את אישה נהדרת וללא כל קשר ולגמרי במקרה, מזלך גם שיחק לך.
לעולם אין לדעת מתי תיתקלי בדבורה (או צרעה או עקרב או אפילו נחש צפע חלילה).
אז נכון שבעברי גידלתי דבורים ובתור שכזה נעקצתי לא מעט. אבל נעקצתי כאמור גם
ליד ברכת דגי נוי, ופעם, כשגלשתי בחוף גיא, נחתתי על דבור שישב על הדשא והוא
הכניס לי עקיצה בעקב, שתחושתה הייתה כאילו מסמר 5 ס"מ נכנס לכל אורכו לרגלי...
בהזדמנות אחרת, כשגזמתי גדר חי, פגעתי בקן של צרעת הפלח וגם אז חטפתי כמה
עקיצות, עוד בטרם ראיתי שהצרעות העצבניות חגות סביבי.
פעם, כשאספתי ביד עלים יבשים, חטפתי 'מכת חשמל' נוראית, שהעבירה בי תחושה
של גלי אש שנוברים בפראות לאורך כל היד מקצה האצבע עד לכתף בקצב הדופק שלי.
סוג של כאב שלא ניתן לתאר עד כמה הוא איום... וזה בשל מפגשה של האצבע עם
עוקצו של עקרב 'שחור יריחו' הידוע לשמצה. כן. המניוק הזה שיש לו צבתות דקות ולכן
ארסו אכזרי במיוחד.
ופעמיים לפחות, שלפתי צרור עשבים כשעליו היה תלוי נחש צפע צעיר בימי האביב
הראשונים, ממש כאשר ארסו מרוכז ומסוכן במיוחד. אז למזלי, שיניו לא נגעו בי, אבל
סכנה מוחשית הייתה. ובכלל, גם בחצר וגם בתוך הבית, מצאתי לא אחת נחשי צפע
ועקרבים לרוב. כי מה לעשות? אני גר בקומת קרקע.
ובאמת אל חשש מיכל. אני יודע לזהות צפע ולא כל לטאה שזזה היא "צפע" בעבורי.
לכן יקירתי מיכל, דעי שהחיים חופנים סכנות רבות (ובמיוחד עבורך בשל האלרגיה שלך).
אוכל רק לאחל לך, שמשמיים תישמרי גם בעתיד, אך דעי שהסכנה אורבת לך גם בגינתך
וגם בכל חצר אחרת, לא פחות מאשר בחנותו של הירקן.