפרד בחתך של תומכי הליכוד. הנה התוצאות עבור תומכי הליכוד, כלשונן בטבלה: ליכוד, עבודה, שינוי - 49% ליכוד, עבודה, שינוי, יהדות התורה - 27% ליכוד, מפד"ל, ש"ס, יהדות התורה - 20% פיסקאות 3-2 בטור 2 של עמוד 11 מביאות בפרוטרוט את תוצאות הסקר (פיסקה 2) ואת ניתוח התוצאות (פיסקה 3). הנה שתי פיסקאות אלה, כלשונן (ההדגשות שלי): " הסקר של "ידיעות אחרונות" חושף העדפות הפוכות של הרוב המכריע של ציבור המגדיר את עצמו כתומכים ומצביעים לליכוד. 49% מבין הליכודניקים מעדיפים קודם כל ממשלה של הליכוד, שינוי ועבודה. רק 27% מעדיפים במקומה ממשלה של ליכוד, שינוי, עבודה ויהדות התורה. ורק חמישית מביניהם יעדיפו ממשלה בלי עבודה ושינוי, אבל עם ש"ס. אלו ממצאים הסותרים לגמרי את מה שנחשב עד כה כמובן מאליו בקרב הפרשנים הפוליטיים המובילים ובין הדוברים הבולטים של המנגנון המפלגתי בליכוד עצמו. במשפט אחד:תומכי הליכוד, על פי הסקר, מעדיפים שיהדות התורה תישאר מחוץ לממשלה, ושמפלגת העבודה תהיה בתוכה. " ---- עד כאן הציטוטים. כעת נעבור לניתוח אמיתי של תוצאות הסקר. אם נסתכל בטבלה שהוצגה לעיל, נראה ש- 27% מעוניינים בממשלה שבה השותפים לליכוד הם עבודה-שינוי-אגודה ועוד 20% מעוניינים בממשלה עם השותפים מפד"ל-ש"ס-אגודה. כלומר: 47% מתומכי הליכוד מעוניינים שיהדות התורה תהיה אחת השותפות בקואליציה. רק 49% מצהירים שאינם מעוניינים ביהדות התורה בתוך הממשלה. בהתחשב בטעות הסטטיסטית, תיאור הוגן של המצב יהיה שכמחצית מתומכי הליכוד מעוניינים בממשלה שתכלול את יהדות התורה, ואילו המחצית השנייה אינה מעוניינת ביהדות התורה בממשלה. אבל איך מנתח העתונאי את התוצאות? הן בכותרת המשנה של הכתבה כולה ("רוב מכריע של תומכי הליכוד רוצים קואליציה עם העבודה ושינוי, בלי יהדות התורה") והן בניתוח התוצאות
"תומכי הליכוד, על פי הסקר, מעדיפים שיהדות התורה תישאר מחוץ לממשלה") - סבר פלוצקר טוען שרוב גדול של תומכי הליכוד נגד הכנסת יהדות התורה לקואליציה. אולי זו דעתו הפרטית של פלוצקר, או כפי שהוא עצמו מנסח בניתוח התוצאות..."מובן מאליו בקרב הפרשנים הפוליטיים המובילים". אבל, בין אמירה זו של העתונאי ובין ניתוח מדעי של הסקר - אין ולא כלום. כמו בעוד הרבה מקרים אחרים בתקשורת, איש התקשורת מנצל את חוסר הידע של הקוראים/צופים או את אמונם העוור בהצגת המסקנות ו"שותל" במקומות מרכזיים בכתבה מידע כוזב על דעת הקהל בנושא הנדון. בצורה כזו, הכותרת השיקרית היא זו שתישאר בזכרונו של הקורא וממנה הוא יסיק מה לכאורה דעת הרוב על הנושא. וכידוע, עצם שטיפת המוח שהרוב חושב בצורה מסוימת יכולה ליצור תנועה של דעת הקהל בכיוון זה בגלל אפקט העדר המוכר בפסיכולוגיית המונים.
במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" ביום ששי האחרון (13.8), הופיעה בעמ' 11-10 כתבה של סקר פלוצקר המשולבת בסקר של העתון ומכון דחף של מינה צמח. כותרת הכתבה היא: "נתניהו שר אוצר טוב; מדיניותו שגויה". ותחילתה של כותרת המשנה היא: "רוב מכריע של תומכי הליכוד רוצים קואליציה עם העבודה ושינוי, בלי יהדות התורה, ומעדיפים לתת לפרס את תיק החוץ, לא את האוצר". (ההדגשות שלי, מטעמים שיובאו בהמשך) בתחילת הטור ה-1 שבעמוד 11 (כלומר: תחילתו של עמ' 11) מופיעה טבלה של תוצאות הסקר על הקואליציה ברצויה, בנפרד בחתך של כלל המדגם ובנפרד בחתך של תומכי הליכוד. הנה התוצאות עבור תומכי הליכוד, כלשונן בטבלה: ליכוד, עבודה, שינוי - 49% ליכוד, עבודה, שינוי, יהדות התורה - 27% ליכוד, מפד"ל, ש"ס, יהדות התורה - 20% פיסקאות 3-2 בטור 2 של עמוד 11 מביאות בפרוטרוט את תוצאות הסקר (פיסקה 2) ואת ניתוח התוצאות (פיסקה 3). הנה שתי פיסקאות אלה, כלשונן (ההדגשות שלי): " הסקר של "ידיעות אחרונות" חושף העדפות הפוכות של הרוב המכריע של ציבור המגדיר את עצמו כתומכים ומצביעים לליכוד. 49% מבין הליכודניקים מעדיפים קודם כל ממשלה של הליכוד, שינוי ועבודה. רק 27% מעדיפים במקומה ממשלה של ליכוד, שינוי, עבודה ויהדות התורה. ורק חמישית מביניהם יעדיפו ממשלה בלי עבודה ושינוי, אבל עם ש"ס. אלו ממצאים הסותרים לגמרי את מה שנחשב עד כה כמובן מאליו בקרב הפרשנים הפוליטיים המובילים ובין הדוברים הבולטים של המנגנון המפלגתי בליכוד עצמו. במשפט אחד:תומכי הליכוד, על פי הסקר, מעדיפים שיהדות התורה תישאר מחוץ לממשלה, ושמפלגת העבודה תהיה בתוכה. " ---- עד כאן הציטוטים. כעת נעבור לניתוח אמיתי של תוצאות הסקר. אם נסתכל בטבלה שהוצגה לעיל, נראה ש- 27% מעוניינים בממשלה שבה השותפים לליכוד הם עבודה-שינוי-אגודה ועוד 20% מעוניינים בממשלה עם השותפים מפד"ל-ש"ס-אגודה. כלומר: 47% מתומכי הליכוד מעוניינים שיהדות התורה תהיה אחת השותפות בקואליציה. רק 49% מצהירים שאינם מעוניינים ביהדות התורה בתוך הממשלה. בהתחשב בטעות הסטטיסטית, תיאור הוגן של המצב יהיה שכמחצית מתומכי הליכוד מעוניינים בממשלה שתכלול את יהדות התורה, ואילו המחצית השנייה אינה מעוניינת ביהדות התורה בממשלה. אבל איך מנתח העתונאי את התוצאות? הן בכותרת המשנה של הכתבה כולה ("רוב מכריע של תומכי הליכוד רוצים קואליציה עם העבודה ושינוי, בלי יהדות התורה") והן בניתוח התוצאות
"תומכי הליכוד, על פי הסקר, מעדיפים שיהדות התורה תישאר מחוץ לממשלה") - סבר פלוצקר טוען שרוב גדול של תומכי הליכוד נגד הכנסת יהדות התורה לקואליציה. אולי זו דעתו הפרטית של פלוצקר, או כפי שהוא עצמו מנסח בניתוח התוצאות..."מובן מאליו בקרב הפרשנים הפוליטיים המובילים". אבל, בין אמירה זו של העתונאי ובין ניתוח מדעי של הסקר - אין ולא כלום. כמו בעוד הרבה מקרים אחרים בתקשורת, איש התקשורת מנצל את חוסר הידע של הקוראים/צופים או את אמונם העוור בהצגת המסקנות ו"שותל" במקומות מרכזיים בכתבה מידע כוזב על דעת הקהל בנושא הנדון. בצורה כזו, הכותרת השיקרית היא זו שתישאר בזכרונו של הקורא וממנה הוא יסיק מה לכאורה דעת הרוב על הנושא. וכידוע, עצם שטיפת המוח שהרוב חושב בצורה מסוימת יכולה ליצור תנועה של דעת הקהל בכיוון זה בגלל אפקט העדר המוכר בפסיכולוגיית המונים.