דברים שכבר כתבתי

atidih1

New member
יש עוד סוג אלימות

רובנו בפורום עושים "דוקטורט" בנושא האלימות והצוות הצביע על כמה חידקים שגורמים למחלה. כך, למשל, המנטרות הנדושות על העידרם של חינוך, נורמות של תרבות וכיו"ב כאשר מי שחסר אותם, אוטומטית נחשב כנשא של החידק. אני מבקש כאן להביא לידיעת עמיתיי למחקר, מקרה שפגשתי בו ואידיוט כמוני, נפלה לידיו הזדמנות להכיר חידק שלא נמצא ברשימת החוקרים ואולי לאחר שיקראו עליו ישכילו אותי בכך. יצא לי להכיר גולש שעל פניו נראה כעונה לדרישות של חוקר בעמותה אבל ראו זה פלא: החוקר נושא הנשא, דווקא בחר להשתכן בפורום שנאבק בחידק שנמצא אצלו - פרדוקס אבל בחיינו הוא לא היחידי. אותו גולש, הבחין בתכונה מוזרה אצל גולש אחר בפורום, כמו, ממציא דברים שלא היו או מביט לצלחותיהם של אחרים, מקרה מצער. לא דובים ולא יער. אגב, אני מכיר את את הבחור (חובב הצלחות) שאינו ממציא דבר כי אם פרט למה שקורה בחיים. ובאשר לצלחות, אני נשבע בכל היקר לי שהבחור לא מתעניין בצלחות. מצד שני, המקרה עליו מצביע אותו נושא נשא, הוא גם מסוכן. שכן, מה היה קורה לו היה נכתב באנטרנט שחובב הצלחות פרץ לבנק? שכן, גם אם האנטרנט - טרם לצערי - ידיעה שמתפרסמת בו יש סכנה שמישהו יקלוט אותה אבל כדאי להיזהר. ולענייננו, עמיתיי וידידיי החוקרים, בידיעה הקטנה שהבאתי, יש בכל זאת גילוי שמאמת תורה ישנה שלמדנו, לפיה הרבה פנים לה לאלימות: אלימות, למי ששכח, הוא החידק שמתגלה בסימנים קלי ערך אבל המאפיין את נושאיו שהכול מותר, לעת עתה (מלבד אותם היסודיים שציינתי לעיל) או במילה יותר פשוטה. ההפקרות. עתידי המנחם
 
אחי

החל מהפסקה השניה הפסקתי להבין את המ שכתבת, וניסיתי, אממ תנסה לגלוש בפורום 486 יבינו אותך שם טוב יותר...
 

atidih1

New member
דברים שכבר כתבתי

הכתיבה הרצופה על האלימות, דומה שלא גורמת לרובנו, איזה רתיעה או מחשבה דוחה, בעיקר מהיבט של חזרה על דברים שכבר כתבתנו. על פניו, כאשר אדם חוזר על דברים שאמר או כתב, הוא מרגיש שמשהו לא בסדר אתו ואולי ראוי לנזיפה בלשון המעטה. בנושא האלימות, כנראה שיש לכך סיבות "מקילות" וזאת כנראה בגלל שיש החושבים (ואולי מאמינים) שאם כותבים משמע עושים. בהקשר הדברים לעיל, מצאתי גם אני הצדקה לכתוב דברים שכבר כתבתי על אף שכאמור יש בכך משהו שלילי אבל אז אני אומר לעצמי: אם אני כותב דברים שכבר כתבתי, מה הם לעומת המפגעים שעליהם אני כותב שהרי הם "ותיקים" פי כמה וכך ימשיכו עוד מיליון שנה - המילים צריכות ל"התבייש" ולא אני. אני חוזר אפוא על דברים שכתבתי מספר פעמים והיה זה על הסיבות לאלימות, חזרות על פתרונות וכיו"ב. אני טוען שוב, ששני גורמים לדעתי שאם לא יבוא שינוי משמעותי בהם - מכתביי ושל אחרים בנושא, ימשיכו להלך במקומותינו וגורלם יהיה כשל קודמיהם. כדי שדברים חייבי שינוי גם ישתנו, צריך שני גורמים בעבורם: האחד, הבמה כדי שהדברים יובאו בפני ההמונים, ייצרו דעת קהל ויביאו "קונים" לרעיון השינוי. השני, מי שיקלוט את הדברים ומהם שינוי בהתאם ואז גם להעלותם על המפה. את שניהם אין לנו. הראשון, העיתונות (אני מעדיף לכתוב "עיתונים" כדי חלילה לא לפגוע בשם המכובד) - הללו אחד מהשקרים המוסכמים: ראשית הם לא דעת הציבור או "הפה שלו" כפי שגם הם חיים עם שקר מוסכם זה (כתבתי על כך רבות בהקשר מדורי המכתבים בעיתונים שהם מס-תדמית של העיתונים להיותם דמוקרטיים כביכול ונתתי הרבה דוגמאות מהבלוף הזה). אגב, העיתונים הגדולים הם בשליטת משפחות. הגורם השני, הוא נבחרי הציבור דהיום שאינם נבחרים ישירות על-ידו כי אם עי מרכזי מפלגות וקבוצות כוח בהן. הללו אינם הסנטורים הידועים ש"שוט" בחירתם הוא עצם ייצגם נכונה את בוחריהם שאחרת לא ייבחרו. כתבתי על שני הגורמים בקיצור רב אבל אני מבקש להדגיש כאן שללא יישום שני הגורמים הנזכרים, חבל על הזמן. או אז נמשיך לברבר כאשר מלבד הסיפוק שהנה עושים משהו, הברבורים יישארו במתכונתם כפי שהיו עד היום. אבל בלי לעשות משהו אי אפשר אז לכן אסיים בדברים להלן: אם בין הקוראים יש המסכימים עם הדברים אז אני מציע להתמקד בדרכים, רעיונות או כל דרך אחת כדי להלביש עור וגידים לשני הגורמים עליהם ייחדתי את הדברים כאן. עתידי המנחם
 

atidih1

New member
תוספת ל"דברים שכבר כתבתי"

לאחר סגירת השורות גיליתי שדברים חשובים לא הובאו בהודעתי האחרונה. כאמור, כתבתי ששני הבסיסים ההכרחיים לטפל האלימות טיפול יסודי הם במה ומי שייקלוט אותה. אז ראשית, אני מבקש לחזק את דעתי זו בקביעה שהבסיסים הנ"ל כמוהם כיסודות לבית שללא הם אי-אפשר להקימו. ובאשר לסיכויים, לפחות מפורום זה (לגבי האנטרנט בכלל, אין לי מושג), אני מיצר מאוד על חלק מהגולשים כאן כי כזכור קראתי לא אחת למקצוענים שבין הגולשים, שיתרמו כל אחד בחלקו כדי שהאנטרנט לא יהיה בעבור המשתמשים בו רק עוד עיסוק משאר העיסוקים. ואכן, יש שאוספים בולים, יש אקווריום, ויש גם כלב ולא חסרים הובים וכמובן גם האנטרנט הוא חלק מההובים - לגבי אלה, כל השטויות של במה, שינוי פני הדברים במציאות הקשה או בקיצור שיהיה אפשר לחיות כאן, הללו לא מדברים אליהם, עצוב אבל זה מה יש. אני כמובן, רואה עצמי שייך לאחרים - ויש רבים כאלה, אני מקווה - שאנו בראש אחד כדי שהאנטרנט יתפוש את מקומו כי כיום כפי שכבר כתבתי, הדרך עדיין רחוקה עד כי אין רואים את האור בקצה המנהרה. אסיים בברכתי המסורתית בעיקר לעיתונים, שהלוואי ויבוא יום וכל בית יהיה מחובר לאנטרנט ואז תבוא המכה שאני מחכה לה. עתידי המנחם
 
למעלה