גמילה בגיל שנה

[yaeliz22]

סיר זה לא נראה לי אמיתי

זה לא באמת שירותים, ואחר כך צריכים עוד פעם ללמד אותם לעבור מסיר לשירותים. לגבי הזמנים הקבועים - אני מקווה שבאיזה שהוא שלב שהיא פשוט תלך לשירותים כשהיא תצטרך, ואז אני אבוא ואוריך לה את החיתול. היא ילדה שלומדת הכל מאוד מהר ולכן היא נראית לי שאם יש ילדים שבשלים בגיל הזה, זה היא. מה, אי אפשר ללמד ילד לא לפחד משירותים? נגיד לעשות לו שם נחמד או משהו?

 

[Nia11]

בטח שאפשר לעשות דברים נחמדים בשירותים

לשיר, לספר סיפור, לקחת חפץ אהוב, דקלומי משחק וכד'. אבל, יש ילדים שלפחות בשלבים הראשונים פשוט לא מוכנים לשבת בשירותים. מעבר לזה שאני לפחות אוהבת להשאיר לה בחירה בתחומים כמה שיותר רחבים (לא בהכל כמובן). אני מאמינה לך כשאת אומרת שהיא מוכנה, אבל גם התנאים צריכים להיות בשלים ולא רק היא. אני לא מסכימה איתך שצריך ללמד לעבור מסיר לשירותים. בעיני הלימוד המשמעותי הוא המודעות והיכולת לסמן ולחכות עד שמגיעים למקום המיועד להתרוקנות. תינוקות מאד רוצים לחקות את ההורים, והורים עושים פיפי וקקי בשירותים. זה גורם משיכה חזק מאד, אבל אולי לא בגיל שנה.

 

[ayala26]

לבן שלי עד היום יש סיר

ועד היום הוא בוחר לפי החשק והמרגש. יש לו קטע שהוא אוהב לשבת על הסיר מול מכונת הכביסה כשהיא מסתובבת. עכשיו הוא גם למד לרוקן לבד את הסיר

ויש לו גם סיר בגינה כי גם בגינה הוא אוהב לשבת.. לא עשיתי לו אף פעם מעבר מסיר לאסלה אלא מן ההתחלה זה היה שילוב של סירים ומקטיני אסלה (וישיבה עלי) עכשיו חבר שלי החליט להוציא לו חוק שבסיר עושים רק פיפי ולא קקי אז הוא שואל אותו לפני מה יש לו.. אני לא מגבילה.

 

[Nia11]

ועוד משהו

לפעמים סיר ושירותים משרתים אותנו בצורה שונה. את הסיר אנחנו מכניסים לחדר השינה בלילה, ובבוקר, כשהיא קמה מלאת מרץ ואנחנו אפופי שינה (ועל אחת כמה וכמה בלילה), הרבה יותר פשוט לבקש ממנה לשבת לפשפש בסיר מאשר להתחיל את כל הטקס בשירותים. ודרך אגב - הסיר שלנו נראה כמו שירותים מוקטנים, כולל מכסה ל"אסלה". לא יודעת איפה קונים דבר כזה כי קיבלנו יד שניה, אבל כל מי שרואה את זה מתלהב.

 

[א ו ר י ת ס]

אחד הדברים החשובים בגמילה הוא לכבד

את ההעדפות של הילד. להתעקש עם הילד על אסלה, או סיר, או כל מקום אחר, כשזה לא מקובל על הילד, זה מתכון למאבקים. המעבר מסיר לאסלה לא צריך להיות מסובך. הרי הילדה רואה איפה אתם עושים צרכים (אני מניחה) וזה רק ענין של זמן עד שתרצה בעצמה לחקות אתכם. אפשר לעשות דברים נחמדים בשירותים, אבל אם כרגע הילדה מעדיפה סיר- או שאפילו לא בדקת? חבל לדעתי להתעקש. אם את משאירה אותה עם חיתול, חשוב לעשות כמו שטחינה כתבה מתחתי- לא לתת לה להשאר עם חיתול רטוב/מלוכלך, לא לאפשר לה לסיים את המשחק/ארוחה/כל פעילו אחרת ורק אז להחליף אלא ברגע שקלטת שהיא עשתה. במלים אחרות, אפשר ורצוי להתחיל להתיחס לחיתול כמו לבגד. הרי תחתונים הייתי מחליפה מיד אם היא היתה מרטיבה או מלכלכת אותם, נכון? זו צריכה להיות גם ההתיחסות לחיתול, אם רוצים להעביר לילד את המסר שהמקום של הצרכים הוא בשירותים ולא על עצמו.

 

[ד פ נ א]

גם הבת שלי משלבת בין הסיר לבין הישבנון

ובין הרצפה

תלוי איפה בא לה לעשות את הפיפי באותו הרגע. הפלוס העיקרי בסיר הוא שאת יוכלה לקחת אותו (יותר נכון היא) לאן שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה, תמיד הוא נמצא בהישג יד. ומכיוון שיש לה אפשרויות לעשות כאן או כאן, היא מנצלת את שניהם, למשל קקי היא לרב תעדיף לעשות ישר בשרותים, ופיפי לרב בסיר. אחרי השימוש בסיר אני שותפת אותו במים וקצת סבון, מנגבת אותו, והופ הוא מוכן לשימוש חוזר.

 

[big lul]

עוד יתרון לסיר הוא תנוחת הישיבה

שיותר דומה לכריעה ולכן נראית לי יותר מתאימה לעשיית צרכים מאשר לשבת עם רגליים תלויות מהישבנון (הקטנים עוד ממש "תלויים")

 

[ד פ נ א]

הישבנון שלי עם מדרגות

כך שהרגלים שלה לא תלויות באויר. מה גם שהישבנון הזה הוא מין משחק, עולים עליו ויורדים ממנו מתי שבא, ועל הדרך גם עושים פיפי וקקי...

 

[טחינה עם דבש]

לי יש דווקא גישה אחרת

זה רק רעיון, ולא ניסיתי אותו, וזה הולך ככה: אם את נרתעת מלהוריד ישר את החיתול, את יכולה לדאוג לכך שהוא יהיה נקי ויבש ככל האפשר. זאת להיות יום-יומיים (או יותר - כמה שמרגיש לך נכון) במעקב צמוד, אומרת להחליף ברגע שהוא מתלכלך, ואם את מזהה פוקים מבשרים - לנסות לקחת אותה לסיר או להוריד את החיתול ולהשאיר את התינוקת במקום "בטוח לפספוסים", שכולל גם סיר או אסלה ליד. או פשוט להושיב אותו על הסיר, אבל לגבי זה אני לא בטוחה. לעבור לחיתולי בד, או לשים בתוך החיתול החדפעמי חתיכת בד, ולהחליף אותה כל פעם שהיא רטובה. לבדוק בתכיפות גבוהה - כל חמש דקות אחרי יניקה והתעוררות, פחות מזה בשאר הזמן. אחרי יומיים שלושה כאלה, התינוקת מתחילה להבין שני דברים: א. כשיש צרכים עוצרים בשבילם ה כ ל ועושים *משהו* בעניין, לא חשוב מה. - שזו קונספציה חדשה לגביה, ולדעתי חשובה ביותר. ב. פיפי זה רטוב (בח"פ לא מרגישים כל כך את הרטוב כמו על בד) וקקי זה דביק ושתי התחושות לא מקבלות לגיטימציה - הרגשה יבשה ונקייה היא הנורמלית. וגם זו קונספציה חדשה לגביה, כי עד עכשיו להסתובב רטוב ואולי גם דביק מדי פעם היה גם בנורמה. ואולי גם: ג. פוקים זה מבשר לקקי (אם זה באמת ככה אצלה - יש תינוקות שאצלם זה מאוד ברור ויש שלא) ואז, עם ההבנות הראשוניות האלה, מורידים את החיתול וממשיכים כמו שאורית אמרה. ככה את לוקחת אחריות על ההתחלה, ולא מצפה בהתחלה מהתינוקת לשום דבר, רק נותנת לה את החווייה של להיות נקייה ויבשה - וגם את השגרה החדשה של ללכת ולהתעסק עם הצרכים סמוך ככל האפשר לזמן הפליטה שלהם. בלי שהויות ובלי "אבל אני באמצע משחק אז נחכה לאחר כך"

 

[yaeliz22]

זה רעיון טוב

לשים חתיכת בד בתוך החיתול. מה, למשל חיתול טטרה מקופל? הבוקר היא עשתה קקי בשירותים! התרגשנו עד דמעות. כשהיא עושה גזים זה לא בהכרח מעיד על יציאה קרובה, ומנגד, כשהיא כן עושה קקי היא משמיעה קולות התאמצות (די מבדרים). הבעיה, שזה הרגע שהקקי יוצא. זה שאני אקח אותה באותו רגע לשירותים זה כבר מאוחר מידי. לכן אני מתלבטת אם לקחת לשירותים מייד אחרי שהיא עשתה ולחכות איתה שם קצת, או שכבר פספסתי וזהו.

 

[ayala26]

לא פספסת וזהו

לקחת לשירותים גם אם היא עשתה שתסיים שם, לזרוק את הקקי מהחיתול לשירותים שתראה לאן הוא הולך. יכולת ההתאפקות שלה תגדל ואז תספיקו גם לפני שהיא עושה! אבל רק עם אימון ו- המסר הנכון כך שלא להרגיש שפספסת ולוותר. חבל.